על הקרנות שנפלו בין הכסאות בוועדת חודק
בתאריך ה-13.05 בשנת 2009 מונתה וועדה ציבורית מטעם משרד האוצר שבראשה עמד דוד חודק. מטרתה של הוועדה הייתה קביעת פרמטרים להעמדת אשראי על ידי גופים מוסדיים עבור חברות מסחריות. יעדיה התחלקו לשניים. ראשית, רצתה לייצור מנגנון הגנה לכספי החיסכון הפנסיוני, בשל הצורך לתת מענה לתרחישי הקיצון שעברו על שוק החיסכון הפנסיוני במהלך שנת 2008. לאחר מכן, היה צורך לקבוע פרמטרים עבור המשקיעים המוסדיים להשקעה בחוב הקונצרני, תוך שיפור תהליכי העבודה עבור הגופים הרלוונטיים. בבסיס מסקנות הוועדה נדרשו המשקיעים המוסדיים לבצע אנליזה מקיפה שתתמקד במאפייני המנפיק והאג"ח. נקבעו קובננטים מומלצים שהחברה המגייסת נדרשה לעמוד בהם, תוך מתן דגש למנוף הפיננסי, יחסי רווחיות, יחסי נזילות, יחסי יעילות וכו'.
מתוך הגדרת מושג ה"משקיעים המוסדיים" עולה תובנה מעניינת, כי בניסוח של ועדת חודק בהגדרת הגופים המוסדיים נכללים קופות הגמל, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה וחברות ביטוח, אך ההגדרה אינה כוללת את קרנות הנאמנות. כלומר קיימות סדרות חוב קונצרניות שמונפקות או לחלופין נסחרות בשוק ויכולות להיסחר בין קרנות נאמנות למשקיעים פרטים או חברות, אך לא על ידי משקיעים מוסדיים כפי שהוגדרו לעיל.
מה משמעות הדבר?
ניתן להניח ברמת סבירות גבוהה, שכאשר יהיה שינוי במגמה בשוק האג"ח הקונצרני וקטגוריות אג"ח כלליות, אג"ח בארץ - חברות והמרה אשר היו בין הקטגוריות המגייסות בשנת 2012 ובתחילת שנת 2013 יעברו למגמת פדיונות, ייווצר לחץ של מוכרים, ומנהלי הקרנות יצטרכו לספק נזילות לפדיונות שיגיעו מראשוני המשקיעים שיבקשו לפדות את כספם.
האתגר איתו יצטרכו להתמודד מנהלי הקרנות, יהיה בשעת המכירה - הם יתקשו לפגוש פקודות קניה מן הצד השני, משום שהשחקן הגדול ביותר בשוק הנקרא "משקיעים מוסדיים", לא רשאי לקנות סדרות חוב שאינן עומדות בהמלצות ועדת חודק. לכן במידה והחלטתם להיחשף לשוק האג"ח הקונצרני לאחר בחינה של החברות בעלות פוטנציאל להשקעה, בדיקת דירוג, בדיקת מח"מ ופוטנציאל תשואה, בידקו האם סדרת החוב הנ"ל עומדת בהמלצות ועדת חודק, במידה והסדרה אכן עומדת בהמלצות. הדבר יאפשר לכם הגדלת נזילות וסחירות, משום שיותר גופים יכולים לרכוש את הנייר עבור לקוחותיהם, והמוסדיים ירכשו את הניירות במחיר שיראה עבורם בר השקעה.
כיצד משקיע פרטי יוכל לדעת האם אגרת החוב הקונצרני עומדת בהמלצת ועדת חודק?
לאחר שחברה מסיימת את תהליך ההנפקה, היא נדרשת בהוצאת דיווח באתר הבורסה בו עליה לעדכן את הציבור הרחב על תוצאות ההנפקה. בתוך הדיווחים, ניתן לראות איזה גופים מוסדיים נטלו חלק בהנפקה. המשקיע הפרטי צריך לבחון האם מבין הגופים שרכשו, קיימים גופים מוסדיים כפי שהוגדרו במסמך לעיל - ככל שיותר מוסדיים נטלו חלק בהנפקה, כך יהיה ניתן להעריך כי הסדרות המונפקות ייהנו מביקושים גבוהים יותר וממחזורי מסחר בגבוהים יותר אל מול הסדרות שאינן עומדות בהמלצת ועדת חודק.
***הכותב עשוי להשקיע בניירות ערך, לרבות אלו שמוזכרים. הדברים אינם מהווים ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לכך.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 8.שירית 07/03/2013 13:49הגב לתגובה זואתה כותב לעניין שייה לעקוב אחריך
- 7.יפה (ל"ת)דן 06/03/2013 22:59הגב לתגובה זו
- 6.פושעי הרגולציה לדין! 05/03/2013 16:30הגב לתגובה זויש להקל מיידית ברגולציה הבלתי אפשרית שהרסה את שוק ההון בארץ.
- 5.רוני 05/03/2013 15:08הגב לתגובה זוטיפ חשוב ופראקטי
- 4.מה משנה התשואה או המחיר, אם האג"ח בקושי סחיר! (ל"ת)אליקוטה מנפאל! 05/03/2013 10:55הגב לתגובה זו
- 3.נקודה חשובה מאד! (ל"ת)א 05/03/2013 10:15הגב לתגובה זו
- 2.לא חודק לא קונה (ל"ת)שושנה 05/03/2013 09:46הגב לתגובה זו
- 1.ישראל 05/03/2013 09:37הגב לתגובה זוצריך יותר זמן לדעת האם הקונצרנים המושקעים עפ"י ועדת חודק עדיפים.

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
צילום: UMA media, Pexelsשלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה
זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.
ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.
אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.
פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?
יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- נעילה שלילית בוול-סטריט; צים זינקה ב-8%, מובילאיי נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.
