בימים אלה פועל בנימין נתניהו במרץ להרכבת קואליציה, לאחר שקיבל את המנדט מהנשיא. לקואליציה שתבחר תהיינה השלכות על כלכלת ישראל, וייתכן מאוד שחלק מהן תורגשנה כבר ברבעון השני של השנה.

תקציב המדינה למשל, דורש התאמות גדולות ל-2013 בשל הגירעון ההולך וגדל. להערכתנו, ההתאמות הנדרשות לתקציב השנתי צפויות להסתכם בכ-20 מיליארד ש', שגם לאחריהן ינוע הגרעון סביב 4% מהתוצר. הקואליציה הבאה תשפיע על הדרך בה אותן התאמות יבוצעו. בהנחה והרכב הממשלה יהיה ימין כלכלי (ליכוד/ביתנו - יש עתיד - הבית היהודי) עיקר ההתאמות יגיעו מצד ההוצאות (שכר סקטור ציבורי, קצבאות ודחיית פרויקטים), ואילו תרומה פחותה יותר לסתימת הגירעון צפויה להגיע מצד ההכנסות, בין אם ע"י העלאת מיסים (למשל, העלאה נוספת של המע"מ) ובין אם ביטול פטורים ממס.

למרות ההשפעות הצפויות מהזירה המקומית, הגורם שצפוי להשפיע בטווח הקצר, בעיקר על שוק אגרות החוב הממשלתי, הוא סביבת המאקרו בכלל והשוק האמריקני בפרט. להערכתנו, השוק האמריקני מגלם כיום תרחיש אופטימי למדי של מעבר לצמיחה בקצבים מהירים יחסית בחלק השני של השנה. לכן, הסיכון לדעתנו נוטה כלפי מטה, בפרט על רקע החולשה באירופה וההשלכות של ההתאמות הפיסקאליות הצפויות במהלך החודשים הקרובים.

בחזרה לזירה המקומית - בשנה הקרובה אנו צופים שסביבת האינפלציה תמשיך להיות מתונה ותסתכם ב-1.7% ב-2013, כאשר תחזית זו כוללת צפי להעלאת המע"מ ל-18% במהלך הרבעון השני של השנה, עם אישור התקציב. ההאטה בקצב הצמיחה, העלייה בפער התוצר והחולשה בשוק העבודה יהוו גורם ממתן לאינפלציה הבסיסית. העלייה במחירי המע"מ והחשמל במידה ויימשכו, יוסיפו להכביד על הצריכה הפרטית ויתמכו בסביבת אינפלציה בסיסית נמוכה. לעניות דעתנו, גורמים אלה ישפיעו יותר מאשר סביבת הריבית הנמוכה בה אנו מצויים - סביבה התומכת דווקא בעליית האינפלציה.

בפועל, רמת הציפיות לאינפלציה עומדת לאורך עקום הציפיות כולו על שיעור גבוה מהערכת האינפלציה שלנו (ניתן לראות זאת בבירור מהגרף המצורף). עם זאת, לאור הגורמים שמנינו עד כה, בשילוב התמתנות קצב עליית שכר הדירה (שכזכור, הוא זה שנמדד במדד המחירים לצרכן ולא מחירי הדירות), אנו חוזים שעקום הציפיות יתמתן בהמשך השנה.

לאור כל זאת, להערכתנו קיימת עדיפות לאפיק השקלי על פני הצמוד ברמת הציפיות הנוכחית. כמו כן, המדד הנמוך מהצפי בינואר, בשילוב התבססות תשואות אגרות החוב של ארה"ב לטווח של 10 שנים סביב ה-2%, יתמכו בירידת תשואות של האג"ח הממשלתיות בשוק המקומי. לפחות בטטוח הקרוב, הרגישות הגבוהה לאג"ח האמריקני תמשיך לאפיין את השוק המקומי.

*בכתיבת טור זה התבססנו על סקירת המאקרו של רפאל גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI.