שוק האג"ח הממשלתי, בין הכלכלה המקומית לגלובלית
בימים אלה פועל בנימין נתניהו במרץ להרכבת קואליציה, לאחר שקיבל את המנדט מהנשיא. לקואליציה שתבחר תהיינה השלכות על כלכלת ישראל, וייתכן מאוד שחלק מהן תורגשנה כבר ברבעון השני של השנה.
תקציב המדינה למשל, דורש התאמות גדולות ל-2013 בשל הגירעון ההולך וגדל. להערכתנו, ההתאמות הנדרשות לתקציב השנתי צפויות להסתכם בכ-20 מיליארד ש', שגם לאחריהן ינוע הגרעון סביב 4% מהתוצר. הקואליציה הבאה תשפיע על הדרך בה אותן התאמות יבוצעו. בהנחה והרכב הממשלה יהיה ימין כלכלי (ליכוד/ביתנו - יש עתיד - הבית היהודי) עיקר ההתאמות יגיעו מצד ההוצאות (שכר סקטור ציבורי, קצבאות ודחיית פרויקטים), ואילו תרומה פחותה יותר לסתימת הגירעון צפויה להגיע מצד ההכנסות, בין אם ע"י העלאת מיסים (למשל, העלאה נוספת של המע"מ) ובין אם ביטול פטורים ממס.
למרות ההשפעות הצפויות מהזירה המקומית, הגורם שצפוי להשפיע בטווח הקצר, בעיקר על שוק אגרות החוב הממשלתי, הוא סביבת המאקרו בכלל והשוק האמריקני בפרט. להערכתנו, השוק האמריקני מגלם כיום תרחיש אופטימי למדי של מעבר לצמיחה בקצבים מהירים יחסית בחלק השני של השנה. לכן, הסיכון לדעתנו נוטה כלפי מטה, בפרט על רקע החולשה באירופה וההשלכות של ההתאמות הפיסקאליות הצפויות במהלך החודשים הקרובים.
בחזרה לזירה המקומית - בשנה הקרובה אנו צופים שסביבת האינפלציה תמשיך להיות מתונה ותסתכם ב-1.7% ב-2013, כאשר תחזית זו כוללת צפי להעלאת המע"מ ל-18% במהלך הרבעון השני של השנה, עם אישור התקציב. ההאטה בקצב הצמיחה, העלייה בפער התוצר והחולשה בשוק העבודה יהוו גורם ממתן לאינפלציה הבסיסית. העלייה במחירי המע"מ והחשמל במידה ויימשכו, יוסיפו להכביד על הצריכה הפרטית ויתמכו בסביבת אינפלציה בסיסית נמוכה. לעניות דעתנו, גורמים אלה ישפיעו יותר מאשר סביבת הריבית הנמוכה בה אנו מצויים - סביבה התומכת דווקא בעליית האינפלציה.
בפועל, רמת הציפיות לאינפלציה עומדת לאורך עקום הציפיות כולו על שיעור גבוה מהערכת האינפלציה שלנו (ניתן לראות זאת בבירור מהגרף המצורף). עם זאת, לאור הגורמים שמנינו עד כה, בשילוב התמתנות קצב עליית שכר הדירה (שכזכור, הוא זה שנמדד במדד המחירים לצרכן ולא מחירי הדירות), אנו חוזים שעקום הציפיות יתמתן בהמשך השנה.
לאור כל זאת, להערכתנו קיימת עדיפות לאפיק השקלי על פני הצמוד ברמת הציפיות הנוכחית. כמו כן, המדד הנמוך מהצפי בינואר, בשילוב התבססות תשואות אגרות החוב של ארה"ב לטווח של 10 שנים סביב ה-2%, יתמכו בירידת תשואות של האג"ח הממשלתיות בשוק המקומי. לפחות בטטוח הקרוב, הרגישות הגבוהה לאג"ח האמריקני תמשיך לאפיין את השוק המקומי.
*בכתיבת טור זה התבססנו על סקירת המאקרו של רפאל גוזלן, כלכלן ראשי ב-IBI.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIנחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק
ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.
ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.
האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.
בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.
- תקלה קריטית במטוסי איירבוס: אלפי מטוסים דורשים עדכון תוכנה מיידי בשל סכנה בטיחותית
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 0.2%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
