הדירקטוריון אישר: קבלו בתשואות את מדד התל בונד החדש
חודש ינואר הסתיים עם עליות קלות בלבד במדדי התל בונד הצמודים. מדד תל בונד 40 עלה ב-0.27%, מדד תל בונד 60 התחזק ב-0.14% ומדד תל בונד 20 טיפס ב-0.03% בלבד. התשואות הנמוכות במדדי התל בונד והמרווח הנמוך יחסית מעל אגרות החוב הממשלתיות גורם למשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה עם תשואה גבוהה יותר. למרות העליות הקלות במדדי התל בונד, הגדיל לעשות מדד אג"ח כללי קונצרני שהשלים עלייה של 0.89% במהלך החודש. הסיבה לעלייה במדד זה הן העליות באג"ח הקונצרניות עם התשואות הגבוהות והדירוגים הנמוכים. מגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים עם השקתו של מדד תל בונד תשואות.
בהחלטתו מיום 27.12.2012 אישר דירקטוריון הבורסה מהלך נוסף שיתרום להגדלת נפחי המסחר והנזילות בשווקים. ב-18 בפברואר יושק מדד תל בונד תשואות. המדד יכלול כ-70 אג"ח קונצרניות צמודות מדד, בריבית קבועה, אשר הונפקו ע"י 47 מנפיקים שונים. המדד יורכב מאג"ח בדירוג השקעה (BBB-) עד A. השקתו של המדד החדש והנפקת תעודות סל וקרנות נאמנות העוקבות אחריו, צפויות להגביר את הסחירות באג"ח הכלולות בו ולהקל על המשקיעים לגוון את תיקי איגרות החוב.
המדד החדש ישקף תשואה לפדיון גבוהה יותר מאשר המדדים הקיימים וזאת בשל דירוגן הנמוך יותר. עיקר החשיפה במדד זה תהיה לחברות הנדל"ן (כ-50%) וחברות החזקה (כ-20%). חשיפה לסקטורים אלו מצביעה על הסיכון הגלום במדד מול תשואה פנימית צפויה של כ-6.5%. חשוב לציין שהחשיפה המקסימלית לאגרת מסך המדד עומד על 6% והחשיפה המקסימלית למנפיק, תעמוד על 20%. כמו כן אגרות החוב צריכות לעמוד בתנאי הסף של המאגר.
בנוסף, המשקל הצפוי של אגרות חוב בדירוג A ו-A- יהיה מעל 60%, ואילו המשקל הצפוי של אגרות החוב BBB+ ומטה יעמוד על פחות מ-40%. שווי השוק של המדד יהיה כ-45 מיליארד ש'.
כאמור, לאחר השקת המדד יונפקו תעודות סל וקרנות מחקות. פעולה זו תגרום לעלייה בביקוש לאגרות אלו, לצמצום מרווחי הציטוט ולגידול משמעותי בנזילות. זאת, יחד עם סביבת ריבית נמוכה וכסף פנוי שיושב על הגדר ומחפש השקעות עם תשואות גבוהות יותר, יגרום כבר כעת להמשך המגמה ולדחיפה של מחירי אגרות החוב הרלוונטיות כלפי מעלה.
המטרה, לרכוב על גל העליות עד להשקת התעודות והקרנות המחקות. ככל הנראה מי שיקדימו לעשות זאת יהיו קרנות הנאמנות המסורתיות, שיסיטו כספים לעבר אגרות החוב הצפויות להיכלל במדד ולהעלות את מחירן. להלן דוגמא ל-5 אגרות חוב הצפויות להיות חלק ממדד תל בונד תשואות:
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
כלכלת ישראל (X)איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?
