הדירקטוריון אישר: קבלו בתשואות את מדד התל בונד החדש

אושר טובול, סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ני"ע, מתייחס להחלטתו האחרונה של דירקטוריון הבורסה להשקתו של מדד התל בונד החדש - מדד תל בונד תשואות
אושר טובול |

חודש ינואר הסתיים עם עליות קלות בלבד במדדי התל בונד הצמודים. מדד תל בונד 40 עלה ב-0.27%, מדד תל בונד 60 התחזק ב-0.14% ומדד תל בונד 20 טיפס ב-0.03% בלבד. התשואות הנמוכות במדדי התל בונד והמרווח הנמוך יחסית מעל אגרות החוב הממשלתיות גורם למשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה עם תשואה גבוהה יותר. למרות העליות הקלות במדדי התל בונד, הגדיל לעשות מדד אג"ח כללי קונצרני שהשלים עלייה של 0.89% במהלך החודש. הסיבה לעלייה במדד זה הן העליות באג"ח הקונצרניות עם התשואות הגבוהות והדירוגים הנמוכים. מגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים עם השקתו של מדד תל בונד תשואות.

בהחלטתו מיום 27.12.2012 אישר דירקטוריון הבורסה מהלך נוסף שיתרום להגדלת נפחי המסחר והנזילות בשווקים. ב-18 בפברואר יושק מדד תל בונד תשואות. המדד יכלול כ-70 אג"ח קונצרניות צמודות מדד, בריבית קבועה, אשר הונפקו ע"י 47 מנפיקים שונים. המדד יורכב מאג"ח בדירוג השקעה (BBB-) עד A. השקתו של המדד החדש והנפקת תעודות סל וקרנות נאמנות העוקבות אחריו, צפויות להגביר את הסחירות באג"ח הכלולות בו ולהקל על המשקיעים לגוון את תיקי איגרות החוב.

המדד החדש ישקף תשואה לפדיון גבוהה יותר מאשר המדדים הקיימים וזאת בשל דירוגן הנמוך יותר. עיקר החשיפה במדד זה תהיה לחברות הנדל"ן (כ-50%) וחברות החזקה (כ-20%). חשיפה לסקטורים אלו מצביעה על הסיכון הגלום במדד מול תשואה פנימית צפויה של כ-6.5%. חשוב לציין שהחשיפה המקסימלית לאגרת מסך המדד עומד על 6% והחשיפה המקסימלית למנפיק, תעמוד על 20%. כמו כן אגרות החוב צריכות לעמוד בתנאי הסף של המאגר.

בנוסף, המשקל הצפוי של אגרות חוב בדירוג A ו-A- יהיה מעל 60%, ואילו המשקל הצפוי של אגרות החוב BBB+ ומטה יעמוד על פחות מ-40%. שווי השוק של המדד יהיה כ-45 מיליארד ש'.

כאמור, לאחר השקת המדד יונפקו תעודות סל וקרנות מחקות. פעולה זו תגרום לעלייה בביקוש לאגרות אלו, לצמצום מרווחי הציטוט ולגידול משמעותי בנזילות. זאת, יחד עם סביבת ריבית נמוכה וכסף פנוי שיושב על הגדר ומחפש השקעות עם תשואות גבוהות יותר, יגרום כבר כעת להמשך המגמה ולדחיפה של מחירי אגרות החוב הרלוונטיות כלפי מעלה.

המטרה, לרכוב על גל העליות עד להשקת התעודות והקרנות המחקות. ככל הנראה מי שיקדימו לעשות זאת יהיו קרנות הנאמנות המסורתיות, שיסיטו כספים לעבר אגרות החוב הצפויות להיכלל במדד ולהעלות את מחירן. להלן דוגמא ל-5 אגרות חוב הצפויות להיות חלק ממדד תל בונד תשואות:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.