קרנות מחקות: על קרנות הנאמנות שהציבור לא מכיר
במסגרת עבודתי אני נוהג לשאול את עמיתי לשיחה האם שמע/ה או יודע/ת על קיומן של קרנות מחקות, התשובה שאני מקבל היא תמיד שלילית. לפיכך, החלטתי לחשוף את הקוראים לכלי השקעה איכותי ואפקטיבי הנקרא "קרן מחקה".
מהן קרנות מחקות?
קרנות נאמנות מחקות הינן מכשיר השקעה המנסה לעקוב אחר מדד מסוים (מניות, אג"ח וסחורות), באמצעות רכישת הנכסים המרכיבים את המדד בנאמנות עבור המשקיעים. להבדיל מתעודות הסל הקרנות המחקות אינן מתחייבות תשקיפית להשיג את תשואת המדד, אלא להשיג את התשואה הקרובה ביותר למדד (BEST EFFORT).
אותן קרנות קיימות בארץ משנת 2008, כתשובה של החברות המנהלות קרנות נאמנות לתעודות הסל. הסיבה לפריחה ולשגשוג בארץ ובעולם של מכשירים עוקבי מדדים, הינה שמעטים הם מנהלי ההשקעות המצליחים ב"ניהול אקטיבי" להשיג תשואה עודפת על מדדי המניות ואג"ח (בנטרול דמי ניהול ועלויות נוספות).
בעוד שתחום תעודות הסל בארץ גדל והתפתח בשנים האחרונות ומנהל סכום של כ-70 מיליארד שקלים בכ-430 תעודות סל ופיקדון, מנהלות הקרנות המחקות סכום זניח של כ-7 מיליארד שקלים וב-70 קרנות בלבד, ומהוות בקושי 4% מהיקף הנכסים בתעשיית קרנות הנאמנות - תעשיית קרנות הנאמנות כולה מנהלת כיום נכסים בהיקף כולל של 177 מיליארד שקלים.
יתרונות ההשקעה בקרנות המחקות
היתרון הגדול בהשקעה בקרנות המחקות הינו דמי הניהול. בשל התחרות העזה בתעשייה עוקבת המדדים, עומד שיעור דמי הניהול במרבית הקרנות המחקות על 0%. הסיבה לפטור מדמי הניהול בקרנות המחקות, הינה רצונן העז של חברות הקרנות לחדור לתחום ניהול הנכסים הפסיבי, שכן התחום צפוי לגדול השנה עם כניסתה הצפויה של הרפורמה בתחום תעודות הסל.
במסגרת הרפורמה יוכנסו תעודות הסל תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, בעוד הקרנות המחקות שאינן סחירות היום (נסחרות פעם אחת ביום לפי שער הסגירה) יהפכו להיות סחירות (קרנות סל) - שינוי זה בהחלט צפוי להגביר את שימוש המשקיעים בקרנות המחקות. יתרונות נוספים של הקרנות המחקות: אין בהן עמלת הפצה לבנקים, הדיבידנדים מושקעים חזרה בקרן ולכן יש דחיית מס ובמידה והקרן קורסת שייכים נכסי הקרן למשקיעים.
חסרונות ההשקעה בקרנות המחקות:
- הקרנות המחקות אינן מבטיחות את תשואת המדד (בנטרול עלויות).
- כיום אין קרנות מחקות על מדדים בחו"ל.
- קניית הקרנות המחקות כרוכה בעלויות קנייה ומכירה בבנק.
סיכום ומסקנות:
ציבור המשקיעים אינו מכיר את הקרנות המחקות, לכן נמנע עד עתה מלהשקיע בהן. כמו כן, למרות דמי הניהול האפסיים בקרנות המחקות, מעדיפים מנהלי התיקים והיועצים בבנקים לרכוש עבור לקוחותיהם תעודות סל בשל עמלות קנייה ומכירה גבוהות בקרנות - כמובן שאלה פוגעות בתשואת הנטו של הלקוח בקרנות המחקות.
יחד עם זאת, הרפורמה השנה בתחום תעודות הסל תוביל למסחר יומי בקרנות המחקות - דבר שיזניק את הקרנות המחקות. אך היות וקיימות לא מעט קרנות מחקות - כל אחת שונה מרעותה ובעלת אפיונים ספציפיים. מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות מומחה על-מנת לדעת באיזו קרן מחקה עדיפה ההשקעה, איש-איש בהתאם לצרכיו.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ויועץ פנסיוני ומנכ"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל
- 4.דוגמה? שם? ביצועים?מה זה ? כתבת פירסומת לכותב? (ל"ת)??? 30/01/2013 08:35הגב לתגובה זו
- 3.משיח 29/01/2013 17:39הגב לתגובה זומאמר לעניין. מדוע אין סימון ליד שם הקרן אם היא רגילה או מחקה? איך ניתן לזהות קרן מחכה. אודה על תשובה
- 2.תיקוני טעויות 29/01/2013 13:40הגב לתגובה זו1.מחקות גייסו השנה יותר מתעודות סל 2.עמלות קניה ומכירה בקרנות מחקות ותעודות סל זהות 3.יש מחקות על מדדים בחו"ל (מגדל)
- 1.יפה ליימן, ביג לייק! (ל"ת)אמיר 29/01/2013 11:39הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
