התל דיב VS תל אביב 25 - הנה עוד דרך להסתכל ואולי להרוויח

יובל רכניץ ובן שפס, איי.בי.איי טרייד, משווים בין תשואות המדדים המובילים בבורסת אחד העם, תל דיב ות"א 25, ובוחנים את כדאיות ההשקעה בכל אחד מהם

עד כה המשקיע העצמאי הממוצע בשוק ההון הישראלי בוחן כדאיות השקעה במניות מכיוון אחד בלבד. האם ניתן לייצר תשואה על ההון לאורך תקופת ההחזקה בנייר? ובפשטות, האם יצליח לקנות ב"זול" ולמכור ב"יוקר"? אך ישנו נתון אחד נוסף שיש לבחון בקפידה לפני קבלת החלטה בין אלטרנטיבות ההשקעה השונות - תשואת הדיבידנד.

בשוקי ההון הבינלאומיים המפותחים, השקעה במניות בעלות היסטוריית דיבידנד קבועה ויציבה ושימוש באסטרטגיות השקעה המבוססות על השקעה במניות דיבידנד הינה תרבות המושרשת עמוק בעצמותיו של המשקיע. במאמר זה נבחן את ביצועי מדד תל אביב 25 אל מול מדד התל דיב על פני תקופות שונות, כלומר איזו החזקה היתה עדיפה עבורנו?

בחינה מדוקדקת של מדד התל דיב עשויה לסייע לנו להבין את הכדאיות המצויה בחברות אלו. מדד תל דיב (בעברו תל דיב 20) כולל את מניות החברות הגדולות המחלקות תשואת דיבידנד עקבית של לא פחות מ-2%. כיום המדד מונה 29 חברות, כדוגמת: כיל, פז נפט, רמי לוי, מגדל ביטוח אסם ועוד.

לרוב משקיע שיבחר להשקיע במניות דיבידנד או לעשות שימוש באסטרטגיות העושות שימוש במניות דיבידנד יבקש ליהנות מדיבידנד גבוה ככל שניתן עם תנודתיות נמוכה של שער המניה. את משפט זה נבדוק באמצעות בחינת ביצועי מדד התל דיב מיום השקתו ולאורך שלוש השנים האחרונות לאחר שנות המשבר והגאות ב-2008/9. בשנים אלו נבחן את ביצועי המדד בנפרד.

בשלוש השנים האחרונות, כלומר מתחילת שנת 2010 ועד היום, מדד התל דיב ירד ביותר מ-15% מתואם דיבידנד לאורך התקופה. לשם השוואה, מדד תל אביב 25 השיג בתקופה זו תשואה חיובית ועלה בכ-5%, מתואם דיבידנד לאורך התקופה.

בואו נאריך את תקופת הבדיקה בין המדדים מתקופת השקת מדד התל דיב. ניתן להבחין כי הפערים ביניהם רק הולכים וגדלים בעשרות אחוזים לטובת מדד ת"א 25. מהשקת מדד התל דיב ביולי 2006 ועד היום, הפער מגיע לכ-100% למדד ת"א 25 אל מול מדד התל דיב. לפיכך, לאורך זמן השקעה במדד ת"א 25 השיגה תשואה עודפת על פני מדד התל דיב. מה בנוגע לשנות גאות ושפל? ובכן כאן נגלה דבר מעניין, ב-2008 משבר הסאב-פריים, כשמדד ת"א 25 ירד בכ-47% מדד התל דיב ירד בכ-54%. עד כאן אין הפתעות ביחס לבחינה שעשינו מהשקת מדד התל דיב.

הנתון המעניין מגיע בשנת הגאות ב-2009 בה מדד התל דיב התאושש ועלה בכ-70% יותר ממדד ת"א 25. האם ניתן להסיק מכך שאחרי משבר, בשנת גאות מדד התל דיב הוא השקעה עדיפה? ובכן לא בטוח. ראשית מדובר בשנה אחת, כל תקופה נבחנת אחרת והתוצאות הראו את ההיפך. שנית מדד התל דיב כפי שכבר ציינו קיים רק משנת 2006, לכן עבר רק משבר אחד, כמו גם שנת גאות אחת - מה שמקשה עוד יותר על קביעה זו. למרות הקושי בקביעה עדיין מדובר בנתון מסקרן, שיהיה מעניין לעקוב אחריו במשבר הבא. במאמר הבא נבחן התנהגות מדדים דומים בחו"ל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קשקש 09/01/2013 17:24
    הגב לתגובה זו
    אתה לא רואה את הדיבידנדים. הם מושקעים חזרה במדד - כלומר אם אתה מוציא את הכסף בתקופה טובה - הרווחת את כל הקופה אבל אם הוצאת בתקופה רעה - גם את הדיבידנד לא קיבלת. אני רוצה לראות את הדיבידנדים בחברות בהן אני משקיע בעיין - או יותר נכון בכיס!
  • 1.
    כול כך הרבה מלל - במקום לצרף מספר גרפים- חבל. (ל"ת)
    ארז 09/01/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק. 


קרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיותקרנף אפור. קרדיט: רשתות חברתיות

על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?

החל מרכישת רכב סיני, דרך קניית דירה במגדלים הסמוכים לקריה בת"א, המשך במבנה תיק ההשקעות ועד רכישת ווילה באזור כפרי שקט ביוון, כל אלו טומנים בחובם סיכונים פיננסיים שרוב הציבור הישראלי מתעלם מהם על אף שהכתובת על הקיר

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אדם רויטר

אז מזל טוב, קניתם רכב סיני. עלה על דעתכם שיתכן ולסינים יש מתגי השבתה מרחוק ושאם הם יחליטו לגרום כאוס בעולם המערבי הם יפעילו אותם וגם הרכב שלכם יהיה מושבת? ככל שהרכב הופך ליותר “חכם” ומחובר לאינטרנט ומכאן לשליטה מרחוק, לעדכונים אלחוטיים ולמערכות ניטור מרחוק, כך מתרחבים שטחי הפגיעה שלו בהתקפות סייבר. 

כבר כיום קיימות מערכות שמאפשרות להשבית מנוע מרחוק, למשל כשמדווח שהרכב נגנב, או כחלק ממערכת ניהול צי רכבים. הפקודה מגיעה דרך רשת סלולרית או תקשורת דיגיטלית, ומנותבת אל יחידת הבקרה של המנוע או למערכת הדלק החשמלית. מדוע שהסינים יעשו שטות כזו בכלל? ודאי שלא סתם ככה. אך זה עלול לקרות במצב קיצוני של חרם מערבי עליהם בעקבות פלישה שלהם לטאיוואן ולחץ לא קונבנציונלי שהם יפעילו בחזרה על העולם המערבי, כדי להסיר את החרם ולהכשיר להם את כיבוש טאיוואן. 

זה נשמע מדע בדיוני נכון? אלא שה-CIA לוקח את זה התרחיש הזה מאד ברצינות. אולי גם לכם כדאי לקחת את זה כתרחיש אפשרי ולחשוב שוב על רכישת רכב סיני, לא? 

מדהים שלמשרד הביטחון לקח כ"כ הרבה שנים להבין שהכנסת רכבים סיניים לתוך מתקנים סודיים שלנו עלולה להיות קצת בעייתית. מדהים שהם רכשו כאלו לציי הרכב של צה"ל במכרזי ליסינג לרכבי קצינים ונגדים. בעצם לא מדהים אחרי שהבנו את ליקוי המאורות של 7 לאוקטובר. 

בשיחות שקיימתי בעבר הסברתי מדוע לא כדאי לקנות דירה שסמוכה למתקן ביטחוני ישראלי רגיש ואנשים חשבו שאני "מגזים". כעת מתברר שלקנות דירת פאר באחד המגדלים הנוצצים ליד הקריה בת"א אינו רעיון טוב כל כך, בגלל הסכנה של הטילים האיראניים. מישהו תמחר את זה במחיר הדירות שם? דרך אגב, קיים גם סיכון ברכישת דירה הסמוכה לתחנת דלק.