התל דיב VS תל אביב 25 - הנה עוד דרך להסתכל ואולי להרוויח

יובל רכניץ ובן שפס, איי.בי.איי טרייד, משווים בין תשואות המדדים המובילים בבורסת אחד העם, תל דיב ות"א 25, ובוחנים את כדאיות ההשקעה בכל אחד מהם

עד כה המשקיע העצמאי הממוצע בשוק ההון הישראלי בוחן כדאיות השקעה במניות מכיוון אחד בלבד. האם ניתן לייצר תשואה על ההון לאורך תקופת ההחזקה בנייר? ובפשטות, האם יצליח לקנות ב"זול" ולמכור ב"יוקר"? אך ישנו נתון אחד נוסף שיש לבחון בקפידה לפני קבלת החלטה בין אלטרנטיבות ההשקעה השונות - תשואת הדיבידנד.

בשוקי ההון הבינלאומיים המפותחים, השקעה במניות בעלות היסטוריית דיבידנד קבועה ויציבה ושימוש באסטרטגיות השקעה המבוססות על השקעה במניות דיבידנד הינה תרבות המושרשת עמוק בעצמותיו של המשקיע. במאמר זה נבחן את ביצועי מדד תל אביב 25 אל מול מדד התל דיב על פני תקופות שונות, כלומר איזו החזקה היתה עדיפה עבורנו?

בחינה מדוקדקת של מדד התל דיב עשויה לסייע לנו להבין את הכדאיות המצויה בחברות אלו. מדד תל דיב (בעברו תל דיב 20) כולל את מניות החברות הגדולות המחלקות תשואת דיבידנד עקבית של לא פחות מ-2%. כיום המדד מונה 29 חברות, כדוגמת: כיל, פז נפט, רמי לוי, מגדל ביטוח אסם ועוד.

לרוב משקיע שיבחר להשקיע במניות דיבידנד או לעשות שימוש באסטרטגיות העושות שימוש במניות דיבידנד יבקש ליהנות מדיבידנד גבוה ככל שניתן עם תנודתיות נמוכה של שער המניה. את משפט זה נבדוק באמצעות בחינת ביצועי מדד התל דיב מיום השקתו ולאורך שלוש השנים האחרונות לאחר שנות המשבר והגאות ב-2008/9. בשנים אלו נבחן את ביצועי המדד בנפרד.

בשלוש השנים האחרונות, כלומר מתחילת שנת 2010 ועד היום, מדד התל דיב ירד ביותר מ-15% מתואם דיבידנד לאורך התקופה. לשם השוואה, מדד תל אביב 25 השיג בתקופה זו תשואה חיובית ועלה בכ-5%, מתואם דיבידנד לאורך התקופה.

בואו נאריך את תקופת הבדיקה בין המדדים מתקופת השקת מדד התל דיב. ניתן להבחין כי הפערים ביניהם רק הולכים וגדלים בעשרות אחוזים לטובת מדד ת"א 25. מהשקת מדד התל דיב ביולי 2006 ועד היום, הפער מגיע לכ-100% למדד ת"א 25 אל מול מדד התל דיב. לפיכך, לאורך זמן השקעה במדד ת"א 25 השיגה תשואה עודפת על פני מדד התל דיב. מה בנוגע לשנות גאות ושפל? ובכן כאן נגלה דבר מעניין, ב-2008 משבר הסאב-פריים, כשמדד ת"א 25 ירד בכ-47% מדד התל דיב ירד בכ-54%. עד כאן אין הפתעות ביחס לבחינה שעשינו מהשקת מדד התל דיב.

הנתון המעניין מגיע בשנת הגאות ב-2009 בה מדד התל דיב התאושש ועלה בכ-70% יותר ממדד ת"א 25. האם ניתן להסיק מכך שאחרי משבר, בשנת גאות מדד התל דיב הוא השקעה עדיפה? ובכן לא בטוח. ראשית מדובר בשנה אחת, כל תקופה נבחנת אחרת והתוצאות הראו את ההיפך. שנית מדד התל דיב כפי שכבר ציינו קיים רק משנת 2006, לכן עבר רק משבר אחד, כמו גם שנת גאות אחת - מה שמקשה עוד יותר על קביעה זו. למרות הקושי בקביעה עדיין מדובר בנתון מסקרן, שיהיה מעניין לעקוב אחריו במשבר הבא. במאמר הבא נבחן התנהגות מדדים דומים בחו"ל.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קשקש 09/01/2013 17:24
    הגב לתגובה זו
    אתה לא רואה את הדיבידנדים. הם מושקעים חזרה במדד - כלומר אם אתה מוציא את הכסף בתקופה טובה - הרווחת את כל הקופה אבל אם הוצאת בתקופה רעה - גם את הדיבידנד לא קיבלת. אני רוצה לראות את הדיבידנדים בחברות בהן אני משקיע בעיין - או יותר נכון בכיס!
  • 1.
    כול כך הרבה מלל - במקום לצרף מספר גרפים- חבל. (ל"ת)
    ארז 09/01/2013 16:26
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.