מנוע הצמיחה החדש של סין, לא מה שחשבתם...
האם סין בדרך להאטה מתמשכת, או שמא מדובר בנחיתה רכה שלא תימשך זמן רב? זוהי שאלה המעסיקה רבים ולתשובה השפעה רבה על הכלכלה הגלובלית.
בשנים האחרונות כלכלת סין הצליחה לצמוח בשיעורי צמיחה דו ספרתיים או חד ספרתיים גבוהים. בזכות כמות אדירה של כח עבודה זול וממושמע, הצליחה סין לצמוח בקצבים מרשימים ולהפוך ליצואנית הגדולה בעולם.
למרות זאת, מתחילת השנה נרשמה בסין האטה בקצבי הצמיחה לרמה של 7.6% ברבעון הראשון של השנה ו-7.4% ברבעון השני, אלו קצבי הצמיחה הנמוכים ביותר ב-3 שנים האחרונות, האטה זו נובעת משתי סיבות עיקריות: האטה עולמית שפגעה בייצוא הסיני ומריסון מוניטרי במהלך 2011 שנועד להקטין לחצים אינפלציוניים ולקרר את שוק הנדל"ן.
תשובה לשאלה נמצאת בתוכנית החומש ה-12 של סין ובמספר נתונים מכלכלת סין. תוכנית החומש ה-12 מציגה קווים מנחים לכלכלה הסינית. היעד העיקרי שהוצג בתוכנית הוא לאזן את הכלכלה תוך שינוי הרכב הצמיחה כך שהצמיחה תהיה פחות מוטת ייצוא ויותר מוטת צריכה פרטית.
בסין החל תהליך של שינוי תפישה, מראיה צרה של צמיחה בכל מחיר לחשיבה מורכבת יותר תוך הבנה כי הממשל לא יכול לשמר את השפעתו הבלעדית על הכלכלה. בנוסף קיימת הבנה כי בכדי להקטין את התלות בייצוא ובכלכלה העולמית, יש לחזק ולבסס את הצרכן המקומי.
בכדי ליישם את התוכנית הוצבו מספר קווים מנחים שצפויים לסייע לאזרח הסיני ולחזק את מעמדו. לדוגמא, עידוד הצריכה על ידי סובסידיות והקלות מיסים לענפים המפנים את תוצרתם לצרכן המקומי, העלאת רף שכר המינימום, הגדלת ההשקעות בחינוך ובריאות, פיתוח והשקעה בתעשיות המהוות חדשנות: תעשיית הרכב, היי טק, אנרגיה ירוקה ועוד.
בכדי לשמר ולהגביר את הצמיחה, על הממשל בסין לגרום לשינוי בדפוסי ההתנהגות של האזרחים. שיעורי החיסכון בסין הם מהגבוהים בעולם ועומדים על כ-30%, דבר הנובע מתפישה שמרנית וחשש מפני יציבות הכלכלה והמשטר. אתגר נוסף הוא להקטין את שיעורי ההשקעות שהגיעו לרמה של 50% תוצר לשנה, להשקעות אלו המופנות בעיקרן למפעלי ייצוא ותשתיות במקרים רבים אין ערך כלכלי לאורך זמן, הן תורמות לצמיחה בטווח הקצר אך לאורך זמן זו צמיחה שאינה ברת קיימא.
את תחילת השפעת תוכנית החומש ניתן לראות בנתונים הכלכליים, על אף ששעורי הצמיחה של השקעות ברכוש קבוע ירדו מרמה של 30%-25% לרמות של 20%. רמת המכירות הקמעונאיות רשמו עלייה של 14.25% והייצור התעשייתי רשם גידול של 9.2% לעומת הץחזקות של 8.9% ברבעון הקודם. מנתונים אלו עולה כי כוחו של הצרכן הסיני במגמת שיפור.
כלכלת סין נמצאת בתחילתו של שינוי מבני ארוך טווח שבסופו הצרכן הסיני יתרום חלק משמעותי יותר לצמיחה, סין תהפוך לכלכלה מערבית ומפותחת יותר עם פוטנציאל צמיחה "שפוי" יותר של כ-7%. זהו שלב מאתגר ומשמעותי עבור סין שכן סביר שהיא תאלץ להתמודד עם עלייה באינפלציה ובשכר שתפגע בייצוא, והאטה בצמיחה בעקבות ירידה בהשקעות.
עם זאת במידה וסין רוצה להפוך למעצמה עולמית מבוססת ויציבה אלו תהליכים מתבקשים, העשויים בשילוב עם האטה עולמית, להעיב על הצמיחה בטווח הקצר אך בטווח הארוך נראה את סין מאוזנת ויציבה יותר.
- 1.דרור 12/11/2012 09:30הגב לתגובה זווקיבלתי מאמר שכולו המלצות מעורפלות לשלטון הדיקטטורי בסין. שום דבר קונקרטי.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
