המגמה בקונצרני, אילו ענפים הם המומלצים להשקעה?
מתחילת השנה (נכון לתחילת השבוע) עלה מדד אג"ח קונצרני כללי בכ-7.7% והציג תוצאות טובות יותר בהשוואה למדד אג"ח ממשלתי כללי, שעלה בכ-5.6% בלבד. באוקטובר גדל הפער: יותר מ-30% מהעלייה הכוללת באפיק הקונצרני מתחילת השנה נרשמה בחודש המדובר, מול כ-10% בלבד באפיק הממשלתי.
מדדי התל בונד השונים הציגו תמונה דומה: תל בונד 20 עלה בשיעור של 6.4% מתחילת שנה, תל בונד 40 התחזק ב-7.4% והתל בונד השקלי הסתפק בעלייה של 4.3%. כ-20% מהעלייה השנתית במדדי 20 ו-40 וכ-40% מהעלייה במדד השקלי נרשמה באוקטובר לבדו.
נתונים אלו מצביעים על שלושה דברים:
1. האפיק הקונצרני היה עדיף על פני הממשלתי.
2. חשיפה רחבה לאגרות חוב קונצרניות מחוץ למדדי התל בונד הניבה תשואה גבוהה יותר.
3. בחודש אוקטובר התעצמה המגמה.
כעת, נשאלה השאלה האם העליות תמשכנה והיכן הן תתמקדנה?
ראשית, קשה לתת תשובה טובה לשאלה זו, בגלל התנודתיות הגבוהה של האפיק, שבשנים האחרונות זיקתו לשוק המניות הקופצני גבוהה מזיקתו לשוק איגרות החוב הממשלתיות.
עם זאת, משום שצמצום הפערים בין תשואות הפדיון על אג"ח חברות לבין תשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות התרחש בכל ענפי הפעילות, אני מעריך כי מדובר בהתפתחות בת קיימא (הנתמכת גם בכניסת כספים לקרנות נאמנות מתמחות) ולא בתיקון של סקטור ספציפי.
במבט כללי קדימה אני צופה המשך למגמה החיובית הודות לאיתנותו של שוק אג"ח החברות, וזאת גם אם העליות בשוק המניות לא ימשכו. כמו כן, ירידת הריבית המפתיעה ל-2% תדחוף גם היא קדימה.
אך על אף כל האופטימיות, המגמה לא תהיה אחידה: ענפים כגון תקשורת ומסחר קמעונאי, שנפגעו יתר על המידה, הם כעת אלו עם פוטנציאל העליות הגבוה יותר. להם אני מצרף גם את ענף הנדל"ן המניב, למרות שהוא עצמו לא ספג עד כה פגיעת יתר.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 6.נאג'י ג'וס 19/02/2016 09:42הגב לתגובה זומושיקו בקטע של בנים מושיקו
- 5.עופר 01/11/2012 12:09הגב לתגובה זומשה מאיר את השוק אתה כמו יין משתבח עם השנים... היית ונשארת כריש בנתוח השוק. עלה והצלח...מאחלים משפחת נגר המורחבת...
- 4.אגחיסט 01/11/2012 09:54הגב לתגובה זואין דוגמאות ספציפיות ועם ההסתייגויות הכתבה "חסרת בשר". אין בה ממש.
- 3.ההוא משם 01/11/2012 04:34הגב לתגובה זוניתוח פשוט ובהיר על השוק המעניין והמתעתע הזה. מצפים לראות עוד כתבות כאלה, ושמחים לראות שחזרת לחזית הבמה.
- 2.המנטליסט 31/10/2012 14:27הגב לתגובה זוהגרף מאיר עניים. מעניין אם ירידת הריבית (אולי היא תרד עוד?) תגרום לענף האחזקות לצמצם פערים מהשאר
- 1.אנליסטית בחופשה 31/10/2012 11:24הגב לתגובה זובמיוחד הגרף המתאר את המרווחים לפי ענפים.

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.