המגמה בקונצרני, אילו ענפים הם המומלצים להשקעה?
מתחילת השנה (נכון לתחילת השבוע) עלה מדד אג"ח קונצרני כללי בכ-7.7% והציג תוצאות טובות יותר בהשוואה למדד אג"ח ממשלתי כללי, שעלה בכ-5.6% בלבד. באוקטובר גדל הפער: יותר מ-30% מהעלייה הכוללת באפיק הקונצרני מתחילת השנה נרשמה בחודש המדובר, מול כ-10% בלבד באפיק הממשלתי.
מדדי התל בונד השונים הציגו תמונה דומה: תל בונד 20 עלה בשיעור של 6.4% מתחילת שנה, תל בונד 40 התחזק ב-7.4% והתל בונד השקלי הסתפק בעלייה של 4.3%. כ-20% מהעלייה השנתית במדדי 20 ו-40 וכ-40% מהעלייה במדד השקלי נרשמה באוקטובר לבדו.
נתונים אלו מצביעים על שלושה דברים:
1. האפיק הקונצרני היה עדיף על פני הממשלתי.
2. חשיפה רחבה לאגרות חוב קונצרניות מחוץ למדדי התל בונד הניבה תשואה גבוהה יותר.
3. בחודש אוקטובר התעצמה המגמה.
כעת, נשאלה השאלה האם העליות תמשכנה והיכן הן תתמקדנה?
ראשית, קשה לתת תשובה טובה לשאלה זו, בגלל התנודתיות הגבוהה של האפיק, שבשנים האחרונות זיקתו לשוק המניות הקופצני גבוהה מזיקתו לשוק איגרות החוב הממשלתיות.
עם זאת, משום שצמצום הפערים בין תשואות הפדיון על אג"ח חברות לבין תשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות התרחש בכל ענפי הפעילות, אני מעריך כי מדובר בהתפתחות בת קיימא (הנתמכת גם בכניסת כספים לקרנות נאמנות מתמחות) ולא בתיקון של סקטור ספציפי.
במבט כללי קדימה אני צופה המשך למגמה החיובית הודות לאיתנותו של שוק אג"ח החברות, וזאת גם אם העליות בשוק המניות לא ימשכו. כמו כן, ירידת הריבית המפתיעה ל-2% תדחוף גם היא קדימה.
אך על אף כל האופטימיות, המגמה לא תהיה אחידה: ענפים כגון תקשורת ומסחר קמעונאי, שנפגעו יתר על המידה, הם כעת אלו עם פוטנציאל העליות הגבוה יותר. להם אני מצרף גם את ענף הנדל"ן המניב, למרות שהוא עצמו לא ספג עד כה פגיעת יתר.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 6.נאג'י ג'וס 19/02/2016 09:42הגב לתגובה זומושיקו בקטע של בנים מושיקו
- 5.עופר 01/11/2012 12:09הגב לתגובה זומשה מאיר את השוק אתה כמו יין משתבח עם השנים... היית ונשארת כריש בנתוח השוק. עלה והצלח...מאחלים משפחת נגר המורחבת...
- 4.אגחיסט 01/11/2012 09:54הגב לתגובה זואין דוגמאות ספציפיות ועם ההסתייגויות הכתבה "חסרת בשר". אין בה ממש.
- 3.ההוא משם 01/11/2012 04:34הגב לתגובה זוניתוח פשוט ובהיר על השוק המעניין והמתעתע הזה. מצפים לראות עוד כתבות כאלה, ושמחים לראות שחזרת לחזית הבמה.
- 2.המנטליסט 31/10/2012 14:27הגב לתגובה זוהגרף מאיר עניים. מעניין אם ירידת הריבית (אולי היא תרד עוד?) תגרום לענף האחזקות לצמצם פערים מהשאר
- 1.אנליסטית בחופשה 31/10/2012 11:24הגב לתגובה זובמיוחד הגרף המתאר את המרווחים לפי ענפים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
