המגמה בקונצרני, אילו ענפים הם המומלצים להשקעה?
מתחילת השנה (נכון לתחילת השבוע) עלה מדד אג"ח קונצרני כללי בכ-7.7% והציג תוצאות טובות יותר בהשוואה למדד אג"ח ממשלתי כללי, שעלה בכ-5.6% בלבד. באוקטובר גדל הפער: יותר מ-30% מהעלייה הכוללת באפיק הקונצרני מתחילת השנה נרשמה בחודש המדובר, מול כ-10% בלבד באפיק הממשלתי.
מדדי התל בונד השונים הציגו תמונה דומה: תל בונד 20 עלה בשיעור של 6.4% מתחילת שנה, תל בונד 40 התחזק ב-7.4% והתל בונד השקלי הסתפק בעלייה של 4.3%. כ-20% מהעלייה השנתית במדדי 20 ו-40 וכ-40% מהעלייה במדד השקלי נרשמה באוקטובר לבדו.
נתונים אלו מצביעים על שלושה דברים:
1. האפיק הקונצרני היה עדיף על פני הממשלתי.
2. חשיפה רחבה לאגרות חוב קונצרניות מחוץ למדדי התל בונד הניבה תשואה גבוהה יותר.
3. בחודש אוקטובר התעצמה המגמה.
כעת, נשאלה השאלה האם העליות תמשכנה והיכן הן תתמקדנה?
ראשית, קשה לתת תשובה טובה לשאלה זו, בגלל התנודתיות הגבוהה של האפיק, שבשנים האחרונות זיקתו לשוק המניות הקופצני גבוהה מזיקתו לשוק איגרות החוב הממשלתיות.
עם זאת, משום שצמצום הפערים בין תשואות הפדיון על אג"ח חברות לבין תשואות הפדיון על אג"ח ממשלתיות התרחש בכל ענפי הפעילות, אני מעריך כי מדובר בהתפתחות בת קיימא (הנתמכת גם בכניסת כספים לקרנות נאמנות מתמחות) ולא בתיקון של סקטור ספציפי.
במבט כללי קדימה אני צופה המשך למגמה החיובית הודות לאיתנותו של שוק אג"ח החברות, וזאת גם אם העליות בשוק המניות לא ימשכו. כמו כן, ירידת הריבית המפתיעה ל-2% תדחוף גם היא קדימה.
אך על אף כל האופטימיות, המגמה לא תהיה אחידה: ענפים כגון תקשורת ומסחר קמעונאי, שנפגעו יתר על המידה, הם כעת אלו עם פוטנציאל העליות הגבוה יותר. להם אני מצרף גם את ענף הנדל"ן המניב, למרות שהוא עצמו לא ספג עד כה פגיעת יתר.
*לדאבוני, תקנות הייעוץ הכללי החדשות של הרשות לניירות ערך אוסרות עלי להתייחס לתגובות שלכם בעמוד זה
- 6.נאג'י ג'וס 19/02/2016 09:42הגב לתגובה זומושיקו בקטע של בנים מושיקו
- 5.עופר 01/11/2012 12:09הגב לתגובה זומשה מאיר את השוק אתה כמו יין משתבח עם השנים... היית ונשארת כריש בנתוח השוק. עלה והצלח...מאחלים משפחת נגר המורחבת...
- 4.אגחיסט 01/11/2012 09:54הגב לתגובה זואין דוגמאות ספציפיות ועם ההסתייגויות הכתבה "חסרת בשר". אין בה ממש.
- 3.ההוא משם 01/11/2012 04:34הגב לתגובה זוניתוח פשוט ובהיר על השוק המעניין והמתעתע הזה. מצפים לראות עוד כתבות כאלה, ושמחים לראות שחזרת לחזית הבמה.
- 2.המנטליסט 31/10/2012 14:27הגב לתגובה זוהגרף מאיר עניים. מעניין אם ירידת הריבית (אולי היא תרד עוד?) תגרום לענף האחזקות לצמצם פערים מהשאר
- 1.אנליסטית בחופשה 31/10/2012 11:24הגב לתגובה זובמיוחד הגרף המתאר את המרווחים לפי ענפים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- בואינג מזנקת ב-10%: מצפה לעלייה במסירות מטוסים ב-2026 ולתזרים חיובי של מיליארדים
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?
סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?
מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?
ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.
האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.
בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.
בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.
- ראלי סוף שנה בפתח? כל מה שמשקיע צריך לדעת עכשיו
- האם הירידות בוול סטריט מלמדות על הביצועים בשנה כולה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?
למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.
