בחירות, השקעות ומה שביניהן - המלצות לכנסת ה-19
עונת הבחירות בישראל החלה ואיתה גם הספינים התקשורתיים. כל מפלגה מלהקת "כוכבים נולדים" ואופנתיים בהתאם למה שהיא צריכה להשלמת הצוות שלה לבחירות (או לתצלומי בחירות). בישראל אין כמעט ולא הייתה בעבר כלכלת בחירות. העול הכלכלי בעקבות בחירות מגיע עם הרכבת הקואליציה והתשלומים שמפלגות הגדולות נאלצות לשלם, על חשבון הרוב (העובד), למפלגות הקטנות על מנת ליהנות ממנעמי השלטון.
בבחירות הקרובות, המצע הכלכלי - חברתי ייקח חלק נכבד מהפוקוס. רבות כבר נכתב על כך ועוד ייכתב. יחד עם זאת, אני רוצה לפתח דיון אחר, באמצעותכם הקוראים, דיון מחוץ לקופסא.
נבחרי הציבור בארץ אינם נדרשים להציג את היקף נכסיהם ואת תיק ההשקעות שלהם, בניגוד לנעשה בחלק ניכר מהמדינות המפותחות. הסוגיה הזו חשובה מכמה טעמים. הראשונה, יכולתו של הפוליטיקאי להזדהות עם קהל בוחריו. רק לאחרונה היה כתוב על "כוכב נולד" חדש שהיה בעבר אחד השכירים העשירים במשק משווה עצמו למעמד הביניים בישראל, אותו מעמד שכורע תחת נטל החיים פה ומהווה כ-68% מהאוכלוסייה (עפ"י הגדרות הלמ"ס).
ברם, עושרו של מועמד כזה או אחר אין לה להיות רועץ. נהפוך הוא. אדם אשר ידע להפוך את מקצוע למכרה של זהב פרטי ראוי הוא שייקח חלק מהנהגת המדינה ויוביל את כולנו כמדינה למכרה זהב. אבל שקיפות בהשקעות הוא ערך חשוב. לדעתי, יש מקום להטיל מגבלות השקעה על פוליטיקאים ומדינאיים ישראלים בדומה לבעלי תפקידים ציבוריים אחרים (בין אם עובדי הרשות לני"ע או מנהלי ההשקעות מטעם הציבור).
לא ייתכן שפוליטיקאי ישראלי ישקיע את עיקר כספו בכלכלות זרות. לא ייתכן שפוליטיקאי מקומי יבצע פעילות בנגזרים בשוק המקומי. לא ייתכן שאופן התנהלות תיק ני"ע של פוליטיקאי לא יהיה נתון תחת פיקוח (במקרה הרע) או יבוצע בניהול עיוור (מקרה עדיף). גם במקרה של ניהול עיוור יש מקום למתן מגבלות השקעה כגון מגבלה על חלוקה ענפית בין הסקטורים השונים, איסור על ביצוע מכירה בחסר בין אם במישרין או בעקיפין (דרך אופציות) וכדומה.
הטלת מגבלות על תיק ההשקעות של נבחרי הציבור יביא להערכתי לשני יתרונות - נבחרי הציבור לא יטרידו את מחשבתם במה שנעשה בכספם האישי ולא יבחנו כל החלטה שלהם (גם אם לא במודע) כיצד היא עלולה להשפיע על תיק ניירות הערך שלהם. הרווח השני טמון בסוג המגבלות, ולדעתי הינו חשוב יותר.
אם יוחלט כי את מירב התיק ניתן להשקיע אך ורק בישראל ובשקלים תחת מגבלות דומות לאלו העוסקים בשוק ההון - כלומר השקעה דרך מדדים, קרנות נאמנות ואג"ח ממשלת ישראל בלבד - האינטרס האישי של כל פוליטיקאי יתמזג עם האינטרס הכלכלי של כלל הציבור. אם כספיהם של הפוליטיקאים יושקעו בשוק המקומי יהיה להם יותר טבעי לדאוג לשוק המקומי ולעוצמתו כלפי חוץ. אם כל כספו הסולידי יהיה באג"ח מדינת ישראל יהיה לו אינטרס לשמור על הגרעון, צמיחה, אבטלה, תשלומי רווחה וכדומה.
ע"י הטלת מגבלות השקעה ניתן לאחד את האינטרס האישי עם זה של המדינה לטובת האזרחים. גם פוליטיקאים אשר טוענים כי אין הפרוטה מצויה בכיסם (ושמעתי גם ראיונות הזויים כאלה) יש להם כספים בפנסיה, בקרנות ההשתלמות. כסף זה מושקע בבורסה והם יכולים (תיאורטית) להעבירו למסלול של ניהול אישי (באמצעות מנהל תיקים כמובן).
אין אני מטיל דופי, חלילה, בנבחרי הציבור שלנו. אך למרות זאת, אין אדם שהוא 100% אלטרואיסט. יצר האדם הינו קודם כל הישרדותי שלו ושל בני משפחתו. לפיכך, טוב יהיה אם במושב הכנסת הקרוב תחליט הכנסת לשים לעצמה כמה מחסומים. זה יהיה צעד ראשון, פשוט וקטן אך חשוב בהשבת אמון העם בנבחריו. אני מציע למפלגות לאמץ אותו כחלק ממצע הבחירות שלהן.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
