גבירותיי ורבותי, ההיסטריה (והפחד) חוזרים
שוק ההון המקומי מתמחר, נכון להיום, כמעט רק בשורות רעות. החדשות חוצות סקטורים כלכליים והן בכל תחום. סקטור התקשורת סופג בגלל הרגולציה, הבנקים בגלל משבר החובות של אירופה והחשש מקריסת "טייקון" מקומי. ענף האנרגיה (הן חיפושים והן הפקה) סובל מאי הוודאות הרגולטורית וירידת מחירי הגז בעולם (כך יש הטוענים לפחות), ההיי-טק והביומד הינם בעלי ביטא גבוהה לשוק ולא צריכה להיות סיבה טובה לנפילות שם.
כמובן, שכל מי שהכנסותיו תלויות בחו"ל, במיוחד מאירופה, סופג ירידות. רשימת הענפים "הנפגעים" ארוכה ומקיפה כמעט את כולם. אל תתנו לעובדה שהמעו"ף ב-1100 להטעות אתכם, איזיצ'יפ ובעיקר מלאנוקס הן הסיבות היחידות שהמעו"ף לא עומד בסביבות ה-900.
אני לא טוען שאין הצדקה כלכלית מלאה או חלקית לירידה בחלק מניירות הערך בשוק ההון המקומי. אך המצב כיום מתמחר כבר התגשמותן של כל הצרות יחדיו - מלחמה עם אירן שתימשך כמה חודשים, התמוטטות בנקים באירופה והלאמתם, קריסת "טייקונים" מקומיים כדוגמת נוחי דנקנר, המשך הידוק רגולטורי בכל מגזר כלכלי, שכל הגז שנמצא כאן יתנדף מסיבה זו או אחרת וכדומה.
בהחלט ייתכן שכל הדברים הללו יקרו, אך ההסתברות לכך היא קטנה מאוד. ממש ברבור שחור. יותר סביר שחלקם יתגשמו וחלקם לא, ואף ייתכן שמה שכן יתרחש יהיה בעוצמה פחותה מזו שהשוק מתמחר (למשל הבנקים ימחקו 5% מההון שלהם על אג"ח ופיקדונות בחו"ל). אבהיר את הנקודה, בא בחשבון שנצא למבצע צבאי באירן. אני מניח כי זו האחרונה לא תבליג. יחד עם זאת, לא סביר להניח כי יפלו פה מאות טילים שכן במקרה כזה ארה"ב תאלץ (לא מבחירה כמובן) להיכנס לתמונה, מה שעלול לגרום להחלפת השלטון באירן.
אם יש דבר כלשהו המקשר את כל הממשלות בעולם, הן החופשי והן בקרב הדיקטטורות זה יצר השרידות הפוליטית - שלטונית. הגישות אולי שונות אך מטרתה של כל ממשלה היא לשמר את עצמה. לפיכך, סביר להניח כי אירן תגיב באופן שיראה לה מידתי מצד אחד (שמירה על הכבוד וכו') אך לא באופן שיעלה חרון באפם של האמריקנים. למה זה חשוב לנו? כי במקרה כזה, שיהיה כואב ללא ספק, המכה תהיה קצרה והחיים (הכלכליים) יחזרו במהרה למסלולם. לפיכך, כל התחזיות השחורות להתמוטטות הכלכלה והבורסה הן לדעתי קצת מוגזמות. הדוגמא הזו נועדה להמחיש את העובדה כי המצב נכון לגבי כל תסריט קיצון.
הכלכלה הישראלית לא צפויה לפשוט רגל בחודשים הקרובים, לכן הפחד המגולם בשוק אינו מבוסס על ניתוח ריאלי. אם כך, מדוע שוק ההון לא מתרומם? לכך יש כמה סיבות אשר את חלקן כבר מניתי בעבר כגון: רגולציה, פחד אמוציונלי, מומנטום שלילי, מיסוי. בנוסף, ישנן אינדיקציות ל"משקולות" חדשות שנקשרות לרגלי שוק ההון המקומי כגון נדל"ן שהופך בשנית לאלטרנטיבה בעיני המשקיעים (בדומה ל-2008), והצורך לצרוך את החסכונות עם העלייה ביוקר המחייה. בסופו של יום, המוסדיים מפחדים להגדיל חשיפה (רגולציה, שיווק קצר טווח וכו') והאנשים הפרטיים פשוט חוששים או זקוקים לכסף.
להערכתי, רכישה מדודה של מניות ואג"חים בפיזור רחב של חברות אשר להן יסודות כלכליים מוצקים עם עדיפות לחברות בעלות זיקה לכלכלה הישראלית או לזו של ארה"ב, תניב תשואה עודפת על פני כל השקעה אחרת בפרספקטיבה של כמה שנים ספורות, גם ביחס לסיכון. אני מצטער מראש אך אין לי יכולת, ומעולם לא טענתי שיש לי, לגלות מה יהיה כיוון השוק שבוע הבא ואיזו מניה תעלה או תרד מחרתיים. בסופו של יום הפער בין שוק ההון לכלכלה - הראלי מצטמצם (ראו מקרה מלאנוקס מלפני כמה שבועות). כיום זה נראה ששוק ההון מתמחר בחסר עמוק את הכלכלה הישראלית כפי שקרה ברבעון הרביעי של 2008.
- 9.סיימת להתאושש מהתשואות העלובות של הקרנות שלך להטיף לנו? (ל"ת)נסיך הגאות 21/08/2012 23:16הגב לתגובה זו
- 8.כל מילה בסלע (ל"ת)1 21/08/2012 22:55הגב לתגובה זו
- 7.dan 21/08/2012 22:52הגב לתגובה זויש מניות סופר זולות כיום . אגב ללא פריגו והטכנולוגיה המעוף ב 780 ולא 900 .
- 6.אבי 21/08/2012 15:25הגב לתגובה זוטובים לטווח רחוק.(לכל מי שלא הבין)
- שמות ,ורסנו .שמות.... (ל"ת)לא פרייר של אף אחד 21/08/2012 23:42הגב לתגובה זו
- 5.garoda 21/08/2012 15:17הגב לתגובה זומלחמה עם אירן וכו' היא לא ברבור שחור. צונאמי או רעידת אדמה קשה הוא ברבור שחור מכוון שלא ניתן לחזות אותו ואירוע כזה אם יקרה ימחוק חלקים ניכרים מתיקי ההשקעות. וזו בדיוק הסיבה שצריך ללמוד להגן על תיק ההשקעות .
- 4.משקיע 21/08/2012 13:51הגב לתגובה זורב אשכולות איזה ניתוח למלחמה שתתרחש פשששששש תפסיקו לבלבל את המוח !
- 3.עזרא 21/08/2012 12:53הגב לתגובה זואתה לא חושב שבכתבה שלך אתה הוא זה שמכניס את המשקיעים לפחד והסטריה?
- 2.עזרא 21/08/2012 12:45הגב לתגובה זויש לי שאלה דן הלמן מה אתה נכניס את המשקיעים לבילבול מה אתה מחפש שמשקיעים יברחו?
- 1.עמית 21/08/2012 11:08הגב לתגובה זולא מבין...
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
