מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה הישראלית ממשיכים להטריד את המשקיעים המקומיים. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות ירד לכ-1.1 מיליארד שקל בלבד. למרות התעוררות בגיוסים בענף, קרנות הנאמנות בישראל וההתאוששות הקלה במדדים, עוצמת המסחר עדיין נמוכה.

כאשר מחזורי המסחר נמוכים, המשקיעים משלמים פרמיה במחיר הכניסה. כלומר, רוכשים את ני"ע בשער גבוה יותר, וכאשר הם רוצים לצאת מההשקעה הם שוב משלמים פרמיית יציאה וכך מוכרים במחיר נמוך יותר. הנזילות הנמוכה בשוק הישראלי עולה למשקיעים כסף, לכן הם חושבים פעמיים לפני ביצוע קניה או מכירה.

מלבד התאוששות בשווקים והמתנה לגל העליות הבא, שככל הנראה יובילו לגידול במחזורי המסחר, קברניטי המשק נדרשים להחלטות מיידיות על מנת להסיר את היובש השורר בבורסה המקומית. מספר החלטות מפתח יכולות להוביל לגידול מיידי במחזורי המסחר ולהחזיר את העניין למשקיעים.

אחת הסיבות המרכזיות לירידת מחזורי המסחר הינה מחיקה מהמסחר של חברות מובילות כמו מכתשים אגן ואי.די.בי פיתוח, חברות שריכזו בעבר מחזורי מסחר גבוהים. הפתרון הינו מתן תמריצים ועידוד לרישום כפול של חברות ישראליות שנסחרות מעבר לים כמו אמדוקס, צ'ק פוינט, אורבוטק ואחרות. אין ספק שחברות עם שווי שוק כזה יעורר את המסחר ויגדיל משמעותית את המחזורים. ראינו זאת לאחרונה במקרה של מלאנוקס, חברה ישראלית שהצליחה להיכנס למדד ת"א 25, לעורר עניין רב ולרכז מחזורי מסחר גבוהים בבורסה המקומית.

רבות דובר באמצעי התקשורת על שעות המסחר בבורסה בת"א. חפיפה בין שעות המסחר בישראל לארה"ב תוביל לפעילות גדולה יותר של שחקני ארביטרז' ותתרום באופן ישיר לעלייה בהיקפי המסחר ולנזילות בשוק. בנוסף, מעבר למסחר בימי שישי במקום בימי ראשון, במקביל למסחר בבורסות העולם, תגדיל באופן ברור את היקפי המסחר.

סיבה נוספת לירידה במחזורי המסחר הינה העלאת שיעור המס על רווחי הון מ-20% ל-25%. העלאת שיעור המס גרמה למשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה אחרות. נראה כי תוצאת העלאת שיעור המס גרמה לפעילים לבצע פחות מימושים בני"ע ולדחות תשלום מס. פעולה הפוכה של הורדת שיעורי המס יכולה להחזיר חמצן למשקיעים ולעורר חזרה את מחזורי המסחר.

שינוי שיטת המסחר

שיטת המסחר הנהוגה בבורסה בת"א הינה שיטת הרצף. בבורסה המקומית קיימים עושי שוק בעיקר במניות הקטנות, מניות עם סחירות מאד נמוכה. עושי השוק מצטטים היצעים וביקושים במרווח מאד גבוה ולא תורמים לנזילות גבוהה בני"ע. כאן נדרשת התערבות של מנהלי הבורסה בת"א. שינוי שיטת המסחר והכנסת עושי שוק מקצועיים למניות המובילות. עושי שוק במניות ת"א 100 יתרמו לנזילות רבה יותר בני"ע ולעלייה בהיקפי המסחר.

בעקבות עודף רגולציה, אחת התקנות שפורסמה לאחרונה ע"י האוצר קשורה לחברות תעודות הסל באופן ישיר ולירידת מחזורי המסחר באופן עקיף. התקנה קבעה שהגופים המוסדיים יממנו מכיסם את דמי הניהול שגובים חברות תעודות הסל במקום העמיתים. פעולה זו גרמה לצימצום פעילות ענף תעודות הסל ולירידה משמעותית בהיקף המסחר.

חשוב לציין שכאשר נרכשת או נמכרת תעודת סל, חברת תעודות הסל מתכסה על הסחורה, לכן יש יותר נזילות בשווקים ועלייה בהיקפי המסחר. נכון לכתיבת שורות אלה נראה כי האוצר מתרכך במעט וצפוי לאשר מימון עלויות נלוות בתעודות הסל למוסדיים מכספי העמיתים - פעולה שיכולה להחזיר חלק מהמשקיעים המוסדיים להשקיע באמצעות תעודות סל.

עידוד חברות ישראליות לצאת להנפקה בבורסה המקומית

חברות רבות רוצות להימחק ממסחר בבורסה בגלל עודף רגולציה ועלויות כספיות גבוהות בניהול חברה ציבורית. חברות כמו מגל מערכות ופוינטר שהיו עד לאחרונה חברות דואליות, החליטו להימחק ממסחר בבורסה המקומית, כל אחת מסיבותיה שלה. מנהלי הבורסה בת"א צריכים לחשוב על מתן תמריצים על מנת לעודד את החברות להירשם למסחר ולהנפיק מניותיהן בשוק המקומי. שתי חברות ישראליות, סודה סטרים ואבן קיסר הנפיקו מניות בבורסה בארה"ב במקום להירשם תחילה למסחר בבורסה המקומית. ההפסד הוא בעיקר של הבורסה והמשקיעים הישראלים.

יכול להיות שזו רוח התקופה, חוסר היציבות בשווקים, המצב הגאו פוליטי או עודף הרגולציה. לא חסרות סיבות לירידה המשמעותית בהיקפי המסחר, אבל דבר אחד ברור - נדרשים צעדים משמעותיים על מנת להחזיר את האמון בבורסה המקומית למשקיעים.