היובש בבורסה עולה לסוחרים ביוקר: כמה דברים שניתן לעשות
מחזורי המסחר הנמוכים בבורסה הישראלית ממשיכים להטריד את המשקיעים המקומיים. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות ירד לכ-1.1 מיליארד שקל בלבד. למרות התעוררות בגיוסים בענף, קרנות הנאמנות בישראל וההתאוששות הקלה במדדים, עוצמת המסחר עדיין נמוכה.
כאשר מחזורי המסחר נמוכים, המשקיעים משלמים פרמיה במחיר הכניסה. כלומר, רוכשים את ני"ע בשער גבוה יותר, וכאשר הם רוצים לצאת מההשקעה הם שוב משלמים פרמיית יציאה וכך מוכרים במחיר נמוך יותר. הנזילות הנמוכה בשוק הישראלי עולה למשקיעים כסף, לכן הם חושבים פעמיים לפני ביצוע קניה או מכירה.
מלבד התאוששות בשווקים והמתנה לגל העליות הבא, שככל הנראה יובילו לגידול במחזורי המסחר, קברניטי המשק נדרשים להחלטות מיידיות על מנת להסיר את היובש השורר בבורסה המקומית. מספר החלטות מפתח יכולות להוביל לגידול מיידי במחזורי המסחר ולהחזיר את העניין למשקיעים.
אחת הסיבות המרכזיות לירידת מחזורי המסחר הינה מחיקה מהמסחר של חברות מובילות כמו מכתשים אגן ואי.די.בי פיתוח, חברות שריכזו בעבר מחזורי מסחר גבוהים. הפתרון הינו מתן תמריצים ועידוד לרישום כפול של חברות ישראליות שנסחרות מעבר לים כמו אמדוקס, צ'ק פוינט, אורבוטק ואחרות. אין ספק שחברות עם שווי שוק כזה יעורר את המסחר ויגדיל משמעותית את המחזורים. ראינו זאת לאחרונה במקרה של מלאנוקס, חברה ישראלית שהצליחה להיכנס למדד ת"א 25, לעורר עניין רב ולרכז מחזורי מסחר גבוהים בבורסה המקומית.
רבות דובר באמצעי התקשורת על שעות המסחר בבורסה בת"א. חפיפה בין שעות המסחר בישראל לארה"ב תוביל לפעילות גדולה יותר של שחקני ארביטרז' ותתרום באופן ישיר לעלייה בהיקפי המסחר ולנזילות בשוק. בנוסף, מעבר למסחר בימי שישי במקום בימי ראשון, במקביל למסחר בבורסות העולם, תגדיל באופן ברור את היקפי המסחר.
סיבה נוספת לירידה במחזורי המסחר הינה העלאת שיעור המס על רווחי הון מ-20% ל-25%. העלאת שיעור המס גרמה למשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה אחרות. נראה כי תוצאת העלאת שיעור המס גרמה לפעילים לבצע פחות מימושים בני"ע ולדחות תשלום מס. פעולה הפוכה של הורדת שיעורי המס יכולה להחזיר חמצן למשקיעים ולעורר חזרה את מחזורי המסחר.
שינוי שיטת המסחר
שיטת המסחר הנהוגה בבורסה בת"א הינה שיטת הרצף. בבורסה המקומית קיימים עושי שוק בעיקר במניות הקטנות, מניות עם סחירות מאד נמוכה. עושי השוק מצטטים היצעים וביקושים במרווח מאד גבוה ולא תורמים לנזילות גבוהה בני"ע. כאן נדרשת התערבות של מנהלי הבורסה בת"א. שינוי שיטת המסחר והכנסת עושי שוק מקצועיים למניות המובילות. עושי שוק במניות ת"א 100 יתרמו לנזילות רבה יותר בני"ע ולעלייה בהיקפי המסחר.
בעקבות עודף רגולציה, אחת התקנות שפורסמה לאחרונה ע"י האוצר קשורה לחברות תעודות הסל באופן ישיר ולירידת מחזורי המסחר באופן עקיף. התקנה קבעה שהגופים המוסדיים יממנו מכיסם את דמי הניהול שגובים חברות תעודות הסל במקום העמיתים. פעולה זו גרמה לצימצום פעילות ענף תעודות הסל ולירידה משמעותית בהיקף המסחר.
חשוב לציין שכאשר נרכשת או נמכרת תעודת סל, חברת תעודות הסל מתכסה על הסחורה, לכן יש יותר נזילות בשווקים ועלייה בהיקפי המסחר. נכון לכתיבת שורות אלה נראה כי האוצר מתרכך במעט וצפוי לאשר מימון עלויות נלוות בתעודות הסל למוסדיים מכספי העמיתים - פעולה שיכולה להחזיר חלק מהמשקיעים המוסדיים להשקיע באמצעות תעודות סל.
עידוד חברות ישראליות לצאת להנפקה בבורסה המקומית
חברות רבות רוצות להימחק ממסחר בבורסה בגלל עודף רגולציה ועלויות כספיות גבוהות בניהול חברה ציבורית. חברות כמו מגל מערכות ופוינטר שהיו עד לאחרונה חברות דואליות, החליטו להימחק ממסחר בבורסה המקומית, כל אחת מסיבותיה שלה. מנהלי הבורסה בת"א צריכים לחשוב על מתן תמריצים על מנת לעודד את החברות להירשם למסחר ולהנפיק מניותיהן בשוק המקומי. שתי חברות ישראליות, סודה סטרים ואבן קיסר הנפיקו מניות בבורסה בארה"ב במקום להירשם תחילה למסחר בבורסה המקומית. ההפסד הוא בעיקר של הבורסה והמשקיעים הישראלים.
יכול להיות שזו רוח התקופה, חוסר היציבות בשווקים, המצב הגאו פוליטי או עודף הרגולציה. לא חסרות סיבות לירידה המשמעותית בהיקפי המסחר, אבל דבר אחד ברור - נדרשים צעדים משמעותיים על מנת להחזיר את האמון בבורסה המקומית למשקיעים.
- 6.תמיר 30/04/2012 19:29הגב לתגובה זובמונחים של אחוזים מדובר בקפיצה של 25% בגובה המס-ועדיין יש בנקים עושקים בעמלות מסחר גבוהות מדי למניות ואג" חים דמיי שמירה ועמלות מינימום מפגרות,למרות שיש אלטרנטיבות אחרות הרבה נשארים בבנק,ולאף אחד לא משתלם לבצע פעולות עם יחסיי ריווחיות נמוכים מידיי.
- 5.אלון 30/04/2012 18:51הגב לתגובה זואם משקיע קונה מניה ומשלם את הספרייד, ואח" כ מוכר אותה ושוב משלם את הספרייד, אז יש שני משקיעים אחרים שקיבלו את הספרייד שהוא שילם - זה שהחזיק במניה מלכתחילה, וזה שמחזיק בה בסוף התהליך. כמובן שקיים *סיכון* שהמשקיע ישלם את הספרייד - אבל באותה מידה קיים גם *סיכוי* שהוא יהנה ממנו. האם ייהנה או ישלם? זה תלוי בסבלנות שלו (לתת פקודת לימיט ולחכות).
- 4.הכל נכון ! 30/04/2012 16:53הגב לתגובה זולשלם 25% מס כאשר בקושי עושים 5% רווח על מניה זה עושק הצבור. כששוק הדירות ירד שוב ובגדול אני אישית אעדיף לקנות דירה נמאס לרדוף אחרי הכסף לבקש החזרי מס וכו1
- 3.משקיע קטו 30/04/2012 12:17הגב לתגובה זועל מה הולכת משכורת העתק שלך?
- 2.יוחנן 30/04/2012 10:44הגב לתגובה זובכל העולם סוחרים יותר שעות וכמו כן יש מסחר ער לפני הפתיחה ואחרי סיום המסחר. ת" א עברה למסחר אלקטרוני ולא מנצלת יכולת למסחר בכל שעות היממה כמעט ללא השקעה מצד חברי הבורסה ביחוד אחרי המעבר ל T 1. וחבל.
- 1.אלגו 30/04/2012 09:46הגב לתגובה זוהיתר יחזור לחיות כרגע אין טעם להיות שם
- צודק לגמרי (ל"ת)bibi 30/04/2012 20:36הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
