המגמה החיובית המפעמת בשוקי המניות בארץ ובעולם מתחילת 2012 מורגשת היטב בשוק אג"ח הקונצרניות - כך זינק מדד התל בונד 20 ב-4.16% מתחילת השנה, ואגרות-החוב הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד עלו אף הן בצורה מרשימה.

להערכתי, מגמה זו תימשך. ישנם מספר גורמים העשויים לתמוך בהמשך העליות באג"ח הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד. ריבית בנק ישראל עומדת כעת על רמה של 2.5%. מדובר בריבית נמוכה מאוד במונחים היסטורים. מדד חודש מארס הגבוה (0.4%) סימן תחילת תקופה של מדדים גבוהים שכן גם מדדי אפריל - יוני צפויים להיות גבוהים. אולם החל מחודש יולי צפויים המדדים לרדת, כך שרמת האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה תסתכם ככל הנראה ב-2.5% - גבוהה מהאינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (1.9%) אך נמצאת בתחום יעד האינפלציה של הממשלה (1%-3%).

בנוסף, ההאטה במשק הישראלי, כפי שבאה לידי ביטוי בדוחות חברות המזון, התקשורת, הבנקים והנדל"ן - כמו-גם ההאטה בשיפור במצב המשק האמריקני והחשש מפני קריסת כלכלות נוספות בגוש האירו, כל אלו יגרמו לנגיד בנק ישראל לשמור על רמת הריבית הנמוכה במשק בחודשים הקרובים. סביבת ריבית נמוכה מובילה לריבית אפסית בפיקדונות הציבור בבנקים. עת הדבר מלווה בריבית ריאלית אפסית במשק - יוצא הציבור מהפיקדונות וקונה אג"ח קונצרניות.

הריבית הנמוכה במשק משתקפת היטב בתשואות הנמוכות באג"ח הממשלתיות. כך לדוגמא נסחר ממשלתי צמוד 0613 הנפדה בעוד כשנה בתשואה שלילית של 0.49% בעוד מק"מ הנפדה בעוד כשנה (מק"מ 413) נסחר בתשואת ברוטו של 2.6%. בנוסף, תהליך הורדת הריבית ע"י נגיד בנק ישראל הסתיים, כך שלא ניתן לצפות לרווחי הון באפיק הממשלתי לפחות בשנה הקרובה.

לעומת זאת, כתוצאה מירידת הכנסות המדינה צפוי גרעון הממשלה להתרחב. כדי לממן את החוב עלולה המדינה להגדיל את הגיוסים באג"ח הממשלתיות, דבר שיגרום לעליית תשואות באג"ח הממשלתיות ולהפסדי הון למשקיעים.

מתחילת השנה ניתן לראות התאוששות של ממש בשוק ההנפקות. אם ברבעון הראשון של 2012 ניתן היה לראות בעיקר הנפקות של חברות בעלות דירוג גבוה (בנקים וחברות נדל"ן ותקשורת גדולות), מתחילת אפריל אנו רואים יותר הנפקות של חברות בדירוג בינוני ונמוך - דבר המעיד על ביקוש הולך וגובר לאג"ח קונצרניות מצד הגופים המוסדיים והציבור.

העדכון האחרון במדדי התל בונד העלה משמעותית את משקל הבנקים במדד. כך גדל משקל הבנקים במדד התל בונד 20 מ-42% לכ-65% - זינוק של 55%. עלייה דרמטית זו במשקל הבנקים במדד התל בונד 20 הורידה באופן משמעותי את תשואת המדד מ-3.32% ברוטו לפני השינוי ל-3.00% ברוטו כיום. כך צנח גם הפער בין תשואת המדד לממשלתי במח"מ דומה מ-2.42% ל-2.06% בלבד- ירידה של 15% בפער.

בשנת 2011 איבדו אג"ח קונצרניות רבות (בדירוגים בינוניים, נמוכים ואג"ח ללא דירוג) עשרות אחוזים מערכן וזאת בשל החשש מפני יכולת החזר החוב של אותן חברות והנפילה במחיר אג"ח גרם לזינוק בתשואת אג"ח של אותן חברות. מתחילת 2012, כאשר מתברר שלא חלה הרעה ממשית ביכולת ההחזר של החברות אנו רואים תיקון חד במחירי אג"ח, הבא לידי ביטוי בירידת התשואות באג"ח אלו.

הסדר חוב בדלק נדלן: התקדמות המשא ומתן בין חברת דלק נדל"ן שבשליטת יצחק תשובה לבין הגופים המוסדיים, לאחר שהמגעים בין הצדדים כבר עלו שירטון, מעלה את הסבירות להסדר חוב המקובל על שני הצדדים. נתון זה מגביר עוד יותר את האופטימיות של המשקיעים ביחס לשוק אג"ח הקונצרניות.

הבורסה צפויה להשיק 3 מדדי תל בונד חדשים בתחילת מאי - מדד תל בונד צמודות , תל בונד צמודות בנקים ותל בונד צמודות יתר. כניסתם של המדדים החדשים, תוביל להשקת תעודות סל חדשות על המדדים, דבר שיגדיל את הסחירות והנזילות באג"ח הקונצרניות מצד אחד, ותגדיל את חשיפת המשקיעים המוסדיים והציבור לאג"ח אלו, מצד שני.

דעה אישית: לאחר שפירטתי את הסיבות - אני שב וטוען כי השוק המעניין ביותר בבורסה בת"א נכון לעת הזו אינו שוק המניות אלא שוק אג"ח הקונצרניות שאינן כלולות במדדי התל בונד.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות