אג"ח לא מדורגות - עולם הולך ונעלם?

סיון ליימן, מנכ"ל כנען ייעוץ השקעות, מנתח את שהתרחש בשנתיים האחרונות בשוק הנפקות אג"ח הקונצרניות, ומביע דעתו על מיעוט ההנפקות של אג"ח לא מדורגות
סיון ליימן | (4)

לאחר שנה קשה בשוק ההון בשנת 2011, בה התכווצה תעשיית קרנות הנאמנות ביותר מ-9%, סברתי שיהיה זה אך נכון לבצע בדיקה והשוואה בכדי לבחון כיצד הגיב שוק הנפקות אג"ח הקונצרניות למשבר הקשה שפקד את השווקים.

להלן מספר פרמטרים חשובים בשוק אג"ח הקונצרניות בשנתיים האחרונות (*במיליארדי שקלים):

היקף ההנפקות הציבוריות (מניות ואג"ח) עמד בשנת 2011 על 34.2 מיליארד שקלים, כאשר 91% מהגיוס הכולל בשנה שעברה בוצעו באמצעות אג"ח.

עת אנו בוחנים את היקף הנפקות אג"ח הכולל בשנת 2011 בהשוואה לשנת 2010, ניתן להבחין במגמת ירידה חדה של מעל 6 מיליארד שקל המסתכמת ב-16.5%. מספר החברות שהנפיקו אג"חים בשנת 2011 עמד על 94 לעומת 153בשנת 2010 וכאן כבר מדובר בצניחה של 39%.

בבחינת המגזרים הבולטים בתחום ניתן לראות שגם בשנת 2011 בולט מגזר הבנקים אשר יחד עם מגזר התקשורת אחראי על 61% מסך הגיוסים. בצורה זו שומר מגזר הבנקים על עצמתו בשוק ההנפקות ב-5 השנים האחרונות. המשבר בשוק ההון, הסדרי האג"ח הרבים בשנת 2011 ומסקנות ועדת חודק, הובילו לכך שהחברות אשר הצליחו להנפיק היו בעיקר חברות בעלות דירוג גבוה. לראיה, משקל ההנפקות של אג"ח עם דירוג גבוה (A- ומעלה) עמד בשנת 2011 על 92% לעומת 85% בשנת 2010.

העלייה במשקל ההנפקות של חברות בדירוג גבוה בשנת 2011, באה על חשבון הנפקת אג"ח לא מדורגות. בשנת 2010 היוו אג"ח הלא מדורגות 10% מכלל ההנפקות ובשנת 2011 נפל מספרם ל-3.5% בלבד. בחודש ינואר 2012 גויסו 4.8 מיליארד שקל ב-6 הנפקות של חברות. שלא במפתיע הבנקים ממשיכים להוביל את הגיוסים, וכן נמשכת הירידה במשקל אג"ח הלא מדורגות בגיוסים.

לדעתי המגמה של מיעוט בהנפקות של אג"ח לא מדורגות בעייתית ומדאיגה. ראשית, חלק מהנפקות אלו היו מעניינות ביותר ואף הציעו בטחונות טובים למחזיקי אג"ח. שנית, הדבר מונע מחברות איכותיות את האפשרות לקבל מימון חוץ בנקאי. כך קורה שנותרנו עם חברות בעלות דירוג גבוה (בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, חברות נדל"ן וכד') והפסדנו את החברות המעניינות אשר אינן מדורגות. אני בהחלט סבור שיש מקום בשוק ההנפקות גם לחברות הלא מדורגות אשר יידרשו לתת בטחונות ראויים למשקיעים. דבר זה חיוני להתפתחות ולצמיחת המשק, לבורסה ולציבור המשקיעים.

הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל כנען ייעוץ השקעות

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ישראל 15/02/2012 21:30
    הגב לתגובה זו
    לאור הכשלונות בדירוג מאז 2008 היה חשוב להורות למוסדיים על תהליך מסודר של קבלת החלטות להשקעה. התוספת שמחייבת דירוג נותנת להן פרס. אולי קרה כאן מה שקרה עם האפודים הזוהרים, איזה לוביסט טוב סידר להם פרנסה של הרבה מיליונים
  • 3.
    ההסדרים הרגו את השוק וגם את המשקיעים (ל"ת)
    מחפש חברה קטנה ואמינ 15/02/2012 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תודה על הכתבה (ל"ת)
    איילי 15/02/2012 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מ 15/02/2012 10:05
    הגב לתגובה זו
    נהיה קשה הרבה יותר לגייס כסףמ הציבור- זה מחיר התספורות לציבור והפגיעה באמון החוסכים והמשקיעים אין כבר כסף קל בתנאים נוחים כדי לגייס עכשיו כסף מהציבור כבר צריך דרוג טוב, בטחונות נושכים וריבית בשרית עם הצמדה למדד לא פחות מהלוואה בנקאית מי שלא יעמוד בזה יסבול קשות ממחנק אשראי
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?