השנה שהייתה והשנה שתהיה - האם נראה שינוי כיוון?
שנת 2011 כנראה תיזכר כשנה שהעולם הבין את גודל הבעיות המבניות באיחוד האירופי והחששות מפני יכולתן של הממשלות ביוון, פורטוגל, אירלנד, ספרד ואיטליה לעמוד בהלוואותיהן בסך של כ-4 טריליון דולר. ניתן להניח כי בסופו של תהליך, האיחוד האירופי יראה אחרת אם תצליח אירופה להתגבר על משבר החובות הריבוניים.
אך לא רק באירופה הופתעו השנה המשקיעים לגלות כי מה שהיה הוא לא שיהיה. בניגוד לשנתיים הקודמות, המדינות המתפתחות ובראשן סין שהובילו את היציאה מהמשבר ב-2008, רשמו ביצועי חסר ביחס למדדי מניות אחרים בעולם. הסיבה לירידות השערים במדינות המתפתחות נבעה מהצורך לנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת כפועל יוצא של בעיית האינפלציה שנוצרה עקב הצמיחה המהירה ועליית מחירי המזון והאנרגיה.
בניגוד למרבית השווקים בעולם, שוק המניות בארצות הברית היה אחד מהשווקים שרשמו את התשואה הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. השוק האמריקני פתח את השנה בעליות חדות לאחר שהבנק המרכזי השיק תוכנית הרחבה כמותית שנייה שנועדה להמריץ את הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי רכש איגרות חוב בהיקף של כ-600 מיליארד דולר תוך מספר חודשים.
אולם לקראת סיום התוכנית, בסוף חודש יוני, התעוררו סימני שאלה בקשר ליכולתה של כלכלת ארצות הברית לרשום צמיחה ברת קיימא ולהוריד את שיעור האבטלה הגבוה. בחודש יולי השווקים בארצות הברית החלו לרשום ירידות שערים כאשר התגברו החששות בקרב משקיעים בעקבות המצב בגוש האירו, ועקב חוסר ההסכמה על מתווה העלאת תקרת החוב בארצות הברית.
השנה גם נוצרה היסטוריה כאשר בחודש אוגוסט איבדה ארצות הברית, לראשונה, את דירוג האשראי המושלם שלה ע"י סוכנות הדירוג S&P. התקווה להתאוששות בשווקים בארצות הברית החלה בתחילת אוקטובר עם קבלת נתונים מעודדים יותר ונתוני התוצר לרבעון השלישי רשמו עליה של 2.5% בקצב שנתי. בתגובה רשמו מדדי המניות בחודש אוקטובר עליות שערים חדות.
לעומת השוק בארצות הברית, מדדי המניות באירופה רשמו ירידות חדות במהלך השנה שחלפה. משבר החובות במדינות גוש האירו והחשש מקריסת הבנקים באירופה הובילו את מדדי המניות באירופה להציג תשואה שלילית. המשבר החל השנה על רקע אישור חבילת סיוע נוספת ליוון, ואיים להתפשט למדינות נוספות בגוש האירו כולל איטליה וספרד. תשואות איגרות החוב לעשר שנים של איטליה, שוק האג"ח הריבוני השלישי בגודלו בעולם, זינקו בשנה האחרונה עד לרמה של 7% לעומת רמה של 3.8% בתחילת השנה.
בנוסף, חשף המשבר באירופה את חילוקי הדעות הפוליטיים בין צרפת לגרמניה סביב השאלה מי יישא בעלות חילוץ מדינות הפריפריה האירופיות. ככל הנראה, הבעיה ביבשת תמשיך ללוות את המשקיעים גם בשנים הקרובות. המנהיגים באירופה יצטרכו למצוא דרך לסיים את המשבר ולקבל החלטה כיצד תראה המערכת המוניטרית באירופה בעתיד.
בשנת 2011 רשמו המדדים בשוק המקומי ירידות שערים. הבורסה בישראל פתחה את השנה בעליות, ובחודש אפריל אף רשמה שיא של כל הזמנים. למרות כל זאת, שילוב של מספר גורמים, כדוגמת התדרדרות המצב הכלכלי באירופה וסימנים להאטה בארצות הברית, מדיניות מוניטארית מרסנת על ידי בנק ישראל, איום גיאופוליטי והמחאה החברתית, גרמו להיפוך המגמה בשוק ההון הישראלי.
השנה תיזכר בעיקר כשנת הטייקונים לאחר שמניות חברות ההחזקה רשמו ירידות חדות במהלך השנה האחרונה. מניית פריגו רשמה את התשואה הגבוהה ביותר במדד ת"א 25. את התשואות הנמוכות במדד רשמו, כאמור, חברות ההחזקה.
להבדיל מאיטליה וארצות הברית, ישראל זכתה השנה לקבל העלאת דירוג אשראי על ידי סוכנות S&P. אגרות החוב הממשלתיות הושפעו בעיקר מציפיות האינפלציה וריבית בנק ישראל. בתחילת השנה רשם מדד המחירים לצרכן עליות חדות מעבר ליעד האינפלציה של בנק ישראל, בין השאר עקב עליית מחירי הדיור, המזון והאנרגיה.
אולם העלאות הריבית של בנק ישראל, ההאטה בעולם והשפעות המחאה, הורידו את ציפיות האינפלציה אל מתחת ליעד שקבע בנק ישראל. במבט קדימה, הכלכלה בישראל רושמת סימני האטה. צפוי כי הצמיחה במשק הישראלי במהלך השנה החדשה תהיה נמוכה יותר בהשוואה לשלוש השנים האחרונות. הירידה בצמיחה בשילוב דרישת ב"י מהבנקים להקטין סיכון, יקשו על חברות עסקיות בשנה הבאה לקבל אשראי. בנוסף לכך ירידת מחירים בנדל"ן יגרמו להערכתנו, למספר לא מבוטל של הסדרי חוב ב-2012 במיוחד בתחום הנדל"ן היזמי.
ברחבי העולם, ההתפתחויות באירופה, ארצות הברית וסין ימשיכו להכתיב את המגמה בשווקים העולמיים. כאשר מסתכלים על המצב באירופה מבחינה כלכלית, הרי שהשורשים של המשבר באירופה נעוצים בגירעונות הממשלתיים הגדולים, בצמיחה הנמוכה ובמדיניות רווחה שאפשרה לאזרחים במדינות הפריפריה באירופה לחיות מעבר ליכולתם. בכל מקרה התוצאה של משבר החובות תהיה ירידה חדה ברמת החיים באירופה.
כמו כן, ניתן להעריך שאם יהיה פתרון למשבר החובות בדמות תוכנית הרחבה כמותית של הבנק המרכזי באירופה, בדומה לתוכנית שנעשתה בארצות הברית, ניתן יהיה להתגבר על המשבר הנוכחי.
לפי ראות עינינו, צפוי שהאיחוד האירופי יעבור שינוי מבני שיאפשר למוסדות האיחוד לאכוף משמעת תקציבית. השווקים בשנה הבאה ימשיכו לסבול מתנודתיות רבה אך המשך הצמיחה ברווחי החברות בארצות הברית וירידה מתונה בלבד בצמיחה הכלכלית בסין, ימנעו ממגמת הירידות לשוב בשנה הבאה. אך אם אירופה לא תשכיל לנקוט בצעדים הנכונים ותקלע למשבר חריף, יתכן שתגרור אחריה את העולם כולו.
- 2.בקיצור הרבה אימים (ל"ת)אריה 02/01/2012 00:19הגב לתגובה זו
- 1.דניאל 01/01/2012 12:06הגב לתגובה זוהבחור גם יפה וגם אופה... אחלה עוגה אסף.....
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
