פריז ב-99 דולר? "לצערי המצב הוא שתופעת ה'פרסום-פיתוי' מתגברת"
עונת הקיץ הגיעה ורבים מאיתנו שוקלים לאן יהיה היעד הבא שלנו. עם המיתון בא גם הרצון לחסוך ורובנו פונים בשל כך לאתרי התיירות באינטרנט, מבצעים של הרגע האחרון ובכלל מאפשרים מחירים זולים יותר במידה וההזמנה נעשתה אך ורק באתר. כמה מפתה להזמין ולחסוך עוד כמה שקלים עם זאת לא בטוח שהחיסכון הזה יבטיח לכם את החופשה שהזמנתם.השנה, המשבר הכלכלי השפיע במידה רבה על ענף התיירות וחלה ירידה משמעותית במספר היוצאים לחו"ל. כאשר הנפגעות העיקריות הן כמובן חברות התעופה. בעקבות כך אנו רואים מבצעים אטרקטיביים ביותר כמו טיסה ב-99 דולר שיתופי פעולה בין כלל חברות התיירות, רשתות המזון וכד'. לעומתן, הצרכן נהייה יותר מבעבר, צרכן בודק, מברר ומשווה מחירים, מה שמוסיף אש למלחמת המחירים והמבצעים אשר כביכול טובים לצרכן אך עם זאת מובילים ליותר תקלות, בעיות ועוגמות נפש. אז מה בעצם המחיר שאנו משלמים על כך?מנתוני ארגון אמון הציבור, ענף התיירות בישראל הוא אחד הענפים הבעייתיים ביותר בהגינות צרכנית. אנשים, המבקשים לצאת לחופשה קצרה מוצאים עצמם מטורטרים בלא הרף, משלמים הרבה מעבר למה שתכננו, ממתינים שעות על גבי שעות לטיסה שמתעכבת ועוד. במוקד התלונות של ארגון 'אמון הציבור' נקלטות, בעיקר לאחר תקופות החגים והחופשות, מאות רבות של תלונות של צרכנים, שבסך הכל רצו לצאת לחופשה שקטה אך מצאו עצמם מתוסכלים וכועסים. על פי ארגון אמון הציבור, דפוסי הליקוי חוזרים על עצמם בענף התיירות וחלק גדול מהם נמצאים בזירה האינטרנטית. אחת הבעיות הנפוצות על פי נתוני ארגון אמון הציבור, הינו 'פרסום פיתוי'. כלומר, פרסום של דילים, חבילות, טיסות וכד' במחירים אטרקטיביים לעסקאות שאינן קיימות בפועל שנועדו למשוך את הצרכן על מנת לשווק ולמכור לו עסקה אחרת. מדובר בדפוס קיים בענף הפוגע בציבור וכן בעסקים הוגנים בענף.מהות דפוס הבעיה היא שספקי תיירות מפרסמים שירותי תיירות שונים (טיסות, מלונות) במחירים אטרקטיביים. בפועל, בעת שצרכנים מתקשרים לספק בעקבות הפרסום בכדי להזמין את שירותי התיירות הנ"ל, נמסר להם כי אין יותר טיסות או חדרים (תלוי במקרה) במחירים הנקובים וכי אם ברצונם לבצע הזמנה עליהם לשלם מחיר גבוה יותר מזה הנקוב בפרסום.יש לציין כי פרסום פיתוי הינו הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן. פרסום פיתוי מהווה הפרה של הוראות סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן האוסר על הטעייה בכל עניין מהותי בעסקה. ובשל היותו עבירה פלילית מקנה לצרכנים עילת תביעה בבית משפט נגד הספק בכפוף להצגת ראיות המוכיחות כי אכן מדובר בפרסום פיתוי.אמון הציבור: הרגולציה לא מצליחה לאכוף את הבעיה ומעבירה את כוח האכיפה לצרכןלדברי עו"ד גל וולקוביץ, הפרסום המאופיין כ'פרסום פיתוי' אשר הינו עברה פלילית. על פי חוק הגנת הצרכן 'אסור להטעות צרכנים בכל עניין מהותי בעסקה' וכמו כן במידה והמחיר אינו תואם את הנאמר בזמן ההזמנה משרד התמ"ת יכול להגיש על כך כתבי אישום פליליים.בנוסף לכך אומר וולקוביץ, "הכוח נמצא בידיים של הצרכן, הצרכן יכול לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות". יש להניח כי לא קל להוכיח את ההטעיות מסוג זה, עם זאת מציין גל, כי "היו מקרים בהם צרכנים הצליחו להוכיח וזכו לפיצויים" כמו למשל במקרה בו לקוח הצליח להוכיח כי שעת הטיסה ששונתה לדברי הספק, 'ברגע האחרון', הסתבר כי היא הייתה השעה המקורית. לדברי וולקוביץ," זוהי עבירה פלילית".הוא מציין כי אחת הבעיות הבולטות היא בעיית 'פרסום פיתוי' אשר התחזקה לאור המשבר הכלכלי, "כאשר התחרות גדלה וכולם מנסים להיות אטרקטיבים אז אנו נתקלים יותר בפרסום פיתוי". עם זאת הוא מציין כי "הבעיות הינן אותן בעיות".הוא מציין כי ישנה חקיקה בתחום אך האכיפה היא בעייתית, "מבחינת חקיקה מכוח חוק החוזים במידה ונחתם חוזה מסוג מסוים וקיבלתי משהו אחר וכל זאת בשל רשלנות של הספק, אז הספק מחויב לפצות את הלקוח אלא אם כן הוא יצליח להוכיח כי הוא עשה הכול בכדי לפתור את הבעיה. לדבריו, אחת הבעיות היא שהספקים מתנערים מאחריות, ועמדים מאחורי התקנון שעליו חתום הלקוח, "אנחנו לא אחראים, הכול כתוב בתקנון". וולקוביץ אומר כי על הצרכן "שלא להסתפק בתשובה זו ולדרוש שיעבירו לו בכתב מה נעשה בכדי לטפל ולפתור את הבעיה וכמו כן עד כמה הספק עשה מאמצים לוודא כי המידע אותו הוא סיפק ללקוח אכן אמין". כלומר, אם הובטח חדר עם מזגן ולא בדקו אם זה נכון, זוהי רשלנות", אומר וולקוביץ."במידה והצרכנים סבורים שחברת התעופה או הסוכן יכלו למנוע את האיחור, ניתן להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות. מובן שיש לבסס את התביעה על ראיות, כמו למשל להציג קבלות המעידות על דמי ביטול שנגבו מחברת השכרת רכב או ממלון, להציג את ההזמנה למלון וכד'" אומר וולקוביץ. יש לציין כי בפסיקה כבר נקבע שהעובדה שטיסת צ'רטר היא זולה, לא אומרת כי ניתן לדחות אותה ולהתנער ממחוייבות. עוד הוא מציין כי "יש הרבה חקיקה ורגולציה אבל אין מספיק אכיפה". אחד הפתרונות שהמחוקק מצא הוא 'פיצוי ללא הוכחת נזק', לדבריו, כשעסק משלם מהכיס שלו יש לו תמריץ להתנהג כחוק". בסוג פיצוי זה יש את הדבר הטוב המאפשר לצרכנים לאכוף ולקבל פיצויים ומצד שני יש פה בעצם הודאה בכך שהתמ"ת לא מצליח לאכוף את הבעיה ומעביר את כוח האכיפה לצרכן". "הפרקטיקה לצרכנים במישור האזרחי היא להתלונן ולהגיש תביעות. במישור הפלילי, במידה ויש מידע שונה ממה שקורה בפועל רק משרד התמ"ת יכול להגיש כתבי אישום". הוא מסכם ואומר כי "ככל שלקוחות יתלוננו יותר כך נראה שיפור וירידה בבעיות בענף". מנתוני ארגון אמון הציבור עולה כי שלוש החברות נגדן הופנה המספר הגבוה ביותר הינן : חברת אסתא, הדקה ה-90 והשטיח המעופף.לדבריו, "עמדת ארגון אמון הציבור בנושא זה היא כי, בהתחשב במעמדן, אחריותן של חברות הנסיעות חייבת להיות גבוהה יותר והן אינן יכולות להתנער ממנה. בראש ובראשונה, כגורם מקשר בין הצרכן לבין הספק, מוטלת על חברות הנסיעות האחריות כי פנייתו של צרכן שנפגע כתוצאה מריבוי גורמים תטופל באופן ענייני". מעבר לכך אומר וולקוביץ, "מוטלת על חברות הנסיעות. אחריות שיורית מול הצרכן בעסקאות אלו וזאת בנוסף לאחריות הספק, ולכל הפחות, במקרים בהם נגרמו לצרכן נזקים כתוצאה מאי העברת המידע המלא לצרכן והעברת מידע מוטעה שהעבירה חברת הנסיעות לצרכן". יודגש כי נוכח חשיבות נושא חובת הגילוי של עסקים בענף התיירות הותקנו בשנת 2003 תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003. בתקנות מפורטים פרטי מידע מהותי שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם. יצויין כי על פי חוק שירותי תיירות, לממונה מטעם משרד התיירות הסמכות להטיל עיצום כספי על עסק המפר את ההוראה בדבר מסירת מידע מהותי. התקנות אינן פותרות את בעיית גלגול האחריות במלואה, ונדרש שינוי חקיקתי בנושא.
- 1.Steve 02/10/2012 21:02הגב לתגובה זוחברת הדקה התשעים היא חברה לא אמינה, לא לוקחת אחריות, לא מספקת את מה שמתחייבת לתת במסגרת החבילה, ולא עונה תשובות ענייניות לתלונות רציניות. הטענות הנפוצות של חברת הנסיעות במקרה מעין זה, היא כי משרד התיירות המקומי הוא זה שדירג את המלון, ולכן אם הנוסע רוצה להלין על איכות המלון עליו להפנות את תביעתו למשרד התיירות המקומי בחו"ל. או באשר לתחזוקת המלון חברת הנסיעות מתנערות בטענה השכיחה כי היא איננה אחראית לתקלות תפעוליות וכי האחריות רובצת לפתחו של בית המלון.לא יתקבלו הענין זה.
