פרישה לפנסיה
צילום: FREEPIK

כיצד הפנסיות שלנו יכולות להתמודד עם ההאטה הכלכלית?

איזה שינוי חל לאחרונה בחשיפה של הקרנות השונות למניות חו"ל ולמט"ח והאם הפנסיות שלנו בסכנה?
ירון שמיר | (1)

כאשר אנו מנתחים את ההשלכות של המשבר שפוקד את מדינת ישראל מתחילת השנה הנושא של "מה יהיה עם הפנסיות שלנו" עולה שוב ושוב. הפחד מהלא נודע גורם לחוסכים רבים לבדוק כיצד הם יכולים להבטיח את החסכונות שלהם וכחלק בלתי נפרד גם את החסכון הפנסיוני. האם הפחד מוצדק, מה אפשר לעשות בתקופה של אי וודאות ואיך לוודא שהפנסיה שלכם מתאימה לכם?  

> האם הפנסיה שלנו בסכנה ואיך לחסוך לפנסיה? מומחי הפנסיה מסבירים בפאנל רחב בוועידת ביזפורטל איך להתנהל עם החסכונות שלכם - כנסו להירשם לוועידה   

אם בעבר ההבנה כי משיכת החיסכון הפנסיוני מלווה בקנסות משיכה ותגרום לכך שלעת פרישה נשאר ללא פנסיה - גרמה לפחות תנודות באפיקים אלו - כיום אנו רואים יותר ויותר לקוחות אשר מוכנים לבדוק אפילו צעד קיצוני זה למרות המשמעויות הכבדות. אבל, האם זה נכון לכם? בדקנו את הסיכון ההשקעתי שלכם בפנסיה ואת המרכיב של ההשקעות בחו"ל מול ההשקעות בארץ. חשוב לזכור לא כל הנכסים הפנסיונים שלנו מושקעים בארץ - האמת שההיפך. 

ראשית נציין כי המגמה של השקעות בחו"ל של הגופים הפנסיונים איננה מגמה חדשה. שנית כאשר ננתח את מגמות ההשקעה נפריד בין קרנות הפנסיה המקיפות שמנהלות כ-700 מיליארד שקל (נכון ליולי 2023) והינם אפיק החסכון השוטף העיקרי. בקרנות אלו על כ-30% מהנכסים קיימת הבטחת תשואה של 5.15% ריאלי חלקם דרך אג"ח מיועד שהונפק לקרנות וחלקם דרך החלטת ממשלה שמבטיחה את רצפת התשואה. שאר הכספים מושקעים בשוק ההון. שאר המכשירים הפנסיונים (פרט לקבוצה קטנה של ביטוחי מנהלים שיצאו עד לסוף 1990) מושקעים בכל הנכסים בשוק ההון.

כאשר אנו מסתכלים על המכשירים האלו (וגם על החלק בשוק של קרנות הפנסיה) אנחנו מזהים כי מתחילת השנה ישנה מגמה ברורה של הגדלת רכיב ההשקעות של כספים בחו"ל ובנוסף הגדלה של הרכיב המט"חי בתיקים. אם נבדוק לצורך הנוחות את קרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות (כ-170 מיליארד שקל נכסים מנוהלים נכון לסוף יולי 2023) נראה כי הממוצע בתחילת השנה (סוף דצמבר 2022) היה 43.52% חשיפה לחו"ל ו-19.51% חשיפה למט"ח. ביולי אחוז החשיפה לחו"ל עלה כבר ל-48.42% - ואחוז החשיפה למט"ח ל-24.64%.

קרנות השתלמות גדולות

   קרנות השתלמות גדולות

למעשה גם אם לא ביצענו דבר רק עקב הפעולות של אותם גופים מוסדיים החשיפה שלנו לישראל ולשקל קטנה והחשיפה לחו"ל ולמט"ח גדלה. אם נתרגם נתונים אלו למספרים חשוב שנדע שבממוצע בקרנות האלו כ-1.92% מהתשואה מתחילת השנה (בהנחה שהמט"ח כולו דולרי) הושגה רק עקב השינוי בשער החליפין שקל / דולר.

קיראו עוד ב"חיסכון ארוך טווח"

שלוש הערות חשובות לסיום:

1. קיים אחוז חשיפה שונה לחו"ל ומט"ח גם בין הקרנות עצמן וכמובן בין קופות מסגמנטים שונים של השקעות (מסלולים תלוי גיל וכדומה).

2. קיימים מסלולים מתמחים אשר מאפשרים הגדלה או הקטנה של החשיפה גם לחו"ל ולמט"ח בהתאם לאופי המסלול).

3. אחוז החשיפה לא מחושב באופן משוקלל ולכן כמובן שהנתונים מוטים מעט.

ירון שמיר, הינו מומחה פנסיוני ופרישה, בעלים של ירון שמיר ניהול סיכונים ואתנה סוכנות לביטוח פנסיוני.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו/ או שיווק פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ משפטי ו/או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עלית הS&P והדולר מתחילת השנה מסבירות (ל"ת)
    Bill Hwang 30/08/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מה קורה לפנסיה שלכם כשאתם מחליפים עבודות או יוצאים לעצמאות?

טעויות שיעלו לכם ביוקר: איך שומרים על הזכויות הפנסיוניות בעת שינוי סטטוס תעסוקתי, ולמה משיכת כספי הפיצויים היא הצעד האחרון שכדאי לכם לעשות?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה עובדים

שוק התעסוקה מתאפיין בדינמיות חסרת תקדים. המודל הישן של "עבודה לכל החיים" התחלף במסלולי קריירה פתלתלים הכוללים מעברים תכופים בין חברות, תקופות של חופשה מרצון ויציאה לעצמאות. השפעת הבינה המלאכותית תורמת לכך, עם כ-20% משוק העבודה שצפוי להשתנות בשנים הקרובות, כאשר 77% מהמעסיקים כבר מכשירים עובדים להתמודד עם טכנולוגיות חדשות. שיעור האבטלה השנתי הממוצע עומד על 3.2%, אך מחסור בעובדים בענפים כמו חינוך, בנייה ותעשייה מגביר את התחלופה. צפי התעסוקה לרבעון הראשון של 2026 עולה ל-25%, מה שמעיד על התאוששות מהירה אך לא יציבה. בתוך המרוץ אחרי השדרוג הבא בשכר, אחד הנכסים הכלכליים המשמעותיים ביותר שלנו - החיסכון הפנסיוני - נדחק לעיתים קרובות לקרן זווית. אלא שמעבר בין עבודות הוא לא רק עניין בירוקרטי של החלפת טפסים; זהו צומת דרכים פיננסי קריטי שבו החלטה לא מושכלת עלולה לעלות לכם במאות אלפי שקלים לאורך זמן. למשל, עובד שמפסיק הפקדות ללא תכנון עלול לאבד כ-15% מהצבירה העתידית בגלל שינויים בדמי ניהול ופגיעה ברצף ביטוחי.

הסכנה המיידית: פקיעת הכיסוי הביטוחי

קרן הפנסיה המודרנית אינה רק "קופת חיסכון" לגיל פרישה. היא כוללת שני רכיבים ביטוחיים קריטיים: ביטוח נכות (אובדן כושר עבודה) וביטוח שארים (קצבה חודשית לבני המשפחה במקרה של פטירת החוסך). ברגע שההפקדות השוטפות נפסקות, הסטטוס שלכם בקרן הופך ל"לא פעיל". בשנת 2025, עם עדכונים בחוקי הפנסיה, כולל הקפאת מדד הגמלאות והתאמות לפטורים ממס, חשיבות הרצף גוברת. על פי תקנון קרנות הפנסיה, הכיסוי הביטוחי נשמר אוטומטית למשך חמישה חודשים בלבד ממועד ההפקדה האחרונה (תקופת ארכה). בתום התקופה הזו, אם לא בוצעה פעולה אקטיבית, החוסך נותר ללא הגנה. הבעיה מחמירה כאשר חוזרים לשוק העבודה: חוסך שאיבד את הרצף הביטוחי יידרש לעבור "חיתום רפואי" מחדש. המשמעות היא שכל בעיה רפואית שהתפתחה בתקופת האבטלה לא תכוסה על ידי הקרן למשך חמש שנים נוספות (תקופת אכשרה). דוגמה: עובד בן 45 שפוטר ומפסיק הפקדות למשך שישה חודשים, עלול לשלם 1,200 שקלים בשנה נוספים עבור ביטוח חלופי אם מתגלה בעיה רפואית. הפתרון הוא "הסדר ריסק" - תשלום סמלי עבור הכיסויים הביטוחיים בלבד, ששומר על הזכויות והוותק שלכם עד למציאת העבודה הבאה. בהקשר של 2026, עם התאמות למדרגות מס ופטורים לעולים חדשים, הסדר זה הופך למשתלם יותר, כאשר ניכויי מס על ההפקדות יכולים להגיע ל-35% זיכוי.

משיכת פיצויים: הלוואה יקרה על חשבון העתיד

בסיום עבודה, המעסיק מוסר לעובד את טופס 161 המפרט את כספי הפיצויים שנצברו לזכותו. בתקופות של אי-ודאות כלכלית או בשינויי קריירה, הפיתוי "לפגוש את המזומן" ולמשוך את הכספים הוא עצום. אלא שזוהי טעות אופטית יקרה. כספי הפיצויים מהווים קרוב ל-40% מהקצבה החודשית שתקבלו בגיל הפרישה. משיכתם כעת לא רק מקטינה דרמטית את רמת החיים שלכם בעתיד, אלא גם עלולה לגרור תשלום מס גבוה באופן מיידי (במידה והסכומים עוברים את תקרת הפטור). בנוסף, משיכת פיצויים פוגעת ב"פטור המוגדל" על הקצבה המזומנת לכם בפרישה לפי נוסחת השילוב של רשות המסים. הכלל בעולם הפנסיוני של 2025 ברור: כספי פיצויים הם חלק בלתי נפרד מהקצבה, ואין לראות בהם מענק מזומן לתקופת המעבר בין עבודות. ב-2025, עם עדכון תקרת הפטור ל-10,354,816 שקלים עבור תרומות והפקדות, משיכה מוקדמת יכולה להוביל לאובדן של 20-30% מהערך העתידי בגלל מס רווח הון. דוגמה מעשית: עובד עם צבירה של 200,000 שקלים בפיצויים שמושך אותם בגיל 50, יקבל כ-150,000 שקלים נטו לאחר מס, אך יפסיד קצבה חודשית של כ-800 שקלים בגיל 67, שמסתכמת ב-192,000 שקלים על פני 20 שנה.

זינוק בדמי הניהול: "הקנס" על חוסר פעילות

כעובדים שכירים בחברות גדולות, אתם נהנים לרוב מדמי ניהול מוזלים שהושגו בזכות כוח מיקוח קולקטיבי. ברגע שאתם עוזבים את מקום העבודה, הקשר בין המעסיק לקרן ניתק. אם לא תדרשו אחרת, קרן הפנסיה רשאית להעלות את דמי הניהול לרמה המקסימלית המותרת בחוק עבור חשבונות לא פעילים. בחישוב של עשרות שנים קדימה, ההפרש בין דמי ניהול של 0.1% מהצבירה לבין דמי ניהול מקסימליים (0.5%) יכול להסתכם בקיצוץ של למעלה מ-10% מהקצבה העתידית שלכם. המעבר הוא זמן מצוין לנהל משא ומתן, או לשקול ניוד של הכספים ל"קרנות ברירת המחדל" שמציעות דמי ניהול אטרקטיביים ומובטחים לטווח ארוך. בשנת 2025, עם השפעת המלחמה המתמשכת על השווקים, דמי ניהול ממוצעים ירדו ל-0.3% בקרנות גדולות, אך בחשבונות לא פעילים הם עלולים להגיע ל-0.6%, מה שמקטין צבירה של 500,000 שקלים ב-15,000 שקלים על פני 10 שנים. מגמה זו מושפעת גם מהתאמות רגולטוריות, כמו אישור תוספות פנסיה לצה"ל שמעודדות ניודים.

המעבר לעצמאות: האחריות עוברת אליכם עבור שכירים רבים, הפנסיה היא "קופסה שחורה" שמטופלת על ידי מחלקת השכר. ברגע שיוצאים לדרך עצמאית, האחריות על עתידכם הכלכלי עוברת בלעדית לידיים שלכם. זהו שינוי תודעתי שלא פחות חשוב מהשינוי העסקי, ובשנת 2025, כשהתנודתיות בשווקים גבוהה, הניהול הזה הופך לקריטי. עם עלייה של 32% בציפיות לקיצוצים בעקבות AI, עצמאים צריכים להתאים הפקדות להכנסות משתנות, כאשר 69% מהמעסיקים מגייסים רק בעלי כישורים ב-AI.