וורן באפט
צילום: טוויטר

הדוחות של וורן באפט יתפרסמו מחר - למה לצפות?

הרווחים לרבעון השלישי של ברקשייר צפויים להתפרסם מחר, המשקיעים ישימו לב לקצב רכישת המניות, ורמת הנזילות בקופת החברה
אביחי טדסה |

ברקשייר הת'אוויי  BERKSHIRE HATHAWAY B , חברת ההשקעות של וורן באפט, מתכוננת לדוח רווחי הרבעון השלישי, שבו תשומת הלב של וול סטריט לא תהיה רק על הרווחים עצמם, אלא גם על אסטרטגיות הניהול של באפט, במיוחד בתחום רכישות המניות והשקעות אסטרטגיות גדולות. אחד מהנושאים המרכזיים יהיה היקף הרכישות של ברקשייר, תהליך שבאפט שולט עליו באופן מדוקדק. ברבעון השני השנה רכשה החברה מניות בשווי של כ-345 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל-2.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון. הירידה המשמעותית מעידה על זהירותו של באפט בהתמודדות עם מחירי המניות הגבוהים, והמשקיעים מצפים לראות האם המגמה נמשכה גם ברבעון השלישי.

וורן באפט; קרדיט: טוויטר

וורן באפט; קרדיט: טוויטר​

 

האם ברקשייר נערכת להשקעות נוספות?

קופת המזומנים של ברקשייר, שהגיעה לכמות של 277 מיליארד דולר בסוף הרבעון השני, עשויה לעלות ל-300 מיליארד דולר, בין היתר בזכות מכירת מניות בנק אוף אמריקה בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר. עם זאת, עלייה זו עשויה להתמתן בשל תשלומי מסים ניכרים על הרווחים ממכירת מניות אפל – תשלום מסים שמוערך בכ-15 מיליארד דולר. למרות שהיקף המזומנים מצביע על יציבות גבוהה, השאלה אם ברקשייר תמשיך לצבור מזומנים או תחזור להוציא הון להשקעות גדולות נוספת.

אפל, שעדיין מהווה את ההשקעה הגדולה ביותר של ברקשייר בשווי של 93 מיליארד דולר, נחשבת לאחד הנכסים המרכזיים של החברה, ומהווה 30% מתיק ההשקעות המוערך ב-300 מיליארד דולר. לאחר שבאפט הפחית את החזקתו באפל בכמעט 50% ברבעון השני, נותר סימן שאלה האם ההחזקה הופחתה שוב ברבעון השלישי, או שמא באפט בחר להפסיק בשלב זה את המכירות.

על פי הערכות, ברקשייר החמיצה רווח אפשרי של כ-25 מיליארד דולר בעקבות מכירת מניות אפל, לאור העלייה החדה במחיר המניה מאז הרבעון השני. כאמור, החברה עשויה לשלם מסים של כ-15 מיליארד דולר על המכירות שבוצעו, משום שהמחיר הממוצע של רכישת המניות עמד על כ-35 דולר למניה.

המכירות בהיקף כה משמעותי הפתיעו רבים בשוק ההון, בעיקר בהתחשב בכך שבאפט וסגנו לשעבר צ'ארלי מאנגר הביעו אמון רב באפל, והדגישו את מעמדה המרכזי כחברה בעלת ערך עליון בפורטפוליו של ברקשייר. באפט אף תיאר את אפל כ"אחת מאבני החן" של החברה במכתבו לבעלי המניות ב-2020.

למרות צמצום האחזקות, ישנם רמזים לכך שברקשייר אולי עצרה את מכירת המניות בסוף הרבעון השני. המשקיעים מצפים בדריכות לדוח הקרוב, שיספק הבהרה נוספת לגבי כוונותיה של החברה. השאלה המרכזית היא האם המהלך מסמן שינוי באסטרטגיה של באפט לגבי ההשקעה באפל או שמא מדובר במהלך טקטי בלבד. כך או כך, אפל עדיין מהווה מרכיב עיקרי בתיק של ברקשייר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אסונות הטבע הובילו להפסדים

פעילות הביטוח של ברקשייר, הכוללת את חברת GEICO, השלישית בגודלה בארה"ב בתחום ביטוח הרכב, עשויה להשפיע על רווחי הרבעון. בעקבות נזקי טבע משמעותיים, כולל הוריקן הלן וסערות נוספות, ההערכות הן כי ברקשייר תספוג כ-1 מיליארד דולר בהפסדים הנובעים מאסונות טבע, מה שעשוי להכביד על הרווחים.

הוריקן מילטון, שאירע בתחילת הרבעון הרביעי, צפוי להביא להפסדים גדולים יותר של כ-2 מיליארד דולר בהמשך השנה. למרות ההפסדים מהאסונות הללו, הציפייה היא כי ברקשייר תתמודד עם האתגרים הללו, ונראה כי תחום הביטוח ימשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה של החברה.

שינויי המטבע משפיעים על החברה

לברקשייר יש חוב חיצוני בשווי כ-15 מיליארד דולר, שמרביתו צמוד למטבע היפני – הין. כאשר הדולר נחלש, הערך של החוב במונחי דולרים עולה, מה שמוביל להפסד שאינו מבוסס על תזרים מזומנים בפועל. ברבעון השני רשמה החברה רווחים מסוימים מהתחזקות הדולר, אך ההערכות לרבעון הנוכחי מצביעות על הפסד של כמיליארד דולר בעקבות שינויי שער מטבע. החוב במטבע היפני נועד לממן השקעה בהחזקות יפניות של ברקשייר, המוערכות כיום ביותר מ-20 מיליארד דולר – חלק מאסטרטגיה להרחבת התיק הגלובלי של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.