וורן באפט
צילום: טוויטר

הדוחות של וורן באפט יתפרסמו מחר - למה לצפות?

הרווחים לרבעון השלישי של ברקשייר צפויים להתפרסם מחר, המשקיעים ישימו לב לקצב רכישת המניות, ורמת הנזילות בקופת החברה
אביחי טדסה |

ברקשייר הת'אוויי  BERKSHIRE HATHAWAY B , חברת ההשקעות של וורן באפט, מתכוננת לדוח רווחי הרבעון השלישי, שבו תשומת הלב של וול סטריט לא תהיה רק על הרווחים עצמם, אלא גם על אסטרטגיות הניהול של באפט, במיוחד בתחום רכישות המניות והשקעות אסטרטגיות גדולות. אחד מהנושאים המרכזיים יהיה היקף הרכישות של ברקשייר, תהליך שבאפט שולט עליו באופן מדוקדק. ברבעון השני השנה רכשה החברה מניות בשווי של כ-345 מיליון דולר בלבד, בהשוואה ל-2.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון. הירידה המשמעותית מעידה על זהירותו של באפט בהתמודדות עם מחירי המניות הגבוהים, והמשקיעים מצפים לראות האם המגמה נמשכה גם ברבעון השלישי.

וורן באפט; קרדיט: טוויטר

וורן באפט; קרדיט: טוויטר​

 

האם ברקשייר נערכת להשקעות נוספות?

קופת המזומנים של ברקשייר, שהגיעה לכמות של 277 מיליארד דולר בסוף הרבעון השני, עשויה לעלות ל-300 מיליארד דולר, בין היתר בזכות מכירת מניות בנק אוף אמריקה בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר. עם זאת, עלייה זו עשויה להתמתן בשל תשלומי מסים ניכרים על הרווחים ממכירת מניות אפל – תשלום מסים שמוערך בכ-15 מיליארד דולר. למרות שהיקף המזומנים מצביע על יציבות גבוהה, השאלה אם ברקשייר תמשיך לצבור מזומנים או תחזור להוציא הון להשקעות גדולות נוספת.

אפל, שעדיין מהווה את ההשקעה הגדולה ביותר של ברקשייר בשווי של 93 מיליארד דולר, נחשבת לאחד הנכסים המרכזיים של החברה, ומהווה 30% מתיק ההשקעות המוערך ב-300 מיליארד דולר. לאחר שבאפט הפחית את החזקתו באפל בכמעט 50% ברבעון השני, נותר סימן שאלה האם ההחזקה הופחתה שוב ברבעון השלישי, או שמא באפט בחר להפסיק בשלב זה את המכירות.

על פי הערכות, ברקשייר החמיצה רווח אפשרי של כ-25 מיליארד דולר בעקבות מכירת מניות אפל, לאור העלייה החדה במחיר המניה מאז הרבעון השני. כאמור, החברה עשויה לשלם מסים של כ-15 מיליארד דולר על המכירות שבוצעו, משום שהמחיר הממוצע של רכישת המניות עמד על כ-35 דולר למניה.

המכירות בהיקף כה משמעותי הפתיעו רבים בשוק ההון, בעיקר בהתחשב בכך שבאפט וסגנו לשעבר צ'ארלי מאנגר הביעו אמון רב באפל, והדגישו את מעמדה המרכזי כחברה בעלת ערך עליון בפורטפוליו של ברקשייר. באפט אף תיאר את אפל כ"אחת מאבני החן" של החברה במכתבו לבעלי המניות ב-2020.

למרות צמצום האחזקות, ישנם רמזים לכך שברקשייר אולי עצרה את מכירת המניות בסוף הרבעון השני. המשקיעים מצפים בדריכות לדוח הקרוב, שיספק הבהרה נוספת לגבי כוונותיה של החברה. השאלה המרכזית היא האם המהלך מסמן שינוי באסטרטגיה של באפט לגבי ההשקעה באפל או שמא מדובר במהלך טקטי בלבד. כך או כך, אפל עדיין מהווה מרכיב עיקרי בתיק של ברקשייר.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אסונות הטבע הובילו להפסדים

פעילות הביטוח של ברקשייר, הכוללת את חברת GEICO, השלישית בגודלה בארה"ב בתחום ביטוח הרכב, עשויה להשפיע על רווחי הרבעון. בעקבות נזקי טבע משמעותיים, כולל הוריקן הלן וסערות נוספות, ההערכות הן כי ברקשייר תספוג כ-1 מיליארד דולר בהפסדים הנובעים מאסונות טבע, מה שעשוי להכביד על הרווחים.

הוריקן מילטון, שאירע בתחילת הרבעון הרביעי, צפוי להביא להפסדים גדולים יותר של כ-2 מיליארד דולר בהמשך השנה. למרות ההפסדים מהאסונות הללו, הציפייה היא כי ברקשייר תתמודד עם האתגרים הללו, ונראה כי תחום הביטוח ימשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה של החברה.

שינויי המטבע משפיעים על החברה

לברקשייר יש חוב חיצוני בשווי כ-15 מיליארד דולר, שמרביתו צמוד למטבע היפני – הין. כאשר הדולר נחלש, הערך של החוב במונחי דולרים עולה, מה שמוביל להפסד שאינו מבוסס על תזרים מזומנים בפועל. ברבעון השני רשמה החברה רווחים מסוימים מהתחזקות הדולר, אך ההערכות לרבעון הנוכחי מצביעות על הפסד של כמיליארד דולר בעקבות שינויי שער מטבע. החוב במטבע היפני נועד לממן השקעה בהחזקות יפניות של ברקשייר, המוערכות כיום ביותר מ-20 מיליארד דולר – חלק מאסטרטגיה להרחבת התיק הגלובלי של החברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

משאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוקמשאל עם בשוויץ, קרדיט: גרוק

שווייץ טרפדה את יוזמת המס על העשירים: 82% הצביעו נגד מס ירושה של 50%

העם אמר את דברו: 82% מהשוויצרים מעדיפים שהמיליארדרים יישארו במדינה מאשר להטיל עליהם מס ירושה פרוגרסיבי, איפה יש כן מס ירושה על עשירים ומה המצב בישראל?

הדס ברטל |


שווייץ הכריעה ברוב מוחץ נגד הצעה להטלת מס ירושה כבד על העשירים ביותר במדינה, במהלך שהוגדר כאחד המבחנים המשמעותיים ליחסה של המדינה לאי־שוויון ולמאבק במשבר האקלים. במשאל העם שנערך בסוף השבוע דחו 82% מהמצביעים את ההצעה, שלפיה היה מוטל מס של 50% על חלק מהעיזבון העולה על חמישים מיליון פרנק שוויצרי. אם ההצעה הייתה מתקבלת, המס היה חל על כ־2,500 תושבים בלבד, המהווים כ־0.03% מהאוכלוסייה. היוזמה, שקידם ארגון הצעירים הסוציאליסטים, הייתה מיועדת ליצירה של מקור תקציבי ייעודי להתמודדות עם השלכות שינויי האקלים, אך הפכה במהרה לסוגיה רחבה הרבה יותר של זהות כלכלית, תחרות בין מדינות ועתיד ההון הבינלאומי.

תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ, מתוך אתר התנועה
תנועת הסוציאליסטים הצעירים בשוייץ - קרדיט: מתוך אתר התנועה

הקמפיין נגד המהלך גייס כמעט את כלל המערכת הפוליטית, למעט מפלגות השמאל. ממשלת שווייץ, נציגי המגזר העסקי ורוב הקנטונים הזהירו כי מיסוי כה גבוה יוביל לגל עזיבה של מיליארדרים ויזמים, שעלולים לקחת איתם גם מרכזי פעילות תעשייתיים ופיננסיים. החששות קיבלו משנה תוקף כאשר כמה מבעלי ההון הבולטים במדינה, בהם פטר שפולר, בעל השליטה בחברת Stadler Rail, הצהירו כי יהגרו אם ההצעה תאושר. התוצאה הסופית נתפסה כהבעת אמון ציבורית במודל הכלכלי השווייצרי, המבוסס על מדיניות מס אטרקטיבית ושימור מעמד המדינה כאחת הבירות העולמיות של עושר והשקעות.

לשווייץ יש מסורת ארוכה של תמיכה באינטרסים עסקיים במשאלי עם, והיא ממשיכה להתייצב לצד מדיניות מס מקלה בהשוואה לרוב מדינות אירופה. המדינה נהנית זה שנים ממעמד ייחודי כיעד מועדף למיליארדרים, בין היתר בזכות מסי עושר נמוכים ברמה הקנטונים המרכיבים אותה, יחד עם הסדרי מס ייחודיים לזרים עשירים, המאפשרים להם לשלם מס המבוסס על רמת הוצאות ולא על כלל הנכסים. שווייץ מובילה במספר המיליארדרים לנפש בעולם המערבי, מעל ל-9 מיליארדרים למיליון תושבים, כאשר הציבור המקומי מבין כי הון זה הפך למרכיב מרכזי בכלכלה הלאומית.

הוויכוח סביב מיסוי על עשירי־העל אינו ייחודי לשווייץ ומתחולל בשנים האחרונות ברחבי אירופה וארצות הברית. פוליטיקאים פופוליסטים רבים מדברים על מיסוי משמעותי יותר על המעמדות העליונים כדרך לממן מדיניות רווחה ולסגור בורות תקציביים שנוצרו מהוצאות ממשלה רבות. בצרפת, בריטניה וגרמניה קיים מס ירושה משמעותי, אם כי הוא מלווה בפטורים נרחבים לעסקים משפחתיים. בגרמניה קיים מס ירושה של 7%-50%, אך עם פטורים נדיבים מאוד לעסקים משפחתיים מה שמרכך עבורם את ה"מכה". בצרפת קיים מס ירושה של 45% ובבריטניה קיים מס ירושה של 40% אך פוליטיאים שמרנים וליברלים כאחד אומרים כי מרוב פטורים ותנאי סף, הוא מס שבפועל הוא חלקי ביותר. מדינות סקנדינביה, לעומתן, בחרו לבטל את מס הירושה לחלוטין בשל חשש מבריחת הון. ספרד ניסתה להנהיג מס עושר זמני במהלך משבר האנרגיה, מהלך שעורר התנגדות מחוזית ופוליטית נרחבת. בארצות הברית דמויות בולטות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס דחפו בשנים האחרונות לרעיונות של מס על מיליארדרים ומס ירושה פרוגרסיבי במיוחד, אך הצעותיהם לא התקדמו בשל התנגדות פוליטית. ממשל ביידן דן במודל "מס מינימום שנתי על מיליארדרים", אך עדיין לא הצליח להעבירו. הדיון בארה״ב עדיין עמוק בפוליטיקה: דמוקרטים דוחפים למסי עושר, הרפובליקנים מתנגדים.