אלון מאסק טסלה
צילום: פייסבוק אלון מאסק

טסלה פועלת להקמת מפעל סוללות בהודו

החברה של אילון מאסק מנסה לחדור לשוק ההודי עם הגשת הצעה להקמת מפעל לייצור סוללות לרכביה בשטח המדינה. לפי הדיווחים טסלה מנסה להשיג הטבות מהממשל כשחלק מההצעה של טסלה היא לבנות דגם של רכב במיוחד לשוק ההודי שיימכר במחיר של 24 אלף דולר לכלי
רוי שיינמן | (1)

טסלה לוחצת להיכנס להודו. לפי הדיווחים השיחות על הקמה אפשרית של מפעל סוללות למכוניות טסלה בהודו כבר מתקיימות מספר שבועות. טסלה גם מציעה לתמוך בתחום אגירת האנרגיה המתרחב בהודו על ידי אספקה של מערכת שיכולה לאגור אנרגיה שמופקת מפאנלים סולרים ולשמור אותה ללילה או להפסקות חשמל.

למרות הלחץ של טסלה להשיג הטבות מהממשל להקמת המפעל, בכירים בממשל הודו העבירו לה שהיא כנראה תתאכזב, אבל לפי הדיווחים הממשל כן הציע לתמוך בפעילות החברה במדינה על ידי הענקת סובסידיות לצרכנים שירכשו מוצרים של טסלה. 

הודו הגבירה את אספקת החשמל שלה לעיירות ולכפרים אבל היא עדיין ניצבת מול הפסקות ונפילות חשמל תכופות הנובעות מהביקוש הגדול. כרגע הודו תלויה בעיקר בחשמל המופק מפחם בעוד פתרונות אגירת אנרגיה (כמו זה שמציעה טסלה) הם יקרים ועדיין לא קיימים בפריסה מספיק רחבה. בשנה שעברה הודו חוותה את משבר החשמל הגדול ביותר ב-6 השנים האחרונות כשחוותה עיכובים בשרשראות אספקת הפחם. המדינה מכוונת להגדיל את כמות החשמל הלא מבוסס דלקי מאובנים ל-500 ג'יגה וואט עד 2030, נתון שעומד כיום על 186 ג'יגה וואט. בשנת 2015 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביקר במפעל טסלה בקליפורניה והתרשם מהמערכת אותה טסלה מציעה להודו היום. 

טסלה ממשיכה בקו ההתרחבות הבינלאומית כאשר מוקדם יותר השבוע הציע נשיא טורקיה ארדואן לאילון מאסק להקים מפעל של טסלה במדינה ולשתף פעולה עם תכנית החלל שלה. בחודש מאי האחרון הצהיר מאסק, כי ענקית הרכבים החשמליים שבבעלותו מחפשת את היעד המתאים עבור הקמת המפעל הבא שלה, כאשר המיקום הסופי יקבע עד סוף השנה. כיום מחזיקה טסלה בשישה מפעלים, ובמקביל היא בונה גם מפעל במקסיקו בצפון מדינת נואבו לאון, כחלק מנסיונותיה לגוון את אתרי הייצור שלה. בעבר הביעה החברה עניין בבניית מפעל בהודו שייצר רכבים חשמליים בעלות נמוכה והיום מסתמן שהיא מחזירה את הרעיון ההוא לשולחן.

הודו גם כן מנסה למשוך אליה חברות גדולות. בתחילת החודש נפגש ראש הממשלה מודי עם ​מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג לשיחה בנוגע למקומה של הודו בתעשיית ייצור השבבים העולמית. לאחר הפגישה נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של מודי: "דיברנו ארוכות על הפוטנציאל העשיר שיש להודו בעולם הבינה המלאכותית". אבל להודו עדיין יש דרך ארוכה בנושא הזה. פרויקט ייצור השבבים הגדול ביותר שלה עד כה היה פרויקט בשווי 20 מיליארד דולר בו השתתפו חברת פוקסקון הטאיוונית והתאגיד ההודי ודנטה להקמת מפעל לייצור מוליכים למחצה בגוג'ראט. הפרויקט לא הושלם והופסק ביולי האחרון לאור חוסר הניסיון של שתי החברות בתחום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קשקש 22/09/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
    ישראל שהיא מעצמה בתחום יחד עם עובדים זולים יכולה לרשת את הודו במאות תחנות אגירה תוך עשור
מקנזי סקוט
צילום: רשתות חברתיות לפי סעיף 27 א

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם

רן קידר |
נושאים בכתבה מקינזי סקוט

אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר. 

סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".

 קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.

סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.

אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?

אנבידיה נהנית משולי רווח גבוהים וצמיחה חדה בשבבי בינה מלאכותית למרכזי נתונים, אבל העולם הולך למקום שבו כמעט כל ענקית טכנולוגיה בונה שבבים משלה, מה שמתחיל ללחוץ על המחירים ועל קצב הצמיחה

ליאור דנקנר |

שוק שבבי הבינה המלאכותית הופך לאחד התחומים החמים בטכנולוגיה העולמית. אנבידיה NVIDIA Corp. -0.53%   יושבת כרגע במרכז, עם נתח שוק שנע סביב כ-80% בשבבים למרכזי נתונים. ב-2025 הכנסות החברה צפויות להגיע לכ-220 מיליארד דולר, זינוק של כ-114% מהשנה הקודמת, והתחזיות ל-2026 מדברות כבר על כ-320 מיליארד דולר. בהזמנות קדימה מדובר על היקף שמתקרב ל-500 מיליארד דולר עד סוף 2026. שולי הרווח הגולמי סביב 75%, מספר חריג גם בקנה מידה של ענקיות טכנולוגיה.

אבל בזמן שהמספרים נראים טוב, כמעט כל הלקוחות הגדולים של אנבידיה עובדים על שבבים משלהם. גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט בונות מעבדים פנימיים, AMD ואינטל מציעות חלופות, בסין מתפתחת תעשייה מקומית, וסטארט-אפים מתמקדים בשבבים ייעודיים. התוצאה היא שוק עצום שממשיך לגדול, אבל עם הרבה יותר שחקנים סביב השולחן.


שוק ענק, צמיחה מהירה, ומעל הכול - מלחמה על העלות

שוק שבבי הבינה המלאכותית מוערך ב-2025 בכ-800 מיליארד דולר, עם קצב צמיחה שנתי שנע סביב 40%. התחזיות מדברות על טריליון דולר עד סוף העשור. אנבידיה עדיין שולטת, בעיקר בזכות השילוב בין חומרה לתוכנה שהצליחה לבנות סביב השבבים שלה, אבל הכיוון ברור, לקוחות גדולים מחפשים שליטה בעלויות ופחות תלות בספק בודד.

המשמעות מבחינתם פשוטה - לפתח שבבים פנימיים, להשתמש בחלופות זולות יותר, ולנהל מו"מ כשהם מגיעים לשולחן עם אופציה אמיתית. מבחינת אנבידיה, זה אומר לחץ פוטנציאלי על מחירים ועל שולי הרווח. ההערכות מדברות על תרחיש שבו השוליים יורדים מ-75% ל-60% בתוך שנה-שנתיים, אם התחרות תתחדד וההשקעות יתחילו להתמתן.

לקריאה מעניינת נוספת: אנבידיה נגד השורטיסטים - "הביקוש לשבבים אמיתי, הדוחות אמיתיים"