אלון מאסק טסלה
צילום: פייסבוק אלון מאסק

טסלה פועלת להקמת מפעל סוללות בהודו

החברה של אילון מאסק מנסה לחדור לשוק ההודי עם הגשת הצעה להקמת מפעל לייצור סוללות לרכביה בשטח המדינה. לפי הדיווחים טסלה מנסה להשיג הטבות מהממשל כשחלק מההצעה של טסלה היא לבנות דגם של רכב במיוחד לשוק ההודי שיימכר במחיר של 24 אלף דולר לכלי
רוי שיינמן | (1)

טסלה לוחצת להיכנס להודו. לפי הדיווחים השיחות על הקמה אפשרית של מפעל סוללות למכוניות טסלה בהודו כבר מתקיימות מספר שבועות. טסלה גם מציעה לתמוך בתחום אגירת האנרגיה המתרחב בהודו על ידי אספקה של מערכת שיכולה לאגור אנרגיה שמופקת מפאנלים סולרים ולשמור אותה ללילה או להפסקות חשמל.

למרות הלחץ של טסלה להשיג הטבות מהממשל להקמת המפעל, בכירים בממשל הודו העבירו לה שהיא כנראה תתאכזב, אבל לפי הדיווחים הממשל כן הציע לתמוך בפעילות החברה במדינה על ידי הענקת סובסידיות לצרכנים שירכשו מוצרים של טסלה. 

הודו הגבירה את אספקת החשמל שלה לעיירות ולכפרים אבל היא עדיין ניצבת מול הפסקות ונפילות חשמל תכופות הנובעות מהביקוש הגדול. כרגע הודו תלויה בעיקר בחשמל המופק מפחם בעוד פתרונות אגירת אנרגיה (כמו זה שמציעה טסלה) הם יקרים ועדיין לא קיימים בפריסה מספיק רחבה. בשנה שעברה הודו חוותה את משבר החשמל הגדול ביותר ב-6 השנים האחרונות כשחוותה עיכובים בשרשראות אספקת הפחם. המדינה מכוונת להגדיל את כמות החשמל הלא מבוסס דלקי מאובנים ל-500 ג'יגה וואט עד 2030, נתון שעומד כיום על 186 ג'יגה וואט. בשנת 2015 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביקר במפעל טסלה בקליפורניה והתרשם מהמערכת אותה טסלה מציעה להודו היום. 

טסלה ממשיכה בקו ההתרחבות הבינלאומית כאשר מוקדם יותר השבוע הציע נשיא טורקיה ארדואן לאילון מאסק להקים מפעל של טסלה במדינה ולשתף פעולה עם תכנית החלל שלה. בחודש מאי האחרון הצהיר מאסק, כי ענקית הרכבים החשמליים שבבעלותו מחפשת את היעד המתאים עבור הקמת המפעל הבא שלה, כאשר המיקום הסופי יקבע עד סוף השנה. כיום מחזיקה טסלה בשישה מפעלים, ובמקביל היא בונה גם מפעל במקסיקו בצפון מדינת נואבו לאון, כחלק מנסיונותיה לגוון את אתרי הייצור שלה. בעבר הביעה החברה עניין בבניית מפעל בהודו שייצר רכבים חשמליים בעלות נמוכה והיום מסתמן שהיא מחזירה את הרעיון ההוא לשולחן.

הודו גם כן מנסה למשוך אליה חברות גדולות. בתחילת החודש נפגש ראש הממשלה מודי עם ​מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג לשיחה בנוגע למקומה של הודו בתעשיית ייצור השבבים העולמית. לאחר הפגישה נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של מודי: "דיברנו ארוכות על הפוטנציאל העשיר שיש להודו בעולם הבינה המלאכותית". אבל להודו עדיין יש דרך ארוכה בנושא הזה. פרויקט ייצור השבבים הגדול ביותר שלה עד כה היה פרויקט בשווי 20 מיליארד דולר בו השתתפו חברת פוקסקון הטאיוונית והתאגיד ההודי ודנטה להקמת מפעל לייצור מוליכים למחצה בגוג'ראט. הפרויקט לא הושלם והופסק ביולי האחרון לאור חוסר הניסיון של שתי החברות בתחום.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קשקש 22/09/2023 09:00
    הגב לתגובה זו
    ישראל שהיא מעצמה בתחום יחד עם עובדים זולים יכולה לרשת את הודו במאות תחנות אגירה תוך עשור
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.