טסלה פועלת להקמת מפעל סוללות בהודו
טסלה לוחצת להיכנס להודו. לפי הדיווחים השיחות על הקמה אפשרית של מפעל סוללות למכוניות טסלה בהודו כבר מתקיימות מספר שבועות. טסלה גם מציעה לתמוך בתחום אגירת האנרגיה המתרחב בהודו על ידי אספקה של מערכת שיכולה לאגור אנרגיה שמופקת מפאנלים סולרים ולשמור אותה ללילה או להפסקות חשמל.
למרות הלחץ של טסלה להשיג הטבות מהממשל להקמת המפעל, בכירים בממשל הודו העבירו לה שהיא כנראה תתאכזב, אבל לפי הדיווחים הממשל כן הציע לתמוך בפעילות החברה במדינה על ידי הענקת סובסידיות לצרכנים שירכשו מוצרים של טסלה.
הודו הגבירה את אספקת החשמל שלה לעיירות ולכפרים אבל היא עדיין ניצבת מול הפסקות ונפילות חשמל תכופות הנובעות מהביקוש הגדול. כרגע הודו תלויה בעיקר בחשמל המופק מפחם בעוד פתרונות אגירת אנרגיה (כמו זה שמציעה טסלה) הם יקרים ועדיין לא קיימים בפריסה מספיק רחבה. בשנה שעברה הודו חוותה את משבר החשמל הגדול ביותר ב-6 השנים האחרונות כשחוותה עיכובים בשרשראות אספקת הפחם. המדינה מכוונת להגדיל את כמות החשמל הלא מבוסס דלקי מאובנים ל-500 ג'יגה וואט עד 2030, נתון שעומד כיום על 186 ג'יגה וואט. בשנת 2015 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביקר במפעל טסלה בקליפורניה והתרשם מהמערכת אותה טסלה מציעה להודו היום.
טסלה ממשיכה בקו ההתרחבות הבינלאומית כאשר מוקדם יותר השבוע הציע נשיא טורקיה ארדואן לאילון מאסק להקים מפעל של טסלה במדינה ולשתף פעולה עם תכנית החלל שלה. בחודש מאי האחרון הצהיר מאסק, כי ענקית הרכבים החשמליים שבבעלותו מחפשת את היעד המתאים עבור הקמת המפעל הבא שלה, כאשר המיקום הסופי יקבע עד סוף השנה. כיום מחזיקה טסלה בשישה מפעלים, ובמקביל היא בונה גם מפעל במקסיקו בצפון מדינת נואבו לאון, כחלק מנסיונותיה לגוון את אתרי הייצור שלה. בעבר הביעה החברה עניין בבניית מפעל בהודו שייצר רכבים חשמליים בעלות נמוכה והיום מסתמן שהיא מחזירה את הרעיון ההוא לשולחן.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודו גם כן מנסה למשוך אליה חברות גדולות. בתחילת החודש נפגש ראש הממשלה מודי עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג לשיחה בנוגע למקומה של הודו בתעשיית ייצור השבבים העולמית. לאחר הפגישה נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של מודי: "דיברנו ארוכות על הפוטנציאל העשיר שיש להודו בעולם הבינה המלאכותית". אבל להודו עדיין יש דרך ארוכה בנושא הזה. פרויקט ייצור השבבים הגדול ביותר שלה עד כה היה פרויקט בשווי 20 מיליארד דולר בו השתתפו חברת פוקסקון הטאיוונית והתאגיד ההודי ודנטה להקמת מפעל לייצור מוליכים למחצה בגוג'ראט. הפרויקט לא הושלם והופסק ביולי האחרון לאור חוסר הניסיון של שתי החברות בתחום.
- 1.קשקש 22/09/2023 09:00הגב לתגובה זוישראל שהיא מעצמה בתחום יחד עם עובדים זולים יכולה לרשת את הודו במאות תחנות אגירה תוך עשור

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.
צבא סין (יוטיוב)האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה
טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.
לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית
מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.
שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.
השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.
פילוג פנימי משתק
הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.
