טסלה פועלת להקמת מפעל סוללות בהודו
טסלה לוחצת להיכנס להודו. לפי הדיווחים השיחות על הקמה אפשרית של מפעל סוללות למכוניות טסלה בהודו כבר מתקיימות מספר שבועות. טסלה גם מציעה לתמוך בתחום אגירת האנרגיה המתרחב בהודו על ידי אספקה של מערכת שיכולה לאגור אנרגיה שמופקת מפאנלים סולרים ולשמור אותה ללילה או להפסקות חשמל.
למרות הלחץ של טסלה להשיג הטבות מהממשל להקמת המפעל, בכירים בממשל הודו העבירו לה שהיא כנראה תתאכזב, אבל לפי הדיווחים הממשל כן הציע לתמוך בפעילות החברה במדינה על ידי הענקת סובסידיות לצרכנים שירכשו מוצרים של טסלה.
הודו הגבירה את אספקת החשמל שלה לעיירות ולכפרים אבל היא עדיין ניצבת מול הפסקות ונפילות חשמל תכופות הנובעות מהביקוש הגדול. כרגע הודו תלויה בעיקר בחשמל המופק מפחם בעוד פתרונות אגירת אנרגיה (כמו זה שמציעה טסלה) הם יקרים ועדיין לא קיימים בפריסה מספיק רחבה. בשנה שעברה הודו חוותה את משבר החשמל הגדול ביותר ב-6 השנים האחרונות כשחוותה עיכובים בשרשראות אספקת הפחם. המדינה מכוונת להגדיל את כמות החשמל הלא מבוסס דלקי מאובנים ל-500 ג'יגה וואט עד 2030, נתון שעומד כיום על 186 ג'יגה וואט. בשנת 2015 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי ביקר במפעל טסלה בקליפורניה והתרשם מהמערכת אותה טסלה מציעה להודו היום.
טסלה ממשיכה בקו ההתרחבות הבינלאומית כאשר מוקדם יותר השבוע הציע נשיא טורקיה ארדואן לאילון מאסק להקים מפעל של טסלה במדינה ולשתף פעולה עם תכנית החלל שלה. בחודש מאי האחרון הצהיר מאסק, כי ענקית הרכבים החשמליים שבבעלותו מחפשת את היעד המתאים עבור הקמת המפעל הבא שלה, כאשר המיקום הסופי יקבע עד סוף השנה. כיום מחזיקה טסלה בשישה מפעלים, ובמקביל היא בונה גם מפעל במקסיקו בצפון מדינת נואבו לאון, כחלק מנסיונותיה לגוון את אתרי הייצור שלה. בעבר הביעה החברה עניין בבניית מפעל בהודו שייצר רכבים חשמליים בעלות נמוכה והיום מסתמן שהיא מחזירה את הרעיון ההוא לשולחן.
- ישראל והודו מהדקות קשרים כלכליים; הגדלת השקעות בין המדינות
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודו גם כן מנסה למשוך אליה חברות גדולות. בתחילת החודש נפגש ראש הממשלה מודי עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג לשיחה בנוגע למקומה של הודו בתעשיית ייצור השבבים העולמית. לאחר הפגישה נכתב בחשבון הטוויטר הרשמי של מודי: "דיברנו ארוכות על הפוטנציאל העשיר שיש להודו בעולם הבינה המלאכותית". אבל להודו עדיין יש דרך ארוכה בנושא הזה. פרויקט ייצור השבבים הגדול ביותר שלה עד כה היה פרויקט בשווי 20 מיליארד דולר בו השתתפו חברת פוקסקון הטאיוונית והתאגיד ההודי ודנטה להקמת מפעל לייצור מוליכים למחצה בגוג'ראט. הפרויקט לא הושלם והופסק ביולי האחרון לאור חוסר הניסיון של שתי החברות בתחום.
- 1.קשקש 22/09/2023 09:00הגב לתגובה זוישראל שהיא מעצמה בתחום יחד עם עובדים זולים יכולה לרשת את הודו במאות תחנות אגירה תוך עשור
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTהמניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.
בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.
ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.
האתגר הכפול
מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.
ריי דאליו: ״המזרח התיכון הופך לסיליקון-וואלי של הקפיטליסטים״
מייסד קרן ברידג'ווטר מדבר על תנופת ההשקעות באמירויות ובסעודיה, וחושש שה-AI מתקרב לנקודת מבחן "אנחנו בתוך בועה לפי כמעט כל מדד," אמר, וציין שהשנתיים הקרובות עלולות להיות "מסוכנות יותר" לשווקים
ריי דאליו המזרח התיכון מתבסס במהירות כאחד ממרכזי הבינה המלאכותית המשפיעים בעולם, כך אומר מייסד ברידג'ווטר, ריי דאליו, בראיון ל-CNBC. בראיון הוא משווה את תנופת האזור שלנו לזו שראה עמק הסיליקון בעשורים שבהם הפך למוקד החדשנות הגלובלי. דליו אומר שאיחוד האמירויות והשכנות שלה (הוא לא התייחס לישראל באופן ספציפי) משלבות בין מאגרי הון עצומים לבין משיכה גוברת של כישרונות טכנולוגיים מכל העולם. התוצאה, כפי שהוא מתאר, היא מגנט למשקיעים, מנהלי הון וחברות AI שבוחרות להעביר פעילות משמעותית למדינות המפרץ.
דליו התייחס במיוחד להשקעות הענק שמובילות השנה איחוד האמירויות וערב הסעודית, הכוללות בניית תשתיות ענן, מרכזי נתונים ופלטפורמות AI מקומיות. אחת הדוגמאות הבולטות היא הסכם של 10 מיליארד דולר בין Google Cloud לקרן ההשקעות הסעודית PIF, שנועד להקים "מרכז AI גלובלי" בממלכה. מהלך אחר הוא פרויקט ה-Stargate, שיוקם באיחוד האמירויות בשיתוף OpenAI, אורקל, אנבידיה, וסיסקו.
כשנשאל אם האמירויות, סעודיה וקטאר יכולות להפוך למובילות במרוץ ה-AI העולמי, אמר דאליו כי המדינות הצליחו ליצור סביבן מצבור יוצא דופן של כישרון אנושי: "האזור הזה מתחיל להפוך לסיליקון ואלי של קפיטליסטים. אנשים מגיעים, כסף מגיע, והטאלנטים גם זורמים פנימה."
דאליו, שמבקר באבו דאבי באופן קבוע כבר שלושה עשורים, חווה באופן אישי את התמורות באזור שהם מגיעות כתוצאה של תכנון מדינתי ארוך טווח, ״מלמעלה למטה״, לצד יציבות פוליטית ושאיפה להקים מערכת פיננסית תחרותית ברמה עולמית. "יש כאן באזז, כמו זה שמרגישים בסן פרנסיסקו סביב טכנולוגיה או AI", הוא אמר.
- ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
- מועדון הזהב: הבנק הסיני ממשיך לרכוש זהב; האם המטרה היא להפיל את הדולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השנתיים הקרובות יהיו יותר מסוכנות"
לצד האופטימיות כלפי המזרח התיכון, דאליו עצמו נשמע מהוסס יותר לגבי המצב של שוק ההון העולמי. הוא שב ומזהיר מפני היווצרות של בועה, והוא גם מעריך כי השנה-שנתיים הקרובות יהיו "יותר מסוכנות", כלשונו.
