גרינפיס נגד מיחזור פלסטיק; החברות בתגובה: "האלטרנטיבה גרועה יותר"
לפעמים אין פתרון מושלם וצריך לבחור בין שתי ברירות לא טובות. כך מסבירות חברות הגז מדוע אי אפשר להסתמך באופן כמעט בלעדי על אנרגיות מתחדשות (וזה נכון) וכך מסבירות גם החברות כעת מדוע לא כדאי לייצר פחות פלסטיק. החברות שמייצרות היום פלסטיק מזהירות שאם לא ייצרו פלסטיק אז המשמעות היא "שיבוש שרשראות האספקה העולמיות, עיכוב פיתוח פתרונות בר-קיימא" והתוצאה תהיה שהן "יחליפו את הפלסטיק בחומרים בעלי טביעת רגל פחמנית גבוהה בהרבה", כך ג'ושוע באקה, סגן נשיא לפלסטיק במועצת הכימיה האמריקאית.
אז ברור, יש להן אינטרס. אבל ארגוני הסביבה חוטאים לתפקידם כשהם טוענים שיש פתרונות קסם מושלמים שאם רק נעשה אותם הכי יהיה מושלם. הם צודקים שהמציאות הנוכחית קודרת מדי אבל במציאות - אי אפשר להסתדר בלי פחם וגז, בטח בלי גז, בעתיד הנראה לעין,
הדו"ח של גרינפיס טוען שמיחזור פלסטיק הופך אותו לרעיל יותר ואינו פותר את בעיית זיהום הפלסטיק. לדבירהם, "הרעילות של פלסטיק עולה עם המיחזור. תעשיית הפלסטיק - כולל חברות דלק מאובנים, פטרוכימיה ומוצרי צריכה - ממשיכה להציג מיחזור פלסטיק כפתרון למשבר זיהום הפלסטיק", אמר גרהם פורבס, מוביל קמפיין הפלסטיק בגרינפיס ארה"ב, והוסיף כי "לפלסטיק אין מקום בכלכלה מעגלית". אז מה מציעים שם? "להפחית באופן מסיבי" את ייצור הפלסטיק.
צריך לומר - יש בעולם המון פלסטיק, הייצור הולך וגדל. כמות פסולת הפלסטיק תגדל כמעט פי שלושה עד שנת 2060, כאשר כמחצית תגיע למזבלה ופחות מחמישית למיחזור, כך על פי דו"ח OECD ל-2022. בגרינפיס אומרים שהמצב גרוע יותר ורק פחות מ-9% מהפלסטיק בעולם מגיע למיחזור בעולם.
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מה עושות החברות כדי להראות שהן כביכול דואגות לסביבה? הן משתמשות במה שהפך לטרנד החם בשווקים - מדברות על דוחות ESG (דאגה לנושאים של סביבה, חברה וממשל תאגידי), מוציאות דוחות על מה הן מתכוונות לעשות כדי לשפר את המצב. חברות מצטרפות לטרנד הזה לא רק מטעמים אידיאולוגיים כמובן אלא גם בגלל סיבות של נראות - זה נראה הרבה יותר טוב כשהחברה המזהמת גם אומרת שהיא תפעל להוריד את הזיהום. הנה, אפילו בית ההשקעות אלטשולר שחם, שהכריז לפני שנה על כך שלא ישקיע יותר בחברות שגורמות לזיהום, חזרו בהם, ומעכשיו הם משקיעות בחברות 'אם אלו מראות שיש להן תוכנית להפחתת פליטות'.
ורק נזכיר - אין חברה שלא לגיטימי להשקיע בה. בסוף, מנהלי השקעות צריכים לבחור במה להשקיע, לבחור על פי קריטריונים כלכליים, איך לייצר ערך למשקיעים. בתי השקעות שלא רכש מניות של חברות הנפט והגז בשנתיים האחרונות הפסידו לחוסכים שלהן פעמיים תשואה של 60%. זה המון. אז אלשטולר בעצם הודו שטעו וכעת עידנו את האסטרטגיה שלהם. מעניין אם גם ענקית ניהול הכספים בלאקרוק, שהחליטו להחרים את חברות הנפט והגז, מתחרטות היום, אחרי שפספסה את התשואות בזינוק הגדול במניות בתחום הנפט והגז בשנתיים האחרונות.
מפגש עולמי בניסיון להגיע לסיכום על צמצום זיהום הפלסטיק בעולם
בשבוע הבא ייפגשו ראשי מדינות העולם בפריז, צרפת, כדי לדון ב'הסכם פלסטיק עולמי'. בחודש דצמבר האחרון הם נפגשו באורוגוואי לסבב הראשון של המו"מ. השיחות הסתיימו בהסכמה עולמית לסיים את זיהום הפלסטיק, אך חוסר נותרה מחלוקת בשאלה האם המטרות והמאמצים צריכים להיות גלובליים ומחייבים, או התנדבותיים.
ארה"ב דגלה בהסכם דומה להסכם האקלים של פריז שבו מדינות יציבו יעדים ותוכניות וולונטריות לאומיות משלהן. אחרים, כולל האיחוד האירופי, רוצים תקנות גלובליות מחייבות עבור מדינות וחברות. גרינפיס קראה לאמנה שאפתנית "שתאיץ ותספק את התנאים הדרושים למעבר צודק הרחק מהתלות בפלסטיק". האמנה, נאמר, צריכה לקדם חומרים בטוחים יותר, נטולי רעלים וכלכלות המבוססות על שימוש חוזר, ללא פסולת.
- ג'יימי דיימון: "כלכלת אירופה בבעיה אמיתית - ואם היא תיפול, כולנו נשלם את המחיר"
- הבלרינה שהפכה למיליארדרית - סיפורה של לואנה לופס לארה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי...
- 2.מ. 27/05/2023 18:35הגב לתגובה זואז ככה הם מארגנים לעצמם ג'וב סקיוריטי, לצווח על כמה שהכל מזוהם, ולטרפד יוזמות מיחזור.
- 1.דן 26/05/2023 22:45הגב לתגובה זוממש רע

המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
תחנת מכירה של קארוונה. קרדיט: רשתות חברתיותקארוונה תצטרף ל-S&P500 ומזנקת 10% במסחר המאוחר
חברת S&P Dow Jones Indices מעדכנת את מדד הדגל: Carvana, CRH ו-Comfort Systems נכנסות; LKQ, Solstice ו-Mohawk יודחו. כניסת חברות חדשות מציתה גל ביקושים מצד משקיעים מוסדיים
חברת המדדים S&P Dow Jones Indices הודיעה על שינוי בהרכב מדד S&P 500, שהוביל לתגובות חדות בשוק לאחר שעות המסחר. קמעונאית הרכב המקוון קארוונה Carvana 0.23% , שהפכה בשנים האחרונות לאחד מסיפורי הקאמבק הבולטים בוול סטריט, תצטרף למדד היוקרתי החל מה-22 בדצמבר, לפני פתיחת המסחר.
ההודעה הובילה לעלייה של כמעט 10% במניית החברה במסחר המאוחר, כאשר המשקיעים מגלמים את הזרימה האוטומטית של הון מצד קרנות ותעודות סל עוקבות שיאלצו להוסיף את המניה לתיקי ההשקעה שלהן. יחד עם קארוונה, יצטרפו למדד גם CRH, ספקית חומרי בנייה בינלאומית, ו-Comfort Systems USA, הפועלת בתחום מערכות המיזוג והחימום. מנגד, המדד ייפרד משלוש חברות: LKQ, Solstice Advanced Materials ומוהוק אינדסטריס, אשר יעברו למדדים בעלי שווי שוק נמוך יותר לפי קריטריוני המדד.
הקריטריונים של ה-S&P500
הכניסה למדד S&P 500 נקבעת לפי מערכת קריטריונים מחייבת שמפוקחת על ידי ועדה ייעודית של S&P. כדי שחברה תיכנס למדד, עליה לעמוד במספר תנאים מרכזיים: שווי שוק גבוה במיוחד, הנע כיום בדרך־כלל מעל 18-20 מיליארד דולר. קריטריון נוסף הוא רווחיות חיובית בארבעת הרבעונים האחרונים במצטבר, שכוללת רווח ברבעון האחרון.
עוד קריטריונים כוללים סחירות גבוהה וצף מניות (free float) משמעותי המבטיח יכולת מסחר אמיתית. ישנם גם אספקטים טכניים, כמו למשל שהפעילות המהותית תהיה בארה"ב ושהחברה תהיה רשומה כחברה אמריקנית. בנוסף, מבנה הבעלות צריך להיות כזה שבו לפחות מחצית מהמניות מצויות בידי הציבור.
הוועדה גם בוחנת שיקולי איזון ענפי ויציבות עסקית הכוללים בחינה של מודל הפעילות, איכות הדוחות הפיננסיים ורמת הסיכון התפעולי. המדד מתעדכן רשמית ארבע פעמים בשנה, אך בפועל עשויות
להתבצע התאמות נוספות במהלך השנה במקרים חריגים כגון מיזוגים, פשיטות רגל או שינוי חד בשווי השוק. מאחר שהשינויים אינם תכופים, כל עדכון בהרכב המדד נחשב לאירוע משמעותי המשפיע על מאות מיליארדי דולרים המנוהלים בקרנות פסיביות ועוקבות מדד.
