דר איתי בן דן
צילום: איתי בן דן
פרשנות

למה סיכוי טוב ש"הריצה אל בנק" פירסט ריפבליק תימשך; ואיך זה ישפיע על בנק אוף אמריקה?

מניית הבנק התרסקה ב-80% מאז ה-8 במרץ; לקוחותיו העשירים שראו את שרון סטון בוכה על הבמה כי איבדה 50% מהונה כ- 30 מיליון דולר, ירוצו לבנק לחלץ את נכסיהם ועשויים להוביל לקריסתו
ד"ר איתי בן דן | (3)

סערה מתחוללת בענף הבנקאות העולמי. שלושת הבנקים - סיליקון ואלי, בנק וסיגנצ'ר וקרדיט סוויס, קרסו. בתגובה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הבינו שעליהם לפעול מהר והודיעו על פריסת רשת ביטחון גלובלית כדי למנוע הדבקת שרשרת בשל מחנק אשראי במערכת הבנקאות העולמית.

 

מדוע כל זה קורה כעת? לאחר משבר הסאב פריים ב-2008 מערכת הבנקאות האמריקאית הקנתה למרבית הבנקים ביטוח פיקדונות עד לסכום של כ-250 אלף דולר. המפקידים בחלק קטן מהבנקים שנחשבים לבנקים גדולים מדי כדי ליפול, זכו להגנה מלאה וכתוצר לוואי הריבית על הפיקדונות שלהם הייתה הרבה יותר נמוכה.

וכך הקלות שניתנו לבנקים קטנים שפעילותם צמחה בחדות בימי הריבית האפסית והקלות במבחני- "stress tests"  - מבחני עמידות שמטרתם לחשוף את נקודות התורפה,  הובילה לכך שביום הדין שווי הנכסים לא כיסו את ההתחייבויות. כשהלקוחות הפנימו שניהול הסיכונים היה קלוקל והסתערו על הבנקים,  הם לא עמדו בלחץ.

 

וכך בין לילה, שלושה  בנקים שניהלו עד אותה העת פיקדונות ונכסים בהיקף של מעל לשני טריליון דולר קרסו. המשקיעים המודאגים וקרנות גידור המתמחות בשורט החלו לתור ולחפש את הבנק הבא שמתנהל עם מטרה על גבו ועשוי לחוות בקרוב  גם הוא  "ריצה על הבנקים" ולפיכך גם  מתאים לפתיחת פוזיציית שורט. 

 

אחד מאותם בנקים שעלה על הרדאר הוא בנק פירסט ריפבליק, בנק ללקוחות אמידים הפועל בקליפורניה  ומנהל כחצי טריליון דולר. יחס הלוואות לפיקדון (LDR) של First Republic עמד על יחס של כ-111% יחס גבוה שהרים דגל אדום, לעומת יחס של כ-60% בתעשיית הבנקאות (על פי דוח S&P  מספטמבר 2022).

היחס הגבוה הבהיר למשקיעים כי הבנק עשוי להגיע למצב של חדלות פירעון לפני בנקים אחרים - שכן לא  תהיה לו מספיק נזילות לעמוד בדרישות המפקידים למשוך את כספם. ה-LDR הגבוהה סימן למשקיעים שהבנק לקח על עצמו סיכון מוגזם בפעילות ההלוואות שלו. מצב שעלול בסבירות גבוהה להוביל לכשל החזר, הפסדים שחיקה בהון העצמי ופגיעה נוספת בנזילות שעשויה להפוך את הבנק לפגיע יותר למצב של ריצה על הבנק.

  

החשש לקריסתו הובילה את  מניית הבנק (FRC) לקרוס ב-80% מאז  ה-8 מרץ 2023.  בניגוד לבנקים הגדולים שגיוונו את מצבת הלקוחות שלהם גם עם לקוחות קטנים שפחות נוטים לעבור בנקים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מצבת הלקוחות של פירסט ריפבליק היתה מורכבת בעיקר מלקוחות מתוחכמים שנהנו מריביות גבוהות לאורך השנים האחרונות, אך לא קיבלו הגנה מלאה לכספם. לאחר שהחלה מפולת הבנקים החלו הלקוחות להעביר במהרה את פיקדונותיהם לבנקים הגדולים שכן הם הפנימו שפוליטית יהיה קשה להצדיק הזרמה של כחצי טריליון דולר מצד הפד לייצוב אחזקותיהם.

  

המצב בו בנק שהעניק הלוואות בהיקף של כ-200 מיליארד דולר שלא ניתן לדעת את טיב הבטוחות כנגדם, עומד לקרוס ואם יקרוס הלוואותיו יציפו את שוק החוב ויזעזעו את המערכת הפיננסית הוביל את הרגולטור לפעול. בהוראת הבנק הפדרלי של ארה"ב 11 גופים פיננסים גדולים הפקידו  30 מיליארד דולר בקרן תמיכה ל-120 יום בפירסט ריפבליק. ככל הנראה מדובר בפרופורציה ישירה לסכומי הפיקדונות שהועברו אליהם מלקוחות שנמלטו מהפירסט רפובליק.

 

מי הם הבנקים שעשויים לא לראות את כספם חזרה אם הריצה לבנקים תמשיך: בנק אוף אמריקה וולס פארגו סיטי גרופ וג'יי.פי מורגן צ'ייס הפקידו כל אחד כ-5 מיליארד דולר. גולדמן זאקס ומורגן סטנלי תרמו כל אחד כ-2.5 מיליארד דולר. ו-Truist, PNC U.S. Bancorp, State Street ובנק אוף ניו יורק מלון הסכימו לסכן 1 מיליארד דולר מקופתם.

מכיוון שמרבית לקוחותיו של פירסט ריפבליק הינם לקוחות עשירים - מהמלייה של שרון סטון שהשבוע עמדה על בימת ערב גאלה וביכתה את מחיקתם של כ-30 מיליון דולר - 50% מהונה העצמי, ניתן להניח שללא ביטוח מלא לפיקדונות קיימת סבירות שהריצה על הבנק תמשיך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראלים אגוצנטרים 23/03/2023 19:53
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל הרפורמה הכלכלה נופלת הזוי
  • 2.
    יריב 22/03/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    והם חייבים להישמע לו? מדוע שהפד לא יזרים בעצמו סכומים כפי שהבנק המרכזי של שוויץ עשה במקרה של קרדיט סוויס (וזה אגב, לא הספיק)?
  • 1.
    לילי 20/03/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    לבעלי המניות ולמפקידים העשירים יש את הטל של מי שצריך כדי שהכסף שלהם לא יפגע . לא מדובר שחקנית , אלה אנשים שמקורבים לממשל .
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.