דר איתי בן דן
צילום: איתי בן דן
פרשנות

למה סיכוי טוב ש"הריצה אל בנק" פירסט ריפבליק תימשך; ואיך זה ישפיע על בנק אוף אמריקה?

מניית הבנק התרסקה ב-80% מאז ה-8 במרץ; לקוחותיו העשירים שראו את שרון סטון בוכה על הבמה כי איבדה 50% מהונה כ- 30 מיליון דולר, ירוצו לבנק לחלץ את נכסיהם ועשויים להוביל לקריסתו
ד"ר איתי בן דן | (3)

סערה מתחוללת בענף הבנקאות העולמי. שלושת הבנקים - סיליקון ואלי, בנק וסיגנצ'ר וקרדיט סוויס, קרסו. בתגובה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הבינו שעליהם לפעול מהר והודיעו על פריסת רשת ביטחון גלובלית כדי למנוע הדבקת שרשרת בשל מחנק אשראי במערכת הבנקאות העולמית.

 

מדוע כל זה קורה כעת? לאחר משבר הסאב פריים ב-2008 מערכת הבנקאות האמריקאית הקנתה למרבית הבנקים ביטוח פיקדונות עד לסכום של כ-250 אלף דולר. המפקידים בחלק קטן מהבנקים שנחשבים לבנקים גדולים מדי כדי ליפול, זכו להגנה מלאה וכתוצר לוואי הריבית על הפיקדונות שלהם הייתה הרבה יותר נמוכה.

וכך הקלות שניתנו לבנקים קטנים שפעילותם צמחה בחדות בימי הריבית האפסית והקלות במבחני- "stress tests"  - מבחני עמידות שמטרתם לחשוף את נקודות התורפה,  הובילה לכך שביום הדין שווי הנכסים לא כיסו את ההתחייבויות. כשהלקוחות הפנימו שניהול הסיכונים היה קלוקל והסתערו על הבנקים,  הם לא עמדו בלחץ.

 

וכך בין לילה, שלושה  בנקים שניהלו עד אותה העת פיקדונות ונכסים בהיקף של מעל לשני טריליון דולר קרסו. המשקיעים המודאגים וקרנות גידור המתמחות בשורט החלו לתור ולחפש את הבנק הבא שמתנהל עם מטרה על גבו ועשוי לחוות בקרוב  גם הוא  "ריצה על הבנקים" ולפיכך גם  מתאים לפתיחת פוזיציית שורט. 

 

אחד מאותם בנקים שעלה על הרדאר הוא בנק פירסט ריפבליק, בנק ללקוחות אמידים הפועל בקליפורניה  ומנהל כחצי טריליון דולר. יחס הלוואות לפיקדון (LDR) של First Republic עמד על יחס של כ-111% יחס גבוה שהרים דגל אדום, לעומת יחס של כ-60% בתעשיית הבנקאות (על פי דוח S&P  מספטמבר 2022).

היחס הגבוה הבהיר למשקיעים כי הבנק עשוי להגיע למצב של חדלות פירעון לפני בנקים אחרים - שכן לא  תהיה לו מספיק נזילות לעמוד בדרישות המפקידים למשוך את כספם. ה-LDR הגבוהה סימן למשקיעים שהבנק לקח על עצמו סיכון מוגזם בפעילות ההלוואות שלו. מצב שעלול בסבירות גבוהה להוביל לכשל החזר, הפסדים שחיקה בהון העצמי ופגיעה נוספת בנזילות שעשויה להפוך את הבנק לפגיע יותר למצב של ריצה על הבנק.

  

החשש לקריסתו הובילה את  מניית הבנק (FRC) לקרוס ב-80% מאז  ה-8 מרץ 2023.  בניגוד לבנקים הגדולים שגיוונו את מצבת הלקוחות שלהם גם עם לקוחות קטנים שפחות נוטים לעבור בנקים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מצבת הלקוחות של פירסט ריפבליק היתה מורכבת בעיקר מלקוחות מתוחכמים שנהנו מריביות גבוהות לאורך השנים האחרונות, אך לא קיבלו הגנה מלאה לכספם. לאחר שהחלה מפולת הבנקים החלו הלקוחות להעביר במהרה את פיקדונותיהם לבנקים הגדולים שכן הם הפנימו שפוליטית יהיה קשה להצדיק הזרמה של כחצי טריליון דולר מצד הפד לייצוב אחזקותיהם.

  

המצב בו בנק שהעניק הלוואות בהיקף של כ-200 מיליארד דולר שלא ניתן לדעת את טיב הבטוחות כנגדם, עומד לקרוס ואם יקרוס הלוואותיו יציפו את שוק החוב ויזעזעו את המערכת הפיננסית הוביל את הרגולטור לפעול. בהוראת הבנק הפדרלי של ארה"ב 11 גופים פיננסים גדולים הפקידו  30 מיליארד דולר בקרן תמיכה ל-120 יום בפירסט ריפבליק. ככל הנראה מדובר בפרופורציה ישירה לסכומי הפיקדונות שהועברו אליהם מלקוחות שנמלטו מהפירסט רפובליק.

 

מי הם הבנקים שעשויים לא לראות את כספם חזרה אם הריצה לבנקים תמשיך: בנק אוף אמריקה וולס פארגו סיטי גרופ וג'יי.פי מורגן צ'ייס הפקידו כל אחד כ-5 מיליארד דולר. גולדמן זאקס ומורגן סטנלי תרמו כל אחד כ-2.5 מיליארד דולר. ו-Truist, PNC U.S. Bancorp, State Street ובנק אוף ניו יורק מלון הסכימו לסכן 1 מיליארד דולר מקופתם.

מכיוון שמרבית לקוחותיו של פירסט ריפבליק הינם לקוחות עשירים - מהמלייה של שרון סטון שהשבוע עמדה על בימת ערב גאלה וביכתה את מחיקתם של כ-30 מיליון דולר - 50% מהונה העצמי, ניתן להניח שללא ביטוח מלא לפיקדונות קיימת סבירות שהריצה על הבנק תמשיך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראלים אגוצנטרים 23/03/2023 19:53
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל הרפורמה הכלכלה נופלת הזוי
  • 2.
    יריב 22/03/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    והם חייבים להישמע לו? מדוע שהפד לא יזרים בעצמו סכומים כפי שהבנק המרכזי של שוויץ עשה במקרה של קרדיט סוויס (וזה אגב, לא הספיק)?
  • 1.
    לילי 20/03/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    לבעלי המניות ולמפקידים העשירים יש את הטל של מי שצריך כדי שהכסף שלהם לא יפגע . לא מדובר שחקנית , אלה אנשים שמקורבים לממשל .
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.