למה סיכוי טוב ש"הריצה אל בנק" פירסט ריפבליק תימשך; ואיך זה ישפיע על בנק אוף אמריקה?
סערה מתחוללת בענף הבנקאות העולמי. שלושת הבנקים - סיליקון ואלי, בנק וסיגנצ'ר וקרדיט סוויס, קרסו. בתגובה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הבינו שעליהם לפעול מהר והודיעו על פריסת רשת ביטחון גלובלית כדי למנוע הדבקת שרשרת בשל מחנק אשראי במערכת הבנקאות העולמית.
מדוע כל זה קורה כעת? לאחר משבר הסאב פריים ב-2008 מערכת הבנקאות האמריקאית הקנתה למרבית הבנקים ביטוח פיקדונות עד לסכום של כ-250 אלף דולר. המפקידים בחלק קטן מהבנקים שנחשבים לבנקים גדולים מדי כדי ליפול, זכו להגנה מלאה וכתוצר לוואי הריבית על הפיקדונות שלהם הייתה הרבה יותר נמוכה.
וכך הקלות שניתנו לבנקים קטנים שפעילותם צמחה בחדות בימי הריבית האפסית והקלות במבחני- "stress tests" - מבחני עמידות שמטרתם לחשוף את נקודות התורפה, הובילה לכך שביום הדין שווי הנכסים לא כיסו את ההתחייבויות. כשהלקוחות הפנימו שניהול הסיכונים היה קלוקל והסתערו על הבנקים, הם לא עמדו בלחץ.
וכך בין לילה, שלושה בנקים שניהלו עד אותה העת פיקדונות ונכסים בהיקף של מעל לשני טריליון דולר קרסו. המשקיעים המודאגים וקרנות גידור המתמחות בשורט החלו לתור ולחפש את הבנק הבא שמתנהל עם מטרה על גבו ועשוי לחוות בקרוב גם הוא "ריצה על הבנקים" ולפיכך גם מתאים לפתיחת פוזיציית שורט.
- הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
- דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד מאותם בנקים שעלה על הרדאר הוא בנק פירסט ריפבליק, בנק ללקוחות אמידים הפועל בקליפורניה ומנהל כחצי טריליון דולר. יחס הלוואות לפיקדון (LDR) של First Republic עמד על יחס של כ-111% יחס גבוה שהרים דגל אדום, לעומת יחס של כ-60% בתעשיית הבנקאות (על פי דוח S&P מספטמבר 2022).
היחס הגבוה הבהיר למשקיעים כי הבנק עשוי להגיע למצב של חדלות פירעון לפני בנקים אחרים - שכן לא תהיה לו מספיק נזילות לעמוד בדרישות המפקידים למשוך את כספם. ה-LDR הגבוהה סימן למשקיעים שהבנק לקח על עצמו סיכון מוגזם בפעילות ההלוואות שלו. מצב שעלול בסבירות גבוהה להוביל לכשל החזר, הפסדים שחיקה בהון העצמי ופגיעה נוספת בנזילות שעשויה להפוך את הבנק לפגיע יותר למצב של ריצה על הבנק.
החשש לקריסתו הובילה את מניית הבנק (FRC) לקרוס ב-80% מאז ה-8 מרץ 2023. בניגוד לבנקים הגדולים שגיוונו את מצבת הלקוחות שלהם גם עם לקוחות קטנים שפחות נוטים לעבור בנקים.
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
מצבת הלקוחות של פירסט ריפבליק היתה מורכבת בעיקר מלקוחות מתוחכמים שנהנו מריביות גבוהות לאורך השנים האחרונות, אך לא קיבלו הגנה מלאה לכספם. לאחר שהחלה מפולת הבנקים החלו הלקוחות להעביר במהרה את פיקדונותיהם לבנקים הגדולים שכן הם הפנימו שפוליטית יהיה קשה להצדיק הזרמה של כחצי טריליון דולר מצד הפד לייצוב אחזקותיהם.
המצב בו בנק שהעניק הלוואות בהיקף של כ-200 מיליארד דולר שלא ניתן לדעת את טיב הבטוחות כנגדם, עומד לקרוס ואם יקרוס הלוואותיו יציפו את שוק החוב ויזעזעו את המערכת הפיננסית הוביל את הרגולטור לפעול. בהוראת הבנק הפדרלי של ארה"ב 11 גופים פיננסים גדולים הפקידו 30 מיליארד דולר בקרן תמיכה ל-120 יום בפירסט ריפבליק. ככל הנראה מדובר בפרופורציה ישירה לסכומי הפיקדונות שהועברו אליהם מלקוחות שנמלטו מהפירסט רפובליק.
מי הם הבנקים שעשויים לא לראות את כספם חזרה אם הריצה לבנקים תמשיך: בנק אוף אמריקה וולס פארגו סיטי גרופ וג'יי.פי מורגן צ'ייס הפקידו כל אחד כ-5 מיליארד דולר. גולדמן זאקס ומורגן סטנלי תרמו כל אחד כ-2.5 מיליארד דולר. ו-Truist, PNC U.S. Bancorp, State Street ובנק אוף ניו יורק מלון הסכימו לסכן 1 מיליארד דולר מקופתם.
מכיוון שמרבית לקוחותיו של פירסט ריפבליק הינם לקוחות עשירים - מהמלייה של שרון סטון שהשבוע עמדה על בימת ערב גאלה וביכתה את מחיקתם של כ-30 מיליון דולר - 50% מהונה העצמי, ניתן להניח שללא ביטוח מלא לפיקדונות קיימת סבירות שהריצה על הבנק תמשיך.
- 3.ישראלים אגוצנטרים 23/03/2023 19:53הגב לתגובה זורק בגלל הרפורמה הכלכלה נופלת הזוי
- 2.יריב 22/03/2023 14:49הגב לתגובה זווהם חייבים להישמע לו? מדוע שהפד לא יזרים בעצמו סכומים כפי שהבנק המרכזי של שוויץ עשה במקרה של קרדיט סוויס (וזה אגב, לא הספיק)?
- 1.לילי 20/03/2023 15:22הגב לתגובה זולבעלי המניות ולמפקידים העשירים יש את הטל של מי שצריך כדי שהכסף שלהם לא יפגע . לא מדובר שחקנית , אלה אנשים שמקורבים לממשל .
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
