הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר איתי בן דן
צילום: איתי בן דן
פרשנות

למה סיכוי טוב ש"הריצה אל בנק" פירסט ריפבליק תימשך; ואיך זה ישפיע על בנק אוף אמריקה?

מניית הבנק התרסקה ב-80% מאז ה-8 במרץ; לקוחותיו העשירים שראו את שרון סטון בוכה על הבמה כי איבדה 50% מהונה כ- 30 מיליון דולר, ירוצו לבנק לחלץ את נכסיהם ועשויים להוביל לקריסתו
ד"ר איתי בן דן | (3)
נושאים בכתבה בנק סיליקון ואלי בנק פירסט רפובליק

סערה מתחוללת בענף הבנקאות העולמי. שלושת הבנקים - סיליקון ואלי, בנק וסיגנצ'ר וקרדיט סוויס, קרסו. בתגובה, בנקים מרכזיים ברחבי העולם הבינו שעליהם לפעול מהר והודיעו על פריסת רשת ביטחון גלובלית כדי למנוע הדבקת שרשרת בשל מחנק אשראי במערכת הבנקאות העולמית.

 

מדוע כל זה קורה כעת? לאחר משבר הסאב פריים ב-2008 מערכת הבנקאות האמריקאית הקנתה למרבית הבנקים ביטוח פיקדונות עד לסכום של כ-250 אלף דולר. המפקידים בחלק קטן מהבנקים שנחשבים לבנקים גדולים מדי כדי ליפול, זכו להגנה מלאה וכתוצר לוואי הריבית על הפיקדונות שלהם הייתה הרבה יותר נמוכה.

וכך הקלות שניתנו לבנקים קטנים שפעילותם צמחה בחדות בימי הריבית האפסית והקלות במבחני- "stress tests"  - מבחני עמידות שמטרתם לחשוף את נקודות התורפה,  הובילה לכך שביום הדין שווי הנכסים לא כיסו את ההתחייבויות. כשהלקוחות הפנימו שניהול הסיכונים היה קלוקל והסתערו על הבנקים,  הם לא עמדו בלחץ.

 

וכך בין לילה, שלושה  בנקים שניהלו עד אותה העת פיקדונות ונכסים בהיקף של מעל לשני טריליון דולר קרסו. המשקיעים המודאגים וקרנות גידור המתמחות בשורט החלו לתור ולחפש את הבנק הבא שמתנהל עם מטרה על גבו ועשוי לחוות בקרוב  גם הוא  "ריצה על הבנקים" ולפיכך גם  מתאים לפתיחת פוזיציית שורט. 

 

אחד מאותם בנקים שעלה על הרדאר הוא בנק פירסט ריפבליק, בנק ללקוחות אמידים הפועל בקליפורניה  ומנהל כחצי טריליון דולר. יחס הלוואות לפיקדון (LDR) של First Republic עמד על יחס של כ-111% יחס גבוה שהרים דגל אדום, לעומת יחס של כ-60% בתעשיית הבנקאות (על פי דוח S&P  מספטמבר 2022).

היחס הגבוה הבהיר למשקיעים כי הבנק עשוי להגיע למצב של חדלות פירעון לפני בנקים אחרים - שכן לא  תהיה לו מספיק נזילות לעמוד בדרישות המפקידים למשוך את כספם. ה-LDR הגבוהה סימן למשקיעים שהבנק לקח על עצמו סיכון מוגזם בפעילות ההלוואות שלו. מצב שעלול בסבירות גבוהה להוביל לכשל החזר, הפסדים שחיקה בהון העצמי ופגיעה נוספת בנזילות שעשויה להפוך את הבנק לפגיע יותר למצב של ריצה על הבנק.

  

החשש לקריסתו הובילה את  מניית הבנק (FRC) לקרוס ב-80% מאז  ה-8 מרץ 2023.  בניגוד לבנקים הגדולים שגיוונו את מצבת הלקוחות שלהם גם עם לקוחות קטנים שפחות נוטים לעבור בנקים.

קיראו עוד ב"גלובל"

מצבת הלקוחות של פירסט ריפבליק היתה מורכבת בעיקר מלקוחות מתוחכמים שנהנו מריביות גבוהות לאורך השנים האחרונות, אך לא קיבלו הגנה מלאה לכספם. לאחר שהחלה מפולת הבנקים החלו הלקוחות להעביר במהרה את פיקדונותיהם לבנקים הגדולים שכן הם הפנימו שפוליטית יהיה קשה להצדיק הזרמה של כחצי טריליון דולר מצד הפד לייצוב אחזקותיהם.

  

המצב בו בנק שהעניק הלוואות בהיקף של כ-200 מיליארד דולר שלא ניתן לדעת את טיב הבטוחות כנגדם, עומד לקרוס ואם יקרוס הלוואותיו יציפו את שוק החוב ויזעזעו את המערכת הפיננסית הוביל את הרגולטור לפעול. בהוראת הבנק הפדרלי של ארה"ב 11 גופים פיננסים גדולים הפקידו  30 מיליארד דולר בקרן תמיכה ל-120 יום בפירסט ריפבליק. ככל הנראה מדובר בפרופורציה ישירה לסכומי הפיקדונות שהועברו אליהם מלקוחות שנמלטו מהפירסט רפובליק.

 

מי הם הבנקים שעשויים לא לראות את כספם חזרה אם הריצה לבנקים תמשיך: בנק אוף אמריקה וולס פארגו סיטי גרופ וג'יי.פי מורגן צ'ייס הפקידו כל אחד כ-5 מיליארד דולר. גולדמן זאקס ומורגן סטנלי תרמו כל אחד כ-2.5 מיליארד דולר. ו-Truist, PNC U.S. Bancorp, State Street ובנק אוף ניו יורק מלון הסכימו לסכן 1 מיליארד דולר מקופתם.

מכיוון שמרבית לקוחותיו של פירסט ריפבליק הינם לקוחות עשירים - מהמלייה של שרון סטון שהשבוע עמדה על בימת ערב גאלה וביכתה את מחיקתם של כ-30 מיליון דולר - 50% מהונה העצמי, ניתן להניח שללא ביטוח מלא לפיקדונות קיימת סבירות שהריצה על הבנק תמשיך.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ישראלים אגוצנטרים 23/03/2023 19:53
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל הרפורמה הכלכלה נופלת הזוי
  • 2.
    יריב 22/03/2023 14:49
    הגב לתגובה זו
    והם חייבים להישמע לו? מדוע שהפד לא יזרים בעצמו סכומים כפי שהבנק המרכזי של שוויץ עשה במקרה של קרדיט סוויס (וזה אגב, לא הספיק)?
  • 1.
    לילי 20/03/2023 15:22
    הגב לתגובה זו
    לבעלי המניות ולמפקידים העשירים יש את הטל של מי שצריך כדי שהכסף שלהם לא יפגע . לא מדובר שחקנית , אלה אנשים שמקורבים לממשל .
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עלי אקספרס עליבאבא

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט

טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.

ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור להיות שחקנית משמעותית.

החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.

מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין. מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים שחשופים לסחר בינלאומי.

אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.


דוח התעסוקה: רגע האמת של הפד


להמשך הכתבה לחץ כאן