מספר התביעות לדמי אבטלה עמד בצפי - זה מצדיק זינוק של 2.6% בנאסד"ק?
המחירים בארה"ב עדיין עולים - אמנם לא בקצב השיא שראינו בזמן הקיץ, אך לכולם ברור שזה ש-7.1% נמוך בשני אחוז מ-9.1% לא אומר שהאינפלציה מאחורינו. הפד' יודע את העובדה הזו טוב מאוד והוא הדגיש לכולנו כי מה שחשוב לו זה לראות את האינפלציה חוזרת לטווח המקובל של 2%. הפד' כמובן לא יכול להגדיל את כמות הנפט של ארה"ב, לשפר את המצב בסין או ולהוריד את האינפלציה ברגע, הדרך העיקרית שלו להרודי את המחירים היא להעלות את הריבית ולשבור את הביקוש - לגרום לאנשים לצרוך פחות ולמשוך את המחירים למטה.
ג'רום פאוול ויתר חברי הפד' הזהירו אותנו כי זמנים קשים הולכים לבוא מבחינת שוק העבודה עקב העלאות הריבית שלהם, פשוט מאוד בגלל שלשם הם מכוונים - פיטורים של עובדים והאטה במשק. הבעיה היא שלמרות כל העלאות הריבית של הפד', שוק העבודה "מסרב לשתף פעולה" - האבטלה עוד נמוכה - 3.7%, באותה הרמה בה עמדה טרום הקורונה.
מדד נוסף שעוזר למדוד את כוחו של השוק (ובעצם את האבטלה) הוא כמות התביעות לדמי אבטלה בארה"ב, הנתון מפורסם כל שבוע ובחודש האחרון הוא הציג מספר נמוכים יותר ממה שהעריכו בשוק, מה שמהווה אינדיקטור עבור הפד' להמשיך בהעלאות הריבית. למעשה, ב-12 השבועות האחרונים, הנתון הפתיע לטובה רק 3 פעמים ורק פעמיים (אחת מהן היא היום) הוא בעמד בצפי. היום פורסם הנתון - 225 אלף תביעות לדמי אבטלה בשבוע האחרון, התביעות החוזרות לדמי אבטלה היו גבוהות מהצפי ועמדו על 1.7 מיליון, לעומת 1.686 מיליון בשבוע שעבר.
כלכלנים מאמינים כי 270 אלף תביעות שבועיות מהוות "דגל אדום", מה שיסמן לנו בבירור על בעייתיות בשוק העבודה, לפד' יש עוד "עבודה רבה" עד שיביא את השוק לנקודה זו. סימן נוסף לחוזקה של השוק (נכון לעכשיו) הוא כי בממוצע התווספו לשוק העבודה 392 אלף משרות חדשות בכל חודש, זאת למרות פיטורי הענק בחברות כמו מטא למשל. כנראה שהבעיה היא שסקטור הטכנולוגייה הוא זה שסופג את הפגיעה הכי גדולה, פגיעה שעדיין לא מחלחלת ליתר השוק.
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- שוק העבודה האמריקאי מאותת על האטה מתונה: נוספו יותר משרות מהצפוי - אך שיעור האבטלה טיפס ל-4.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, הנתון החיובי שפורסם היום שלח את וול סטריט לעליות כשהנאסד"ק עלה ביותר מ-2.5%, האם זה מוצדק?
הריבית של הפד' עומדת כעת על הטווח של בין 4.25% ל-4.5% עם צפי סופי של לפחות 5% בשנה הקרובה, ככל שהזמן עד שנראה פגיעה בשוק העבודה כתוצאה מכך יהיה יותר ארוך, כך כנראה שהפגיעה תהיה יותר חמורה. אין איך לצאת מזה, אם המחירים עולים והאבטלה נמוכה, יותר ויותר עובדים ידרשו העלאת שכר, מה שימשיך לדחוף את המחירים למעלה. ללא פגיעה משמעותית בשוק העבודה, לא סביר כי הפד' יצליח לעמוד במשימתו אל מול האינפלציה.
יתרה מזאת, בסופו של דבר האבטלה היא מדד למצב של החברות במשק - אם אין אבטלה גבוהה, סימן שאין מספיק פיטורים, לחברות ככל הנראה יש כסף להעסיק את העובדים שלהן, מה שמצביע על כך שהביקוש למוצרים או לשירותים שלהן עדיין חזק. אם הפד' העלה את הריבית כל כך הרבה ובמהירות כל כך גבוהה והצרכנים בארה"ב לא חודלים מלבזבז את הכסף שלהם (במקום לשים אותו בבנק ולקבל תשואה נאה), סימן שהעבודה של ג'רום פאוול עוד לא קרובה לסיומה ושכנראה שהאופטימיות היום בוול סטריט מוגזמת.
- 9.אם הכלכלה חזקה זה אומר גם שהייצור גדל, במיוחד אחרי 01/01/2023 07:44הגב לתגובה זואם הכלכלה חזקה זה אומר גם שהייצור גדל, במיוחד אחרי בעיות שרשרת האספקה. יותר היצע מוריד מחירים לא ראיתי התייחסות לזה
- 8.עוד דקלום ללא מחשבה 31/12/2022 13:39הגב לתגובה זומקור האינפלציה כרגע הוא עליית מחירי השכירות. במשך עשור שוק התעסוקה היה בתפוסה מלאה והאינפלציה היתה שלילית.
- 7.הרעב לבשורות חיוביות יביא לעליות מטורפות בהמשך (ל"ת)אלי 30/12/2022 12:26הגב לתגובה זו
- 6.תש 30/12/2022 05:31הגב לתגובה זועל פי דעתי השיא יגיע בשנים 2024-25 כאשר מחירי הנכסים ירדו לפחות 35% וכינוסי הנכסים 1.5 -2 מיליון בקירוב
- 5.גפ 30/12/2022 05:25הגב לתגובה זוהשכר שמשולם כיום לא מספיק להחזקה של תא משפחתי בגלל יוקר המחייה ועלות שכר הדירה.רק מיתון וירידה של מחירי הנכסים יעזרו לכלכלה להמשיך לצמוח בעוד 3 שנים.
- 4.אלכס 30/12/2022 04:33הגב לתגובה זולא תשתנה בעקבות נתון אחד. דעתי- הירידות בשווקים עוד ימשיכו.
- 3.סימן שהכל טוב.. 30/12/2022 03:28הגב לתגובה זושוק העבודה בריא ועוד שנה האינפלציה חוזרת ל2 אחוז...תמ"ג גבוה בנוסף ידחוף את שוק המניות חזק מעלה ומהר!
- ברור, גם אין חובות בעולם והריבית 0 (ל"ת)ברוך 30/12/2022 14:24הגב לתגובה זו
- 2.לא כל תנודה יומי צריך לקשר לנתון איזוטרי כזה או אחר (ל"ת)Danny 30/12/2022 00:22הגב לתגובה זו
- 1.י 29/12/2022 23:56הגב לתגובה זועוד מעט השוק מבצע פרסה בפרצוף של כל האנליסטים ומראה לכם איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
