מספר התביעות לדמי אבטלה עמד בצפי - זה מצדיק זינוק של 2.6% בנאסד"ק?
המחירים בארה"ב עדיין עולים - אמנם לא בקצב השיא שראינו בזמן הקיץ, אך לכולם ברור שזה ש-7.1% נמוך בשני אחוז מ-9.1% לא אומר שהאינפלציה מאחורינו. הפד' יודע את העובדה הזו טוב מאוד והוא הדגיש לכולנו כי מה שחשוב לו זה לראות את האינפלציה חוזרת לטווח המקובל של 2%. הפד' כמובן לא יכול להגדיל את כמות הנפט של ארה"ב, לשפר את המצב בסין או ולהוריד את האינפלציה ברגע, הדרך העיקרית שלו להרודי את המחירים היא להעלות את הריבית ולשבור את הביקוש - לגרום לאנשים לצרוך פחות ולמשוך את המחירים למטה.
ג'רום פאוול ויתר חברי הפד' הזהירו אותנו כי זמנים קשים הולכים לבוא מבחינת שוק העבודה עקב העלאות הריבית שלהם, פשוט מאוד בגלל שלשם הם מכוונים - פיטורים של עובדים והאטה במשק. הבעיה היא שלמרות כל העלאות הריבית של הפד', שוק העבודה "מסרב לשתף פעולה" - האבטלה עוד נמוכה - 3.7%, באותה הרמה בה עמדה טרום הקורונה.
מדד נוסף שעוזר למדוד את כוחו של השוק (ובעצם את האבטלה) הוא כמות התביעות לדמי אבטלה בארה"ב, הנתון מפורסם כל שבוע ובחודש האחרון הוא הציג מספר נמוכים יותר ממה שהעריכו בשוק, מה שמהווה אינדיקטור עבור הפד' להמשיך בהעלאות הריבית. למעשה, ב-12 השבועות האחרונים, הנתון הפתיע לטובה רק 3 פעמים ורק פעמיים (אחת מהן היא היום) הוא בעמד בצפי. היום פורסם הנתון - 225 אלף תביעות לדמי אבטלה בשבוע האחרון, התביעות החוזרות לדמי אבטלה היו גבוהות מהצפי ועמדו על 1.7 מיליון, לעומת 1.686 מיליון בשבוע שעבר.
כלכלנים מאמינים כי 270 אלף תביעות שבועיות מהוות "דגל אדום", מה שיסמן לנו בבירור על בעייתיות בשוק העבודה, לפד' יש עוד "עבודה רבה" עד שיביא את השוק לנקודה זו. סימן נוסף לחוזקה של השוק (נכון לעכשיו) הוא כי בממוצע התווספו לשוק העבודה 392 אלף משרות חדשות בכל חודש, זאת למרות פיטורי הענק בחברות כמו מטא למשל. כנראה שהבעיה היא שסקטור הטכנולוגייה הוא זה שסופג את הפגיעה הכי גדולה, פגיעה שעדיין לא מחלחלת ליתר השוק.
- מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים
- שוק העבודה מתייצב: ירידה באבטלה, עלייה במשרות הפנויות, אך לא בכל התחומים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים, הנתון החיובי שפורסם היום שלח את וול סטריט לעליות כשהנאסד"ק עלה ביותר מ-2.5%, האם זה מוצדק?
הריבית של הפד' עומדת כעת על הטווח של בין 4.25% ל-4.5% עם צפי סופי של לפחות 5% בשנה הקרובה, ככל שהזמן עד שנראה פגיעה בשוק העבודה כתוצאה מכך יהיה יותר ארוך, כך כנראה שהפגיעה תהיה יותר חמורה. אין איך לצאת מזה, אם המחירים עולים והאבטלה נמוכה, יותר ויותר עובדים ידרשו העלאת שכר, מה שימשיך לדחוף את המחירים למעלה. ללא פגיעה משמעותית בשוק העבודה, לא סביר כי הפד' יצליח לעמוד במשימתו אל מול האינפלציה.
יתרה מזאת, בסופו של דבר האבטלה היא מדד למצב של החברות במשק - אם אין אבטלה גבוהה, סימן שאין מספיק פיטורים, לחברות ככל הנראה יש כסף להעסיק את העובדים שלהן, מה שמצביע על כך שהביקוש למוצרים או לשירותים שלהן עדיין חזק. אם הפד' העלה את הריבית כל כך הרבה ובמהירות כל כך גבוהה והצרכנים בארה"ב לא חודלים מלבזבז את הכסף שלהם (במקום לשים אותו בבנק ולקבל תשואה נאה), סימן שהעבודה של ג'רום פאוול עוד לא קרובה לסיומה ושכנראה שהאופטימיות היום בוול סטריט מוגזמת.
- 9.אם הכלכלה חזקה זה אומר גם שהייצור גדל, במיוחד אחרי 01/01/2023 07:44הגב לתגובה זואם הכלכלה חזקה זה אומר גם שהייצור גדל, במיוחד אחרי בעיות שרשרת האספקה. יותר היצע מוריד מחירים לא ראיתי התייחסות לזה
- 8.עוד דקלום ללא מחשבה 31/12/2022 13:39הגב לתגובה זומקור האינפלציה כרגע הוא עליית מחירי השכירות. במשך עשור שוק התעסוקה היה בתפוסה מלאה והאינפלציה היתה שלילית.
- 7.הרעב לבשורות חיוביות יביא לעליות מטורפות בהמשך (ל"ת)אלי 30/12/2022 12:26הגב לתגובה זו
- 6.תש 30/12/2022 05:31הגב לתגובה זועל פי דעתי השיא יגיע בשנים 2024-25 כאשר מחירי הנכסים ירדו לפחות 35% וכינוסי הנכסים 1.5 -2 מיליון בקירוב
- 5.גפ 30/12/2022 05:25הגב לתגובה זוהשכר שמשולם כיום לא מספיק להחזקה של תא משפחתי בגלל יוקר המחייה ועלות שכר הדירה.רק מיתון וירידה של מחירי הנכסים יעזרו לכלכלה להמשיך לצמוח בעוד 3 שנים.
- 4.אלכס 30/12/2022 04:33הגב לתגובה זולא תשתנה בעקבות נתון אחד. דעתי- הירידות בשווקים עוד ימשיכו.
- 3.סימן שהכל טוב.. 30/12/2022 03:28הגב לתגובה זושוק העבודה בריא ועוד שנה האינפלציה חוזרת ל2 אחוז...תמ"ג גבוה בנוסף ידחוף את שוק המניות חזק מעלה ומהר!
- ברור, גם אין חובות בעולם והריבית 0 (ל"ת)ברוך 30/12/2022 14:24הגב לתגובה זו
- 2.לא כל תנודה יומי צריך לקשר לנתון איזוטרי כזה או אחר (ל"ת)Danny 30/12/2022 00:22הגב לתגובה זו
- 1.י 29/12/2022 23:56הגב לתגובה זועוד מעט השוק מבצע פרסה בפרצוף של כל האנליסטים ומראה לכם איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
