גרום פאוול
צילום: טוויטר

מספר התביעות לדמי אבטלה עמד בצפי - זה מצדיק זינוק של 2.6% בנאסד"ק?

במרבית השבועות האחרונים מספר התביעות לדמי אבטלה נמוך מהצפי, השבוע הנתון עמד בתחזיות ואולי מסמן כי סופסוף העלאות הריבית מצליחות להחליש את שוק העבודה האמריקאי (ממש לא בטוח)
מתן קובי | (10)

המחירים בארה"ב עדיין עולים - אמנם לא בקצב השיא שראינו בזמן הקיץ, אך לכולם ברור שזה ש-7.1% נמוך בשני אחוז מ-9.1% לא אומר שהאינפלציה מאחורינו. הפד' יודע את העובדה הזו טוב מאוד והוא הדגיש לכולנו כי מה שחשוב לו זה לראות את האינפלציה חוזרת לטווח המקובל של 2%. הפד' כמובן לא יכול להגדיל את כמות הנפט של ארה"ב, לשפר את המצב בסין או ולהוריד את האינפלציה ברגע, הדרך העיקרית שלו להרודי את המחירים היא להעלות את הריבית ולשבור את הביקוש - לגרום לאנשים לצרוך פחות ולמשוך את המחירים למטה.

ג'רום פאוול ויתר חברי הפד' הזהירו אותנו כי זמנים קשים הולכים לבוא מבחינת שוק העבודה עקב העלאות הריבית שלהם, פשוט מאוד בגלל שלשם הם מכוונים - פיטורים של עובדים והאטה במשק. הבעיה היא שלמרות כל העלאות הריבית של הפד', שוק העבודה "מסרב לשתף פעולה" - האבטלה עוד נמוכה - 3.7%, באותה הרמה בה עמדה טרום הקורונה.

מדד נוסף שעוזר למדוד את כוחו של השוק (ובעצם את האבטלה) הוא כמות התביעות לדמי אבטלה בארה"ב, הנתון מפורסם כל שבוע ובחודש האחרון הוא הציג מספר נמוכים יותר ממה שהעריכו בשוק, מה שמהווה אינדיקטור עבור הפד' להמשיך בהעלאות הריבית. למעשה, ב-12 השבועות האחרונים, הנתון הפתיע לטובה רק 3 פעמים ורק פעמיים (אחת מהן היא היום) הוא בעמד בצפי. היום פורסם הנתון - 225 אלף תביעות לדמי אבטלה בשבוע האחרון, התביעות החוזרות לדמי אבטלה היו גבוהות מהצפי ועמדו על 1.7 מיליון, לעומת 1.686 מיליון בשבוע שעבר.

כלכלנים מאמינים כי 270 אלף תביעות שבועיות מהוות "דגל אדום", מה שיסמן לנו בבירור על בעייתיות בשוק העבודה, לפד' יש עוד "עבודה רבה" עד שיביא את השוק לנקודה זו. סימן נוסף לחוזקה של השוק (נכון לעכשיו) הוא כי בממוצע התווספו לשוק העבודה 392 אלף משרות חדשות בכל חודש, זאת למרות פיטורי הענק בחברות כמו מטא למשל. כנראה שהבעיה היא שסקטור הטכנולוגייה הוא זה שסופג את הפגיעה הכי גדולה, פגיעה שעדיין לא מחלחלת ליתר השוק.

בינתיים, הנתון החיובי שפורסם היום שלח את וול סטריט לעליות כשהנאסד"ק עלה ביותר מ-2.5%, האם זה מוצדק?

הריבית של הפד' עומדת כעת על הטווח של בין 4.25% ל-4.5% עם צפי סופי של לפחות 5% בשנה הקרובה, ככל שהזמן עד שנראה פגיעה בשוק העבודה כתוצאה מכך יהיה יותר ארוך, כך כנראה שהפגיעה תהיה יותר חמורה. אין איך לצאת מזה, אם המחירים עולים והאבטלה נמוכה, יותר ויותר עובדים ידרשו העלאת שכר, מה שימשיך לדחוף את המחירים למעלה. ללא פגיעה משמעותית בשוק העבודה, לא סביר כי הפד' יצליח לעמוד במשימתו אל מול האינפלציה.

יתרה מזאת, בסופו של דבר האבטלה היא מדד למצב של החברות במשק - אם אין אבטלה גבוהה, סימן שאין מספיק פיטורים, לחברות ככל הנראה יש כסף להעסיק את העובדים שלהן, מה שמצביע על כך שהביקוש למוצרים או לשירותים שלהן עדיין חזק. אם הפד' העלה את הריבית כל כך הרבה ובמהירות כל כך גבוהה והצרכנים בארה"ב לא חודלים מלבזבז את הכסף שלהם (במקום לשים אותו בבנק ולקבל תשואה נאה), סימן שהעבודה של ג'רום פאוול עוד לא קרובה לסיומה ושכנראה שהאופטימיות היום בוול סטריט מוגזמת.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אם הכלכלה חזקה זה אומר גם שהייצור גדל, במיוחד אחרי 01/01/2023 07:44
    הגב לתגובה זו
    אם הכלכלה חזקה זה אומר גם שהייצור גדל, במיוחד אחרי בעיות שרשרת האספקה. יותר היצע מוריד מחירים לא ראיתי התייחסות לזה
  • 8.
    עוד דקלום ללא מחשבה 31/12/2022 13:39
    הגב לתגובה זו
    מקור האינפלציה כרגע הוא עליית מחירי השכירות. במשך עשור שוק התעסוקה היה בתפוסה מלאה והאינפלציה היתה שלילית.
  • 7.
    הרעב לבשורות חיוביות יביא לעליות מטורפות בהמשך (ל"ת)
    אלי 30/12/2022 12:26
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    תש 30/12/2022 05:31
    הגב לתגובה זו
    על פי דעתי השיא יגיע בשנים 2024-25 כאשר מחירי הנכסים ירדו לפחות 35% וכינוסי הנכסים 1.5 -2 מיליון בקירוב
  • 5.
    גפ 30/12/2022 05:25
    הגב לתגובה זו
    השכר שמשולם כיום לא מספיק להחזקה של תא משפחתי בגלל יוקר המחייה ועלות שכר הדירה.רק מיתון וירידה של מחירי הנכסים יעזרו לכלכלה להמשיך לצמוח בעוד 3 שנים.
  • 4.
    אלכס 30/12/2022 04:33
    הגב לתגובה זו
    לא תשתנה בעקבות נתון אחד. דעתי- הירידות בשווקים עוד ימשיכו.
  • 3.
    סימן שהכל טוב.. 30/12/2022 03:28
    הגב לתגובה זו
    שוק העבודה בריא ועוד שנה האינפלציה חוזרת ל2 אחוז...תמ"ג גבוה בנוסף ידחוף את שוק המניות חזק מעלה ומהר!
  • ברור, גם אין חובות בעולם והריבית 0 (ל"ת)
    ברוך 30/12/2022 14:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא כל תנודה יומי צריך לקשר לנתון איזוטרי כזה או אחר (ל"ת)
    Danny 30/12/2022 00:22
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    י 29/12/2022 23:56
    הגב לתגובה זו
    עוד מעט השוק מבצע פרסה בפרצוף של כל האנליסטים ומראה לכם איך ההיסטוריה חוזרת על עצמה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.