זה שוב קורה: סטיקספיי מזנקת ב-180%
סטיקספיי טסה כעת ב-180% במסחר בוול סטריט לשווי של יותר מ-2.5 מיליארד דולר. למה? אין סיבה ספציפית, מעבר לכוונה של האיחוד האירופאי להשקיע ברשת לווינים משלו סכום של 6 מיליארד דולר. אולי חלק קטן מזה יתגלגל לסטיקספיי, אולי הזינוק לא קשור לדיווח, המניה כבר הראתה לנו שהיא יודעת לזנק מאות אחוזים וליפול בחזרה, בלי קשר להודעות ולהערכות שווי.
זו לא פעם ראשונה. החברה החלה להיסחר לפני פחות מחודש וכבר עברה מזינוק של 250% לצלילה של 40% - מדובר בהנפקת ספאק שכשלה וגרמה לכך שמי שנשאר במניות ונענה להצעת הספאק למיזוג הם בעלי השליטה-ספונסרים שלהם יש סיבות אחרות לרצות את המיזוג (אופציות ועוד) וכך בהחזקת מיעוט של מניות צפות קל להשפיע על מחיר המניה. הנה כל הסיבות למה לא להתקרב להנפקות כאלה, ונראה שגם עכשיו הזינוק לא מבוסס על משהו אמיתי.
מנכ"ל החברה אמנם דיבר על גודל השוק ומנסה לשדר ביטחון. אבל זה בכלל לא קשור לזה. יכול להיות שהחברה טובה. יכול להיות שיום אחד היא גם תצליח. אבל אין הרבה דברים בשוק שמצדיקים תנודות חריפות כל כך במחיר של מניה. בטח לא של הנפקה שלא הצליחה לקבל שווי כזה רק לפני שנה ונאלצה להיכנס לוול סטריט מהדלת האחורית - באמצעות מיזוג לחברת SPAC (חברה עם מזומנים וללא פעילות שהמטרה היחידה שלה היא למצוא חברה להתמזג אליה).
גם במקרה של סטיקספיי, כמו בהרבה ספאקים בשנה האחרונה, המשקיעים החליטו לברוח עם הכסף ולא רצו להישאר בהנפקה, וכך החברה גייסה מאות מיליונים פחות ממה שרצתה, וגם השווי נחתך ל-365 מיליון דולר בלבד (לפני הכסף), במקום 632 מיליון (לפני הכסף). היא רצתה לגייס 350 מיליון דולר ולבסוף נאלצה להסתפק בקושי בעשרות מיליונים בודדים. רוב הכסף פשוט התאדה החוצה עם המשקיעים.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נחזור ונציין שזה כתוב על הקיר, ובגדול - בספאקים המשקיעים לא נשארים ויוצאים עם הכסף שלהם מראש. החברה אמנם מקבלת כניסה לוול סטריט עם אפשרות להציג מצגות יפות ולתת תחזיות צמיחה מטורפות (ולא סבירות כל כך) לשנים הבאות, ומבלי לעבור את ההליך דרך רשות ניירות ערך (ה-SEC) שכולל תהליך של שאלות והבהרות מצד הרשות. אבל הצד השני הוא כאמור שהספאקים האלה לא אמינים - והמניות צוללות.
בסיקטיפיי מדברים על שוק של 20 מיליארד דולר עד שנת 2029 (למה דווקא עד אז? למה לא 2030 למשל? כי מחליפים קידומת ונראה נראה רחוק מדי?), ולדבירה שני הלקוחות הכי משמעותיים שלה הם ענקית הלווינים הקנדית טלסאט, וחברת וואן ווב הבריטית.
החברה ניסתה לגייס בישראל רק לפני שנה וחצי לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר - אבל בשוק ההון המקומי היא קיבלה מקלחת צוננת. לא רצו להשקיע בה, אז היא הלכה למיזוג ספאק בוול סטריט. במחצית הראשונה של 2022 היא הכניסה רק 3.3 מיליון דולר, נפילה של 70% לעומת 10.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. גם הרווחיות הגולמית שלה נשחקה ל-54% לעומת 64% שנה קודם לכן והיא רשמה הפסד נקי משמעותי של 19 מיליון דולר, לעומת 6.6 מיליון ברבעון המקביל ב-2021. החברה שרפה 21 מיליון דולר ויש לה כעת בסך הכל 23 מיליון דולר בקופה.
- זהירות, גבול לפניך: ChatGPT6 צפוי "לחשוב" בשפה לא אנושית
- מאנדיי צונחת 15%, טאואר מזנקת 13%; אנבידיה וטסלה מטפסות - הנאסד"ק עולה 1.4%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
החברה הוקדמה ב-2012 ומייצרת מעגלים משולבים תלויי-יישום (Application-Specific Integrated Circuit, או ASIC) ללוויינים במסלול נמוך מסביב לכדור הארץ (LEO). מעגלים משולבים תלויי-יישום נבנים למטרה מסוימת – ומאפשרים לדחוס אלקטרוניקה לקופסה זעירה. סטיקספיי מייצרת מודמים חזקים יותר ללוויינים. היא גם מייצרת את התקשורת על הלוויינים על הקרקע.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -2.04% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילוסטרציה AI אנושיזהירות, גבול לפניך: ChatGPT6 צפוי "לחשוב" בשפה לא אנושית
חברת OpenAI חושפת כי הדגם הבא שלה, GPT-6, יחצה גבול שלא נחצה עד כה, היות ונחשב למסוכן מדי, ולראשונה המודל יעבוד בשיטת ה-“Latent Space Thinking”, או במלים אחרות: הבינה המלאכותית לא תיאלץ עוד לחשוב בשפה אנושית, אלא תפתח לעצמה שפה פנימית עצמאית, שלא תהיה
נגישה לבני אדם
בעוד פחות מחצי שנה צפויה OpenAI להשיק את GPT-6, הדגם הבא בסדרת הצ'טבוטים ששינתה את הדרך שבה העולם מתקשר, יוצר ולומד. לפי פרטים שנחשפו באירוע שאלות ותשובות עם המדען הראשי יאקוב פצ'וסקי, GPT-6 יתבסס על עקרון שנחשב עד לאחרונה ל-"אסור": חשיבה במרחב חבוי (Latent Space Thinking), או במלים פשוטות, לא יאלצו יותר את המודלים לבצע תהליך "חשיבה" בשפנה אנושית.
עד כה, כל דגמי הבינה הגדולים, ביניהם ChatGPT, קלוד וג'מיני, אומנו כך שיחשבו בתוך גבולות השפה האנושית: הסקת
מסקנות, נימוקים ופתרון בעיות נעשו באנגלית או בשפה אחרת שניתנת לפענוח על ידי גורם אנושי. כעת OpenAI משנה את הכללים: GPT-6 יקבל חופש לפתח שפה פנימית לא אנושית: סימון עצמי המורכב מצירופים, סמלים וקודים שלא נכתבו מעולם על ידי בני אדם. לטענת פצ'וסקי, דווקא החופש הזה עשוי להפוך את המודל לאמין ועמוק יותר מבחינה מחשבתית. "אנו מאפשרים למערכת לחשוב בפרטיות", הסביר. "המהות אינה על הסתרת המחשבות באנגלית, אלא במתן חופש לחשוב בכל דרך שתרצה".
טאבו מחקרי
הגישה החדשה של OpenAI מתנתקת מהגישה "המסורתית" ששמה את הבטיחות כאחד הפקטורים המרכזיים. עד כה, חוקרים שגילו את הנטייה של מודלים לפתח לעצמם “שפת חשיבה” פנימית, כמו צוות דיפסיק מאוניברסיטת בייג’ינג, ניסו לדכא את הנטייה הזו. הם הבחינו שכאשר מאפשרים לבינה מלאכותית "לחשוב לעצמה" לפני מתן תשובה, היא נוטה לנטוש את הדקדוק האנושי לטובת סימון יעיל יותר מבחינתו: תערובת של סמלים, קודים וקיצורים שאינם קריאים לבני אדם. הסיבה לכך הייתה פשוטה: יעילות חישובית. והחשש שנובע מנטישת הדקדוק האנושי לטובת דרך קומפקטית יותר היה ברור:, אם מערכת עלולה לפתח מחשבות עוינות או שגויות בשפה שאיש לא מבין, לא ניתן יהיה לפקח עליה או למנוע התנהגות מסוכנת.
לכן, במשך שנים הוכרחו המודלים "לחשוב בקול" בשפה ברורה, כדי לאפשר פיקוח אנושי. אך ב-OpenAI טוענים כעת כי האיסור הזה הוליד בעיה חמורה לא פחות: היא מעודדת את המודלים לייצר הסברים “נעימים” במקום לפעול בשקיפות אמיתית לגבי תהליך החשיבה.
- סם אלטמן משתעשע: ה-ChatGPT הבא ייקרא 6-7
- אמזון חותמת על עסקה של 38 מיליארד דולר עם OpenAI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במלים פשוטות, כשמאלצים את המודל לנמק את תשובותיו בשפה אנושית בלבד, הוא לומד לרצות את בני האדם ולהמציא נימוקים מזויפים. באחד מהניסויים שערכה אנת'רופיק היא חשפה כיצד מודל שקיבל רמז סמוי שהתשובה לשאלה מסוימת היא “C”, בחר בתשובה הנכונה, כשהתבקש להסביר איך הגיע לתשובה, הוא לא הזכיר את הרמז כלל. במקום, הוא המציא הסבר "יפה" ומנוסח היטב, כלומר נימוק הגיוני לכאורה, אבל שקרי, שמסתיר את העובדה שהסתמך על מידע חיצוני.
