שוק השבבים צפוי ליהנות מהמשך הצמיחה, אך לא חסרים גם גורמי סיכון
בשונה מסקטורים אחרים יצרניות השבבים נהנו ממגמה חיובית במהלך שנות הקורונה וצפויות להנות מהמשך המגמה גם בשנה הבאה, כך על פי דוח שהוציאה מבטחת האשראי חברת Euler Hermes. "המחזור הנוכחי בוער בכל התחומים מאז התאוששות התעשייה מהשפל של שנת 2019" אמר אנליסט החברה Aurlien Duthoit.
מכירות השבבים צפויות לגדול להערכתו ב-9% נוספים ולעבור לראשונה את רף ה-600 מיליארד דולר בשנת 2022, וזאת לאחר צמיחה של 26% בשנה האחרונה.
המחסור בשבבים שנמשך חודשים ארוכים בשנה שעברה השפיעה על מגוון תעשיות משוק הרכב ועד הגיימינג, כשיצרניות השבבים נאבקות לספק את הביקוש הבלתי צפוי בעקבות התאוששות הכלכלה.
שלושת הגורמים שהשפיעו על השוק לפי אנליסט חברת הביטוח הם: המשך ביקושים חזקים, עליית מחירים בהתאם לדינמיקת הביקוש וההיצע ושיפור המוצרים הנמכרים עם יציאתם של שבבים חדשים ובעלי מחירים גבוהים יותר. שלושת הגורמים צפויים להמשיך להשפיע במידת מה גם בשנה הקרובה.
חברות השבבים מתעכבות בהעלאת הייצור שכן הדבר דורש הקמת מפעלים שלוקחת זמן רב. ענקית ייצור השבבים הטיוואניתTAIWAN SEMICOND MNFCG CO כבר הודיעה על הגדלת הייצור. החברה עלתה כבר ב-80% בשנתיים האחרונות.
- פרשת "הדלפת הסודות": חיפוש בביתו של בכיר לשעבר ב-TSMC והחרמת מחשבים במסגרת חקירה פלילית
- הקרב על השבבים: TSMC תובעת בכיר לשעבר שהצטרף לאינטל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד העתיד נראה די חיובי עבור הסקטור הוא לא נעדר סיכונים. שלושת הגורמים שסייעו בעליות יאטו בשנה הבאה כאשר הביקוש יחזור לרמות נורמליות ויכולת הייצור החדשות יבואו לידי ביטוי בהגדלת ההיצע.
בנוסף האנליסט מזהה ארבעה גורמי סיכון: מכירות החומרה (כגון טלוויזיות ומחשבים) מאיטות יותר מהצפוי לאחר הקפיצה בשנים 2020 - 2021. הביקוש לשבבים נפגע על ידי תקופת הקפאה מתמשכת בייצור עקב בעיות שרשרת האספקה. המתיחות בין ארצות הברית לסין שמלווה בהחרמת מוצרים של החברות הסיניות שרוכשות שבבים מהחברות האמריקאיות עצמן ולבסוף השכיחות הגוברת של אירועים אקלימיים יוצאי דופן.
סטארפייטרס ספייסהמניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%
ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים
חלל חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.
סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.
סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.
שלוש שנים בלי הכנסות
החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- הסטארטאפ Moonshot Space נחשף לראשונה עם גיוס של 12 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.
טראמפ מחייךהמשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט
פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות
שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.
מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.
הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.
חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל
הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- טראמפ נכנס לגרעין: טראמפ מדיה מתמזגת עם חברת היתוך גרעיני והמניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")