סנטינל וואן ומאנדיי
צילום: יח"צ

סנטינל וואן ומאנדיי מציגות: לאבד 40% בשבועיים

מה שעולה בקלות יורד בקלות גם כן: מאנדיי הונפקה בתחילת יוני ועד השיא באמצע נובמבר זינקה ב-189%, סנטינל יצאה לשוק בסופו והוסיפה 118% עד השיא. אלא שמאז ירדו שתיהן ב-40%. מחרתיים תפרסם סנטינל את תוצאות הרבעון. למה לצפות?
איתי פת-יה | (12)

בעוד הנאסד"ק נצבע אדום בשישי יחד עם שאר המדדים המובילים וירד בשיעור של 1.9%, כשלפני כן נפל ב-3%, סנטינל וואן ו מאנדיי הישראליות איבדו מערכן כ-10.5% וכ-7.5%, בהתאמה, כשקודם לכן הירידות היו בשיעור גבוה אף יותר. הירידות בשבוע האחרון לקחו את שתיהן, שהונפקו בפער של חודש (תחילת וסוף יוני האחרון, בהתאמה) לשפל של 3 וחצי חודשים לערך. 

מוקדם לדבר על סביבת השקעות שהשתנתה באופן פרמננטי, ואולי יותר נכון לדבר על שיגעון בשווקים. גילוי האומיקרון הפיל את מניות התעופה, השייט, חברות הבילויים וכו' והחזיר את קרנו של סקטור הטכנולוגיה. מאז היו גם סימנים חיוביים לגבי ההתמודדות עם הנגיף: האמירה של חברות החיסונים לפיהן החיסון יעיל נגד הזן, וארגון הבריאות העולמי שאמר שידרשו רק עדכונים ולא חיסון חדש.

>>> המומחים של ביזפורטל ילמדו אותך השקעות (ללא עלות) - להרשמה לקורס

בשישי נתוני התעסוקה בארצות הברית היו מאכזבים, והמדדים ירדו, וכאמור מאנדיי וסנטינל וואן איתם ובשיעור חד אף יותר. משקיעים אומרים לעצמם "נקסט". מה ילדו יום או יומיים? לא נתנבא.

כן נפנה זרקור נוסף למהירות בה שתי המניות עלו: מלכתחילה השווים בהנפקה (9 מיליארד לסנטינל וואן, 6.8 מיליארד למאנדיי) היו "מפרגנים", נקרא להם, והמשקיעים ראו לפניהם בעיקר את הפוטנציאל. מאז תחילת המסחר במאנדיי ועד השיא בתחילת נובמבר הגדילה את שוויה בכ-189%. מאז השילה 38%.

שתי החברות הללו התגאו מאוד בזינוק המרשים במניות, כאשר לזמן קצר הן אפילו הפכו לחברות הישראליות הגדולות בעולם, אחרי שעקפו את נייס 0%  וסולאראדג' והגיעו לאזורי ה-20 מיליארד דולר לכל חברה. אבל בעוד נייס וסולאראדג' יציבות ושומרות על שווי השוק שלהן - השווי של סנטינל וואן ומאנדיי משתנה במהירות.

אצל סנטינל וואן הזינוק מהבכורה ועד השיא במחצית נובמבר היה בשיעור 118%. מאז איבדה תוך שבועיים 39%. גם סנטינל וגם מאנדיי זכו לקבלת פנים חמה בוול סטריט עם קפיצה של 15% לראשונה ושל כ-21.5% לשניה, משערים של 155 דולר ו-35 דולר בהנפקה, על אף שלא סיפקו נתונים חדשים מעבר לאלה שהופיעו בתשקיפים שלהן. כשכן סיפקו מספרים עם דוחות הרבעון השני, הערכות השווי לא נשארו במקום אלא טיפסו פעם נוספת בעקבות הצמיחה שהציגו.

קיראו עוד ב"גלובל"

אם כן קפיצה בבכורה, זינוק בהמשך, ומדי פעם עצרו לפתוח חלון - והאוויר החם יצא החוצה. לאנליסטים ולמשקיעים יש את אותם מספרים להסתכל עליהם, אבל הראשונים מחדדים פעם נוספת מהו הפוטנציאל הלאה. השניים מקשיבים - ולפעמים, כמו עכשיו, מפקפקים. כפי שמלמדות לא מעט מניות אחרות, מה שעולה בקלות, באותה הקלות יכול לרדת.

ברבעון השלישי הכתה מאנדיי את התחזיות, וסיפקה תחזית גבוהה משציפו בשוק לרבעון הנוכחי (הגם שמדובר בהאטה בצמיחה). לפני הדוחות המניה זינקה ולאחריהם היא לפתע ירדה. אם ברבעון השני המשקיעים חשבו "עוד לא תמחרנו את הכל פנימה", ברבעון השלישי ייתכן שעשו סיבוב פרסה. יצוין כי הירידות נצפו יום לפני הסרת חסימה על מניות שניתנו לעובדים.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    שי לפידות רמת השרון 07/12/2021 01:50
    הגב לתגובה זו
    כנראה יש מלחמות אגו בין ראשי צוותים בינוניים שהשתן עלה להן לראש . אם זה נכון הנהלת החברה נכנסת לסוג של עיוורון מקצועי סלקטי ודןקא לא ממניעים מקצועיים נטו תמוהה..
  • 10.
    כל הזחוחים שקנו דירות בת'א על הנייר פשטו רגל (ל"ת)
    זחי 06/12/2021 21:29
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שתיהן צריכות לרדת עוד 80% עד לשווי ההוגן (ל"ת)
    06/12/2021 09:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כשאתה מנופח ב1000% מה הבעיה לרדת 40% (ל"ת)
    יוני 05/12/2021 23:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    תום 05/12/2021 23:23
    הגב לתגובה זו
    הכתבה כתובה כאילו עושה לך טוב לרדת על מניות של חברות ישראליות בנאסדק. "עלו 189% וירדו 40%..."... אוי אוי אוי...
  • 6.
    שלי 05/12/2021 20:39
    הגב לתגובה זו
    שוות 10%
  • 5.
    צפוי 05/12/2021 16:43
    הגב לתגובה זו
    שוות יותר מצים.. ברור שיפלו. אין הגיון כלכלי בשווי שלהם, זה כבר מעבר לחלום מגולם בפנים השתלטות על נישה שזה רחוק מהמציאות
  • 4.
    מאיר 05/12/2021 16:41
    הגב לתגובה זו
    עדיף לתרום את הכסף לילדים חולי סרטן מאשר לזרוק אותו למדושני עונג שמוכרים אשליות פרוטליקס ,פלוריסטם. טבע אפריקה . רוצים עוד ? יש עוד המון
  • 3.
    מאיר 05/12/2021 16:36
    הגב לתגובה זו
    מה הפלא ? מה רפה השכל ששם את כספו בחברות ישראליות ?צריך תמיד לזכור את פרוטליקס שהיתה בשער 500$ ועכשו פחות מ-$1 שהבטיחו שישנו את עולם התרופות.לזכור את פלוריסטם שהבטיחומהפכה עם דם עוברי וירדה יותר מ90% ממה שהיתה. זה לא מפריע למנהלים להמשיך ולקחת משכורות.
  • מה הקשר בין תרופות לסייבר! (ל"ת)
    ירחם השם 07/12/2021 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא חוקי 05/12/2021 16:34
    הגב לתגובה זו
    צריך לפתוח בחקירה איך איפשרו למחירי מניות מנופחים לרדת אני עוד עלול לפשוט רגל אף אחד לא סיפר לי שיש אפשרות שמחירי מניות ירדו....
  • 1.
    יוסי חתוכה 05/12/2021 15:30
    הגב לתגובה זו
    מודל ההכנסות של חברות בעידן 2021 ..מבוסס רק על צמיחה שווי של 7 מיליארד לחברות עם הכנסות בינוניות ורמת הוצאה גבוהה כמו שלהן יגרום לשוק להתפקח ..בדרך הקשה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.