הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
לארי פינק בלאקרוק
צילום: בלאקרוק יוטיוב

מה תהיה האינפלציה בארה"ב ואיך זה ישפיע על השווקים?

כלכלני בלקרוק סבורים שהאינפלציה תעלה ל-2.5%-3% בשנה. הם מצפים לתשואות ריאליות שליליות בשוק הסולידי; המשמעות: מניות IN, אג"ח OUT
נתנאל אריאל | (3)
נושאים בכתבה אינפלציה

הכלכלנים של חברת ניהול הכספים הגדולה בעולם - בלקרוק (BlackRock) שמנוהלת על ידי לארי פינק, פרסמו הערכתם כי האינפלציה בארה"ב תעלה ל-2.5%-3% בשנה במהלך 5 השנים הבאות. זו עלייה בקצב האינפלציה שעומד בשנים האחרונות על 1%-2%. יודגש כי יש כלכלנים שחוששים מאוד מעלייה בקצב האינפלציה ואף מזהירים מאינפלציה גבוהה יותר.  

"הנומינלי החדש הוא אחד משלושת נושאי ההשקעה של בלקרוק לשנת 2021 עקב מהפכת המדיניות שהחלה ב-2020 על רקע משבר הקורונה", אומרים כלכלני בלקרוק ומוסיפים - ציפיות האינפלציה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מאז אוקטובר 2018. ציפינו שממשלה דמוקרטית מאוחדת תאיץ את הנומינלי החדש, מכיוון שתמיכה פיסקלית משמעותית עשויה לחזק את הריסטארט הכלכלי, והמהלכים האחרונים אכן מגשימים תחזית זו. 

לקריאה נוספת:

> איך בונים חברת ניהול נכסים שמנהלת כ-9 טריליון דולרים ואיך מנהלים כזו? "בעדינות, עם מקל גדול ביד"

> "נוצר קרע בין היבוא ליצוא – זה מעלה את חוסנו של השקל"

> הפד' כבר לא מאמין שמודל החיזוי הבינלאומי עקומת פיליפס עדיין רלוונטי

> בכיר בפד: השנה נתחיל לראות תהליכים אינפלציונים שעוד לא ראינו

> אין תשואה בלי סיכון: ממה צריך להיזהר ב-2021

"אנו רואים הזדמנות לעלייה של תשואות נומינליות, זאת ככל שהאינפלציה תעלה, אך עם זאת מצפים שהפד יישען על עליות חדות. כתוצאה מכך, ניתן יהיה לראות תשואות נומינליות בטווח הקרוב, והתשואות הריאליות יוותרו שליליות"

כלכלני בלקרוק מתייחסים למדיניות של בנקים מרכזיים בעולם - "חלק מרכזי במהפכת המדיניות הוא מסגרת המדיניות המתפתחת של הבנקים המרכזיים הגדולים. הפדרל ריזרב הוביל את המהלך בכך שהוא אותת על נכונות לאפשר לציפיות אינפלציה גבוהות מדי לפצות על פספוסי העבר - תוך שהוא מתחייב לשמור על ריביות נמוכות בעתיד הנראה לעין. ישיבת המדיניות של הפד השבוע, שהשאירה את הריבית אפסית, מאוששת תפיסה זו.

קיראו עוד ב"גלובל"

"השינויים בתשואות מצביעים על כך שהשווקים כנראה יבחנו את החלטת הפד לרסן כל עלייה חדה בתשואות הנומינליות. זו חלק מהסיבה שאנחנו לא רואים את עליית התשואות הנומינליות כקו ישר. אחת מתופעות הלוואי האפשריות של הזינוק העצום ברמות החוב שנגרם עקב שינוי המדיניות היא שהעלאת הריבית תהפוך להיות טעונה פוליטית עבור הבנקים המרכזיים, ותקיפות של הבנק עלולות לפגוע בכל ניסיון לנרמל את המדיניות."

על ציפיות האינפלציה אמרו מומחי בלקרוק: "אנו צופים אינפלציה של בטווח של 2.5% -3% במדד המחירים לצרכן במהלך חמש השנים הקרובות. אינפלציה גבוהה יותר ועלייה מוגבלת בתשואות הנומינליות אמורות לשמור על תשואות ריאליות שליליות, ולתמוך בנכסי סיכון (מניות). בסביבה זו, הדולר האמריקאי עלול לחוות לחץ מכיוון שמשקיעים ככל הנראה יחפשו נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר מחוץ לארה"ב.

"אנו מאמינים שדולר יציב או חלש במהלך 12 החודשים הקרובים יתמוך בשווקים המתפתחים. אנו צופים שתהיה צמיחה חזקה יותר, אינפלציה גבוהה יותר ותשואות ריאליות נמוכות יותר, ושהפצת החיסון תאיץ בנקים מרכזיים להגביל את עליית התשואות הנומינליות. מבחינה טקטית אנו מעדיפים נכסים בסיכון – מניות ואשראי, למרות שיש סיכוי טוב לאי יציבות בנכסים אלה, כיוון שהשווקים עברו השנה שינויים משמעותיים. לטווח הארוך אנחנו ניטרליים במניות בהתחשב בערכן העולה, ואנחנו במשקל חסר באג"ח עקב הריבית הנמוכה והאינפלציה."

מומחי בלקרוק התייחסו גם לשוק העולמי ואמרו: "אנו צופים תזרים מתמשך לנכסים באסיה כיוון שמשקיעים גלובליים רבים לא מושקעים כלל כעת, ומצבה של סין במדדים העולמיים משתפר. הסיכונים לנכסים החשופים לסין כוללים את רמות החוב הגבוהות של סין, פיחות ערך היואן וסכסוכים בין ארה"ב לסין. אך אנו מאמינים שמשקיעים מקבלים פיצוי טוב על סיכונים אלה. מבחינה אסטרטגית אנו מעדיפים פיזור השקעות במגוון של מדינות וחשיפות לסין במשקל עודף, ומבחינה טקטית אנו מעדיפים להשקיע בשווקים מתעוררים, במיוחד במדינות אסיה - מעדיפים מניות EM (שווקים מתפתחים), במיוחד אסיה, ובמשקל חסר באירופה וביפן".

אבל יש גם מי שסבורים אחרת. פרופ' רפי אלדור אומר ש"ככל שהריבית הריאלית קרובה ל-0, נמשיך לראות עליות בשווקים. לדעתי לא תהיה אינפלציה כי למרות הגירעון הממשלתי הגדול, יש חיסכון של משקי הבית כי אנשים מפחדים, אז הם מוציאים פחות, ככה הביקושים יורדים, אז לדעתי לא תהיה אינפלציה". בראיון לביזפורטל הוא הסביר כי הוא סבור שלבנק ישראל אין באמת יכולת להשפיע על הדולר וסבור כי נראה גל של פיטורים בעקבות הדולר החלש

"הקפיצה בתשואות - התממשות תרחיש האימה של משקיעי האג"ח" אומר אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של בית ההשקעות אקסלנס בתגובה לעליה בתשואה באג"ח ממשלת ארה"ב מעל המספר העגול - 1%. לדבריו "כדאי לזכור שהעלאות הריבית הגלומות אינן אומרות שהריביות אכן יעלו, ובמיוחד לא בישראל, בה המשך התחזקות השקל עלול בכל רגע, לפי בנק ישראל, להגיע לרמה שהשפעתה המקררת על הכלכלה תהיה לא לינארית, מה שייאלץ את בנק ישראל להעמיק את ההרחבה המוניטרית".

"באופן דומה, המשקיעים ממשיכים להעדיף רכישת אג"ח צמודות, בישראל בתשואות שליליות, כשהם משוכנעים שוב שאינפלציה אוטוטו מגיעה. בעשור האחרון ציפיות דומות התבדו ברובו המוחלט של הזמן והשאיר את מחזיקי האג"ח הצמודות עם תשואות נמוכות ואף שליליות".

מי שמסכים עם הציבור שמחזיק אג"ח הוא רונן קפלוטו, מנהל ההשקמי שעות הראשי בקסם קרנות ו-ETF שהסביר בראיון לביזפורטל שבד"כ הממשלות מדפיסות כסף דרך הבנקים המרכזיים שמעבירים אותו לבנקים המסחריים ושם הכסף נעצר. ואילו ב-2020, לראשונה, בגלל הקורונה, ממשלות רבות עקפו את הבנקים המסחריים והעבירו כספים ישירות לאזרחים, אם זה כמענקים, כתשלומי אבטלה, כפיצויים, וכו. וכך בעצם כמות הכסף שמוחזקת ע"י האזרחים - עלתה.

קפלוטו מעדיף כרגע אג"ח מקומיות, ארוכות וצמודות מדד. קפלוטו מסמן גם את האפיק הקונצרני שככל הנראה ייהנה מעליות המחירים. החלק המנייתי בתיק ייהנה ככל הנראה מהרוח הגבית שתביא לו העלייה באינפלציה שתתווסף לקטר הנוכחי בדמות הריבית האפסית ויחד ידחפו אותו מעלה ב-2021. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    erez 29/01/2021 09:38
    הגב לתגובה זו
    חיים רגועים . במיוחד שופטים ומקבלי פנסיה תקציבית...
  • 1.
    ירידה של 30 או 40 אחוז בוולסריט בטווח הזמן הקרוב! (ל"ת)
    אני 28/01/2021 11:20
    הגב לתגובה זו
  • קצת מוגזם אבל הריון הנכון (ל"ת)
    יוסי 28/01/2021 17:28
    הגב לתגובה זו
טראמפ ופאוולטראמפ ופאוול

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?

הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ריבית פדרל ריזרב הבנק המרכזי

בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.


הפדרל ריזרב הוריד את הריבית לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96% שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.


עם זאת, אתגר האינפלציה ממשיך להעיב על קובעי המדיניות. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט טיפס כמעט באחוז שלם מעל יעד האינפלציה של 2% שנקבע על ידי הבנק, מה שמעיד כי לחצי המחירים טרם שככו. הפד הדגיש כי ימשיך לעקוב מקרוב אחר הנתונים הכלכליים וכי המשך הורדות ריבית יישקלו בזהירות, בהתאם להתפתחויות בשוק העבודה וברמות המחירים.


בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.


שוק העבודה 

למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
פלנטיר. קרדיט: רשתות חברתיותפלנטיר. קרדיט: רשתות חברתיות

פלנטיר בעסקה של כמיליארד דולר עם הצבא הבריטי

פלנטיר תחתום על חוזה עם משרד ההגנה של בריטניה בשווי של כ־750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), במטרה לשנות מהיסוד את הצבא הבריטי ואת תפיסת ההגנה; האם העסקה מעבירה גם את פלנטיר משלב הפוטנציאל האדיר לשלב שבו הוא מתחיל להתממש? 

רן קידר |
נושאים בכתבה פלנטיר בריטניה

בעיצומו של ביקורו המדיני של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בבריטניה, נחתמה עסקה בין משרד ההגנה הבריטי לבין פלנטיר Palantir -1.13% , שמתמחה בעיבוד נתונים ובינה מלאכותית. מדובר בעסקה בשווי של כ-750 מיליון פאונד (כמיליארד דולר), שתציב את פלנטיר בלב הצבא הבריטי. עבור פלנטיר, שהוטלו ספקות רבות ביכולות שלה להצדיק את התמחור שהתבסס על צמיחה אקספוננציאלית, זוהי פריצת דרך משמעותית מחוץ לארצות הברית. עד כה, רוב החוזים הגדולים שלה התרכזו בגופים אמריקאיים, כולל משרד ההגנה האמריקאי, ה-CIA, המרכז לבקרת מחלות (CDC), וכמובן סוכנויות הביון. 

וכך, אם מדובר בסנונית ראשונה באירופה, או שזוהי עסקה בודדת, הפעם, פלנטיר מצליחה להכנס אל אחת ממערכות הביטחון האירופיות הבכירות. החוזה החדש אינו כולל רק את הצבא הבריטי, אלא גם את הצי המלכותי, אשר כבר עשה שימוש בפלטפורמת ניתוח הנתונים של פלנטיר בפרויקט קראקן (מערך מודיעיני תפעולי שהתחיל לפעול בתחילת העשור כחלק מאסטרטגיית הנתונים של מערכת הביטחון הבריטית). פרויקט זה סיפק תובנות על זמינות כלי שיט, נתוני תחזוקה שוטפים, והיערכות מבצעית, והוא יהיה הבסיס להרחבה החדשה. 

פלנטיר תספק מוכנות צבאית רציפה ומיידית

על פי פרטי ההסכם, פלנטיר תאסוף ותנתח מידע ממגוון מאגרי נתונים של מערכת הביטחון הבריטית: החל מרישומי כוח אדם ועד לדוחות תחזוקה, מסמכים רפואיים, נתוני שכר ואימונים. המטרה היא לייצר מפת מוכנות עדכנית ומדויקת של הצבא, שתאפשר לקבל החלטות מבצעיות מהירות ויעילות. לדוגמה, התוכנה תדע לזהות בזמן אמת פערי גיוס, כשירות לוחמים לפריסה, הצטברות תקלות טכניות ותחזית של תקלות עתידיות (מישהו אמר 7.10?). בפועל, מדובר בשינוי עמוק של אופן קבלת ההחלטות הצבאיות. במקום מודלים מסורתיים של שליפת מידע איטית ותחקור בדיעבד, המערכת של פלנטיר משלבת יכולות שפת מכונה, גישה לביג דאטה ואנליטיקה מתקדמת שמייצרות תובנות בזמן אמת. 

במילים אחרות, המפקדים בשטח יוכלו לעקוב אחר מיקומם של טנקים, מטוסים ואוניות של כל הצדדים המעורבים, ולהשתמש בתמונה המבצעית השלמה כדי לשפר תכנון, פריסה, ותקיפה. העסקה גם כוללת התחייבות של פלנטיר להשקיע כ-1.5 מיליארד פאונד (2 מיליארד דולר) בבריטניה בחמש השנים הקרובות, אך נכון לעכשיו לא ברור באילו תחומים יתמקדו ההשקעות. ייתכן שמדובר בהקמת מרכזי פיתוח, הרחבת נוכחות עסקית או שיתופי פעולה עם מוסדות מחקר. כך או כך, זו התחייבות שמעידה על כוונה אסטרטגית ארוכת טווח מצד החברה. 

זהו אינו רק במהלך טכנולוגי, אלא גם החלטה פוליטית. בריטניה בחרה לשים את מבטחה בחברה חיצונית, אמריקאית, כשותפה ליבה בבניית תשתית המידע הצבאית שלה. יש בכך אמירה ברורה על הצורך הדחוף בפתרונות מתקדמים, גם במחיר של הפחתת התלות בתעשיות המקומיות. אמנם יש מי שיעלו שאלות בנוגע לריבונות המידע, לאבטחת הנתונים ולאידיאולוגיה של מייסד החברה פיטר ת'יל, אך אלו לא צפויות לעכב את המימוש המבצעי של ההסכם. 

להמשך הכתבה לחץ כאן