דולר
צילום: iStock

הפד המשיך להשאיר את וול סטריט בערפל, והשוק הגיב בירידות

הריבית תשאר אפסית בהתאם לצפי, ובדומה לישיבה האחרונה המדיניות המוניטרית תמשך עד ״התקדמות משמעותית נוספת בהתאוששות״: פאואל אמר כי "אנחנו עדיין רחוקים מאד מהתאוששות כלכלית - עדיין לא ניצחנו את זה"
אור צרפתי | (3)

ועדת השוק הפתוח של הבנק הפדרלי (FOMC) האחרונה התקיימה ב-16 לדצמבר, יומיים לאחר שהחלו חיסוני הקורונה בארה״ב, אז הפד עדיין היה זהיר בכל הנוגע לתחזיות כלכליות בעוד השוק ציפה לתשובות ברורות. הערב, ועדת ה-FOMC הראשונה לשנת 2021 החליטה להשאיר את הריבית אפסית, ולהמשיך במדיניות המוניטרית למרות מבצע החיסונים בארה״ב. עם זאת, הצהרת הועדה יחד עם התשובות של יו״ר הפד, ג׳רום פאואל, המשיכו להיות מעורפלות והעלו פסימיות בנוגע לכלכה הריאלית, כתוצאה מכך הירידות בשווקים מתחזקות.

 

״קצב ההתאוששות בפעילות הכלכלית ובתעסוקה החל להתמתן בחודשים האחרונים, כאשר החולשה מרוכזת במגזרים שהכי נפגעו מהמגפה״ נכתב בהצהרת ה- FOMC וייחסו את שינוי לכמות החולים הגדלה בארה״ב. הנוסח דומה לזה בדצמבר, השפה היא אותה שפה, הפעילות הכלכלית והתעסקה נותרו ״הרבה מתחת לרמותיהם בתחילת שנת 2020״ נכתב. נכון להיום, יש יותר בכ-9.8 מיליון מובטלים בארצות הברית מהתקופה שלפני המגפה. 

 

הבנק המרכזי ממשיך לצפות ״סיכונים ניכרים״ בתחזית הכלכלית, וממשיך לחזור על המנטרה שהסיכונים הללו הן לטווח הבינוני בלבד. השוק מתמחר אותם לטווח הקצר מאד. ובדיוק כמו בדצמבר הפד מצפה להתקדמות בחיסונים בכל הקשור לדרך הכלכלית, ושוב נזהר במתן תחזיות. בנוסף לשמירה על ריבית אפסית וכפי שנקבע עבר, הפד הודיע כי הוא מתכנן לבצע את עצירת רכישות האג״ח במהלך חודש פברואר (בלבד), וציין כי זה לטובת ״תפקוד מתמשך של שווקי האג״ח ארה״ב לטווח הקצר״. השוק ציפה שהבנק יוותר על עצירת המדיניות לחודש בשל העיכוב בבית הלבן על העברת חבילת תמריצים נוספת. 

 

פאואל אמר כי התמיכה נדרשת על מנת לעזור למשקי בית ולעסקים בכלכלה שלאחר המגפה, אשר כלכלנים מקווים שתחזור אל רמתה בתחילת 2020 במהלך המחצית הראשונה של השנה. פאואל אמר כי ״"אנחנו עדיין רחוקים מאד מהתאוששות כלכלית - עדיין לא ניצחנו את זה". שרת האוצר הנכנס ג׳נט ילן, מי שישבה על כיסא היו״ר לפני פאואל, ושאר ממשל ביידן מציעים חבילת תמריצים בגובה 1.9 טריליון דולר. לאחר שהוזרקו לשווקים כ-3 טריליון דולר במהלך שנת 2020, נראה כי יהיה מאתגר להעביר הצעת חוק בסדר גודל כזה, וכבר עכשיו קבוצה משתי המפלגות פועלות לצמצום היקף ההצעה של ביידן.

 

בינתיים הפד ממשיך לרכוש מדי חודש לפחות 120 מיליארד דולר אג״ח ארה״ב וניירות ערך מגובי משכנתאות, קצב שה-FOMC צפוי לשמור לפחות עד שתחול ״התקדמות משמעותית נוספת בהתאוששות״. פקידי הפד המשיכו להיות מעורפלים למה היא אותה ״התקדמות משמעותית נוספת״ ואמרו כי הם הציבו כיעד את צמצום האבטלה תוך חריגה קטנה מיעד מאינפלציה של 2%. זוהי לא התשובה שהשוק ציפה לה, בטח לא לשאלה הכי חשובה, שכן התאוששות כלכלית צפויה להיות בטווח הקצר, האם הפד מתחיל לחשוב על תוכנית יציאה?

 

מדיניות חדשה שאומצה על ידי הפד באוגוסט היא שהבנק המרכזי יהיה מוכן לספוג אינפלציה ממוצעת של 2%, כלומר עלייה מעבר לזה לא תגרור עליית ריבית. בפירמת רואי החשבון KPMG אמרו שהם לא צופים העלאת ריבית בשנה- שנה וחצי הקרובות, אך עם זאת צופים שעלייה קטנה באינפלציה תוריד את קצב רכישת הנכסים של הפד בשנת 2022, מה הפד מתכנן לשווקים ב-2021?

בשעה זו נואם יו״ר הפד, ג׳רום פאואל, ואולי ישפוך עוד צבע על הדברים לקראת הסגירה בשווקים. לרשום ביומנים,  ישיבות ה-FOMC ב-16 וב-17 למרץ. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    י 27/01/2021 23:36
    הגב לתגובה זו
    זמן לברוח . זה היה ברור.ארבע שנים של הרצת מניות מבית המומחה טראמפ .
  • 2.
    הולכים לירידות אדירות (ל"ת)
    שושן בן גבריאל 27/01/2021 23:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הולכים למכולת ענקית ענקית (ל"ת)
    רוני 27/01/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.