בני שטיינמץ הורשע במתן שוחד ונשלח ל-5 שנות מאסר. שטיינמץ הורשע בבית המשפט בז'נבה במתן שוחד בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר בשביל  להשתלט על זכויות כרייה בגינאה בשווי 5 מיליארד דולר. שטיינמץ יערער על ההרשעה והעונש לערכאה גבוהה יותר. לפני כחודש נשפט שטיינמץ ל-5 שנים על עבירות שוחד ברומניה.

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט הפלילי בז'נבה, קבע שבני שטיינמץ אשם בנתינת שוחד לעובדי ציבור. שטיינמץ העביר את כספי השוחד לממאדי טורה, אשת נשיא גינאה לשעבר לנסה קונטה בין השנים 2006-2011. ההעברה ללנסה שבינתיים נפטר, נעשתה על פי האישום דרך אנשי קש וחברות קש שלכאורה סיפקו דמי ייעוץ, אך בפועל העבירו שוחד.

שטיינמץ מתכוון כמובן לערער וטוען שאין במעשיו שוחד ושחיתות. במקביל לאישום בז'נבה, נמצא שטיינמיץ במאבק משפטי מורכב שלפחות בינתיים ידו על התחתונה. לפני כחודש גזר עליו בית המשפט 5 שנים מאסר בגין הונאת נדל"ן ברומניה. גם על יועץ התקשורת טל זילברשטיין, הוטל מאסר של 5 שנים.

לפני כחמש שנים, נעצר שטיינמץ עם טל זילברשטיין, יועץ אסטרטגי כשהשניים הואשמו על פי התביעה בעסקת קרקעות פיקטיבית ברומניה. העסקה הזו נרשמה בסכום גבוה משמעותית מהערך האמיתי כשהעודפים שולמו לתשלומי שוחד. 

• בית המשפט העליון ביוון: בני שטיינמץ לא יוסגר לרומניה
• בני שטיינמץ לקראת הסגרה? בית המשפט ביוון בהחלטה מפתיעה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפני כשנתיים זיכה בית משפט ברומניה את שטיינמץ מאישומים בשחיתות, אך לפני כחודש בית המשפט העליון של רומניה הפך את ההחלטה. שטיינמץ מערער גם על החלטה זו. 

שטיינמץ שהתחיל בתחום היהלומים בהמשך לעסקי המשפחה התרחב לעסקי הכרייה ולעסקים נוספים. הוא נחשב מיליארדר, אם כי בשנים האחרונות הוא הפסיד וגרם גם למחזיקים בחברות שלו הפסדים כבדים, עד כדי כך שמחזיקי החוב בחברת סקורפיו שאגרות החוב שלה נסחרו בבורסה בת"א הגיעו פעמיים להסדרי חוב.    

שטיינמץ גם התעסק תקופה מסוימת בחיפושי נפט וגז. שם הפסיד במשפט לגיאולוג יוסי לנגוצקי שטען ששטיינמץ הונה אותו:

• הפד בדרך להורדת ריבית נוספת - אך חושש לאבד שליטה על האינפלציה
• איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

בני שטיינמץ - כל הדרך ממשפחת יהלומנים לאחד מהאנשים העשירים בעולם

לפני פחות מעשור נחשב בני שטיינמץ לאחד מאנשי העסקים העשירים ביורת בעולם. בבלומברג העריכו את הונו ב-8 מיליארד דולר, בפורבס העריכו את הונו בכ-5-6 מיליארד דולר. חלק גדול מהשווי הזה יוחס למכרות הכרייה בגאנה שכעת מסתבר (על פי בית המשפט בז'נבה) שהתקבלו בשוחד.

הקשר של שוק ההון המקומי עם בני שטיינמץ הוא דרך חברת הנדל"ן סקורפיו של שטיינמץ שגייסה כאמור חוב ולא הצליחה לשלמו. הגופים המוסדיים התקשו להאמין שהטייקון לא ישלם את חובו, אבל כך קרה.  לשטיימיץ היו עוד אפיזודות בשוק ההון - קצרות ולא מוצלחות. 

העסקים הפרטיים של שטיינמץ כוללים השקעות בחברות לכרייה וסחר ביהלומים, מכרות ברזל, נחושת ועוד. כמו גם - עסקי נדל"ן, אנרגיה ותחנות כוח. שטיינמץ ניסה לרכוש את השליטה בבנק דיסקונט במקביל להפרטתו, ללא הצלחה.

עיקר הונו של שטיינמץ הגיע מתחום המכרות בעיקר כריית יהלומים. היהלומים היו תמיד העסק המרכזי של שטיינמיץ שהוא דור שני למשפחת יהלומנים ישראלית. אחרי שהשתחרר מהצבא עבר לאנטוורפן והחל לפתח משם עסקים רחבים. הקבוצה שלו פועלת  בלונדון, בלגיה, ישראל, ארה"ב ומרכזים נוספים ברחבי העולם.

שטיינמץ גילה מהר שניתן לרכוש במחירים טובים זכויות כרייה באפריקה והיה פעיל מרכזי בכריית יהלומים בסיירה לאון ואנגולה. את הפעילות בסיירה לאון מכר לפני כשש שנים לחברה בריטית, תמורת חלוקת הכנסות עתידיות.

ההכנסות והרווחים של שטיינמץ לא מוסו באופן מלא בארץ. ב-2009 התעוררה מחלוקת קשה בין שטיינמץ לשלטונות מס הכנסה, שדרשו מס של 4.1 מיליארד שקל. בעקבות המחלוקת שטיינמץ עזב את הארץ לכמה שנים כדי שלא יוגדר כתושב ישראל.

מאז שהוערך הונו ב-8 מיליארד דולר לפני עשור חלה ירידה משמעותית בהיקף עסקיו. הסיבה היא בראש וראשונה תחתרות בתחום הכרייה, ירידה במחירי המחצבים השונים, לרבות מחירי היהלומים. כמו כן, חל קושי להתאגד במקומות שמוכרזים ומוכרים כמקלטי מס, וגברה הרגולציה נגד שחיתות ושוחד. 

שטיינמץ מוערך בשנים האחרונות בכמיליארד דולר. זה היה יכול להיות אחרת, אם היה מממש את האופציה שלו לקידוח לוויתן. שטיינמץ החזיק עם הגיאולוג יוסי לנגוצקי 5% מהזכויות בקידוח לוויתן. אבל, שטיינמץ החליט שהסיכון גבוה מידי ומשך את השקעתו ברגע האחרון ופספס מאות מיליוני דולרים. שותפו לנגוצקי, תבע אותו על הביטול ושטיינמץ שילם לו פיצוי של 50 מיליון שקל.

בני שטיינמץ מסר בתגובה: "פסק הדין מנוגד לחלוטין לכללי הדין הבינלאומי, הוא אינו סופי וככזה אגיש ערעור עליו באופן מיידי. ההחלטה אינה משקפת את הדברים שנחשפו במהלך ששת ימי הדיונים: אין ולא היה הסכם או מעשה של שחיתות. במקרה זה ישנם רק עדים ששיקרו ושוחדו, עדים ששילמו להם בגין שקר, שלא הגיבו לזימונם לבית המשפט ולא ניתן היה לחקור אותם בחקירה צולבת.