לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים
שבוע המסחר האחרון בוול סטריט ננעל בעליות שערים כאשר המדדים המובילים קבעו שיאים חדשים על רקע האופטימיות סביב הגעה להסכם סחר והתמיכה שמביע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בהורדות ריבית נוספת. להערכת האנליסטים, הסיכויים לכניסתה של כלכלת ארה"ב למיתון פחתו, עדיין קיים סיכוי קלוש להורדת ריבית נוספת בארה"ב בחודשים הקרובים ויש גם מי שחושב שלקראת הבחירות בארה"ב, ככל שטראמפ ייחלש בסקרים השווקים יגיבו בירידות שערים ולהיפך.
טראמפ רוצה ריבית נמוכה יותר
"מדדי המניות בעולם המשיכו לעלות בשבוע האחרון, וחלקם שברו שיאים, זאת על רקע הדיווחים להתקדמות בדיוני הסחר בין ארה"ב לבין סין" כותבים בסקירתם השבועית כלכלני בנק הפועלים. "טרמאפ לא הסתפק בשבירת השיאים וצייץ שיכל להיות טוב יותר אם הריבית הייתה נמוכה. כמו בריטואל קבוע, השווקים החלו לתמחר את הפחתת הריבית הבאה, זאת למרות שהפד הבהיר שמבחינתו הריבית הולמת את תנאי המשק. הסיכויים למיתון פחתו אולי, אבל הנתונים בעולם די מדשדשים".
הרבעון הרביעי בארה"ב נפתח בקול ענות חלושה
"נתוני אוקטובר למכירות הקמעונאיות ולייצור התעשייתי שהתפרסמו בשבוע שעבר מלמדים על כך שהרבעון הרביעי בארה"ב נפתח בקול ענות חלושה. בהתאם לכך, כפי שניתן לראות בגרף מטה, אומדני הצמיחה ברבעון הרביעי של סניפי הפד' באטלנטה ובניו-יורק עומדים נכון להיום ברמה נמוכה מאוד", כותב בסקירתו השבועית אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות.
לדברי גרינפלד, "בהסתכלות קדימה, מצד אחד, סביר להניח שבחודשיים הקרובים ירשם שיפור מסוים באומדנים אלו שכן נתוני הייצור התעשייתי שירד באוקטובר ב-0.8% סבלו מאוד מהשביתה במפעלי GM כאשר ייצור הרכבים קרס ב-7.1%. מצד שני, גם בנטרול כלי רכב הייצור התעשייתי התכווץ באוקטובר ב-0.1% והשינוי השנתי בו עומד על 0.6%-. הסקטור התעשייתי בארה"ב סובל כמובן מההאטה התעשייתית הגלובאלית והנתונים האחרונים שהתפרסמו בסין והפתיעו כולם לרעה, מלמדים שלא הרבה צפוי להשתנות בחודשים הקרובים".
אפקט טראמפ - האם השוק יקרוס בלעדיו?
"שנת בחירות בארה"ב אמורה להיות טובה לשוק המניות, אבל לא בטוח שגם הפעם", כותב יניב חברון אסטרטג ראשי, אלומות בית השקעות. "מאז 1928 ב-4 מערכות בחירות בלבד שוק המניות האמריקאי סיים את השנה בטריטוריה שלילית וב-60% מהמקרים סיים את השנה בעליות דו ספרתיות. למרות זאת קשה לסמוך על הסטטיסטיקה שתנצח גם הפעם. שנת הבחירות עשויה להיות מורכבת יותר והכוונה היא לתנודתית גבוהה יותר. מלבד האפשרות להתפרצות של משבר כלכלי, שתוביל את שוק המניות לירידות. בדומה לשנת 2008 בבחירות בהם התמודד אובמה מול קלינטון או בשנת 2000 כשבוש התמודד מול אל גור, הרגישות של השווקים לבחירתו של טראמפ לנשיא עשויה להפוך קיצונית.
חברון מציין כי בשבוע שעבר הסכימו מספר משקיעים ידועים בארה"ב כמו מארק מוביוס ולאון קופרמן כי שוק המניות עשוי לצלול לטריטוריה דובית (20%-25%) - במידה וטראמפ לא יפסיד בבחירות. ואם תשאלו את טראמפ עצמו, הוא כבר טען במשך חודשים כי השווקים יקרסו ללא בחירתו מחדש לנשיאות.
בשורה התחתונה, מעריך חברון כי ככל שההסתברות לבחירה מחודשת של טראמפ תרד והוא ייחלש בסקרים, השווקים יגיבו בירידות שערים ובחשש למדיניות הכלכלית, לעומת זאת בכל פעם שהוא יתחזק בסקרים, השווקים יגיבו בחיוב.
סיכוי קלוש להפחתת אחת ריבית בחודשים הקרובים
"יו"ר הפד, ג'רום פאוול, העיד בשבוע החולף כי מצב המשק האמריקאי טוב והאינפלציה מצויה מעט מתחת ליעד. הסיכונים נותרו קשורים לסחר הבינלאומי ולצמיחה בעולם", כותבים בסקירתם גיל מיכאל בפמן, כלכלן ראשי ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון.
בלאומי שוקי הון מתייחסים לעדותו ומציינים כי "מדבריו, נראה שהפחתת ריבית נוספת בישיבת הפד בדצמבר אינה סבירה. נראה שתנאי הרקע התייצבו בזכות ההתייצבות בסקרי העסקים בשבועות האחרונים והצפי להצלחת שיחות הסחר עם סין. במבט כולל, עדיין יש סיכוי קטן מאוד לעוד הפחתה אחת של הריבית בחודשים הקרובים, אם, שלא כצפוי, הצמיחה הכלכלית תאט מאוד. כעת נראה יותר סביר שהפד ימתין עם שינויי ריבית כלשהם (מעלה או מטה) במשך תקופה ממושכת".
- 1.הגאון 18/11/2019 09:05הגב לתגובה זובקיצור השוק יעלה אך יש סיכוי שיירד. יתכן מיתון ואף צמיחה. הריבית ככל הנראה לא תרד אך יש מצב שאולי לא. הכל קשקוש. תקנו מניות/ חברות מעולות לפי שיטת השקעת ערך. תחזיקו בהם לאורך זמן ללא קשר למה שהשוק עושה, תהנו מדיבידנדים ועליית ערך אדירה לאורך זמן. אני בתשואה של כמעט 50% תשואה בפחות מ3 שנים רק לפי שיטה זו ללא קשר למה שהשוק עושה.
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע
ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030
השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.
עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31% בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.
אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
מיליארדר בין לילה
ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.
בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.
עו"ד אופיר נאור (צילום: שלומי יוסף)"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -1.05% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
