התנגדות להסכם ביוון: "לכבוש את הרחובות, התנגדו לפשיטת הרגל של העם"

ציפראס מנסה להעביר את הצעת ההסכם עם אירופה בפרלמנט היווני בהצבעת בזק
אלמוג עזר | (13)
נושאים בכתבה יוון ציפראס

עדכון מהשעה האחרונה: היוונים מרגישים מרומים. לאחר שצעדו בהמוניהם בשבת האחרונה בכדי להצביע ולשלול את את הצעת אירופה להנהיג צעדי צנע במדינה תמורת סיוע פיננסי, הם התעוררו הבוקר לגלות כי רה"מ יוון בחר לפעול כנגד תוצאות משאל העם. עתה, עם חזרתו של אלקסיס ציפראס לאתונה עליו לשכנע את היוונים לפעול נגד רצונם ולהעביר את אותו הסכם שאותו העם דחה בפרלמנט. 

הדיונים צפויים להימשך עד השעות הקטנות של הלילה. "אנו מעומתים בפני החלטות גורליות". על פי רויטרס, ציפראס צפוי להתקל בהתנגדות עזה מקרב הפלג הימני של מפלגתו סריזיה ולכן יאלץ להסתמך על קולות מחוץ למפלגתו בכדי להעביר את ההסכם - אם בכלל.  

לעת עתה, על פי רויטרס, לא נרשמת תכונה ברחובות אתונה ואף לא באיים אשר אמורים להיפגע מתוכנית המיסוי החדשה. כמו כן אין צפי להפגנות ענק. אולי היוונים מרגישים לא רק מרומים אלה גם לאים. בכל אופן, מי ששוב מנסה לדחוף כלפי התנגדות עממית היא המפלגה הקומוניסטית ביוון PAME - אשר קראה ליוונים "לכבוש את הרחובות. התנגדו עכשיו בכדי שנוכל למנוע את פשיטת הרגל של העם. אמרו לא לתוכנית ההצלה הברברית".  

דרך התקשורת, אירופה מקבלת את ההסכם בברכה. נציין את דבריו של נגיד הבנק המרכזי לשעבר באירופה- ז'אן קלוד טרישה שטען שההצעה היוונית מראה על שיפור משמעותי ברצונם של היוונים לסיים את המשבר. הנגיד הנוכחי, מריו דרגי, אמור לעבור על ההסכם היום ולתת את דעתו עליו.

אתמול בלילה, ממש ברגע האחרון ממשלת יוון הגישה את תכנית ההצעה שלה לתכנית רפורמות בתמורה לקבלת סיוע והישארות בגוש האירו. יוון ביקשה סכום של 53.5 מיליארד אירו שיכסה את חובותיה עד 2018 ובתמורה הגישה הצעה שדומה מאוד להצעת הנושים מה-26 ביוני האחרון (שנדחתה ברוב גדול במשאל העם היווני ב-5 ביולי) וכוללת קיצוצים נרחבים והעלאות מיסים אך הוסיפה בעיקר דרישה אחת - ביצוע הסדר על החוב ארוך הטווח. 

התכנית שהגישה יוון היא הצעה משופרת באופן משמעותי ביחס לתכנית הקודמת שהגישה יוון ואמורה לייצר ליוון 13-14 מיליארד אירו ע"י קיצוצים והעלאות מיסים, סכום גבוה משמעותית בהצעה הקודמת. למעשה, ציפראס מסכים באופן מלא לתכנית שהציעו הנושים ב-26 ביוני בתמורה להסדר על החוב הארוך (לא מחיקת חוב).

סעיף מעניין בתכנית היוונית הוא התפשרות על הפטור ממס לאיים היוונים שהינם פרה חולבת עבור ממשלת יוון (עסקי התיירות הם הכנסה מרכזית). עד כה התעקשה יוון כי תימשך ההנחה במיסים (בדומה לפטור ממע"מ באילת) אך בהצעתה הנוכחית מסכימה יוון לביטול ההנחה בשלבים (האיין הגדולים והחזקים תחילה). המע"מ על מלונות יוותר על 13% אך על מסעדות יטפס ל-23%.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שמטוב 11/07/2015 12:56
    הגב לתגובה זו
    אין שום מהומות ביוון, גם אם יש קולות מחאה בודדים פה ושם אילו לא מהומות. חוץ מזה מיסים על הפריפריה באיים - לא ישולמו ככל הנראה כי אין אפשרות לגבות אותם (זה כמו לגבות מע"מ בישראל מעסקים בכפרים ערביים). וטוב שכך - שכן התיירות היא התחום היחיד שבו ליוון יש עדיפות. הצעה של פקידים מתנשאים לשחוט את מקור ההכנסה היחיד תהרוס את כלכלת יוון.
  • 11.
    הסיפור גמור ביז. מספיק להפחיד . (ל"ת)
    יואב 11/07/2015 11:21
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא מעודכנים (ל"ת)
    קסולוס 11/07/2015 10:59
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    יום ראשון הבורסה טסה למעלה יהיה הסכם (ל"ת)
    שיר 11/07/2015 10:52
    הגב לתגובה זו
  • שי 13/07/2015 06:04
    הגב לתגובה זו
    יוון לא יכולה לשלם חובות
  • 8.
    אזרח חכם בונה עתיד 11/07/2015 08:34
    הגב לתגובה זו
    אבקש סכום של 1,000,000 דולר, ואם צריך לזייף את הנתונים שלי - אין בעיה. כאשר יגיע זמן להחזיר - אטען כי אני מושפל ואדרוש פריסה עד שנת 3000. נכון שאני חכם?
  • 7.
    בקיצר לא סוף פסוק. צפי לסגירה שלילית ביום א בהמתנה ליון (ל"ת)
    חחחחחחח 11/07/2015 08:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    האירופאים לא התעללו מספיק ביוון , לכן (ל"ת)
    יש להם כח להפגין! 11/07/2015 07:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הספירה לאחור בשלטון של הציפ שנה,שנה וחצי?עם השר שהיתפ (ל"ת)
    אדם באוהלו 11/07/2015 05:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יווני 11/07/2015 03:42
    הגב לתגובה זו
    או האירופאים גנובים. או שהכסף יצא מהמודא
  • 3.
    יוונים נצלנים 11/07/2015 00:27
    הגב לתגובה זו
    המגזר הציבורי השמן שם יוצאים בגיל 55 לפנסיה מלאה ולטברנות . השאר גם יכולים לצאת בגיל 55 ולהתבטל על חשבון הכסף שהלוו להם. לא רוצים להחזיר שיחזרו לרכב על חמורים ולגדל גבינות בבתי חימר
  • 2.
    איך אתם יודעים ש ??? 10/07/2015 23:09
    הגב לתגובה זו
    הלכו הפוטים שלכם בראשון :)
  • 1.
    שוב ביזפורטל בשורט 10/07/2015 23:06
    הגב לתגובה זו
    הלכו לכם הפוטים
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.