פיליפ ג'פרסון
פיליפ ג'פרסון

סגן יו"ר הפד: "אין צורך למהר לשנות את הריבית"

הפד ממתין: ג'פרסון מסמן כי שיעורי הריבית נשארים יציבים למרות אי-ודאות בעקבות מדיניות טראמפ

אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה פדרל ריזרב ריבית


סגן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, פיליפ ג'פרסון, הצהיר כי שיעורי הריבית נמצאים כרגע בעמדה מתאימה להתמודדות עם סיכונים, חרף רמה גבוהה של אי-ודאות בתחזית הכלכלית. זאת לנוכח השינויים המשמעותיים במדיניות האמריקאית בתחומי הסחר, ההגירה והרגולציה תחת ממשל טראמפ החדש.


בנאום שנשא ביום חמישי באירוע בסניף הפד באטלנטה, ציין ג'פרסון כי ייתכן ותהיה "התמתנות מתונה" בשוק העבודה השנה, וכי אי-הוודאות המתמשכת עלולה להאט את הפעילות הכלכלית. עם זאת, הוא הדגיש כי אין צורך בשינוי מיידי בשיעורי הריבית בעת שהפד ממתין למידע נוסף על השפעת מדיניותו של הנשיא דונלד טראמפ על הכלכלה האמריקאית.


"לדעתי, אין צורך למהר לבצע התאמות נוספות בשיעור הריבית," אמר ג'פרסון בדבריו המוכנים. הצהרה זו מגיעה יום לאחר שטראמפ הכריז על סדרת מכסים חדשים על יבוא לארה"ב, צעד שזכה לתשומת לב רבה מצד כלכלנים ומשקיעים כאחד.


ג'פרסון לא סיפק הערכה מפורטת לגבי סדרת המכסים החדשים שטראמפ הכריז עליהם ביום רביעי. כלכלנים צופים באופן כללי כי המכסים יגרמו לעליית האינפלציה והאטת הצמיחה, מה שישאיר את הפד במצב של המתנה וצפייה בעת שהם מחפשים בהירות לגבי אופן ההשפעה של פעולות הנשיא על הכלכלה הרחבה. לדברי סגן היו"ר, תנאי שוק העבודה "נותרים איתנים". אולם הוא ציין כי יעקוב בקפידה אחר נתונים לסימנים שקיצוצים בכוח האדם הממשלתי מתפשטים לחלקים אחרים של הכלכלה, מה שעלול להשפיע על שיעור האבטלה ברמה הלאומית.


פרשנים כלכליים מעריכים כי המכסים החדשים עלולים לאלץ את הבנקאים המרכזיים האמריקאים לקבל החלטה קשה במיוחד אם יעדי התעסוקה והאינפלציה של הפד יבואו לידי התנגשות. מצב כזה עלול ליצור דילמה מורכבת: הורדת ריבית לתמיכה בתעסוקה עלולה להגביר אינפלציה, בעוד שהעלאת ריבית למאבק באינפלציה עלולה לפגוע בשוק העבודה.



ההשלכות של תוכנית טראמפ

תוכניתו של טראמפ, שהייתה אגרסיבית יותר ממה שרבים מהאנליסטים ציפו, תעלה את המכס הממוצע המשוקלל על יבוא לארה"ב לרמתו הגבוהה ביותר במאה השנים האחרונות, לפי חישובים של בלומברג אקונומיקס. מלחמת סחר שמסלימה במהירות, עם מכסי גמול הדדיים, עלולה לשבש שרשראות אספקה, להזין אינפלציה גבוהה יותר ולדכא את הצמיחה הכלכלית - כל אלו גורמים שהפד חייב לקחת בחשבון בקביעת מדיניות הריבית.


הפד השאיר את עלויות ההלוואה יציבות בחודש שעבר, וקובעי המדיניות איתתו כי עלויות ההלוואה צפויות להישאר גבוהות בעת שהם ממתינים לבהירות נוספת לגבי האופן שבו מדיניות טראמפ תשפיע על האינפלציה ושוק העבודה. יציבות זו באה לאחר תקופה ארוכה של העלאת ריבית שנועדו לרסן את האינפלציה שהתפרצה בעקבות משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"


יו"ר הפד ג'רום פאוול ובכירים אחרים הדגישו כי שוק העבודה בריא והכלכלה איתנה באופן כללי. אולם אי-הוודאות שנגרמה ממדיניות הסחר המשתנה תדיר של טראמפ העלתה חששות ממיתון והזינה ציפיות לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הקצר, מה שמקשה על תכנון ארוך טווח הן עבור הפד והן עבור עסקים ומשקי בית.


מעבר למכסים, צפוי כי מדיניות ההגירה המחמירה של טראמפ תגביל את היצע העובדים, בעוד שהרגולציה החדשה עשויה להעלות עלויות עסקיות. כל אלו מהווים גורמים נוספים שעלולים להשפיע על הפד בקבלת החלטות לגבי ריבית בחודשים הקרובים, כאשר הם צריכים לאזן בין המאבק באינפלציה לבין תמיכה בצמיחה והעסקה.


צפי לשלוש הורדות ריבית השנה

המשקיעים מצפים כי הפד יוריד את הריבית לפחות שלוש פעמים השנה, לפי התמחור בחוזים עתידיים. ציפיות אלו משקפות הערכה כי הסיכונים לצמיחה גוברים על סיכוני האינפלציה, במיוחד לאור ההשפעות הפוטנציאליות של מדיניות טראמפ על הכלכלה האמריקאית.


עם זאת, הפד ידוע במדיניותו הזהירה והמבוססת נתונים, והוא צפוי להימנע מתגובות מהירות למהלכי מדיניות לפני שתהיה הערכה מלאה של השפעותיהם. ג'פרסון הדגיש בנאומו את הצורך בגישה מתונה וסבלנית, תוך בחינה מתמדת של נתונים כלכליים עדכניים והתפתחויות בזירה הבינלאומית.


המכסים החדשים של טראמפ צפויים להשפיע לא רק על הכלכלה האמריקאית אלא גם על הכלכלה העולמית, כאשר מדינות בעולם מתכננות תגובות אפשריות. השפעות אלו יכולות להוביל לשינויים בזרימת ההון הבינלאומית, בשערי חליפין ובאמון המשקיעים - כל אלו פרמטרים שהפד מביא בחשבון בעת קביעת מדיניות מוניטרית.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 04/04/2025 06:23
    הגב לתגובה זו
    על הממשל המסריח
שורט (דאי אי)שורט (דאי אי)
הטור של גרינברג

השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב

אם אפילו אנבידיה לא הצליחה לאושש את השוק, ייתכן שהוא בשל לתיקון. אם זה אכן קורה, מי שיובילו אותו יהיו כנראה מקצועני המכירות בחסר, שבניגוד למה שרבים חושבים, פעילותם חשובה כי היא מחזירה לשוק את השפיות. הבעיה היא שלצד אלה, פועלים גם אין סוף סחרני יום שעושים גם הם שורטים אבל ללא כל אסטרטגיה מאחוריהם, והם כן פוגעים בשוק. וגם: ההזדמנות שנמצאת בריסקיפייד



שלמה גרינברג |


עד לפרסום דוחות אנבידיה בסוף המסחר של יום ד' השבוע, וול סטריט עברה שבוע שנראה כאילו היא מתקרבת לצוק ואליבא דתקשורת נראה שהיא די בטוחה שיש משבר אמיתי. המניות ירדו בכל מקום, בארה"ב, ביפן, בדרום קוריאה וגם באירופה. מדדי ה-S&P, הדאו ג'ונס והנאסד"ק אותתו על מה שעשוי להיות רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט.

בגיי'.פי מורגן אמרו כי "השוק סובל מצרבת קולקטיבית שמקורה באנבידיה שהפכה למבחן הלחץ הלא רשמי לכלל המסחר בבינה מלאכותית, ומגזר הטכנולוגיה מתחיל לפתע למצמץ בחוזקה. הסחר שבעבר הרגיש בלתי ניתן לעצירה מרגיש עכשיו בפאניקה".

הפד לא הרגיע אף אחד, מבול של נתונים כלכליים מאוחרים, כולל דוח התעסוקה של ספטמבר שעדיין חסר, צפוי סוף סוף להתפרסם, וכל רמז לבעיות עלול להחליש את הטיעון להורדת ריבית שצפו המומחים בדצמבר. היו"ר ג'רום פאוול כבר הטיל ספק בהורדת הריבית באומרו שהורדה רחוקה מלהיות מובטחת, ונשיאת הפד של בוסטון, סוזן קולינס, חזרה על אזהרה זו. שוב גבר החשש שמניות בינה מלאכותית, כמו אנבידיה, מוערכות יתר על המידה וכי נוצרה בועת השקעות. ואומנם, גם אחרי פרסום הדוחות שהיו כידוע טובים מהתחזיות, השוק שפתח בעליות, נסגר בירידות חדות.

את הכתבה של יום שישי הקודם התחלתי במשפט, "האם צריך תיקון? בהחלט" וניסיתי להסביר את הסיבות לכך שהוא  מאחר להגיע. ציינתי שכדי שתיקון יפרוץ צריך להופיע "זרז" שיגרום לו לפרוץ, משהו שיזכיר למשקיעים שהם פועלים בשיגעון. שכחתי, לצערי, לציין את השורטיסטים כאחד מהם ונראה שבסוף הם שיובילו את התיקון הנוכחי.

תיקון - כן, משבר אמיתי - לא

התיקון הנוכחי, שאני ורבים אחרים ממתינים לו מזה זמן, הכרחי, לבטח בתחום הטכנולוגי ויותר מזה בכל הקשור לתחומי הבינה המלאכותית, הקוונטים וכדומה. אבל ההשוואה למשברים נוסח 2000, 2008 ואפילו 1929 פשוט אינה במקומה.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."