ג’ין הקמן והירושה: סוף טרגי, קריירה ענקית ודרמה משפחתית על 80 מיליון דולר
דרמה גדולה - הקמן נישל את ילדיו מהירושה, אבל כנראה שהם בכל זאת יזכו בה
ג’ין הקמן, אחד השחקנים הגדולים של הוליווד, הלך לעולמו ב-2025 בגיל 95 יחד עם בת זוגו מזה 30 שנה, בטסי אראקווה, בנסיבות טרגיות שהסעירו את העולם. השניים נמצאו מתים בביתם המבודד בסנטה פה, ניו מקסיקו, ב-26 בפברואר – היא על רצפת חדר האמבטיה, כנראה לאחר שקיבלה התקף פתאומי נדיר שתקף אותה ב-11 בפברואר, והוא בחדר צדדי, שבוע אחריה, כשלבו נדם ב-18 בפברואר על רקע מחלת לב ואלצהיימר מתקדם. הכלב שלהם, זינה, נמצא מת בכלוב, כנראה מרעב או התייבשות, בעוד שני כלבים אחרים שרדו. הסיפור הזה, שמתחיל במוות עצוב ומסתורי, ממשיך עם קריירה אדירה שהניבה הון של 80 מיליון דולר – ועכשיו הפך לדרמה משפחתית סביב הירושה, כששלושת ילדיו, שנושלו במכוון מהצוואה, עשויים בכל זאת לקבל את הכסף. אז מה קרה שם, כמה באמת שווה המורשת שלו, ואיך זה נראה לעומת ישראל? בואו נפרק את הסיפור הזה.
הקריירה שהפכה אותו לאגדה: 80 מיליון דולר מהסרטים ועוד קצת
ג’ין הקמן לא היה סתם שחקן – הוא היה תופעה. עם קריירה שהתפרשה על פני חמישה עשורים ויותר מ-100 סרטים, הוא זכה בשני פרסי אוסקר – ב-1971 על "הקשר הצרפתי" וב-1992 על "בלתי נסלח" – והיה מועמד לעוד שלושה. בשיאו, בשנות ה-90, הוא גרף בין 5 ל-10 מיליון דולר לסרט, סכומים שהציבו אותו בליגה של הכוכבים הגדולים של התקופה. סרטים כמו "שיחה חסויה", "סופרמן" ו"הרפתקת הפוסידון" הפכו אותו לאחד ה"קשוחים" האהובים של הוליווד, והוא הרוויח כל דולר ביושר עם משחק עמוק ומדויק.
אבל ה-80 מיליון דולר שהשאיר מאחוריו (כ-300 מיליון ש"ח) לא באו רק מהמסך. הקמן השקיע בנדל"ן – הבית שלו בסנטה פה, ששווה כ-4 מיליון דולר, הוא דוגמה אחת – וגם הפך לסופר לא רע בכלל. הוא כתב חמישה רומנים היסטוריים, שלושה מהם עם חברו דניאל לניהן, שהכניסו לו כמה מיליונים נוספים. לעומת כוכבים כמו רוברט דה נירו (שווי נכסים של 500 מיליון דולר ב-2025) או טום הנקס (400 מיליון דולר), הקמן הגיעי להון יותר צנוע, ועדיין זה סכום מאוד מכובד.
הצוואה: הילדים בחוץ, בטסי בפנים – ואז הכל השתבש
הקמן תכנן הכל מראש – או לפחות חשב שכן. בצוואה שעודכן ב-2005, הוא הוריש את כל ה-80 מיליון דולר לבטסי אראקווה, הפסנתרנית הקלאסית שהכיר ב-1980 בחדר כושר בקליפורניה ונישא לה ב-1991. הילדים שלו מאשתו הראשונה, פיי מלטיז – כריסטופר (65), אליזבת (62) ולזלי (58) – נשארו מחוץ לתמונה, כנראה בגלל מערכת יחסים מרוחקת. בראיון נדיר מ-1989 הוא הודה: "הקריירה שלי הפכה אותי לאנוכי. עבדתי חודשים מחוץ לבית, וזה הרחיק אותי מהם." אבל אז הגורל התערב: בטסי נפטרה ב-11 בפברואר ממחלה נדירה שקיבלה כנראה מחשיפה לחולדות, והקמן, חולה לב ואלצהיימר, מת שבוע אחריה ב-18 בפברואר. פתאום לא היה מי שיקבל את הכסף.
- צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך
- הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה עכשיו? לפי חוקי הירושה בניו מקסיקו, כשמוטב בצוואה (בטסי) נפטר לפני המוריש (הקמן), הכסף חוזר ליורשים הטבעיים – במקרה הזה, הילדים – אלא אם יש הוראה אחרת. בצוואה של בטסי נכתב שאם שניהם ימותו תוך 90 יום זה מזה, הכסף יעבור לקרן נאמנות ואז לצדקה אחרי כיסוי הוצאות רפואיות. אבל היא מתה רק שבוע לפניו – לא 90 יום – וזה פותח פרצה משפטית. מומחים, כמו עורך הדין לענייני ירושה ג’ון סמית’ שדיבר ל-AP, אומרים שהילדים יכולים לטעון שהצוואה לא תקפה יותר ולדרוש את הכסף. אם הם יצליחו, כל אחד עשוי לקבל כ-26 מיליון דולר – סכום שמשנה חיים, גם אם לא התכוון לתת להם אותו.
הסוף הטרגי: לבד עם אלצהיימר וכלב מת
המוות של הקמן ואראקווה הוא לא רק עצוב – הוא קורע לב. בטסי, שהייתה המטפלת שלו כשהאלצהיימר השתלט, נפלה פתאום ב-11 בפברואר, כנראה תוך 24-48 שעות מהופעת תסמינים קשים של הנטה-וירוס, לפי ד"ר הת’ר ג’ארל, חוקרת המוות הראשית של ניו מקסיקו. היא נראתה לאחרונה בסופר ב-3:30 אחר הצהריים וב-CVS ב-4:30, חזרה הביתה ב-5:00 – ואז נעלמה. הקמן, עם אלצהיימר כבד, כנראה לא הבין שהיא מתה. הוא נשאר לבד בבית, בלי אוכל בקיבה (לפי הנתיחה), עד שקרס ב-18 בפברואר ממחלת לב. השריף אדן מנדוסה אמר שהמצב "טרגי אבל לא חשוד" – לא היה פשע, רק זוג מבוגר שנפל קורבן למחלות ולגורל.
הכלב זינה, שנמצא מת בכלוב, מוסיף עוד שכבה של עצב. היא חזרה מהווטרינר ב-9 בפברואר, וכנראה לא שוחררה מהכלוב אחרי שבטסי מתה. שני הכלבים האחרים שרדו – אחד שוטט בבית, השני בחוץ – אבל זינה לא עמדה בזה. זה מצייר תמונה של בית שהתפרק בשקט, בלי שאף אחד שם לב.
- טראמפ מאלץ את ענקיות הפארמה להוריד מחירים בתמורה לשקט ממכסים
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
הילדים: ירושה לא צפויה או מלחמה משפטית?
הילדים של הקמן – כריסטופר, אליזבת ולזלי – לא דיברו עדיין בפומבי, אבל הסיכוי שהם יילחמו על הירושה גבוה. הם לא היו קרובים לאבא שלהם, והצוואה מ-2005 מראה שהוא לא רצה שהם יקבלו משהו. אבל עכשיו, כשהחוק עשוי להעביר להם את ה-80 מיליון דולר, הם יכולים לטעון שהמצב השתנה. מצד שני, אם יימצא סעיף נסתר בצוואה של הקמן או אראקווה שמעביר הכל לצדקה, הם עלולים להישאר בלי כלום. זה תלוי בבית המשפט, והמומחים אומרים שזה יכול לקחת חודשים או שנים להכריע.
ישראל: איך זה היה נראה אצלנו?
בישראל, הסיפור הזה נראה קצת אחרת. לפי חוק הירושה התשכ"ה-1965, אם אין צוואה תקפה, הירושה מתחלקת בין בן הזוג (50%) והילדים (50% בחלקים שווים). אם בטסי הייתה חיה, היא הייתה מקבלת 40 מיליון דולר והילדים היו מחלקים את היתר – כ-13 מיליון דולר כל אחד. אבל כששניהם מתו, והצוואה לא ברורה, הילדים היו מקבלים הכל – בדיוק כמו שקורה עכשיו בניו מקסיקו.
ג’ין הקמן השאיר מאחוריו מורשת קולנועית מדהימה – שני אוסקרים, שלושה גלובוסי זהב, ותפקידים ששרפו את המסך. אבל הסוף שלו היה טרגי: לבד בבית, עם אישה שמתה בלי שהוא ידע, והון של 80 מיליון דולר שכנראה יגיע לילדים שהוא לא רצה לתת להם. זה סיפור על כוכב שהאיר את העולם, אבל כבה בשקט, עם דרמה משפחתית שממשיכה גם אחרי שהמצלמות כבו. בישראל אנחנו יכולים להסתכל על זה ולהעריך את רשת הביטחון שלנו – אבל גם להיזכר שכסף לא קונה הכל, בטח לא סוף שמח
- 5.החתולה שונרא 26/03/2025 20:15הגב לתגובה זוהוטרינרית שלי מתקשרת לשאול מה עם החתול אחרי ביקור. אם היו מצלצלים יותר לברר מה עם הכלבה זינה היו לפחות מצילים אותם. הכלבה מסכנה וצריך לקחת לפחות 150 מליון דולר לתרום לבעלי חיים. נבלות מי מחזיק כלבה בכלוב
- 4.הצדק ניצח והכסף עובר לילדים (ל"ת)אנונימי 22/03/2025 21:10הגב לתגובה זו
- אנונימי 26/03/2025 17:22הגב לתגובה זוצדק לו היו מתנהגים כמו ילדים היו מתקשרים פעם ביום יומיים. הכסף צריך לעבור לצדקה מקס להשאיר להם כסף לכרטיס טיסה לבוא ללויה וארוחה במקדולנד. אפשר להבין מהתגובה שלך על צדק ליחס שלך להורים שלך.
- 3.סליחה של קופולה (ל"ת)המוזיז 17/03/2025 09:25הגב לתגובה זו
- 2.המוזיז הארצי 17/03/2025 09:22הגב לתגובה זועם הקליימקס של פירוק הקיר למציאת האזנות סתר. לחובבי הפרנויה והקונספירציות. היו היו סרטים.
- 1.מנשר 17/03/2025 07:44הגב לתגובה זואין סוף שמח יש סוף לכולם ולכל.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה
למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים
מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93% נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.
התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.
היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.
במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.
- האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
