שינויים במיסוי קופות גמל
ביום 18.5.2005 פרסמה רשות המיסים בישראל חוזר בענין השינויים בסעיפים 19 ו-19א לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן – התקנות). להלן נוסח החוזר.
ביום 8.11.2004 חתם שר האוצר על תיקון התקנות (להלן – התיקון). התיקון מתייחס, בין היתר, לתקנה 19 לתקנות, העוסקת בקביעת שיעורי ההפקדות המותרות לקופות גמל, ביטוחי מנהלים המאושרים כקופות גמל וקופות גמל לקצבה ותיקות וחדשות.
על פי התיקון, תקרת שיעורי ההפקדות למכשירי החיסכון הפנסיוניים הנ"ל יעמדו על שיעור אחיד של 7% מתוך השכר להפקדות עובד ו-7.5% מתוך השכר להפקדות מעביד, בכפוף לאמור להלן.
במסגרת התיקון תוקנה גם תקנה 19א לתקנות. על פי התיקון ניתן להגדיל את שיעור ההפקדה המותרת לקופת גמל לקצבה לעצמאים. כמו כן, התיקון מאפשר הסדרים שיאפשרו לעמיתים בקרנות פנסיה שמעבידם הוציאם לפנסיה מוקדמת, להמשיך ולשמור על מלוא זכויותיהם בקרן עד לפרישה המזכה בפנסיה מקרן הפנסיה, בדרך של תשלום הפקדות לקרן, למרות שאינם מקבלים שכר ממעביד.
לאור התיקון, נדרשו גם הוראות נוספת, בין היתר ביחס לתוכניות השונות של הביטוח הפנסיוני. כך למשל נקבע כי האפשרות להגדיל את סכומי ההפקדה (בשל הגדלת שיעורה) בתוכניות שבהן לא ניתן להגדיל את שיעור ההפקדה (כגון: תוכניות מבטיחות תשואה ותוכניות ייחודיות אחרות), יכולה להיעשות לחשבון אחר שאין בו הגבלה כאמור. כמו-כן תוקנו גם תקנות 44, 46 ו- 49ד לתקנות.
תיקון תקנה 19 לתקנות
תיקון תקנה 19(א)(1)(א)
עד התיקון קבעה התקנה כי שיעור ההפקדה לקופת גמל לתגמולים לא יעלה על 5% מהמשכורת.
על פי התיקון, שיעור ההפקדה למרכיב תגמולי המעביד לכל קופת גמל לא יעלה על 7.5% מהמשכורת.
תיקון תקנה 19(א)(1)(ג) והוספת תקנה 19(א)(1) (ג1)
עד לתיקון קבעה תקנה 19(א)(1)(ג) כי שיעור ההפקדה לקופת גמל לקיצבה לא יעלה על:
(1) 14.33% מהמשכורת אם הקופה אינה קופת ביטוח.
(2) 13.33% מהמשכורת אם הקופה היא קופת ביטוח.
כמו כן, התקנה קבעה כי מהסכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה ייזקפו בשל מרכיב פיצויי הפיטורין הסכומים העולים על:
(1) 6% מהמשכורת אם הקופה אינה קופת ביטוח.
(2) 5% מהמשכורת אם הקופה היא קופת ביטוח.
על פי התיקון, שיעור ההפקדה לקופת גמל לקצבה יהיה כדלקמן:
(1) למרכיב תגמולי המעביד - שיעור שלא יעלה על 7.5% מהמשכורת.
(2) למרכיב הפיצויים - שיעור שלא יעלה על הנמוך שבין:
(א) 8.33% מהמשכורת.
(ב) השיעור הדרוש לכיסוי התחייבויות המעביד עבור אותו עמית שכיר לפי חוק פיצויי פיטורים או לפי הסכם עבודה, לפי הענין.
(ג) השיעור בו עולה ההפקדה לקופה (לקצבה) על שיעור של 5% מהמשכורת, ואולם:
- אם מדובר בקרן גרעונית, המעביד חייב להפקיד שיעור גדול יותר לפי סעיף 78 י"א לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח. לפיכך, במקרה זה לא תוכר למעביד הפקדה לרכיב הפיצויים אלא אם כן עמד בהפקדה בשיעור הקבוע בסעיף 78 י"א לחוק הפיקוח על עסקי הביטוח.
- אם מדובר בתוכנית ביטוח ישנה שהמעביד הפריש בה לפני יום 22.2.99, ניתן להפקיד למרכיב תגמולי המעביד ולמרכיב הפיצויים בתוכניות ביטוח שונות.
תיקון תקנה 19(א)(1)(ה)
התקנה קובעת, בין היתר, כי סך כל התשלומים של המעביד לקופות גמל לתגמולים, לפיצויים ולקצבה, בכפוף לאמור בתקנה 19(א), לא יעלו על 13.33% מהמשכורת, ואם שולמו לקופת גמל לקיצבה שאינה קופת ביטוח - 14.33%.
על פי התיקון, בוטלה האבחנה, לענין תקנה זו, בין קופת ביטוח לבין קופה שאינה קופת ביטוח ונקבע כי השיעור לא יעלה על 15.83% לכל סוגי הקופות.
תיקון תקנה 19(ב)
עד לתיקון קבעה התקנה כי האמור בתקנה 19(א) יחול לגבי קופת גמל לתגמולים ולגבי קופת גמל לקצבה רק אם העמית השכיר שהמעביד משלם עבורו לקופה כאמור מדי חודש לאותו חשבון קופת גמל, משלם סכום השווה לסכום ששילם המעביד. אולם, אם המעביד משלם לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח בגין מרכיב התגמולים תשלום מעל לשיעור של 5% ועד לשיעור של 6% מהמשכורת, ישלם העמית השכיר בנוסף ל-5% גם מחצית מהשיעור הנוסף.
על פי התיקון, האמור בתקנה 19(א) יחול לגבי כל קופת גמל, בגין מרכיב התגמולים רק אם:
(1) העמית השכיר משלם מדי חודש למרכיב תגמולי העובד באותו חשבון קופת גמל שאליו הפקיד המעביד (למעט תוכניות מבטיחות תשואה ותוכניות ייחודיות אחרות שלא ניתן להגדיל בהן את ההפרשות, ואשר נקבעו לגביהן הוראות מיוחדות בתקנות).
(2) מידי חודש משלם העמית השכיר בשל מרכיב התגמולים שלו, במקביל להפקדות המעביד למרכיב התגמולים בשיעור שעד 5% ממשכורתו של העובד, סכום השווה לסכום ששילם המעביד.
(3) שיעור תשלומי העמית השכיר למרכיב תגמולי העובד אינו עולה על 7% ממשכורתו.
(4) תשלומי העמית השכיר הועברו בדרך של תשלומים חודשיים רצופים בשיעור שווה ממשכורתו.
לאור האמור, החלק מתוך הפקדות המעביד לקופת גמל, בגין מרכיב התגמולים העולה על 5% ממשכורתו של העובד אינו מחייב הפקדה בשיעור זהה של העובד. חובת ההפקדה בשיעור זהה חלה רק על הפקדות שהינן עד ל- 5% ממשכורתו של העובד.
תיקון תקנה 19א לתקנות
עד לתיקון קבעה תקנה 19א(ב)(1), בין היתר, כי שיעור ההפקדה של עמית עצמאי בקרן ותיקה לא יעלה על 19.83% מהכנסתו לפי הסעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה או מהכנסתו המזכה כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה, לפי הגבוה.
עד לתיקון, נקבע כי השיעור האמור לעיל (19.83%) יהיה מעתה 22.83%, ובלבד שסכום ההפקדה לא יעלה על הקבוע בתקנון הקרן.
תחולה
תחולתו של התיקון מיום 1.1.2005, ולגבי קרן גרעונית החל מיום 1.1.2004.
התיקון יחול על כספים ששולמו לקופת גמל מיום התחולה ואילך.
הבהרה
.jpg)
ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון
אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?
לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.
בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.
אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?
על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.
גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
הבינה המלאכותית מאתגרת את מערכת החינוך והאקדמיה, ומתחדד המתח בין השימוש בה ככלי עזר מהפכני לקיצור תהליכים, ובין הסכנה לאובדן כישורים אנושיים חיוניים כמו חשיבה ביקורתית, מקוריות ומשמעת עצמית
לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת.
בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק.
האתיקה של הפרומפט
דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים.
מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי
מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים.
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- "לשר החינוך צריך לצאת קצף מהפה - המורים הם בנפשה של המדינה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.