פועלים סהר מעניקים המלצת "מכירה" לתדריאן קשר
מתרבות ההערכות הפושרות של האנליסטים ביחד לחברת תדיראן קשר. היום יוצאת סקירה של פועלים סהר שממנה עולה כי האנליסטים שם מודאגים ביחס לעתידה של החברה. הם מציינים כי יצאו עם רושם כזה משיחת עם הנהלת החברה. בפועלים סהר מורידים את המלצתם למנייה להמלצת "מכירה" במחיר יעד של 147 שקל למניה, גבוה ב-1% ממחיר השוק.
האנליסטים הביעו חשש כי צבר ההזמנות ירד בסוף השנה ל-360 מ' דולר בלבד. קיימת גם דאגה ביחס להכנסות שנת 2006 שיעמדו על כ-116 מיליון דולר בלבד מן הצבר. תחזית ההנהלה היא להכנסות בטווח של 270 עד 310 מיליון דולר לשנת 2005. לדברי האנליסטים מדובר בסטגנציה במכירות במקרה הטוב, וירידה חדה במחזור השנתי במקרה הגרוע.
בנוסף לכך, יעדי הרווחיות של הנהלת תדיראן קשר לתקופה הקרובה, הונמכו לרווח גולמי של 48% (מול 50% בעבר), ורווח תפעולי של 18% (מול 20% בעבר). ההסבר שמספקת ההנהלה להנמכת יעדי הרווחיות הוא, כי תמהיל המכירות של החברה מאופיין כיום במגמה של גידול בתרומתן היחסית של מכירות החברות הבנות באירופה, מכירות שבהן גלומה רווחיות גולמית Talla- Com נמוכה יותר מזו של החברה עצמה.
דא עקא, מציינים בפועלים סהר כי מדובר באותה הנמקה לשחיקה בשיעור הרווח הגולמי ברבעון הקודם, שחיקה אותה הגדירה ההנהלה כבלתי מייצגת. כלומר, מסיקים האנליסטים כי אותה תופעה "בלתי מייצגת" ברבעון הקודם הפכה למעשה למגמה כיום.
חשוב להדגיש ולציין, מציינים בפועלים סהר, כי יתרות המזומנים נטו של החברה, כ-300 מיליון דולר, תורמות כ-74% להערכת השווי שלהם לתדיראן קשר. ברם, עפ"י עסקת אלביט-כור-תדיראן קשר, חלק משמעותי מיתרות המזומנים של תדיראן קשר מיועדות כיום לרכישת כ-70% ממניות חברת אלישרא אשר בידי כור.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
