בזק על פרשת דרכים: ההפרטה בישורת האחרונה
בזק מתקרבת לרגעי ההכרעה. הדוחות פורסמו לפתע לפני כשבועיים, והם רווחיים ונאים מתמיד. השורה התחתונה שופצה, "פייס ליפט" אחרון של הכלה, ערב הכלולות. היום הגיע שלב המכרז. שתי קבוצות נותרו בהתמודדות על בזק, מעט יותר טוב מהמכירה האחרונה של המדינה - בנק דיסקונט. כמובן, שיש להמתין לתוצאה - כלומר, לתג המחיר, ובעצם לדרך שבה הבעלים ינהגו בחברה החדשה.
שתי קבוצות נותרו, ואחת חשובה ועיקרית פרשה ונותרה כרוח רפאים במכרז: קבוצת אלג'ם, וקבוצת אייפקס-סבן - בפנים, נוחי דנקנר ו-IDB - בחוץ. בקווים גסים אפשר גם לומר כי קיימות שתי דרכים העומדות בפני הקבוצה שתזכה בבבעלות על 30% מחברת בזק (ואופציה לרכוש עוד 10.66%). שתי דרכים לניהול החברה שתעבור לידיהם.
הדרך הראשונה: שנור ולמכור. הבעלים החדשים ממהרים לשלם דיבידנד עתק (תרחיש סביר, גם לדעת האנליסטים). תשלום הדיבידנד מתאפשר כעת, בעיקר לאחר שהחברה עברה לפסי רווחיות, ועקב המעבר לידיים פרטיות. בשוק מעריכים כי ייתכן ויהיה מדובר בדיבידנד בשיעור של עד כ-2 עד 2.5 מיליארד שקל והוא עשוי להתבצע כבר ב-2006.
אבל שנור ולמכור, זאת תחילתה של דרך. ייתכן כי הבעלים החדשים יגלו פחות מחויבות עסקית למשך שנים רבות לחברה. הם יהיו שם בשביל לפרק חלק ניכר מהנכסים ולממש. ומי תעמוד לצידם ותאפשר להם זאת? הבורסה הנזילה. הפרטות של בזק, אפילו YES (כמו שמת"ב מונפקת, גם אחותה המפסידה והשחונה, שיכולה להתעורר יום אחד - בידיים פרטיות, ועם פחות נטל רגולטורי), ובזק בינלאומי (שיכולה למצוא עצמה נסחרת, כמו שאינטרנט זהב עם 015 נסחרת בבורסה), ואפשר גם לדבר על ספין אוף של WOW, ועוד לא נגענו במכירות נדל"ן - ולבזק יש כמו שאומרים ביידיש: אביגעזונט...
שיטת ה"שנור ומכור", אומרת שהבעלים החדשים ירצו לצאת ברווח מההשקעה שברכישה - וכמה שיותר מהר. בנוסף, הם יכולים להדחף לכיוון ה"שנור ומכור". זאת משום, שבמשרד התקשורת מתבטאים בימים האחרונים כמי שלא מתכננים לעשות "הקלות" רגולטוריות. כזכור, במשרד זה יושבת יריבה פוליטית מהמתרס השני של משרד האוצר. השרה איציק מול השר נתניהו. כלומר, הבעלים יכולים להמצא בין הפטיש לסדן הפוליטי.
אך יש גם דרך שנייה, פחות חמדנית. דרך של מחויבות ארוכת שנים. ייתכן כי הבעלים רוצים להשאר כבעלי קבוצת תקשורת גדולה ורווחית. מדובר בהרבה עוצמה, בהרבה כח. בדרך זאת, הבעלים החדשים, מרוויחים מתשלומי דיבידנד איטיים על פני זמן. מחזירים את ההלוואות שלהם על פני שנים, נותנים למימון הבנקאי לרדת לאיטו בהתאם לביצועי החברה. דומה במעט לדרך שבה נרכש בנק הפועלים, וההלוואה הגדולה שנטלו הדנקנרים דרך תעשיות מלח, מבנק לאומי ומזרחי.
תהיה הדרך של הבעלים החדשים אשר תהיה, האנליסט ריצ'ארד גוסו, מבית ההשקעות אקסלנס נשואה, בחר להותיר את המלצת "הקנייה" שלו למניית טבע, לקראת השלב המכריע במכרז על גרעין השליטה של בזק. עם זאת, הוא מדגיש כי בטווח הקרוב עלול מחיר המנייה של בזק לנוע בהתאם לתוצאות הפרטה, ופחות בהתאם למודל ה-DCF שהוא חישב, ושמצא כי יש אפסייד למחיר המנייה של כ-15%.
גוסו גם כן חושש, כפי שהבענו לעיל, מכך שלשתי הקבוצות שנותרו במכרז, "אין אסטרטגיה ארוכת טווח כמו זאת שהיתה ל-IDB", הוא מצר על עזיבת קונצרן IDB מהשתתפותו במכרז. הוא מעריך כי מחיר המכירה של בזק יהיה בהנחה מסוימת ביחס למחיר השוק של החברה בבורסה. המנייה ממריאה כעת ב-4.2% ביום המכרז, ושווי השוק הנוכחי של החברה עומד כבר על כ-3.3 מיליארד דולר.
כך, שתהיה ההכרעה אשר תתקבל, לא רק תג המחיר יהיה הגורם המכריע בהפרטת קבוצת התקשורת הגדולה והחזקה במדינה, גם הדרך שבה ינהגו הבעלים החדשים בסלסלת הביצים שהם יקבלו לידיהם. שנור או מכור, או טווח ארוך. ימים יגידו.
מאת: חזי שטרנליכט.
