בזק על פרשת דרכים: ההפרטה בישורת האחרונה
בזק מתקרבת לרגעי ההכרעה. הדוחות פורסמו לפתע לפני כשבועיים, והם רווחיים ונאים מתמיד. השורה התחתונה שופצה, "פייס ליפט" אחרון של הכלה, ערב הכלולות. היום הגיע שלב המכרז. שתי קבוצות נותרו בהתמודדות על בזק, מעט יותר טוב מהמכירה האחרונה של המדינה - בנק דיסקונט. כמובן, שיש להמתין לתוצאה - כלומר, לתג המחיר, ובעצם לדרך שבה הבעלים ינהגו בחברה החדשה.
שתי קבוצות נותרו, ואחת חשובה ועיקרית פרשה ונותרה כרוח רפאים במכרז: קבוצת אלג'ם, וקבוצת אייפקס-סבן - בפנים, נוחי דנקנר ו-IDB - בחוץ. בקווים גסים אפשר גם לומר כי קיימות שתי דרכים העומדות בפני הקבוצה שתזכה בבבעלות על 30% מחברת בזק (ואופציה לרכוש עוד 10.66%). שתי דרכים לניהול החברה שתעבור לידיהם.
הדרך הראשונה: שנור ולמכור. הבעלים החדשים ממהרים לשלם דיבידנד עתק (תרחיש סביר, גם לדעת האנליסטים). תשלום הדיבידנד מתאפשר כעת, בעיקר לאחר שהחברה עברה לפסי רווחיות, ועקב המעבר לידיים פרטיות. בשוק מעריכים כי ייתכן ויהיה מדובר בדיבידנד בשיעור של עד כ-2 עד 2.5 מיליארד שקל והוא עשוי להתבצע כבר ב-2006.
אבל שנור ולמכור, זאת תחילתה של דרך. ייתכן כי הבעלים החדשים יגלו פחות מחויבות עסקית למשך שנים רבות לחברה. הם יהיו שם בשביל לפרק חלק ניכר מהנכסים ולממש. ומי תעמוד לצידם ותאפשר להם זאת? הבורסה הנזילה. הפרטות של בזק, אפילו YES (כמו שמת"ב מונפקת, גם אחותה המפסידה והשחונה, שיכולה להתעורר יום אחד - בידיים פרטיות, ועם פחות נטל רגולטורי), ובזק בינלאומי (שיכולה למצוא עצמה נסחרת, כמו שאינטרנט זהב עם 015 נסחרת בבורסה), ואפשר גם לדבר על ספין אוף של WOW, ועוד לא נגענו במכירות נדל"ן - ולבזק יש כמו שאומרים ביידיש: אביגעזונט...
שיטת ה"שנור ומכור", אומרת שהבעלים החדשים ירצו לצאת ברווח מההשקעה שברכישה - וכמה שיותר מהר. בנוסף, הם יכולים להדחף לכיוון ה"שנור ומכור". זאת משום, שבמשרד התקשורת מתבטאים בימים האחרונים כמי שלא מתכננים לעשות "הקלות" רגולטוריות. כזכור, במשרד זה יושבת יריבה פוליטית מהמתרס השני של משרד האוצר. השרה איציק מול השר נתניהו. כלומר, הבעלים יכולים להמצא בין הפטיש לסדן הפוליטי.
אך יש גם דרך שנייה, פחות חמדנית. דרך של מחויבות ארוכת שנים. ייתכן כי הבעלים רוצים להשאר כבעלי קבוצת תקשורת גדולה ורווחית. מדובר בהרבה עוצמה, בהרבה כח. בדרך זאת, הבעלים החדשים, מרוויחים מתשלומי דיבידנד איטיים על פני זמן. מחזירים את ההלוואות שלהם על פני שנים, נותנים למימון הבנקאי לרדת לאיטו בהתאם לביצועי החברה. דומה במעט לדרך שבה נרכש בנק הפועלים, וההלוואה הגדולה שנטלו הדנקנרים דרך תעשיות מלח, מבנק לאומי ומזרחי.
תהיה הדרך של הבעלים החדשים אשר תהיה, האנליסט ריצ'ארד גוסו, מבית ההשקעות אקסלנס נשואה, בחר להותיר את המלצת "הקנייה" שלו למניית טבע, לקראת השלב המכריע במכרז על גרעין השליטה של בזק. עם זאת, הוא מדגיש כי בטווח הקרוב עלול מחיר המנייה של בזק לנוע בהתאם לתוצאות הפרטה, ופחות בהתאם למודל ה-DCF שהוא חישב, ושמצא כי יש אפסייד למחיר המנייה של כ-15%.
גוסו גם כן חושש, כפי שהבענו לעיל, מכך שלשתי הקבוצות שנותרו במכרז, "אין אסטרטגיה ארוכת טווח כמו זאת שהיתה ל-IDB", הוא מצר על עזיבת קונצרן IDB מהשתתפותו במכרז. הוא מעריך כי מחיר המכירה של בזק יהיה בהנחה מסוימת ביחס למחיר השוק של החברה בבורסה. המנייה ממריאה כעת ב-4.2% ביום המכרז, ושווי השוק הנוכחי של החברה עומד כבר על כ-3.3 מיליארד דולר.
כך, שתהיה ההכרעה אשר תתקבל, לא רק תג המחיר יהיה הגורם המכריע בהפרטת קבוצת התקשורת הגדולה והחזקה במדינה, גם הדרך שבה ינהגו הבעלים החדשים בסלסלת הביצים שהם יקבלו לידיהם. שנור או מכור, או טווח ארוך. ימים יגידו.
מאת: חזי שטרנליכט.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".