בחודשים האחרונים נרשמה תפנית בשוק התעסוקה. לאחר תקופה ארוכה של נתונים חזקים יחסית, המצב התהפך כשהתברר כי הנתונים הקודמים היו מוטים בחדות כלפי מעלה. משרד העבודה האמריקאי פרסם לאחרונה תיקון רטרואקטיבי שהפחית בכמחצית את קצב גידול המשרות הממוצע בשנה שהסתיימה במרץ, ובמקביל שיעור האבטלה עלה באוגוסט ל-4.3%, הרמה הגבוהה ביותר זה שלוש שנים. מגמה זו מערערת את ההנחה הרווחת ששוק העבודה נותר יציב גם בזמן העלאות הריבית, ומחזקת את הערכות שהכלכלה האמריקאית נכנסת לתקופה של האטה.

החולשה הזו בשוק התעסוקה היא איתות שהפד לא יכול להתעלם ממנו. המנדט הכפול של הבנק המרכזי, יציבות מחירים ותעסוקה מלאה, מחייב אותו לפעול כשהסיכון עובר מהאינפלציה אל שוק העבודה. כל עוד שוק התעסוקה היה הדוק, כלומר האבטלה נותרה נמוכה ונוצרו מספר מספק של משרות חדשות, הפד יכל להתמקד בבלימת עליות המחירים באמצעות ריבית גבוהה, אך כעת כשהאבטלה מטפסת והיקף המשרות החדשות נשחק, עולה החשש שהמדיניות המוניטרית עלולה להחמיר את ההאטה ולהוביל למיתון. לכן, בעיני כלכלנים רבים, הפחתת ריבית היא הדרך המרכזית של הפד לבלום את הפגיעה בביקוש, לייצב את שוק העבודה ולמנוע הידרדרות מעגלית של פיטורים וירידה בצריכה.

המהלך הצפוי של הפד מתרחש גם על רקע נתוני אינפלציה עדכניים שמספקים תמונה מורכבת, מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול הצביע על עלייה חודשית מעט מעל היעד (ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה), מה שממחיש את הדילמה של הפד, מצד אחד סימני האטה ברורים בשוק העבודה, ומנגד אינפלציה שעדיין לא התכנסה לגמרי ליעד. השילוב הזה מגביר את החשש שהפד נאלץ להוריד ריבית מתוך חולשה, ולא מתוך ביטחון בבלימת האינפלציה.

במקביל, ציפיות האינפלציה של הצרכנים, שבחודשים הקודמים ירדו, שבו ועלו בטווח הארוך, כאשר הציפיות ל-5 עד 10 שנים זינקו מ-3.5% ל-3.9% באוגוסט, הרמה הגבוהה מאז יוני, בניגוד לצפי לירידה. הציפיות לשנה קדימה נותרו על 4.8%, רמה גבוהה יחסית, ובמקביל נרשמה גם ירידה בסנטימנט הצרכנים בארה"ב. השילוב בין חולשה בסנטימנט לבין עלייה בציפיות האינפלציה הוא בדיוק מה שהפד חושש ממנו, האטה בצריכה וירידה בביקוש לעבודה מצד אחד, אך המשך לחצי מחירים מהצד השני, תרחיש שמעלה את הסיכון למיתון אינפלציוני (סטגפלציה).

• תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
• המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מה אומרים הכלכלנים?

סקר עדכני של בלומברג בקרב עשרות כלכלנים מצביע על קונצנזוס גובר כי הפד יפתח כעת בסדרת הורדות ריבית. החציון בסקר צופה שתי הורדות של רבע אחוז כל אחת עד סוף השנה, בעוד השווקים מתמחרים הורדת ריבית בכל אחת מהפגישות הבאות, קרי 3 הורדות עד לסוף השנה, מה שמעיד על פער בין הכלכלנים לבין השוק. גם בקרב הכלכלנים שחוזים שתי הורדות, יש פיצול בין אלו שחושבים שההורדה השנייה תגיע כבר באוקטובר לבין אלו שמצפים שהריבית תרד בדצמבר.

בעוד השוק מפרש הורדת ריבית כתמיכה לצמיחה ולשווקים, חלק גדול מהכלכלנים מזהירים שהסיבה למהלך הזה אינה חיובית כלל. לדבריהם, אם הפד בוחר להוריד ריבית כבר עכשיו, לא מדובר באקט של תמיכה אלא בניסיון לרכך פגיעה ממשית בכלכלה. "האיזון בין יעד יציבות המחירים ליעד התעסוקה נוטה כעת בבירור לכיוון התעסוקה, משום שהחולשה בשוק העבודה כבר אינה שולית", הסביר ג'יימס נייטלי, הכלכלן הראשי של ING.

הכלכלנים גם מעריכים שפאוול יתמודד בשבוע הבא עם ועדה מפולגת, כאשר ייתכנו התנגדויות מצד מישל בואומן וכריסטופר וולר שידרשו הורדה של חצי אחוז, בעוד נשיא שלוחת הפד בקנזס סיטי ג’ף שמיד עשוי להתנגד לכל הורדה.

• לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
• תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

הורדת ריבית וירידות?

הנרטיב שתמך בשוק המניות בשנה האחרונה, "תרחיש הנחיתה הרכה", שבו הפד יצליח להביא את האינפלציה ליעד בלי לפגוע בכלכלה, עלול להתפוגג. אם הכלכלה האמריקאית כבר במדרון האטה, הורדות הריבית עלולות לאותת דווקא על התחזקות הסיכון למיתון. תרחיש כזה עלול לשנות את כיוון השוק: במקום עליות על רקע ריבית נמוכה יותר, עשויות להגיע ירידות כתוצאה מהתגברות החשש להאטה.

לתוך הסיטואציה הזו נכנס גם המימד הפוליטי, שמגביר את חוסר הוודאות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך להפעיל לחץ פומבי גובר על הפד להוריד את הריבית בשיעור חד, ובמקביל בוחן מועמדים מטעמו להנהגת הבנק המרכזי בשנה הבאה. הוא אף ניסה לפטר את חברת הוועדה ליסה קוק, בטענה כי היא פועלת ממניעים פוליטיים, מהלך שבית המשפט חסם בשלב זה, אך הממשל מערער עליו.

לפי הסקר של בלומברג, 71% מהכלכלנים הביעו חשש שגורמים פוליטיים ישפיעו על החלטות הריבית בשנה הקרובה, ורובם העריכו שפיטורי קוק, אם יצליחו, יפגעו משמעותית בעצמאות הפד. החשש הזה כמעט שלא מתומחר בשווקים בשלב זה, תשואות האג"ח ל-10 שנים ירדו בחודשים האחרונים, אך אם יתעורר ספק בנכונות הפד לעמוד ביעדיו בשל לחצים פוליטיים, הדבר עלול להביא לעלייה בתשואות ולפגיעה בביטחון המשקיעים.

בשורה התחתונה

הורדת ריבית בשבוע הבא היא כמעט ודאית, אך המשמעות שלה רחוקה מלהיות חד משמעית. אם השוק יקבל אותה כתגובה לחולשה כלכלית ממשית ולא בצעד מקל בלבד, היא עלולה לסמן שינוי מגמה ולהחזיר את החשש מהאטה ואף מיתון. יהיה מעניין לעקוב לא רק אחר ההחלטה עצמה ב-17 בספטמבר, אלא גם אחר תחזיות הפד לכלכלה האמריקאית שיתפרסמו לצידה, ובעיקר אחר תגובת השווקים, שתבהיר אם הם רואים בהורדה הזו סיבה לחגיגה או דווקא לאזהרה.