IonQ
IonQ

מניית IONQ מזנקת: "אנחנו השלב הבא במהפכת המחשוב"

חברת המחשוב הקוונטי קיימה יום אנליסטים בניו יורק ובמקביל הודיעה על אישור רגולטורי בבריטניה לרכישת Oxford Ionics; המנכ"ל הצהיר כי החברה מתכננת להגיע למיליוני קיוביטים עד 2030 ולהוביל את מהפכת הקוונטום

תמיר חכמוף | (2)
נושאים בכתבה IonQ מחשב קוונטי

חברת המחשוב הקוונטי IONQ IonQ -4.19%   מזנקת היום ברקע יום האנליסטים שערכה בניו יורק שבו הציגה הנהלה החברה חזון שאפתני, לצד אישור רגולטורי חשוב בבריטניה לעסקת רכישה גדולה.

רכישה במיליארד דולר

החברה הודיעה לפני פתיחת המסחר כי קיבלה את אישור יחידת הביטחון להשקעות של ממשלת בריטניה (UK Investment Security Unit) לרכישת חברת Oxford Ionics, ובכך הוסרו כל התנאים המתלים בעסקה שנחתמה מוקדם יותר השנה. העסקה, בהיקף של יותר ממיליארד דולר במזומן ובמניות, נחשבת לאחת הרכישות הגדולות בתולדות תחום המחשוב הקוונטי, וצפויה להיסגר בתקופה הקרובה. ב-IONQ ציינו כי האישור מהווה אבן דרך משמעותית באסטרטגיית ההתרחבות של החברה, שמטרתה לבסס הובלה גם בשוק המחשוב הקוונטי וגם בתחום רשתות התקשורת הקוונטיות (Quantum Networking).

בהודעת החברה נמסר כי שילוב הטכנולוגיה והצוותים של Oxford Ionics צפוי להאיץ את מפת הדרכים של IONQ ולהעניק לה יתרון תחרותי נוסף בשוק מתפתח שצפוי להוות בסיס למחשוב, הצפנה וסייבר בעשורים הקרובים. "הרכישה הזו היא צעד מרכזי במסלול שלנו לבניית מערכות קוונטיות בקנה מידה של מרכזי נתונים, ולמימוש החזון שלנו של מחשבים בעלי שני מיליון קיוביטים עד 2030", נמסר מהחברה. ב-IONQ הדגישו כי הן היכולות המדעיות והן הניסיון ההנדסי של Oxford Ionics ישולבו במערכות העתידיות, כחלק מהמאמץ להקדים את המתחרות ולהפוך את החברה לשחקנית המרכזית בתחום.

יום האנליסטים

המנכ"ל ניקולו דה מאסי הצהיר כי IONQ היא "חברת המחשוב הקוונטי הגדולה בעולם", עם שווי שוק שהגיע היום לכ-16.5 מיליארד דולר ושני עיסוקים עיקריים: מחשוב קוונטי ורישות קוונטי. לדבריו, החברה מובילה בפער ניכר על פני מתחרותיה, כולל IBM ומיקרוסופט, ומצויה בנקודת מפנה ביכולות החישוביות שלה. "יחידות העיבוד הקוונטיות (QPU) הן השלב הבא במחשוב, אחרי עידן המעבדים הרגילים והמעבדים הגרפיים", אמר, והשווה את החברה לאנבידיה NVIDIA Corp. -3.27%   בתחילת דרכה בעולם הבינה המלאכותית.

IONQ מתבססת כיום על מערכות עם 36 קיוביטים "אלגוריתמיים", אך מציבה יעד של מיליוני קיוביטים עד 2030, דבר שהרכישה הנוכחית תעזור לה להשיג. החברה מתכוונת להשתמש במערכותיה לפתרון בעיות מורכבות בתחומי הפארמה, מדעי החומרים, פיננסים ולוגיסטיקה, ולבסס את תחום הרישות הקוונטי כבסיס לדור הבא של אבטחת המידע.

בין היתר הדגיש המנכ"ל את היתרון האנרגטי הדרמטי של מחשוב קוונטי לעומת מערכי GPU מסורתיים. לדבריו, בעוד שמחשבי על מבוססי GPU צורכים חשמל בהיקף השווה לעיר קטנה, מערכות קוונטיות צורכות חשמל ברמה של כמה מקררים תעשייתיים בלבד. הפער העצום הזה לא רק מצמצם את עלויות התפעול העתידיות של טכנולוגיית הקוונטים, אלא גם מציב אותה כפתרון בר קיימא, מרכיב חשוב בעידן שבו צריכת האנרגיה של מרכזי נתונים עשויה להפוך לגורם מגביל.

בכנס הודגשה גם פריצת דרך שהוצגה ביוני האחרון, שיתוף פעולה עם אסטרהזנקה, אנבידיה ו-AWS, שהוביל להאצת תהליכי פיתוח תרופות פי 20 לעומת מערכות קלאסיות. "זוהי ההוכחה הראשונה ליתרון קוונטי אמיתי, עם שותפים מהחזקים בעולם", ציין דה מאסי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מהות הטכנולוגיה והפוטנציאל

מחשוב קוונטי שובר את הפרדיגמה של מחשבים קלאסיים. במקום ביטים שיכולים להיות 0 או 1, מחשבים קוונטיים משתמשים ב'קיוביטים' (qubits) שיכולים להיות גם 0 וגם 1 בו זמנית, בזכות תופעות כמו סופרפוזיציה ושזירה קוונטית. היכולת הזו מאפשרת עיבוד מקבילי עצום של מידע ופתרון בעיות מתמטיות ומדעיות מורכבות בזמן קצר בהרבה לעומת מחשבים רגילים.

בנק אוף אמריקה מעריך שהתחום יהפוך לשוק של עד 2 טריליון דולר עד 2035, עם פוטנציאל לשנות את הכלכלה העולמית בדומה למה שעשו החשמל והאינטרנט. כ-31% מהארגונים שנסקרו אמרו שכיום הם נאלצים לוותר על פתרון בעיות מסוימות, כי המחשבים הקיימים לא מסוגלים להתמודד עם מורכבותן, מה שמעיד על הביקוש הטמון בטכנולוגיה הזו. הבנק גם הדגיש שהשילוב של מחשוב קוונטי עם בינה מלאכותית עשוי להאיץ משמעותית את שתי הטכנולוגיות: קוונטים יספקו כוח מחשוב אדיר, וה-AI ינצל אותו ליישומים פרקטיים, מאבחון רפואי מהיר, דרך תחבורה חכמה בזמן אמת, ועד חיזוי מזג אוויר ברזולוציה גבוהה. במקביל, בינה מלאכותית תוכל לעזור לתכנן מחשבים קוונטיים טובים יותר, וכך להאיץ את התפתחות התחום כולו.

להרחבה - "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"

לאחרונה קיבלה IONQ גם רוח גבית מצד השוק - המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים". בית ההשקעות ריליי העניק למניה המלצת "קנייה" עם אפסייד של כ-50%, כשהאנליסט קרייג אליס ציין את קצב העסקאות הגבוה, פורטפוליו הקניין הרוחני הרחב (מעל 1,000 פטנטים) והחיזוק בהנהלה כגורמים שיכולים להציב את החברה בשנים הקרובות בין מובילות התחום. בנוסף, אליס הדגיש את חוסנה הפיננסי של IONQ, עם קופת מזומנים של כ-1.6 מיליארד דולר, כ-12% משווי השוק בעת פרסום הסקירה, שמאפשרת לה לממן מו״פ, לגייס עובדים ולחתום על חוזים גדולים עם גופים ממשלתיים ותאגידיים, יתרון משמעותי בשוק תחרותי ובשלב שבו רוב החברות בענף עדיין שורפות מזומנים. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 13/09/2025 09:28
    הגב לתגובה זו
    כמו ביטקויין שהיה שלא תגידו שלא אמרו לכם
  • 1.
    אנונימי 12/09/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
    הובלה בקוונטום היא כורח עתידי.ישראל ישנה בעמידה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.