התחזית החיובית לכלכלה הישראלית - והאם הריבית תרד ל3% ב-2026?
על רקע ההסדר בצפון כלכלני דויטשה בנק, הבנק הגדול ביותר בגרמניה, צופים לכלכלה הישראלית התאוששות ניכרת בשנה הקרובה. להערכתם, במהלך 2024, הצמיחה כלכלית צפויה להגיע ל-0.2% בלבד, ולאחר מכן לעלות ל-4.3% ב-2025, ובהמשך להגיע ל-4.7% (2026), עם חזרה למגמה ארוכת הטווח במחצית השנייה של 2026.
סימני התאוששות לצד אי וודאות מוגברת
ההפיכה המפתיעה בסוריה – עוד התפתחות גיאו-פוליטית התורמת לאי הוודאות (מקור: רשתות חברתיות)
הכלכלה הישראלית חוותה התאוששות חלקית בשלושת הרבעונים הראשונים של 2024, בהובלת צריכה פרטית והוצאות ממשלתיות. חוסר הוודאות הגיאופוליטית ומגבלות ההיצע יצרו פעילות מגזרית לא אחידה, כאשר ענפי הבנייה, החקלאות והתיירות ממשיכים להציג ביצועים נמוכים. מנגד, תעשיית ההייטק החזקה ויצוא השירותים תומכים בכלכלה הישראלית. מדדים מובילים מצביעים על צמיחה מתונה ברבעון הרביעי של 2024. עם זאת, הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה והאפשרות לנורמליזציה נוספת עד סוף השנה עשויים לשמש כזרז לפעילות כלכלית מוגברת בדצמבר.
בדויטשה צופים התאוששות כלכלית ניכרת בשנה הקרובה, זאת לאור חזרת התשתיות האזרחיות והעירוניות לפעילות תקינה בצפון הארץ, מה שיביא להגברת ההיצע בשוק העבודה בצפון. הסכם הפסקת האש מול חיזבאללה, אם יחזיק מעמד, יתרום אף הוא לשיקום הכלכלי של הצפון. ההסכם צפוי להביא גם לירידה בכמות המגוייסים למילואים, מה שצפוי להוריד את ההוצאות הממשלתיות ובד בבד להגדיל את היצע העבודה לרוחב כלל מגזרי הכלכלה.
- מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מדגישים שהצפי להתאוששות הכלכלית תלוי במידה רבה באי וודאות גיאופוליטית. במקרה של הפרת הסכם הפסקת האש מצד חיזבאללה או במקרה של התפתחויות לוחמניות בגבול סוריה או אם תתפתח חזית מול אריאן, יתכן והתאוששות הכלכלה תידחה בכמה חודשים. לאור זאת, בבנק מדגישים כי ההתאוששות תלויה בהתפתחויות האזוריות במזרח התיכון.
במהלך 2024, הצמיחה כלכלית צפויה להגיע ל-0.2% בלבד, ולאחר מכן לעלות ל-4.3% ב-2025, ובהמשך להגיע ל-4.7% (2026), עם חזרה למגמה ארוכת הטווח במחצית השנייה של 2026. למעשה, בדויטשה אופטימיים יותר כלפי הכלכלה הישראלית מבנק ישראל. על־פי התחזית המאקרו כלכלית האחרונה של חטיבת המחקר בבנק ישראל, שהתפרסמה בראשית אוקטובר, הצמיחה צפויה להסתכם ב-3.8% בלבד בשנת 2025. מנגד, בנק ישראל צופה צמיחה של 0.5% בשנת 2024 לעומת הצפי של דויטשה, שהסתכם ב-0.2%.
שיא האינפלציה עוד לא הגיע
האינפלציה נמצאת במסלול תנודתי מאז השנה שעברה. תחילה, עם זעזוע בביקוש שלילי שהוביל לירידה חדה באינפלציה לצרכן ברמה שנתית ל-2.5% בפברואר. עם זאת, התאוששות מהירה בביקוש המקומי, יחד עם מגבלות ההיצע, הפכה את המגמה: עליות המחירים המתמשכות בשכר דירה, מחירי טיסות ומזון העלו את האינפלציה ל־3.6% באוגוסט וזו נותרה יציבה ב־3.5% בחודשים האחרונים. מיסים חדשים שהוטלו בתחילת השנה, בסיס נמוך מהשנה שעברה, והשפעות מתמשכות של מגבלות ההיצע צפויים לדחוף את האינפלציה למעלה מ־4% ברבעון הראשון של 2025.- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
בדויטשה צופים ירידה לטווח העליון של יעד בנק ישראל (1%-3%) עד לרבעון השלישי של 2025. שער חליפין חזק, ירידת מחירי הנפט, דעיכת מגבלות ההיצע, האטה בצמיחת השכר ומדיניות פיסקלית אחראית יותר צפויים לתרום לירידה בלחצי האינפלציה.
לפי התחזית, האינפלציה תגיע ל-2.7% ב-2025 ותוסיף לרדת ל-2.5% ב-2026. עם זאת, קיימים סיכונים לעלייה בתחזית, כמו הסרת מגבלות היצע בקצב איטי מהצפוי, תנודתיות במטבע ושחיקה במצב הפיסקלי עקב סיכונים גיאופוליטיים מתמשכים, שעלולים להאריך את משך לחצי האינפלציה.
בבנק ישראל מעריכים כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השלישי של שנת 2025) צפוי להיות 3.2%. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד על 3.8%. בשנת 2025 האינפלציה צפויה לעמוד על 2.8%.
גם בבנק ישראל מעריכים שהאינפלציה תתכנס עד סוף שנת 2025, אלא שהאחרונים נוקטים משנה זהירות באשר לתחזיות, זאת בנימוק של הנחות העבודה בלחימה בגזרות השונות. בבנק מדגישים כי עיקר האינפלציה בשנת 2025 צפויה לבוא מעליית המע״מ. בניכוי השפעת המע״מ, האינפלציה צפויה לעמוד על איזור מרכז טווח יעד האינפלציה (1%-3%).
יש מקום להורדת ריבית ב-2025
מאז אוקטובר 2023, המיקוד המרכזי של וועדת הריבית היה ייצוב השווקים הפיננסיים ויציבות המחירים. עד לאחרונה, ציפיות השוק נטו לעליית ריבית נוספת בשל עלייה חדה באינפלציה וסיכונים גיאופוליטיים מוגברים. עם זאת, שתי קריאות אינפלציה אחרונות מתחת לציפיות, הסכם הפסקת האש עם חיזבאללה, הקלה בלחץ בשווקים הפיננסים ואמצעי ייצוב פיסקאליים לאומיים שתוכננו ל-2025 (אף כי טרם יושמו) שינו את ציפיות השוק לכיוון של חידוש מחזור הקלות הריבית של בנק ישראל.
בהתחשב בהקלה הצפויה בלחצים האינפלציוניים, במיוחד במחצית השנייה של 2025 בעקבות השפעות בסיס, אנו מעריכים כי לבנק ישראל תהיה אפשרות להוריד ריבית ב-2025. עם זאת, אנו מאמינים כי הבנק יפעל בזהירות בשל אי-הוודאות הגיאופוליטית המתמשכת והעלייה הצפויה באינפלציה ברבעון הראשון של 2025.
בדויטשה צופים כי החל מהרבעון השני של 2025, בנק ישראל יחל להוריד ריבית רבעונית, עד לרמה של 3.75% בסוף השנה. בדויטשה מדגישים כי ישנה אפשרות של הורדת ריבית לרמה של 3% בשנת 2026, אלא שהמשתנים הרבים שתורמים לאי הוודאות עלולים להביא את בנק ישראל לדחות את הורדת הריבית לרמה של 3%. בדויטשה מבהירים כי גורמי אי הוודאות רבים, ביניהם: עליית טראמפ לשלטון והשפעת מדיניות הסחר שלו על ישראל, הבחירות הכלליות לכנסת ה-26, התפתחויות גיאופולטיות ועוד.
היום שאחרי חיזבאללה
הסכם הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, שנכנס לתוקף ב-27 בנובמבר לאחר כמעט 14 חודשי עימות, נחשב לפריצת דרך משמעותית. בטווח הקצר, יהיה חשוב לעקוב מקרוב אחר התפתחויות סביב עמידות הפסקת האש עם חיזבאללה, עסקת שחרור החטופים מול חמאס בעזה והפוטנציאל להתפתחות חזית ישירה מול איראן.
הסכם מתמשך עם חיזבאללה עשוי להוות בסיס לפתרון ארוך טווח יותר של הסכסוך עם חמאס, כמו גם לריכוך עוצמת הלחימה לתוך 2025. עם זאת, בהתחשב בכישלונות קודמים להגיע להסכם עם חמאס ובשני סבבי עימות צבאיים חסרי תקדים עם איראן, רמת אי-הוודאות נותרת גבוהה.
- 14.לרון 12/12/2024 09:35הגב לתגובה זותרגיעו, תוכניות חיסכון עם ריביות כמו היום נהדרות,,אז מה הסיפור,לא ח י י ב י ם.....
- 13.כל עוד ביבי בשלטון לא יהי פה טוב,זמנו נגמר (ל"ת)שי.ע 12/12/2024 09:35הגב לתגובה זו
- אבנר 12/12/2024 15:23הגב לתגובה זולמרות שהם מאיימים עליו שילך לכלא
- טלי 12/12/2024 10:24הגב לתגובה זועל ההשגים הגדולים שהביא עלינו מול אויבנו.
- אלעד 12/12/2024 11:57שהביא ההישגים. תמשיכו להשתחוות לפוליטיקאים הללו ולא משנה מימין ומשמאל שהרעילו את כל המדינה הזו. המזל של המדינה הזו אלו האנשים הטובים שבשעת משבר עושים הכל ותורמים הכל מעצמם. אל תשכח שמי שהביא עלינו את כל הנזק הזה של השביעי באוקטובר זה הצבא וביבי ומפלגתו עם כל ההכלה והכנסת המליארדים לחמאס במזוודות הכסף. זה הסיבה שמפחד מועדת חקירה ממלכתית ומחפש להקים ועדה פוליטית שהוא ישלוט בה ותוציא אותו חלק כאילו בכלל לא היה פה ראש ממשלה ב 18 שנים האחרונות.
- 12.לרון 12/12/2024 09:33הגב לתגובה זוככה המידע העתידי הצפוי לוקה יותר בחסר,"כלכלנים" אינם "נביאים" "חוזי עתיד" וכדו'
- 11.[email protected] 12/12/2024 09:24הגב לתגובה זולא לעולם חוסן קריסה בקרוב השקל זאת הונאת הפונזי הגדולה בעולם
- 10.דוגמאות טבעי 44 ד. אולי נעליים.קמטק.פועלים.אל על (ל"ת)קובי 12/12/2024 09:14הגב לתגובה זו
- 9.כל ההמלצות נועדו שאחרים ימכרו.תיזכרו זאת (ל"ת)קובי 12/12/2024 09:13הגב לתגובה זו
- 8.גליר 12/12/2024 07:21הגב לתגובה זודעתי חגיגה גדולה
- 7.מני 12/12/2024 07:16הגב לתגובה זובטווח הארוך שליש מהאוכלוסיה חיים עם דעות של ימי הביניים וחינוך של עולם שלישי. עוד שליש חושב שלנצח יוכל לשלוט על עם אחר בדרך זו או אחרת ושלעולם חוסן. שיהיה לנו בהצלחה, עדיין יש לי תקוה שמשהו ישתנה.
- סווינגר 12/12/2024 09:13הגב לתגובה זוצבר של פריטים דוברי ערבית ממדינות שונות, ללא שום היסטוריה משותפת, מלבד זו שהתפתחה אחרי הקמת מדינת ישראל. אי אפשר לקרוא לדבר כזה עם, בשום אופן. אסור להסכים עם ז'רגון שכזה, אשר משכתב ומעוות את ההיסטוריה.
- 6.לא נוגע פה בכלום. יאוש גדול (ל"ת)שלום 12/12/2024 06:50הגב לתגובה זו
- 5.כל העולם גבוה מישראל ב 38-40 אחוז .בושה (ל"ת)יעל 12/12/2024 06:49הגב לתגובה זו
- 4.ארהב עלתה אירופה עלתה המזרח עלה .ורק אנחנו ירדנו (ל"ת)יעל 12/12/2024 06:49הגב לתגובה זו
- 3.אצלנו בורסה של שקרנים ותחמניפ לא נוגע (ל"ת)שרום 12/12/2024 06:49הגב לתגובה זו
- 2.לא קונה כלום בזבל שוק שלנו (ל"ת)אלון 12/12/2024 06:47הגב לתגובה זו
- 1.שלא יעבדו עליכם. עובדה הבורסה ירדה (ל"ת)מכאל 12/12/2024 06:47הגב לתגובה זו

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.