חשבונית דיגיטלית
צילום: FREEPIK

הקוסמטיקאית ניהלה שני יומנים נפרדים - מאחד הוציאה חשבוניות. מה העונש?

ה"תרגיל" של הקוסמטיקאית, מסופון האשראי ש"משדר ישירות ליועץ המס" ועוד: היחידה הארצית לניהול ספרים ערכה מבצעי ביקורת ואלו הממצאים
איציק יצחקי | (1)

במהלך חודש מרץ ערכה היחידה הארצית לניהול ספרים ברשות המסים 4 מבצעי ביקורת, בערים רמלה, בית שמש, ירושלים, רמת גן, בני ברק ובאר שבע. במסגרת המבצעים נבדקו 144 עסקים וב-64 מהם נמצאו ליקויים חמורים של אי רישומי תקבולים או אי ניהול ספרים.

במקרים רבים קדמה לביקורת תצפית שנערכה על ידי המבקרים או קניית ביקורת מקדמית, במהלכן נמצאו עדויות להפרות. כך למשל, במקרה של קוסמטיקאית מירושלים, נערכה תצפית במקום העסק ונראה כי קיבלה סך של 160 שקל אותם לא רשמה בספרים. מבדיקת הספרים נמצא כי הקוסמטיקאית מנהלת יומנים כפולים: יומן אחד לרישום "אמיתי" של כל הלקוחות, ויומן נוסף שאת הנתונים בו היא מדווחת לרשויות המס. מבדיקה מדגמית לשנת 2023 נמצאו אי רישום תקבולים על סך 7,020 שקל ומבדיקה לשנת 2024 נמצא כי לא נרשמו בספרים תקבולים בסך 10,030 שקל. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו תקבולים אלו, השיבה בעלת העסק: "אני לא יודעת מדוע לא רשמתי את מה שמצאתם בביקורת, מהיום ארשום ולא אנהל יומנים כפולים".

בנוסף, ערכו המבקרים השוואות בין ספרי העסק לבין אמצעי התשלום השונים, לרבות יישומים מקוונים לתשלום ומסופי סליקה באשראי. כך למשל, נערכה ביקורת אצל רופא שיניים במודיעין, שבמהלכה נבדק יישומון מקוון לתשלום ונמצאו 5 עסקאות שלא נרשמו בספרי העסק. 4 עסקאות משנת 2022 על סך 7,944 שקל ועסקה נוספת בסך 2,000 שקל משנת 2023. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשם התקבול, ענה הרופא: "מדובר שחברה שעלתה לארץ ועשיתי לה טיפול שיניים ופשוט שכחתי לרשום". בקיוסק בבני ברק נמצא מסופון לסליקת אשראי שלא היה מחובר כלל לקופה רושמת. לדברי בעל העסק "המסופון משדר ישירות ליועץ המס שלי וזה בסדר". מבדיקה מדגמית עולה כי רק ביומיים שקדמו לביקורת התקבלו בצורה זו תשלומים בסך 1,300 שקל שלא נרשמו בספרי העסק.

בחלק מהמקרים הוזמנו בעלי עסקים לביקורת במשרדי מס הכנסה בעקבות מידע מודיעיני שנאסף בעניינם. כך למשל במקרה של יבואן רכב מדרום הארץ שעבד במקביל בשיפוצים. במהלך הביקורת במשרד נבדק חשבון הבנק שלו ונמצא תיעוד להפקדה של 2 צ'קים בסך 6,900 שקל אשר בגינם לא נמצא רישום בספרים. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו הצ'קים השיב בעל העסק: "הלקוחות סגרו את החנות ונתנו לחייבים שלהם להעביר לי כסף דבר שיצר בלבול".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 08/04/2024 12:02
    הגב לתגובה זו
    בחישוב גס נוספו עפ"י הכתבה הנ''ל כ-20000 שח לקופת המדינה כתוצאה מחוקי ניהול ספרים שנכתבו לפני 50 שנה שקשה מאד לעמוד בהם מלכתחילה. טוב תעשה רשות המסים אם תרענן את חוקי ניהול הספרים על מנת שיתאימו לתקופה הנוכחית ולבני אנוש. אחרת תמיד ימצאו אנשים שאינם עומדים בחוקים הבלתי אפשריים האלה. עוד לא הזכרתי את העובדה שהרבה יותר פשוט להיטפל לעסקים הקטנים ולא לבדוק את פעילותם של החברות הגדולות במשק והעסקים הגדולים. שיהיה רק טוב לכולם.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.