חשבונית דיגיטלית
צילום: FREEPIK

הקוסמטיקאית ניהלה שני יומנים נפרדים - מאחד הוציאה חשבוניות. מה העונש?

ה"תרגיל" של הקוסמטיקאית, מסופון האשראי ש"משדר ישירות ליועץ המס" ועוד: היחידה הארצית לניהול ספרים ערכה מבצעי ביקורת ואלו הממצאים
איציק יצחקי | (1)

במהלך חודש מרץ ערכה היחידה הארצית לניהול ספרים ברשות המסים 4 מבצעי ביקורת, בערים רמלה, בית שמש, ירושלים, רמת גן, בני ברק ובאר שבע. במסגרת המבצעים נבדקו 144 עסקים וב-64 מהם נמצאו ליקויים חמורים של אי רישומי תקבולים או אי ניהול ספרים.

במקרים רבים קדמה לביקורת תצפית שנערכה על ידי המבקרים או קניית ביקורת מקדמית, במהלכן נמצאו עדויות להפרות. כך למשל, במקרה של קוסמטיקאית מירושלים, נערכה תצפית במקום העסק ונראה כי קיבלה סך של 160 שקל אותם לא רשמה בספרים. מבדיקת הספרים נמצא כי הקוסמטיקאית מנהלת יומנים כפולים: יומן אחד לרישום "אמיתי" של כל הלקוחות, ויומן נוסף שאת הנתונים בו היא מדווחת לרשויות המס. מבדיקה מדגמית לשנת 2023 נמצאו אי רישום תקבולים על סך 7,020 שקל ומבדיקה לשנת 2024 נמצא כי לא נרשמו בספרים תקבולים בסך 10,030 שקל. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו תקבולים אלו, השיבה בעלת העסק: "אני לא יודעת מדוע לא רשמתי את מה שמצאתם בביקורת, מהיום ארשום ולא אנהל יומנים כפולים".

בנוסף, ערכו המבקרים השוואות בין ספרי העסק לבין אמצעי התשלום השונים, לרבות יישומים מקוונים לתשלום ומסופי סליקה באשראי. כך למשל, נערכה ביקורת אצל רופא שיניים במודיעין, שבמהלכה נבדק יישומון מקוון לתשלום ונמצאו 5 עסקאות שלא נרשמו בספרי העסק. 4 עסקאות משנת 2022 על סך 7,944 שקל ועסקה נוספת בסך 2,000 שקל משנת 2023. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשם התקבול, ענה הרופא: "מדובר שחברה שעלתה לארץ ועשיתי לה טיפול שיניים ופשוט שכחתי לרשום". בקיוסק בבני ברק נמצא מסופון לסליקת אשראי שלא היה מחובר כלל לקופה רושמת. לדברי בעל העסק "המסופון משדר ישירות ליועץ המס שלי וזה בסדר". מבדיקה מדגמית עולה כי רק ביומיים שקדמו לביקורת התקבלו בצורה זו תשלומים בסך 1,300 שקל שלא נרשמו בספרי העסק.

בחלק מהמקרים הוזמנו בעלי עסקים לביקורת במשרדי מס הכנסה בעקבות מידע מודיעיני שנאסף בעניינם. כך למשל במקרה של יבואן רכב מדרום הארץ שעבד במקביל בשיפוצים. במהלך הביקורת במשרד נבדק חשבון הבנק שלו ונמצא תיעוד להפקדה של 2 צ'קים בסך 6,900 שקל אשר בגינם לא נמצא רישום בספרים. לשאלת המבקרים מדוע לא נרשמו הצ'קים השיב בעל העסק: "הלקוחות סגרו את החנות ונתנו לחייבים שלהם להעביר לי כסף דבר שיצר בלבול".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 08/04/2024 12:02
    הגב לתגובה זו
    בחישוב גס נוספו עפ"י הכתבה הנ''ל כ-20000 שח לקופת המדינה כתוצאה מחוקי ניהול ספרים שנכתבו לפני 50 שנה שקשה מאד לעמוד בהם מלכתחילה. טוב תעשה רשות המסים אם תרענן את חוקי ניהול הספרים על מנת שיתאימו לתקופה הנוכחית ולבני אנוש. אחרת תמיד ימצאו אנשים שאינם עומדים בחוקים הבלתי אפשריים האלה. עוד לא הזכרתי את העובדה שהרבה יותר פשוט להיטפל לעסקים הקטנים ולא לבדוק את פעילותם של החברות הגדולות במשק והעסקים הגדולים. שיהיה רק טוב לכולם.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.