דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

רק 54% מהציבור סבורים שהבנק מתנהל כלפיהם בהוגנות

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פירסם את ממצאי הסקר השנתי שערך בנוגע לשביעות הרצון של לקוחות משקי הבית ובעלי עסקים מהשירות שניתן להם. המפקח על הבנקים: "מצפים מהבנקים לשפר את מערכי השירות ללקוחות"
עוזי גרסטמן | (1)

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פירסם את ממצאי הסקר השנתי שערך בנוגע לשביעות הרצון של לקוחות משקי הבית ובעלי עסקים מהשירות שניתן להם מהבנקים.

בשנים האחרונות ביצע הפיקוח על הבנקים כמה סקרים, שמטרתם לשקף את תפישת הלקוחות בנוגע לאיכות השירותים המתקבלים מהבנק שבו הם מנהלים את חשבונם, לעומת בנקים אחרים. לפי אנשי הפיקוח על הבנקים, המטרה בביצוע סקרי שביעות רצון ובפרסום ממצאיו לציבור הרחב היא חיזוק ההוגנות והתחרות בתחום השירות ללקוח, באמצעות קבלת תמונת מצב מנקודת הראות של לקוחות המערכת הבנקאית אודות השירות הניתן להם; ובהתאם לממצאים העולים, לכוון זרקור על נושאים הדורשים שיפור - ובכך להוות תמריץ לבנקים לשפר את השירות שניתן ללקוחותיהם.

הממצאים העיקריים שעולים מהסקר, שבוצע ב-2023, בין היתר לעומת ממצאי הסקר שבוצע ב-2022: 56% מהלקוחות מוכנים להמליץ לחבר או לבן משפחה לנהל את החשבון בבנק שבו הלקוח מנהל את החשבונות שלו - ללא שינוי לעומת 2022; שביעות הרצון מהשימוש באתרי האינטרנט של הבנקים ממשיכה להיות גבוהה - 90%; שביעות הרצון מהשימוש באפליקציות של הבנקים גם היא ממשיכה להיות גבוהה - 88%; חלה עלייה קלה בשביעות הרצון משירות המוקדים הטלפוניים - 72% לעומת 69% ב-2022; מנגד, חלה ירידה קלה בשביעות הרצון מהשירות הניתן בסניף - 75% לעומת 77% בסקר הקודם.

עוד עולה מסקר לקוחות משקי הבית כי רק 54% סבורים שהבנק שלהם מתנהל כלפיהם בהוגנות, לעומת 55% בסקר 2022. ממצאים אלה מצביעים על שביעות רצון נמוכה בנושא ההוגנות, המושפעת, בין היתר, משביעות הרצון הנמוכה של הלקוחות מאיכות השירות שניתן להם. אינדיקציות נוספות לגבי הצורך לשפר את איכות השירות במערכת הבנקאית עלו במסגרת העבודה המקצועית השוטפת של הפיקוח על הבנקים, בין היתר במסגרת ביצוע בקרות בתחום איכות השירות והטיפול בפניות ציבור. 

לטענת הפיקוח על הבנקים, מתוך תפישה שעל הבנקים להתנהל בהוגנות בכל הממשקים בינם לבין הלקוחות, ומתוך הבנה ששירות הולם, זמין, אפקטיבי ואיכותי ללקוחות הוא מרכיב מרכזי ובעל חשיבות רבה ביצירת חוויית לקוח חיובית בעת ביצוע פעילות פיננסית, פורסמה במרץ 2023 הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא "ניהול מערך שירות ותמיכה ללקוחות", והיא עתידה להיכנס לתוקף בעוד כשלושה חודשים. ההוראה קובעת עקרונות וחובות בתחום השירות והתמיכה בלקוחות, ומטרתה לקדם בתאגידים המפוקחים תרבות ארגונית ותהליכי עבודה שיגבירו את ההוגנות כלפי הלקוחות, וישפרו את איכות וזמינות השירות באופן מתמיד ומתמשך.

רק 24% מבעלי העסקים הקטנים שבעי רצון מהליווי בקבלת החלטות

השנה הורחב הסקר לשביעות הרצון מהשירותים שניתנים על ידי חברות כרטיסי האשראי. בתחום זה עלו הממצאים העיקריים הבאים: 60% מהמשיבים היו ממליצים לחבר או לבן משפחה לבצע עסקות באמצעות חברת כרטיסי האשראי שלהם; 76% מהמשיבים מרוצים מרמת השירות שניתן להם במוקד הטלפוני של חברת כרטיסי האשראי; 66% מהמשיבים מרוצים מרמת השירות שחברת כרטיסי האשראי מציעה להם באתר האינטרנט שלה. 58% מרוצים מרמת השירות שחברת כרטיסי האשראי מציעה להם באפליקציה שלה.

בנוגע לבעלי עסקים עצמאים, זעירים וקטנים, הנה הממצאים העיקריים שעלו מהסקר, גם כאן בין היתר לעומת ממצאי הסקר שבוצע ב-2022: חלה ירידה בנכונות להמליץ לבעל עסק אחר לנהל את החשבון בבנק שבו בעלי העסקים מנהלים את חשבונם - 47% לעומת 52% בסקר קודם; שביעות הרצון מהשימוש באתרי האינטרנט של הבנקים ממשיכה להיות גבוהה (86%); שביעות הרצון מהשימוש באפליקציות של הבנקים ממשיכה אף היא להיות גבוהה (87%); חלה ירידה בשביעות הרצון מהאפשרויות להפקדת מזומן או צ'קים - 63% לעומת 67%.

בכמה מהפרמטרים עלו נתונים נמוכים. כך למשל, שביעות הרצון מזמינות הבנקאים היתה נמוכה - 55%; גם שביעות הרצון מהיכרות הבנקאים את פעילותם העסקית וצורכיהם היתה נמוכה - 28%; וכך גם בנתון של שביעות הרצון מרמת הליווי בקבלת החלטות פיננסיות - 24%. זמינות ויחס אישי סומנו כשני הצרכים המהותיים בקשר עם הבנק.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סקר שקרי אולי זה 80 אחוז ולא 54 אחוז (ל"ת)
    יובל 19/03/2024 12:17
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.