משרד הבריאות: "ההתייקרות בביטוח הסיעודי תגרום לאנשים להישאר באשפוז"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים בשל ההחלטה כי חולים סיעודיים יקבלו גמלה מופחתת, מה שיצר סערה
איציק יצחקי | (2)

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים נוכח החלטת רשות שוק ההון כי החל מתחילת שנה הבאה, חולים סיעודיים שמבוטחים בקופות החולים יקבלו גמלה מופחתת.

הדיון נערך בהתייחס לליקווים שפורסמו בדו"ח שנתי 68 א' על הביטוחים הסיעודיים ובו נכתב כי הודות לתוחלת החיים שעולה, יש צפי להגדלת ההוצאות הנדרשות לקיום במצב זה, אך בכל הנוגע להסדרת שוק הביטוח הקבוצתי המסחרי, שהשפיע על הזכויות של חלק ניכר מאוד מהציבור, לא נעשו דברים והוא "כשל מהותי" שנמשך כ-20 שנה. בדו"ח נכתב: "ההגנה על זכויות הפרט מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לאוכלוסיית החלשים ולפעול לשיפור מצבם ורווחתם. חובתו של אגף שוק ההון, שהוא המאסדר של שוק הביטוח, לטפל במהירות ובנחישות בכשלים שבתחום אחריותו ולהסדיר את תחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי בראייה עתידית ולטווח ארוך".

"אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב. עפ"י דוח מרכז טאוב בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה ב-9,000 איש בשנה. קצב הגידול הצפוי 20-30 אלף איש עד שנת 2040", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי. "מצב זה מציב בפני המדינה אתגרים והזיקנה מאופיינת בריבוי מחלות והזדקקות לטיפול סיעודי. זה מחייב השקעות מצד המדינה ותכלול הגורמים הפועלים כרגע בתחום הסיעוד. האם אדם בן 50 יכול לישון בשקט ולדעת שבעוד 25 שנה הוא יקבל ביטוח סיעודי ולא יתחילו מולו בתרגילי השהייה? הוודעה סבורה שהמדינה צריכה להתרכז בפתרון הוליסטי כולל ועל כן תמשיך לקיים דיוני מעקב הנושא וישיבות מול רשות שוק ההון בדרישה לשתף את משרד הבריאות בשיח של קבלת ההחלטות בנושא הביטוח הסיעודי".

ח"כ מירב כהן: "זה נושא הכי חשוב בעולם במדינה מתוקנת –אנשים כל השנים שילמו ביטוח ועכשיו מורידים להם את הקצבה החודשית ב-1000 שח. זה צריך היה לפתוח מהדורות. כל פעם שמים טלאי. עוד לא נמצא כיסוי ביטוחי רב קיימא שמבטיח לאנשים פתרון רב קיימא. מהו המוצר שמבטיח כיסוי לאנשים חולים שמגיעים למצב סיעודי? זה צריך להיות מוצר שירותי בסיסי כמו חינוך למשל. המציאות היא שרק מי שיש לו הרבה כסף יוכל להתמודד עם המציאות. מי שלא – נכנס עם בני משפחתו לסיטואציה בלתי אפשרית. מי שמשלם את המחיר זה מי שלא יוצא להפגנות ואין להם לובי ולא מתראיינים בתקשורת. האנשים האלה שקופים. ממשלת ישראל והכנסת צריכה לעשות חשיבה ולראות איזה פתרון ביטוחי מציעים להם. עד אז, זה יישאר ברמה של טלאי על טלאי".

שירה עמיאור מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמרה בדיון כי הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים נסגרו למעט 2 קולקטיביים שנותרו למודל ארוך טווח לפורשי צה"ל ולגבי קופות החולים, אמרה כי בשנים האחרונים יש שינוי חד במגמה של התביעות בכל העולם וזה אילץ את הרשות לנקוט פעולה, מה שהביא להקטנת התגמולים והארכת תקופת האכשרה. לדבריה, "בשלב זה המודל התייצב, אולם אנו מבינים שזה ענף קשה לחיזוי, ולכן הוקם צוות להביא פתרון כולל בר-קיימא. אנו מתאימים למגמות המוכרות, במידת הצורך נעדכן את המודל". 

יו"ר הסתדרות הגימלאים, שמוליק מזרחי: "האחריות של מדינת ישראל לבריאות אזרחיה ובמקום שהנושא יטופל ע"י מערכות הבריאות, החריגו את הנושא הסיעודי מאחריות המדינה. האזרח צריך לדאוג לביטוח פרטי, ולאחר מכן לקופות החולים. לכ- 50% מהאוכלוסיה יש ביטוח סיעודי. הממונה על שוק ההון אינה עושה באמת את עבדותו הנאמנה.  הוא קיבל מנדט לפקח על הבנקים וחברות הביטוח. כיצד הגענו למצב שהעבירו אותנו לביטוחים דרך קופות החולים, ו- 4 חודשים לפני סיום יצאה הודעה שחברות הביטוח רוצות לסיים את הביטוחים. העלו לנו את הפרמיה, הביטוח הוא רק עד סוף שנה, מה יהיה בשנה הבאה? חוסר הוודאות מטריף את האנשים! הדרישה שלנו היא ביטוח סיעודי ממלכתי, שהמדינה דואגת לקחת באמצעות ביטוח לאומי , ולאפשר להגדיל את הסכום כדי שהמשפחות תוכלנה לטפל בבני משפחותיהן במקרה של סיעוד. אסור שהנושא יירד מסדר היום". 

טל אמתי נשרי, סגנית בכירה ליועמ״שית משרד הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות דיווח על הכשלים שקיימים בעולם הביטוח. הצוות בראשות שוק ההון טרם התייעץ עם משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש סמכות על  הסוגיות של הביטוחים הקבוצתיים וקופות החולים. ההתייקרות של הפרמיות וההפחתה בתגמולים עלולה לגרום לאנשים שאין להם פתרון חלופי להשאר באשפוז. מנכ"ל המשרד גילה את דעתו ואמר את הדברים מס' פעמים. המצב הנוכחי אינו בר קיימא, אנו לא רוצים שהעיוותים ימשיכו להתקיים במערכת הבריאות. אנו דוחים בכל הגורמים הרלוונטיים לשנות את המצב הקיים".  

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוא נתחיל בזה 07/03/2024 10:14
    הגב לתגובה זו
    כולל מה שצריך לקבל לפי חוק ולא לפי כיפוף ידיים עים המטופל ומשפחתו ה400 ש"ח שהורידו אפשר לאזן בחוזה שהמטפל/ת חותם מראש בלי סחיטה שעוד רגע אני עוזב אים לא מקבל עוד כסף.על חברות הסיעוד לעשות את זה ולא להשאיר את זה פרוץ.
  • 1.
    גימלאי 28/02/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
    בין חברות הביטוח לרבות של קופות החולים לבין המוסד לביטוח לאומי, לגבי מבוגר סיעודי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

מאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדובמאיר ברדוגו מנכ"ל הטוטו. צילום: ברני ארדוב

הישראלים אוהבים להמר: הטוטו עם מעל 2 מיליארד שקל הכנסות במחצית הראשונה של 2025

למרות שלא התקיים טורניר בינלאומי גדול במהלך החצי הראשון של 2025, הכנסות הטוטו זינקו ב-4% לעומת התקופה המקבילה ב-2024; הרווחים למדינה עמדו על 462 מיליון שקל, וערוץ האונליין כבר מהווה מעל רבע מהפעילות

רן קידר |
נושאים בכתבה טוטו

דירקטוריון הטוטו אישר את הדוחות הכספיים לחציון הראשון של 2025, שהראו שיא חדש בהיקף ההכנסות, כ־2.073 מיליארד שקל. זוהי עלייה של כ-4% לעומת החציון המקביל אשתקד, שבו נכלל גם טורניר היורו, ובגידול של כ-300 מיליון שקל מעל היעדים התקציביים שנקבעו מראש. הרווחים שהועברו לקופת המדינה הסתכמו ב-462 מיליון שקל,עלייה של כ-3% לעומת החציון הראשון של 2024, שגם הוא נחשב עד כה לחציון שיא. במקביל, חולקו לציבור מהמרים פרסים בהיקף של יותר מ-1.4 מיליארד שקל. 

מגמה נוספת שניתן לראות היא שערוץ האונליין של הטוטו הולך וגדל, וייצר הכנסה של 569 מיליון שקל בחציון הראשון, שהם כ-27% מכלל ההכנסות. מדובר בעלייה של כ-45 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בפילוח לפי ליגות, ליגת ווינר בכדורגל הישראלית מייצרת רק כ-119 מיליון שקל, לעומת ליגת האלופות, שמובילה עם הכנסות של כ-150 מיליון שקל. אחריה נמצאת ליגת ה-NBA עם כ-147 מיליון שקל והליגה הספרדית עם כ-123 מיליון שקל. 

בזירת המשחקים הבודדים, גמר ליגת האלופות בין פריז סן-ז'רמן לאינטר היה המשחק המכניס ביותר בחציון עם כ-10 מיליון שקל. המשחק המקומי הבולט היה גמר גביע המדינה בין בית"ר ירושלים להפועל באר שבע, שהכניס 5.3 מיליון שקל. 

יו"ר הטוטו, שבתאי צור: " החציון הראשון בשנת 2025 ממשיך להתנהל כשברקע הלחימה של ישראל במספר חזיתות והוא הסתיים כידוע במערכה מול איראן. אף על פי כן הטוטו בזכות שורת מהלכים שהוביל בשנים האחרונות הצליח גם בחציון הזה להמשיך לשפר את חווית הלקוח ולהגדיל את הרווחים שהוא מעביר למדינה, וכה חיוניים לה דווקא על רקע האתגרים הרבים שניצבים בפניה בימים אלה". 

מנכ"ל הטוטו, מאיר ברדוגו: " אני גאה בעובדי הטוטו שעל אף המורכבות ברמה הלאומית הצליחו לשמור על רצף תפקודי מלא בחציון הראשון, שהוביל לתוצאות העסקיות הטובות בתולדות החברה גם בהכנסות וגם בכספים המועברים לציבור. צריך לזכור שמדובר בשנה ללא אירוע ספורט גדול, ואף על פיכן הצלחנו לעקוף בחציון הראשון את ההכנסות שהיו בחציון של 2024 אשר כלל גם את היורו בגרמניה ונחשב ל