פרישה פנסיה זקן
צילום: Pixabay

משרד הבריאות: "ההתייקרות בביטוח הסיעודי תגרום לאנשים להישאר באשפוז"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים בשל ההחלטה כי חולים סיעודיים יקבלו גמלה מופחתת, מה שיצר סערה
איציק יצחקי | (2)

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים נוכח החלטת רשות שוק ההון כי החל מתחילת שנה הבאה, חולים סיעודיים שמבוטחים בקופות החולים יקבלו גמלה מופחתת.

הדיון נערך בהתייחס לליקווים שפורסמו בדו"ח שנתי 68 א' על הביטוחים הסיעודיים ובו נכתב כי הודות לתוחלת החיים שעולה, יש צפי להגדלת ההוצאות הנדרשות לקיום במצב זה, אך בכל הנוגע להסדרת שוק הביטוח הקבוצתי המסחרי, שהשפיע על הזכויות של חלק ניכר מאוד מהציבור, לא נעשו דברים והוא "כשל מהותי" שנמשך כ-20 שנה. בדו"ח נכתב: "ההגנה על זכויות הפרט מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לאוכלוסיית החלשים ולפעול לשיפור מצבם ורווחתם. חובתו של אגף שוק ההון, שהוא המאסדר של שוק הביטוח, לטפל במהירות ובנחישות בכשלים שבתחום אחריותו ולהסדיר את תחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי בראייה עתידית ולטווח ארוך".

"אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב. עפ"י דוח מרכז טאוב בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה ב-9,000 איש בשנה. קצב הגידול הצפוי 20-30 אלף איש עד שנת 2040", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי. "מצב זה מציב בפני המדינה אתגרים והזיקנה מאופיינת בריבוי מחלות והזדקקות לטיפול סיעודי. זה מחייב השקעות מצד המדינה ותכלול הגורמים הפועלים כרגע בתחום הסיעוד. האם אדם בן 50 יכול לישון בשקט ולדעת שבעוד 25 שנה הוא יקבל ביטוח סיעודי ולא יתחילו מולו בתרגילי השהייה? הוודעה סבורה שהמדינה צריכה להתרכז בפתרון הוליסטי כולל ועל כן תמשיך לקיים דיוני מעקב הנושא וישיבות מול רשות שוק ההון בדרישה לשתף את משרד הבריאות בשיח של קבלת ההחלטות בנושא הביטוח הסיעודי".

ח"כ מירב כהן: "זה נושא הכי חשוב בעולם במדינה מתוקנת –אנשים כל השנים שילמו ביטוח ועכשיו מורידים להם את הקצבה החודשית ב-1000 שח. זה צריך היה לפתוח מהדורות. כל פעם שמים טלאי. עוד לא נמצא כיסוי ביטוחי רב קיימא שמבטיח לאנשים פתרון רב קיימא. מהו המוצר שמבטיח כיסוי לאנשים חולים שמגיעים למצב סיעודי? זה צריך להיות מוצר שירותי בסיסי כמו חינוך למשל. המציאות היא שרק מי שיש לו הרבה כסף יוכל להתמודד עם המציאות. מי שלא – נכנס עם בני משפחתו לסיטואציה בלתי אפשרית. מי שמשלם את המחיר זה מי שלא יוצא להפגנות ואין להם לובי ולא מתראיינים בתקשורת. האנשים האלה שקופים. ממשלת ישראל והכנסת צריכה לעשות חשיבה ולראות איזה פתרון ביטוחי מציעים להם. עד אז, זה יישאר ברמה של טלאי על טלאי".

שירה עמיאור מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמרה בדיון כי הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים נסגרו למעט 2 קולקטיביים שנותרו למודל ארוך טווח לפורשי צה"ל ולגבי קופות החולים, אמרה כי בשנים האחרונים יש שינוי חד במגמה של התביעות בכל העולם וזה אילץ את הרשות לנקוט פעולה, מה שהביא להקטנת התגמולים והארכת תקופת האכשרה. לדבריה, "בשלב זה המודל התייצב, אולם אנו מבינים שזה ענף קשה לחיזוי, ולכן הוקם צוות להביא פתרון כולל בר-קיימא. אנו מתאימים למגמות המוכרות, במידת הצורך נעדכן את המודל". 

יו"ר הסתדרות הגימלאים, שמוליק מזרחי: "האחריות של מדינת ישראל לבריאות אזרחיה ובמקום שהנושא יטופל ע"י מערכות הבריאות, החריגו את הנושא הסיעודי מאחריות המדינה. האזרח צריך לדאוג לביטוח פרטי, ולאחר מכן לקופות החולים. לכ- 50% מהאוכלוסיה יש ביטוח סיעודי. הממונה על שוק ההון אינה עושה באמת את עבדותו הנאמנה.  הוא קיבל מנדט לפקח על הבנקים וחברות הביטוח. כיצד הגענו למצב שהעבירו אותנו לביטוחים דרך קופות החולים, ו- 4 חודשים לפני סיום יצאה הודעה שחברות הביטוח רוצות לסיים את הביטוחים. העלו לנו את הפרמיה, הביטוח הוא רק עד סוף שנה, מה יהיה בשנה הבאה? חוסר הוודאות מטריף את האנשים! הדרישה שלנו היא ביטוח סיעודי ממלכתי, שהמדינה דואגת לקחת באמצעות ביטוח לאומי , ולאפשר להגדיל את הסכום כדי שהמשפחות תוכלנה לטפל בבני משפחותיהן במקרה של סיעוד. אסור שהנושא יירד מסדר היום". 

טל אמתי נשרי, סגנית בכירה ליועמ״שית משרד הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות דיווח על הכשלים שקיימים בעולם הביטוח. הצוות בראשות שוק ההון טרם התייעץ עם משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש סמכות על  הסוגיות של הביטוחים הקבוצתיים וקופות החולים. ההתייקרות של הפרמיות וההפחתה בתגמולים עלולה לגרום לאנשים שאין להם פתרון חלופי להשאר באשפוז. מנכ"ל המשרד גילה את דעתו ואמר את הדברים מס' פעמים. המצב הנוכחי אינו בר קיימא, אנו לא רוצים שהעיוותים ימשיכו להתקיים במערכת הבריאות. אנו דוחים בכל הגורמים הרלוונטיים לשנות את המצב הקיים".  

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוא נתחיל בזה 07/03/2024 10:14
    הגב לתגובה זו
    כולל מה שצריך לקבל לפי חוק ולא לפי כיפוף ידיים עים המטופל ומשפחתו ה400 ש"ח שהורידו אפשר לאזן בחוזה שהמטפל/ת חותם מראש בלי סחיטה שעוד רגע אני עוזב אים לא מקבל עוד כסף.על חברות הסיעוד לעשות את זה ולא להשאיר את זה פרוץ.
  • 1.
    גימלאי 28/02/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
    בין חברות הביטוח לרבות של קופות החולים לבין המוסד לביטוח לאומי, לגבי מבוגר סיעודי.
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

תמר
צילום: ניו מד

המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל

דירקטוריון תמר פטרוליום קבע כי ההצטרפות למזכר ההבנות שנחתם ביולי "לא מיטיב עם השותפות"; החוזה החדש עם חח"י לא יחתם - המחלוקת צפויה לעבור להליך בוררות בלונדון

מנדי הניג |

המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.

בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.

ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.

כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.

בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.