חיים כצמן גיסיטי
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

חיים כצמן: "הנתח היחסי של הפעילות בישראל בתוך הקבוצה יגדל"

חיים כצמן הצליח להתאושש מהמשברים של השנים האחרונות ועל זה הוא נבחר לאחד מאנשי השנה הבולטים של מערכת ביזפורטל; בשיחה קצרה הוא מסביר איפה תהיה החברה בעוד 3 שנים ואיזו תכונה מדרשת מיזם
רוי שיינמן | (3)

בתקופת הקורונה ג'י סיטי היתה בסוג של משבר, אבל חיים כצמן הצליח לצאת ממנו בנחישות וביזמות, והוכיח שעם כל המשברים והקשיים - יזם כמוהו, שרגיל כבר 40 שנה להצמיח חברות, יודע להתמודד גם עם נפילות. המשבר עוד קיים, אבל הוא פחות גדול מבעבר וכצמן נבחר בזכות יכולתו לייצב את הקבוצה ולצאת מהמשברים, לאחד מאנשי השנה של מערכת ביזפורטל. 

חיים כצמן - אף אחד לא מאמין ליזם, אתה כל הזמן צריך לשכנע, להוכיח את עצמך (צילום: שלומי יוסף)

ג'י.סי.טי שפועלת בתחום הנדל"ן המניב ובייזום נכנסה לקורונה עם מינוף גבוה והגיעה לסיכון עסקי גדול. הריביות הגבוהות המשיכו להכביד ורק בחצי שנה-שנה האחרונה נראה שהקבוצה מתייצבת. זה בזכות מימושים, בזכות הנפקה של הפעילות בברזיל, באמצעות גיוסי חוב, ועל כל זה מנצח מלמעלה חיים כצמן. 

כצמן התארח בוועידת ההשקעות של ביזפורטל לשיחה קצרה במקביל לקבלת האות על הישגיו. ספר לנו קצת על מה זה להיות יזם ועל היכולת להמשיך ולא להישבר.

"זה בא מאותו מקום. יזם, בהגדרה, הוא אחד שאומרים לו שמה שהוא אומר לא ייתכן, בלתי אפשרי. יזמות בהגדרה היא של משהו שלא היה קודם, ואז קם משוגע אחד שאומר אני אעשה ולא מאמינים לו. אני מכיר את זה כבר 40 שנה. בשנת 1990 השתתפתי כאן בכנס ואמרתי אני אקים קרן ריט בארה"ב עם 100 מיליון דולר. לא האמינו כמובן והם צדקו. הריט היתה 6 מיליארד, לא היה 100 מיליון. זה לא מעניין ללכת למקומות אפשריים, זה מעניין ונכון ורווחי ללכת למקומות הלא אפשריים".

איפה תהיו בעוד 3 שנים?

"מרוכזים בישראל. הנתח היחסי יגדל. יש לנו המון זכויות בנייה ועל הנכסים הקיימים שלנו אפשר להקים עוד אלפי מ"ר בראשון לציון, כפר סבא ועוד מקומות. ארה"ב היא מגרש ביתי ורכשנו באירופה את ג'י סיטי אירופה, ואנו ממוקדים בוורשה שהיא עיר צומת ומתפתחת ומתחברת טוב עם ישראל. זו תהיה החברה. תודה גם להנהלה שלי בברזיל. הנפקנו אותה לא מזמן, אז זו עוד גאווה ישראלית בבורסה בסאו פאולו".

איך אתה רואה את כלכלת ישראל בעוד שנה מהיום?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חי 14/02/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    אסור לעלות את השמאל והערבים !
  • 1.
    בינתיים הממשלה פח (ל"ת)
    אם הממשלה ... 14/02/2024 18:36
    הגב לתגובה זו
  • רחמים 14/02/2024 21:23
    הגב לתגובה זו
    מודה ועוזב ירוחם
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

כתב אישום חריג הוגש נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס

עוזי גרסטמן |

יועץ מס מזייף מסמכים. רואה חשבון עוזר ללקוח להונות את רשויות המס. עורך דין מלמד לקוח איך לשקר לשופטים. מקצועות "מכובדים", נמצאים בשנים האחרונות במדרון תדמיתי תלול. אין כבוד - כנראה שהכל כסף. המקרה הבא לא נעים לאוזן הישראלית - לזייף ולהגיד שאתה במילואים כדי לברוח מחובה ציבורית, מהתמודדות עם חובות. זה ניצול ציני של המצב בארץ, אבל רשות המסים יודעת לאתר את המתחזים.  

רשות המסים הגישה כתב אישום חריג נגד אמיר ימין בגין זיוף שירות מילואים וניצול מלחמת חרבות ברזל לביטול חובות מס.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה כתב אישום נגד ימין, יועץ מס בן 45 מחדרה, בגין זיוף מסמכי מילואים והונאת רשות המס במהלך מלחמת חרבות ברזל. על פי כתב האישום, ימין, שנקלע לחוב מס שבח בעקבות עסקת מקרקעין שביצע בדצמבר 2018, הגיע להסדר פריסת תשלומים עם משרדי מיסוי מקרקעין בחדרה ביוני 2023. כשלא עמד בהסדר, הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק והנדל"ן שלו בדצמבר 2023. כלומר, מדובר על יועץ מס שחייב מס לרשות המס. הוא הגיע להסדר פריסה עם הרשויות, וכדי לא לשלם זייף שהוא במילואים. 

יש כאן אולי עיוורון, מצוקה גדולה, אבל מה הוא חשב לעצמו - שרשויות המס לא יודעות להצליב נתונים עם מאגרי המידע בצבא? 


כתבה מעניינת - חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.