יושב ראש מכמן דורון ספיר
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם - אלא פועלות לצדם"

כך לדברי יו"ר מיכמן מימון, דורון ספיר במסגרת וועידת ההשקעות של ביזפורטל. הוא הוסיף כי, "תעשיית האשראי החוץ-בנקאי כבר החלה ותוכל בעתיד לספק פתרונות ללקוחות עסקיים. המערכת הבנקאית בארץ ריכוזית, ואולי אף ריכוזית מדי"
עוזי גרסטמן | (2)

"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם, אלא פועלות לצדם". כך אמר היום רו”ח דורון ספיר, יו”ר דירקטוריון פעיל מיכמן מימון. הוא דיבר בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, על אשראי חוץ בנקאי, אתגרים והזדמנויות.

 יושב ראש מיכמן דורון ספיר (שלומי יוסף)ספיר בוועידה (שלומי יוסף)

לדבריו, "דמיינו לעצמכם עולם – כמו ששר שלמה ארצי, שבו יש מערכת בנקאות בישראל שמותאמת רק לעסקים. כמה כאב ראש אפשר היה למנוע מבעלי עסקים אם היתה מערכת כזו, שממוקדת, תגובתית, זריזה ואישית. שהנגישות אליה תהיה הרבה יותר קלה.

"אני מאמין שכמו בעולם, גם אצלנו הפתרון קורם עור וגידים. אני מאמין שתעשיית האשראי החוץ-בנקאי כבר החלה ותוכל בעתיד לספק פתרונות ללקוחות עסקיים, על בסיס הבנה מהירה של צרכים, תגובה וגמישות. המערכת הבנקאית בארץ טובה מאוד. מצד שני, היא ריכוזית, ואולי אף ריכוזית מידי. קצת כמו נושאת מטוסים גדולה - זריזה פחות וגמישה פחות, והנגישות אליה מאתגרת.

ספיר טוען כי שוק האשראי בישראל כיום הוא בהיקף של 1.6 טריליון שקל: "80% ממנו מכוסה על ידי הבנקים, ו-16% מוסדיים. האחרונים נותנים אשראי, אבל לעסקים גדולים ובמחמים ארוכים, הם פחות מתמקדים בעסקים בינונים וקטנים. שוק האשראי החוץ-בנקאי מכסה פחות מ-2% מסך שוק האשראי בארץ.

"יש פוטנציאל גדול של התעשייה בישראל. 36% מהאשראי בבריטניה לחברות קטנות ובינוניות מגיע מספקים חוץ-בנקאיים. בארה"ב 45% מהעסקים פונים לאפיק הזה. הדומיננטיות של השחקנים האלה מאפשרת להציע מגוון פתרונות לטובת העסקים.

"איך נראה שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל? אתייחס לחברות הציבורית השקופות. השוק עשה קפיצת מדרגה, אולי בזכות הרגולציה. הקמה של רשות הון כגוף עצמי והכפפת נותני שירותים לפיקוחה עודדו תחרות, שירות וחדשנות טכנולוגית. החברות הציבוריות האלה עובדות עם הבורסה וכפופות לרגולציה של רשות שוק ההון, אז הן רגולטוריות מאוד. יש לחברות האלה תשואות יותר מ-20%, אבל בגלל סנטינמנט שלילי של התעשייה באמצע 2022 - החברות נסחרות במכפיל 5 בממוצע. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"כיום אני יו"ר מיכמן. הצטרפתי אליה ב-2020 אחרי שחברתי למנכ"ל והבעלים, יניב ביטון. הנפקנו ב-2021 כדי להיות חברה ציבורית. מיכמן עוסקת באשראי ישיר לעסקים. לא עוסקים במגורים ולא קונים נכס לטווח ארוך, אלא נותנים אשראי ליזמים שנותנים לנו בטוחות קשיחות. נותנים אשראי להון חוזר במח"מים קצרים, בהתאמה לצורכי לקוחות. אנו מנסים לשמור על נזילות גבוה. והמח"מים קצרים כדי להגיב במהירות לשוק.

"גם גופים עסקים צריכים יכולת להיו מפוזרים מבחינת מקורות המימון. יש לנו שתי סדרות אג"ח שהנפקנו, וגם הון עצמי. יש גוף מוסדי משמעותי שהעמיד לנו חוב בכיר, ותאגידים פיננסיים נוספים שאנו נעזרים בהם ליצירת מקורות.

"מבחינת התנאים להצלחה, הבנו שאנו רוצים לנהל מיליארדי שקלים ולהיות מובילים בשוק האשראי. לשם כך צריך לבנות בסיס של ממשל תאגידי יציב; מערך פנימי של ייעוץ משפטי, ציות וניהול סיכונים; מערך כספי שמבוקר על ידי פירמות רואי חשבון מובילות; להשקיע בבניית תהליכים דיגיטליים ותהליכי חיתום; ולשמור על קשר רציף עם משקיעים וגורמים חיצוניים.

"התעשיה הפיננסית היא חלק מהכלכלה. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות, והכלכלה לא אוהבת את זה. זה מחייב רמת נגישות גבוהה. יש סנטימנט שלילי לא מוצדק. חלק מהתעשיות לא עומד ברגולציה, אבל זה מטייב ומשאיר את הגופים הטובים יותר.

"לגבי יכולת ההתמודדות עם המערכת הבנקאית, שהיא גדולה מאוד, חזקה ודומיננטית – צריך לחזק את ההבנה שאנחנו לא באים להתחרות בה, אלא לפעול לצדה. שהמשק צריך גוף כמונט גם כשיש מערכת בנקאית חזקה".

בהמשך הוסיף ספיר כי יש מקום לגידול משמעותי של נתח האשראי החוץ-בנקאי, מה שלטענתו יגביר תחרות. "בשילוב פתרונות ייחודיים, הוא יוסיף ערך לעולם העסקי, הפינטק. חברות הפינטק הן זריזות וקלות. הייתי פעמים בוועדות הכנסת, ואני רוצה לעזור לתעשיה לקבל מקורות עצמאיים לאשראי, ואולי להשתתך במכרזים מוניטריים של בנק ישראל. זה יגרום ליציבות וזה יגולגול לטובת הלקוחות שלנו", אמר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין כסף 18/02/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
    איזה תחרות חחח הצחקתם הכל כבר לא רלוונטי בכל מקרה אחרי שלוקחים הלוואה בבנק וכבר אי אפשר יותר לוקחים באשראי ... ואז הפקידה בבנק שמרוויחה רבע ממך אומרת זה לא טוב כל ההלוואות האלו...
  • 1.
    רן 15/02/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    בין הגבוהים בעולם. 15 שנה של שלטון מושחת.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.