ועידת ההשקעות

"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם - אלא פועלות לצדם"

כך לדברי יו"ר מיכמן מימון, דורון ספיר במסגרת וועידת ההשקעות של ביזפורטל. הוא הוסיף כי, "תעשיית האשראי החוץ-בנקאי כבר החלה ותוכל בעתיד לספק פתרונות ללקוחות עסקיים. המערכת הבנקאית בארץ ריכוזית, ואולי אף ריכוזית מדי"
עוזי גרסטמן | (2)

"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם, אלא פועלות לצדם". כך אמר היום רו”ח דורון ספיר, יו”ר דירקטוריון פעיל מיכמן מימון. הוא דיבר בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, על אשראי חוץ בנקאי, אתגרים והזדמנויות.

 יושב ראש מיכמן דורון ספיר (שלומי יוסף)ספיר בוועידה (שלומי יוסף)

לדבריו, "דמיינו לעצמכם עולם – כמו ששר שלמה ארצי, שבו יש מערכת בנקאות בישראל שמותאמת רק לעסקים. כמה כאב ראש אפשר היה למנוע מבעלי עסקים אם היתה מערכת כזו, שממוקדת, תגובתית, זריזה ואישית. שהנגישות אליה תהיה הרבה יותר קלה.

"אני מאמין שכמו בעולם, גם אצלנו הפתרון קורם עור וגידים. אני מאמין שתעשיית האשראי החוץ-בנקאי כבר החלה ותוכל בעתיד לספק פתרונות ללקוחות עסקיים, על בסיס הבנה מהירה של צרכים, תגובה וגמישות. המערכת הבנקאית בארץ טובה מאוד. מצד שני, היא ריכוזית, ואולי אף ריכוזית מידי. קצת כמו נושאת מטוסים גדולה - זריזה פחות וגמישה פחות, והנגישות אליה מאתגרת.

ספיר טוען כי שוק האשראי בישראל כיום הוא בהיקף של 1.6 טריליון שקל: "80% ממנו מכוסה על ידי הבנקים, ו-16% מוסדיים. האחרונים נותנים אשראי, אבל לעסקים גדולים ובמחמים ארוכים, הם פחות מתמקדים בעסקים בינונים וקטנים. שוק האשראי החוץ-בנקאי מכסה פחות מ-2% מסך שוק האשראי בארץ.

"יש פוטנציאל גדול של התעשייה בישראל. 36% מהאשראי בבריטניה לחברות קטנות ובינוניות מגיע מספקים חוץ-בנקאיים. בארה"ב 45% מהעסקים פונים לאפיק הזה. הדומיננטיות של השחקנים האלה מאפשרת להציע מגוון פתרונות לטובת העסקים.

"איך נראה שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל? אתייחס לחברות הציבורית השקופות. השוק עשה קפיצת מדרגה, אולי בזכות הרגולציה. הקמה של רשות הון כגוף עצמי והכפפת נותני שירותים לפיקוחה עודדו תחרות, שירות וחדשנות טכנולוגית. החברות הציבוריות האלה עובדות עם הבורסה וכפופות לרגולציה של רשות שוק ההון, אז הן רגולטוריות מאוד. יש לחברות האלה תשואות יותר מ-20%, אבל בגלל סנטינמנט שלילי של התעשייה באמצע 2022 - החברות נסחרות במכפיל 5 בממוצע. 

קיראו עוד ב"בארץ"

"כיום אני יו"ר מיכמן. הצטרפתי אליה ב-2020 אחרי שחברתי למנכ"ל והבעלים, יניב ביטון. הנפקנו ב-2021 כדי להיות חברה ציבורית. מיכמן עוסקת באשראי ישיר לעסקים. לא עוסקים במגורים ולא קונים נכס לטווח ארוך, אלא נותנים אשראי ליזמים שנותנים לנו בטוחות קשיחות. נותנים אשראי להון חוזר במח"מים קצרים, בהתאמה לצורכי לקוחות. אנו מנסים לשמור על נזילות גבוה. והמח"מים קצרים כדי להגיב במהירות לשוק.

"גם גופים עסקים צריכים יכולת להיו מפוזרים מבחינת מקורות המימון. יש לנו שתי סדרות אג"ח שהנפקנו, וגם הון עצמי. יש גוף מוסדי משמעותי שהעמיד לנו חוב בכיר, ותאגידים פיננסיים נוספים שאנו נעזרים בהם ליצירת מקורות.

"מבחינת התנאים להצלחה, הבנו שאנו רוצים לנהל מיליארדי שקלים ולהיות מובילים בשוק האשראי. לשם כך צריך לבנות בסיס של ממשל תאגידי יציב; מערך פנימי של ייעוץ משפטי, ציות וניהול סיכונים; מערך כספי שמבוקר על ידי פירמות רואי חשבון מובילות; להשקיע בבניית תהליכים דיגיטליים ותהליכי חיתום; ולשמור על קשר רציף עם משקיעים וגורמים חיצוניים.

"התעשיה הפיננסית היא חלק מהכלכלה. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות, והכלכלה לא אוהבת את זה. זה מחייב רמת נגישות גבוהה. יש סנטימנט שלילי לא מוצדק. חלק מהתעשיות לא עומד ברגולציה, אבל זה מטייב ומשאיר את הגופים הטובים יותר.

"לגבי יכולת ההתמודדות עם המערכת הבנקאית, שהיא גדולה מאוד, חזקה ודומיננטית – צריך לחזק את ההבנה שאנחנו לא באים להתחרות בה, אלא לפעול לצדה. שהמשק צריך גוף כמונט גם כשיש מערכת בנקאית חזקה".

בהמשך הוסיף ספיר כי יש מקום לגידול משמעותי של נתח האשראי החוץ-בנקאי, מה שלטענתו יגביר תחרות. "בשילוב פתרונות ייחודיים, הוא יוסיף ערך לעולם העסקי, הפינטק. חברות הפינטק הן זריזות וקלות. הייתי פעמים בוועדות הכנסת, ואני רוצה לעזור לתעשיה לקבל מקורות עצמאיים לאשראי, ואולי להשתתך במכרזים מוניטריים של בנק ישראל. זה יגרום ליציבות וזה יגולגול לטובת הלקוחות שלנו", אמר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין כסף 18/02/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
    איזה תחרות חחח הצחקתם הכל כבר לא רלוונטי בכל מקרה אחרי שלוקחים הלוואה בבנק וכבר אי אפשר יותר לוקחים באשראי ... ואז הפקידה בבנק שמרוויחה רבע ממך אומרת זה לא טוב כל ההלוואות האלו...
  • 1.
    רן 15/02/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
    בין הגבוהים בעולם. 15 שנה של שלטון מושחת.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.