מנכ"ל עוגן: "המשפחות החלשות ייפגעו יותר מעליית המע"מ"

מנכ"ל עוגן, שגיא בלשה,זוכר היטב את ה-25 במרץ 2003. באותה התקופההוא עבד כרפרנט של מערכת הבריאותבאגף התקציבים של משרד האוצר. באותו היום נכנסלאגף שר האוצר דאז, בנימין נתניהו."זה היה בדיוק בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה", הוא נזכר. "ביבי נכנס לחדר וביקש מאתנו להציג תקציב חדש ומקורי. הוא אמר לנו 'אל תפחדו, תכתבו את הרפורמה הכי מהפכנית שאתם יכולים לכתוב. כל מה שתרצו לשנות תגישו לי ונשנה'".מדוע לדעתך זה לא קורה כיום, בתקופה שבה ישראל חווה את אחד המשברים הכי גדולים שידעהבתולדותיה?"לממשלה אז היה מספיק אומץ לעשות את הדבר הנכון -לקחת את המשבר שבו היתה שרויה מדינת ישראל, ולבנות חברה טובה יותר".

בלשה מדבריום אחד בלבד לאחר שעבר תקציב המדינה ל-2024 -תקציב שבו מסתמנות העלאות מסים רוחביות שיעלו את יוקר המחיה בישראל ויפגעו בעיקר בשכבות החלשות. עד כמה חמור המצב? בלשה מזכיר כי"בישראל יש את הפער הכי גדול בין החזקים לחלשים מבין מדינות OECD. התקציב החדש ישפיע מאוד לרעה על האוכלוסיות המוחלשות.במקום להעביר את התקציב הנוכחי, הממשלה היתה צריכה לעשות את מה שביבי עשה ב-2003, ובפרט שיש לה גיבוי מהציבור לבנות סט רפורמות מהפכניות שישנו את התמונה בישראל מקצה לקצה".

"היאהיתה צריכהלהסתכל היכן ניתן לקצץ בהוצאותמבלי לפגוע באוכלוסיות החלשות. במקום לעשות זאת, הם מובילים לפיצוץ חברתי. יש פה סכנה קיומית לישראל, לא פחות מהסכנהמצד חמאס וחיזבאללה".

"ברגע שחלק גדול מהאוכלוסייה יבין שאין לו איך לחיות, צפוי להתרחש פיצוץ חברתי. לכן גם הנתונים שאני רואה מפחידים אותי מאוד. כולם מדברים בשנים האחרונות על אומת הסטארט-אפ, אבל שוכחים שרק 10% מכוח העבודה בישראל שייך להייטק. היתר הם עובדי לואו-טק, שפערי השכר ביניהם לביןעובדי ההייטק עצומים. החשיבה של הממשלה היתה צריכה להיות גם על היום של אחרי -איך מצמצמים את הפערים. להגדיל את המע"מ ולקצץ תקציב רווחה חברתיים זה לקרב את הפיצוץ החברתי".

"במקום שהממשלה תתעסק בקיצוצים לאוכלוסיות חסרות אונים, צריך להתמקד ברפורמות שיוצרות תמריצים ליציאה לעבודה ומאפשרות להרוויח יותר כסף ולהתמקצע יותר. בדרך זו נגביר את הצמיחה במשק, ונוביל לעלייה בגביית המסים. לכן הייתי מקצץ במשרדים מיותרים, בכספים לישיבות. הייתי מעודד התייעלות בכלל משרדי הממשלה ומייצר קיצוצי כוח אדם במטה וקיצוצי שכר בקרב עובדי המדינה. צריך ללכת אחורה ולהסתכל בחזרה על התוכנית הכלכלית של 2003. זו תוכנית שבאמצע האינתיפאדה ייצרה שגשוג ל-20 שנההבאות. הקיצוץ אזבקצבאות הילדים הוציאאוכלוסיות שלמות לשוק העבודה. הקיצוץ בדמי האבטלהגרםלאנשים לעזוב את הבית ולצאת לעבוד. היה צריך לייצר תוכנית תמריצים ליציאת גברים חרדים לעבודה. התוכנית ב-2003 הובילה לכך ששיעור ההשתתפות של הגברים החרדים במשק עלה מ-31% אז ל-53% כיום. אם שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה יעלה ל-70%ישראל תיהנה מיותר מיסוי, ואז גם נוכל לחשוב היכן ניתן להקטין את שיעורי המס כדי לעודד צמיחה".

"ככל שמשק בית צורך אחוז יותר גדול מההכנסות,הוא נפגע יותר במע"מ. משפחה חזקה תקנה בסופר פי שנייםיותר ממשפחה חלשה, והיתר יילך לחיסכון. לכן משפחה עשירה מרגישה פחות את העלייה במע"מ, בעוד שמשפחה חלשה תשתמש בכל ההכנסה לקניית מזון ובגדים, ולכן באופן רוחבי תיפגע יותר מעליית המע"מ".

"אני חושב שישראל צריכה לקבל ציון לשבח על ההתנהלות הכלכלית ב-20 השנה האחרונות. הביקורת שלי היא בשאלה איפה עושים כיום את הקיצוצים. לשיטתי היו צריכים לגעת בעיוותים בפטור ממע"מ. איזהסיבה יש לתת פטור ממע"מ לעסקים באילת, או פטור ממע"מ על פירות וירקות?".

"מה שונה מצבה של אילת מבארי או קריית שמונה? מדוע לא לתת את הפטור ליישובי קו העימות?אין סיבה שהמלונות באילת ייהנו מפטור ממע"מ. את ההטבות לעסקים ולאנשים צריך לתת דרך מס הכנסה באופן פרטני".

"הייתי בונה את התקציב כך שייצר צמיחה. מוציא יותר אחוזים מהאוכלוסייה לעבודה, מייצר תמריצים להגדלת הפריון במשק ומגדיל את ההשקעה בתשתיות, כמו גם מייצר תהליכי התייעלות בסקטור הציבורי. הייתי מקצץ באופן סיסטמתי בשכר, משנה את שיטות העבודה ומקטין את הביורוקרטיה. בנושא המיסויהייתי בודק היכן ניתן להקטין מסים כדי לאפשר למשק לצמוח".

"זובדיוק דוגמא לאיך שגזירות כאלה נוגעות בכיסים של מעמד הביניים ומטה.מדוע לא קיצצו בקצבאות הילדים? הוכח שזה גורם ליותר אנשים לצאת לעבוד ולהרוויח".

"זואי דאגה לשכירים העניים".

"אני מאמין שעוגן תקבל הרבה יותר פניות. ההשפעה הכי ישירהתהיה על כמות משקי הבית שייקלעו לחובות והוצאות לפועל בגלל צ'קים חוזרים. זה ייקח זמן עד שנראה את הקריסה בפועל, שכן לוקח לאנשים זמן להידרדר להליכי הוצאה לפועל".

עוגןהוא ארגון פיננסי חברתי ללא מטרות רווח שהוקם לפני כ-33 שנה. מאז הקמתו העניק הארגון אשראי בהיקף של כ-2 מיליארד שקל ל-80 אלף משקי בית, עסקים קטנים ועמותות בישראל. בלשה מכהן כמנכ"ל עוגןמ-2016. תיק האשראי של עוגן מסתכם כיום ביותר מ-500 מיליון שקל,כשההלוואות שלוניתנות ללא ריבית או בריבית מסובסדת. במסגרת תוכנית החירום שהושקה על ידי הארגון בתחילת המלחמה, "עוגן לכל ישראלי", מעניקה עוגן הלוואות של עד 60 אלף שקל ללא ריבית, ומעמידה לכל לווה ייעוץ כלכלי בחינם.איך השפיעה המלחמה על לקוחות עוגן?

"משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל הם הנפגעים העיקריים מהמלחמה וממצב החירום -במיוחד ביישובים הסמוכים לרצועת עזה.העלייה החדה ביותר בביקוש להלוואות נרשמה באופקים – שם צמחו הבקשות להלוואות חירום פי 100 -מחמשבקשות בשלושתהחודשים שקדמו למלחמה ל-500 בקשות בשלושתהחודשים מאז שפרצה. זינוקנרשם גם בנתיבות ובאשקלון. בנתיבות נרשמה עלייה של 154% בביקוש להלוואות, מ-37 ל-94 פניות.באשקלון היה זינוקשל 151%, מ-37 ל-93 פניות בתקופת המלחמה.בשדרות העלייה במספר הבקשות היתה סולידית יותר -כ-75%, מ-16ל-28 פניות. אנו מניחים שהסיבה היאהפינוי היזום של תושבי העיר, שבעקבות המלחמה קיבלו מהמדינה מענקי אכלוס. תושבי אופקים, נתיבות ואשקלון לא זכאים למענקים אלה.עלייהשל פי שניים נרשמהגם בבקשות להלוואה בבאר שבע, שבה הוגשו מפרוץ המלחמה 125 בקשות,לעומת 63 בשלושת החודשים שקדמו למלחמה.

"אנו מערבבים כספים פילנתרופיים עם הלוואות אג"ח מהמוסדיים וקווי אשראי מבנקים. המודל שבנינו מאפשר לנו לקחת יותר סיכונים ממודלים אחרים הפועלים בשוק -מודלים של חברותאשראי חוץ-בנקאי,שראינו שבתקופה האחרונה מתקשים מאוד לשרוד".

"אנו משכיבים עבורם שכבת הגנה פילנתרופית, כך שאם יש מקרי דיפולט - מי שסופג אותם הוא הכסף הפילנתרופי. המודל המיוחד שבנינו מאפשר לנו לערבב בין כספיים מסחריים משוק הון לכספי תרומות, ולהעניק אותם כהלוואות מסחריות. אין לזה אח ורע בישראל".

"גייסנו כ-200 מיליון שקל מפילנתרופים. על בסיס זה אנו מנפיקים אג"ח בשוק ומקבלים קווי אשראי מבנקים מסחריים. אני מאמין שנוכל לתת השנה אשראיבהיקף של כ-370 מיליון שקל, ואולי אף נגיע לחצי מיליארד שקל.כך נוכל לעזור ליותר מלכ"רים, עסקים קטנים ומשקי בית במעמד הבינוני-נמוך, שמתקשים לסגור את החודש ולא מקבלים הלוואות בשום מקום אחר".

"התופעה דומה, אך הביקושים כפולים מאלה שלתקופת הקורונה. הנפגעים הראשונים הם תמיד העסקים הקטנים והמשפחות החלשות. מ-7 באוקטובר ראינו זינוק חד במספר הבקשות להלוואות חירום וליווי פיננסי.קיבלנו כ-12 אלף פניות, מתוכם כ-3,500 ממשקי בית והיתר מעסקים ועמותות. לכן השקנו את תוכנית "עוגן לכל ישראלי",ומאז הגיעו אלינו בקשות להלוואות בהיקף של כ-342 מיליון שקל. בקשות לכ-285 מיליון שקל מתוכם הגיעו מעסקים קטנים, 44 מיליון שקל ממשקי בית ו-13 מיליון שקל מעמותות".

מה שיעור הבקשות שאישרתם?"כ-50% מהפניות אושרו או יאושרו בתקופה הקרובה".איך זה בהשוואה לרבעון שקדם למלחמה ?"מדובר בזינוק של מאות אחוזים".מי הלקוחות שמקבלים את ההלוואות?

"יש לנו שלושה קהלי יעד. משקי בית בעשירוןחמש ומטה עם הכנסה מקסימלית של עד 18 אלף שקל. מגיעותלתוכנית משפחות עם הכנסה נמוכה בהרבה, של כ-5,000 שקל בחודש".הכספים בתוכנית מספיקים להם?

"הם יכולים לפנות לתוכניות אחרות שהשקנו,למשפחות שהתרסקו כלכלית ונקלעו למעורבות של הוצאה לפועל. אנו מפעילים את הפרויקט היחיד בישראל שמטפל ועוזר להם להשתקם. פרויקט אחר מיועד לאנשים עם דירוג האשראי הכי נמוך בישראל. אנחנו הארגון היחיד בישראל שמוכן להעניק להם הלוואה".

כמה כסף הקצתם לשני הפרויקטים?"כ-140 מיליון שקל לשניהם יחד".

"עסקים קטנים וזעירים עם מחזור של עד2 מיליון שקל. המקסימום שאנו מוכנים לקבל בסגמנט זה הם עסקים עם מחזור של עד 12 מיליון שקל, מעבר לכך לאנסייע. קהל יעד נוסף הוא העמותות. מדובר על מלכ"רים שלא יכוללקבל אשראי במערכת הבנקאית ואנו מקור האשראי היחידי שלהם".

"בעלי עסקי מזון, קמעונאות, שיפוצים ובנייה, סיטונאים קטנים, קמעונאים ותיירות". איזה סוגי מלכ"רים?

"עמותות של חינוך, תרבות, ספורט, עמותות לבוגרים של יחידות צבאיות, ארגוני חוסן שעוסקים בתמיכה פסיכולוגית לציבור".

איך המלחמה השפיע עליהם?"בשל המלחמה, לעמותות ישהרבה יותר פעילות, ולכן ההוצאות גדלו. הןחייבותלקבל הלוואות כדי לגשר על הזמן. לכל אחד משלושת המגזרים אנו מעניקים לצד ההלוואה גם ליווי פיננסי צמוד. אנחנו לא דוחפים סתם הלוואות. מטרתנו לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי".מה גובה ההלוואה שאתם מעניקים במסגרת תוכנית החירום?

"עד 60 אלף שקל לבית שיש לו פגיעה פיזית ברכוש. עד40 אלף שקל לבית עם פגיעה בפרנסה,ו-40 אלף שקל למשק בית מעוטף עזה, מהמפונים".

"הדיפולט ההיסטורי שלנו הוא כ-0.7%. זה קורה בין היתרמפני שאנו נותנים גרייס של חצי שנה בהחזר, ההלוואות ליחידים ניתנות ללא ריבית, וסכומי ההחזר הם מחצית מהסכומיםשהלווה היה צריך להחזיר לבנק אם היה לוקח הלוואה ממנו. גם הפריסה נוחה, את ההלוואות הם נדרשים להחזיר לאורך חמש שנים".יש להניח שהמלחמה תעלה את שיעורי הדיפולט.

"אני מעריך שנראה דיפולטגבוה יותר, של כ-5%, בין היתר מפני שאנו לא מבקשים ביטחונות או ערבים. אבל את המספר המדויק נדע רק בעוד חמש שנים".

"אם לא נגבה את הכסף חזרה נתקשה לגייס כספים מהעולם העסקי והפילנתרופי. לכן אנו נוקטים צעדי גבייה, אך בצורה רכה יותר. אנחנו יכולים לפרוס את ההלוואה ליותר שנים, ורק כשכלו כל הקצים -האדם נעלםאו מסרב להחזיר, ננקוט צעדי גבייה.בהתחלה נתקשר, נשלח התראותורק לאחר מכן ננקוט בצעדים משפטיים".

"מעולם לא. היו מקרים של פנייה להוצאה לפועל,אבל מדובר על אחוזים נמוכיםמאוד, של כ-1% מכללהלווים".מדוע בעצם הלווים מגיעים אליכם ולא לבנקים?

"יש הדרת אשראי במדינת ישראל למשקי בית מוחלשים, שיקבלו הלוואות בריביתגבוהה מאוד. אם שרית הספרית משדרות צריכה מכונות חדשות למספרה, הבנק לא יתעסק איתה. עסקי מסעדות בכלל לא יכולים לקבל הלוואות מגופי הבנקאות. פיתחנו כלים שמאפשרים לנו לטפל באוכלוסיות המוחלשות".