הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
שגיא בלשה עוגן
צילום: IAC

מנכ"ל עוגן: "המשפחות החלשות ייפגעו יותר מעליית המע"מ"

שגיא בלשה מנכ"ל עוגן סבור שהממשלה העבירה תקציב שפוגע בעיקר בחלשים, חושש מהתמרדות חברתית ומספר על ביבי שהוא זוכר, "ברגע שחלק גדול מהאוכלוסייה יבין שאין לו איך לחיות, יתרחש פיצוץ חברתי"
שלי אפלברג | (7)
נושאים בכתבה אשראי חוץ בנקאי מע"מ עוגן שגיא בלשה

מנכ"ל עוגן, שגיא בלשה, זוכר היטב את ה-25 במרץ 2003. באותה התקופה הוא עבד כרפרנט של מערכת הבריאות באגף התקציבים של משרד האוצר. באותו היום נכנס לאגף שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. "זה היה בדיוק בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה", הוא נזכר. "ביבי נכנס לחדר וביקש מאתנו להציג תקציב חדש ומקורי. הוא אמר לנו 'אל תפחדו, תכתבו את הרפורמה הכי מהפכנית שאתם יכולים לכתוב. כל מה שתרצו לשנות תגישו לי ונשנה'".

מדוע לדעתך זה לא קורה כיום, בתקופה שבה ישראל חווה את אחד המשברים הכי גדולים שידעה בתולדותיה?

"לממשלה אז היה מספיק אומץ לעשות את הדבר הנכון - לקחת את המשבר שבו היתה שרויה מדינת ישראל, ולבנות חברה טובה יותר".

 

בישראל קיים הפער הגדול ביותר בין חלשים לחזקים מבין מדינות ה-OECD
בלשה מדבר יום אחד בלבד לאחר שעבר תקציב המדינה ל-2024 - תקציב שבו מסתמנות העלאות מסים רוחביות שיעלו את יוקר המחיה בישראל ויפגעו בעיקר בשכבות החלשות. עד כמה חמור המצב? בלשה מזכיר כי "בישראל יש את הפער הכי גדול בין החזקים לחלשים מבין מדינות OECD. התקציב החדש ישפיע מאוד לרעה על האוכלוסיות המוחלשות. במקום להעביר את התקציב הנוכחי, הממשלה היתה צריכה לעשות את מה שביבי עשה ב-2003, ובפרט שיש לה גיבוי מהציבור לבנות סט רפורמות מהפכניות שישנו את התמונה בישראל מקצה לקצה".

 

היכן הממשלה טועה?
"היא היתה צריכה להסתכל היכן ניתן לקצץ בהוצאות מבלי לפגוע באוכלוסיות החלשות. במקום לעשות זאת, הם מובילים לפיצוץ חברתי. יש פה סכנה קיומית לישראל, לא פחות מהסכנה מצד חמאס וחיזבאללה".

 

מדוע?
"ברגע שחלק גדול מהאוכלוסייה יבין שאין לו איך לחיות, צפוי להתרחש פיצוץ חברתי. לכן גם הנתונים שאני רואה מפחידים אותי מאוד. כולם מדברים בשנים האחרונות על אומת הסטארט-אפ, אבל שוכחים שרק 10% מכוח העבודה בישראל שייך להייטק. היתר הם עובדי לואו-טק, שפערי השכר ביניהם לבין עובדי ההייטק עצומים. החשיבה של הממשלה היתה צריכה להיות גם על היום של אחרי - איך מצמצמים את הפערים. להגדיל את המע"מ ולקצץ תקציב רווחה חברתיים זה לקרב את הפיצוץ החברתי".

 

במה היית ממליץ שהממשלה תקצץ?
"במקום שהממשלה תתעסק בקיצוצים לאוכלוסיות חסרות אונים, צריך להתמקד ברפורמות שיוצרות תמריצים ליציאה לעבודה ומאפשרות להרוויח יותר כסף ולהתמקצע יותר. בדרך זו נגביר את הצמיחה במשק, ונוביל לעלייה בגביית המסים. לכן הייתי מקצץ במשרדים מיותרים, בכספים לישיבות. הייתי מעודד התייעלות בכלל משרדי הממשלה ומייצר קיצוצי כוח אדם במטה וקיצוצי שכר בקרב עובדי המדינה. צריך ללכת אחורה ולהסתכל בחזרה על התוכנית הכלכלית של 2003. זו תוכנית שבאמצע האינתיפאדה ייצרה שגשוג ל-20 שנה הבאות. הקיצוץ אז בקצבאות הילדים הוציא אוכלוסיות שלמות לשוק העבודה. הקיצוץ בדמי האבטלה גרם לאנשים לעזוב את הבית ולצאת לעבוד. היה צריך לייצר תוכנית תמריצים ליציאת גברים חרדים לעבודה. התוכנית ב-2003  הובילה לכך ששיעור ההשתתפות של הגברים החרדים במשק עלה מ-31% אז ל-53% כיום. אם שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה יעלה ל-70% ישראל תיהנה מיותר מיסוי, ואז גם נוכל לחשוב היכן ניתן להקטין את שיעורי המס כדי לעודד צמיחה".

 

איך אתה מעריך שעליית המע"מ ל-18% תשפיע על השכבות החלשות?
"ככל שמשק בית צורך אחוז יותר גדול מההכנסות, הוא נפגע יותר במע"מ. משפחה חזקה תקנה בסופר פי שניים יותר ממשפחה חלשה, והיתר יילך לחיסכון. לכן משפחה עשירה מרגישה פחות את העלייה במע"מ, בעוד שמשפחה חלשה תשתמש בכל ההכנסה לקניית מזון ובגדים, ולכן באופן רוחבי תיפגע יותר מעליית המע"מ".

 

מה היית ממליץ לממשלה לעשות עקב המלחמה?
"אני חושב שישראל צריכה לקבל ציון לשבח על ההתנהלות הכלכלית ב-20 השנה האחרונות. הביקורת שלי היא בשאלה איפה עושים כיום את הקיצוצים. לשיטתי היו צריכים לגעת בעיוותים בפטור ממע"מ. איזה סיבה יש לתת פטור ממע"מ לעסקים באילת, או פטור ממע"מ על פירות וירקות?".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

אילת כיום נמצאת במשבר חריף.
"מה שונה מצבה של אילת מבארי או קריית שמונה? מדוע לא לתת את הפטור ליישובי קו העימות? אין סיבה שהמלונות באילת ייהנו מפטור ממע"מ. את ההטבות לעסקים ולאנשים צריך לתת דרך מס הכנסה באופן פרטני".

 

מה היית עושה אחרת?
"הייתי בונה את התקציב כך שייצר צמיחה. מוציא יותר אחוזים מהאוכלוסייה לעבודה, מייצר תמריצים להגדלת הפריון במשק ומגדיל את ההשקעה בתשתיות, כמו גם מייצר תהליכי התייעלות בסקטור הציבורי. הייתי מקצץ באופן סיסטמתי בשכר, משנה את שיטות העבודה ומקטין את הביורוקרטיה. בנושא המיסוי הייתי בודק היכן ניתן להקטין מסים כדי לאפשר למשק לצמוח".

ההסתדרות הגיע להסכמה עם הממשלה שכל עובד יוותר על 400 שקל דמי הבראה כתרומה למאמץ המלחמתי. מה דעתך על זה? לעובד שמרוויח כ-10,000 שקל בחודש, 400 שקל זה הרבה כסף, בעוד מי שמרוויח כ-30 אלף שקל לא ממש ייפגע מהמהלך.

"זו בדיוק דוגמא לאיך שגזירות כאלה נוגעות בכיסים של מעמד הביניים ומטה. מדוע לא קיצצו בקצבאות הילדים? הוכח שזה גורם ליותר אנשים לצאת לעבוד ולהרוויח".

 

אז אתה מסכים שההסתדרות דאגה כאן למעמד השכירים העשיר?
"זו אי דאגה לשכירים העניים".

 

איך התקציב החדש שאושר ישפיע על משקי הבית שפונים אליכם לעזרה?
"אני מאמין שעוגן תקבל הרבה יותר פניות. ההשפעה הכי ישירה תהיה על כמות משקי הבית שייקלעו לחובות והוצאות לפועל בגלל צ'קים חוזרים. זה ייקח זמן עד שנראה את הקריסה בפועל, שכן לוקח לאנשים זמן להידרדר להליכי הוצאה לפועל".

 

עוגן העניק הלוואות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל

 

עוגן הוא ארגון פיננסי חברתי ללא מטרות רווח שהוקם לפני כ-33 שנה. מאז הקמתו העניק הארגון אשראי בהיקף של כ-2 מיליארד שקל ל-80 אלף משקי בית, עסקים קטנים ועמותות בישראל. בלשה מכהן כמנכ"ל עוגן מ-2016. תיק האשראי של עוגן מסתכם כיום ביותר מ-500 מיליון שקל, כשההלוואות שלו ניתנות ללא ריבית או בריבית מסובסדת. במסגרת תוכנית החירום שהושקה על ידי הארגון בתחילת המלחמה, "עוגן לכל ישראלי", מעניקה עוגן הלוואות של עד 60 אלף שקל ללא ריבית, ומעמידה לכל לווה ייעוץ כלכלי בחינם.

איך השפיעה המלחמה על לקוחות עוגן?

"משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל הם הנפגעים העיקריים מהמלחמה וממצב החירום - במיוחד ביישובים הסמוכים לרצועת עזה. העלייה החדה ביותר בביקוש להלוואות נרשמה באופקים – שם צמחו הבקשות להלוואות חירום פי 100 - מחמש בקשות בשלושת החודשים שקדמו למלחמה ל-500 בקשות בשלושת החודשים מאז שפרצה. זינוק נרשם גם בנתיבות ובאשקלון. בנתיבות נרשמה עלייה של 154% בביקוש להלוואות, מ-37 ל-94 פניות. באשקלון היה זינוק של 151%, מ-37 ל-93 פניות בתקופת המלחמה. בשדרות העלייה במספר הבקשות היתה סולידית יותר - כ-75%, מ-16 ל-28 פניות. אנו מניחים שהסיבה היא הפינוי היזום של תושבי העיר, שבעקבות המלחמה קיבלו מהמדינה מענקי אכלוס. תושבי אופקים, נתיבות ואשקלון לא זכאים למענקים אלה. עלייה של פי שניים נרשמה גם בבקשות להלוואה בבאר שבע, שבה הוגשו מפרוץ המלחמה 125 בקשות, לעומת 63 בשלושת החודשים שקדמו למלחמה.

 

מאיפה הכסף להעניק אשראי?
"אנו מערבבים כספים פילנתרופיים עם הלוואות אג"ח מהמוסדיים וקווי אשראי מבנקים. המודל שבנינו מאפשר לנו לקחת יותר סיכונים ממודלים אחרים הפועלים בשוק - מודלים של חברות אשראי חוץ-בנקאי, שראינו שבתקופה האחרונה מתקשים מאוד לשרוד".

 

למה שהמוסדיים והבנקים ייתנו לכם הלוואות ואשראי?
"אנו משכיבים עבורם שכבת הגנה פילנתרופית, כך שאם יש מקרי דיפולט - מי שסופג אותם הוא הכסף הפילנתרופי. המודל המיוחד שבנינו מאפשר לנו לערבב בין כספיים מסחריים משוק הון לכספי תרומות, ולהעניק אותם כהלוואות מסחריות. אין לזה אח ורע בישראל".
 

כמה כסף גייסתם מאז פרוץ המלחמה?

"גייסנו כ-200 מיליון שקל מפילנתרופים. על בסיס זה אנו מנפיקים אג"ח בשוק ומקבלים קווי אשראי מבנקים מסחריים. אני מאמין שנוכל לתת השנה אשראי בהיקף של כ-370 מיליון שקל, ואולי אף נגיע לחצי מיליארד שקל. כך נוכל לעזור ליותר מלכ"רים, עסקים קטנים ומשקי בית במעמד הבינוני-נמוך, שמתקשים לסגור את החודש ולא מקבלים הלוואות בשום מקום אחר".

האם המשבר הכלכלי הנוכחי, כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, דומה למשבר שראיתם בקורונה?

"התופעה דומה, אך הביקושים כפולים מאלה של תקופת הקורונה. הנפגעים הראשונים הם תמיד העסקים הקטנים והמשפחות החלשות. מ-7 באוקטובר ראינו זינוק חד במספר הבקשות להלוואות חירום וליווי פיננסי. קיבלנו כ-12 אלף פניות, מתוכם כ-3,500 ממשקי בית והיתר מעסקים ועמותות. לכן השקנו את תוכנית "עוגן לכל ישראלי", ומאז הגיעו אלינו בקשות להלוואות בהיקף של כ-342 מיליון שקל. בקשות לכ-285 מיליון שקל מתוכם הגיעו מעסקים קטנים, 44 מיליון שקל ממשקי בית ו-13 מיליון שקל מעמותות".

 

מה שיעור הבקשות שאישרתם?

"כ-50% מהפניות אושרו או יאושרו בתקופה הקרובה".

איך זה בהשוואה לרבעון שקדם למלחמה ?

"מדובר בזינוק של מאות אחוזים".

מי הלקוחות שמקבלים את ההלוואות?

"יש לנו שלושה קהלי יעד. משקי בית בעשירון חמש ומטה עם הכנסה מקסימלית של עד 18 אלף שקל. מגיעות לתוכנית משפחות עם הכנסה נמוכה בהרבה, של כ-5,000 שקל בחודש".

הכספים בתוכנית מספיקים להם?

"הם יכולים לפנות לתוכניות אחרות שהשקנו, למשפחות שהתרסקו כלכלית ונקלעו למעורבות של הוצאה לפועל. אנו מפעילים את הפרויקט היחיד בישראל שמטפל ועוזר להם להשתקם. פרויקט אחר מיועד לאנשים עם דירוג האשראי הכי נמוך בישראל. אנחנו הארגון היחיד בישראל שמוכן להעניק להם הלוואה".

 

כמה כסף הקצתם לשני הפרויקטים?

"כ-140 מיליון שקל לשניהם יחד".

 

איזה עוד קהלים מגיעים אליכם לקבל הלוואות?
"עסקים קטנים וזעירים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל. המקסימום שאנו מוכנים לקבל בסגמנט זה הם עסקים עם מחזור של עד 12 מיליון שקל, מעבר לכך לא נסייע. קהל יעד נוסף הוא העמותות. מדובר על מלכ"רים שלא יכול לקבל אשראי במערכת הבנקאית ואנו מקור האשראי היחידי שלהם".

 

מה הם סוגי העסקים שהגיעו לקבל הלוואות כעת?
"בעלי עסקי מזון, קמעונאות, שיפוצים ובנייה, סיטונאים קטנים, קמעונאים ותיירות".  

איזה סוגי מלכ"רים?

"עמותות של חינוך, תרבות, ספורט, עמותות לבוגרים של יחידות צבאיות, ארגוני חוסן שעוסקים בתמיכה פסיכולוגית לציבור".

 

איך המלחמה השפיע עליהם?

"בשל המלחמה, לעמותות יש הרבה יותר פעילות, ולכן ההוצאות גדלו. הן חייבות לקבל הלוואות כדי לגשר על הזמן. לכל אחד משלושת המגזרים אנו מעניקים לצד ההלוואה גם ליווי פיננסי צמוד. אנחנו לא דוחפים סתם הלוואות. מטרתנו לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי".

מה גובה ההלוואה שאתם מעניקים במסגרת תוכנית החירום?

"עד 60 אלף שקל לבית שיש לו פגיעה פיזית ברכוש. עד 40 אלף שקל לבית עם פגיעה בפרנסה, ו-40 אלף שקל למשק בית מעוטף עזה, מהמפונים".

 

מה שיעורי הדיפולט שאתם רואים?
"הדיפולט ההיסטורי שלנו הוא כ-0.7%. זה קורה בין היתר מפני שאנו נותנים גרייס של חצי שנה בהחזר, ההלוואות ליחידים ניתנות ללא ריבית, וסכומי ההחזר הם מחצית מהסכומים שהלווה היה צריך להחזיר לבנק אם היה לוקח הלוואה ממנו. גם הפריסה נוחה, את ההלוואות הם נדרשים להחזיר לאורך חמש שנים".

יש להניח שהמלחמה תעלה את שיעורי הדיפולט.

"אני מעריך שנראה דיפולט גבוה יותר, של כ-5%, בין היתר מפני שאנו לא מבקשים ביטחונות או ערבים. אבל את המספר המדויק נדע רק בעוד חמש שנים".

מה קורה עם מי שלא מחזיר את ההלוואה? האם ננקטים נגדו צעדים?

"אם לא נגבה את הכסף חזרה נתקשה לגייס כספים מהעולם העסקי והפילנתרופי. לכן אנו נוקטים צעדי גבייה, אך בצורה רכה יותר. אנחנו יכולים לפרוס את ההלוואה ליותר שנים, ורק כשכלו כל הקצים - האדם נעלם או מסרב להחזיר, ננקוט צעדי גבייה. בהתחלה נתקשר, נשלח התראות ורק לאחר מכן ננקוט בצעדים משפטיים".

 

מישהו נכנס למאסר בגלל שלא החזיר לכם כסף?
"מעולם לא. היו מקרים של פנייה להוצאה לפועל, אבל מדובר על אחוזים נמוכים מאוד, של כ-1% מכלל הלווים".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    למרבה הצער רוב החלשים הם מצביעי השקרן הנאשם הרופס (ל"ת)
    דנדן 17/01/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוני 17/01/2024 11:48
    הגב לתגובה זו
    כולם צריכים לשאת בנטל.
  • יהלום 17/01/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
    מצוין אז תעלה עוד מיסים ומשכורות לשירות הציבורי והמדינה שופטים פקידי אוצר וכו' ''תשגשג''
  • 4.
    העלאת המע''מ זה פגיעה בחלשים ומעודד אינפלציה (ל"ת)
    יהלום 17/01/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    המטיף 17/01/2024 10:06
    הגב לתגובה זו
    הפערים הם עדתיים בעיקרם, לא אומר שאין מזרחיים אמידים, אבל אין כמעט בכלל אשכנזים עניים... ומכאן נובע הפער האמיתי והמהותי באמת... בשונה מאד מארצות הברית וממדינות המערב, ששם הלבנים הם בין קבוצות המוחלשות ביותר... העובדה שאין בכלל אשכנזים עניים מאד מקשה מהרבה בחינות לבנות כאן חברה תקינה...
  • 2.
    אלוהים שישמור אותנו כמה שטויות יוצאות מפה של אדם בודד (ל"ת)
    חובב מאקרו כלכלה 17/01/2024 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Robin Hood 17/01/2024 09:01
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו הורס גם את מרקם החברתי
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
בנימין נתניהובנימין נתניהו

נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"

ראש הממשלה מדגיש במסיבת עיתונאים כלכלית כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בנימין נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים הערב (שלישי) מסיבת עיתונאים כלכלית בלשכתו בירושלים, במטרה להרגיע את המערכת הפיננסית לאחר הסערה שעוררו דבריו אתמול על אפשרות של מגמות אוטרקיות במשק. לצדו נכחו שר הכלכלה ניר ברקת והיועץ הכלכלי אבי שמחון.


נתניהו הדגיש כי כלכלת ישראל איתנה: "היא חזקה, חזקה מאוד. בעשורים האחרונים היא מדהימה את העולם כולו", אמר. לדבריו, "השקל חזק בצורה בלתי משוערת, ואף גבוה משהיה בתחילת המלחמה. בשנה האחרונה הבורסה שלנו חזקה יותר מה-S&P בארה״ב, והאבטלה בשפל היסטורי. בנוסף, אנו רואים כניסה של משקיעים זרים לישראל".


לדבריו, ההתייחסות אתמול למשק אוטרקי נגעה אך ורק לתעשיות הביטחוניות ולצורך בעצמאות בתחום זה: "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות – וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית".


נתניהו ציין כי הדברים שנאמרו בכנס החשכ"ל הובנו שלא כהלכה: "אתמול כששוחחתי עם אנשי האוצר אמרתי – אל תגבילו אותנו. אנחנו צריכים לחתוך את הבירוקרטיה, כולל זו שמגבילה אותנו להיכנס מתחת לקרקע. לזה התכוונתי, ומתוך זה נוצרה אי הבנה שכביכול טלטלה את הבורסה". לדבריו, "השווקים מבינים את העוצמה של כלכלת ישראל ואת הכדאיות להשקיע בישראל. זה חשוב להבטחת העתיד שלנו והביטחון שלנו".


בהמשך שב והדגיש את נתוני המאקרו החיוביים: "בניגוד לכל התחזיות, השקל חזק יותר משהיה לפני המלחמה. הבורסה שלנו חזקה יותר מבארה״ב. האבטלה בשפל היסטורי. בחודשים האחרונים אנחנו רואים כניסה גדולה מאוד של משקיעים. מחירי הדירות יורדים. אני לא מזלזל בניסיונות להגביל אותנו כלכלית – אבל העולם רוצה את המוצרים שישראל מייצרת".


להמשך הכתבה לחץ כאן