היישוב שלומי
צילום: אכישי טייכר ויקיפדיה

תושבי הצפון התפנו, אבל האם הם יחזרו הביתה ואיך זה ישפיע על מחירי הדירות בצפון?

הביטחון האישי של תושבי הדרום והצפון נעלם, אבל בדרום מטפלים ובצפון דוחים את הקץ  - מה יעשו תושבי הצפון, איך זה ישפיע על מחירי הדירות; וגם - מה המחירים בשלומי שנמצאת קילומטר מהגבול?
איציק יצחקי | (11)

מסים נמוכים, הטבות כלכליות. כסף זה חשוב, אבל הוא משני לביטחון. אנשים עברו לדרום ולצפון וגרו סמוך לגדר גם בשל אידיאולוגיה, גם בשל איכות חיים וגם בזכות ההטבות הכלכליות. השאלה אם הם יחזרו? זה תלוי כמובן בתחושת הביטחון האישי. ממשלת ישראל הגדירה את מיטוט וקריסת החמאס כמטרת המלחמה. אם זה יושג, סביר שיהיה שקט ארוך בדרום. אבל בהדרגה הניסוחים של מטרות המלחמה עוברים שינוי. עברית היא שפה קשה. קשה להבין את כל הניואנסים, תחליפי המלים, הטו של הדברים. יש הבדל גדול בין חמאס יספוג מכה אנושה למיטוט החמאס. יש הבדל גדול בין נשנה את המזרח התיכון לבין למוטט את החמאס. בסוף הכל דיבורים. מה שחשוב לאנשים שגרים בעוטף, זה האם הם יוכלו להסתובב בקיבוצים בביטחון. 

הטבות מס, מחירי דירות נמוכים 

כשהעיניים ממוקדות בדרום, כשכולם מבינים שאנחנו באמת נותנים מכה אנושה לחמאס, ייתכן מאוד שהחיים בדרום יחזרו למה שהיה. זה לא יהיה מהיר, זה ייקח שנים לשקם את ההריסות, להתגבר על האבל, לצאת לדרך חדשה. זה ייקח שנים להחזיר את האמון, את החוזה הלא כתוב, אבל הידוע והברור לכולם שאנשים נמצאים שם כי המדינה התחייבה לשמור עליהם. זה לא רק שם. בכל מקום בארץ יש חוזה בין התושבים לבין הממשלה - קחו מסים, אנחנו רוצים ביטחון ורווחה. 

הביטחון בעוטף נעלם, הביטחון בשדרות נעלם. אשקלון הפכה לחזית. הדרום פונה, רבבות רבות של תושבי הדרום מתארחים במלונות בארץ ואצל קרובים. יש כאן שאלה עמוקה. האם שדרות עכשיו, זה רמת גן אחר כך? מה ההבדל בין ההתיישבות באשקלון ליבנה, לראשון לציון לתל אביב? האם אנחנו בטוחים שמקרה כמו שקרה לא יכול להתרחש בבאר שבע?

כל הארץ היא חזית, אבל כשהממשלה נחושה לטפל בבעיה בדרום, שרצועת עזה מופגזת באופן שוטף, שאנחנו לקראת תמרון ברצועה, אפשר להניח שאחרי שהדרום הופקר, הוא יקבל הגנה, סוג של מעטפת, הממשלה והצבא וכוחות הביטחון בכלל לא ייתפסו בדרום עם המכנסיים למטה. מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין. הם יהיו על המשמר.

 

הדרום הופקר - איך זה ישפיע כלכלית?

הדרום הופקר ויש לזה השלכות כלכליות. כ-40% משטחי החקלאות של ישראל בדרום, חלק משמעותי מתפוקת החלב מגיעות ממחלבות ביישובי העוטף, יש תעשייה בדרום, יש עשייה. יש אנשים שקנו דירות, בתים, יש שאלה גדולה מה יהיה בהמשך? המדינה תומכת בלי תקציב מוגבל. זה מתחייב לאור הנסיבות. מי שהופקר ביטחונית, מקבל מעטפת כלכלית מלאה. אם הביטחון יחזור, ישקמו את העוטף, שדרות תחזור לתפקד, גם אשקלון. אבל דווקא בגלל שהמיקוד של כולם בדרום, עולה שאלה לגבי הצפון.

בצפון אין עדיין מלחמה, לא בטוח שתהיה. אם הזירה תהיה בדרום והצפון לא ייכנס באופן משמעותי למערכה, שום דבר בתחושת הביטחון של אנשי הצפון לא ישתנה. החשש מרקטות וטילי נ"ט יישאר, החשש ממנהרות מחבלים ייגבר, החשש מכניסה של מחבלים ליישובים כמו שקרה בדרום רק ייגדל.  הישובים בצפון הם במרחק נגיעה מעמדות של חיזבאללה. אם יש מנהרות אז בכלל - המרחק מתקצר.

אז כן - יש לנו צבא חזק, יש לנו טכנולוגיה חזקה, יש לנו חיל אוויר, חיל מודיעין. נכון, היה כישלון גדול ב-7 באוקטובר, אבל הם עושים הכל להגן על היישובים בצפון. האם זה מספיק לזוג צעיר שמגדל שני ילדים בישוב צמוד לגדר או גר בשלומי, להרגיש בטוח? לא בטוח.

והבעיה הזאת, עם סיכוי קטן להיפתר, להבדיל מהבעיה בדרום. גם בצפון סיפקו לאנשים הטבות מס, הקלות כלכליות שונות, זה עכשיו לא יספיק לרובם. ביטחון גובר על כלכלה. הממשלה צריכה לקחת את זה בחשבון, אם היא רוצה שהאנשים האלו יחזרו לבתים היא צריכה להחזיר את כוח ההרתעה גם בצפון, אבל כדי לייצר רצועת ביטחון צריך מערכה. אף אחד לא יודע אם תהיה בצפון מערכה, כן יודעים שזה לא האינטרס של ישראל עכשיו. 

קיראו עוד ב"בארץ"

 

שלומי - קילומטר מגבול הצפון, מחירי הדירות 12-14 אלף שקל למ"ר

שלומי עם קרוב ל-8.000 תושבים נמצאת קילומטר מהגבול. התושבים פונו, המציאות השתנתה. לפני שלושה שבועות היו ביקושים גדולים לדירות ובתים בשלומי. אנשים עמדו בתור למכרזי קרקע ולרכישת דירות. השבועות האחרונים בלי עסקאות, אי וודאות גדולה לגבי ההמשך. מי רוצה בית פסטורלי במקום שמחבלים יכולים לפרוץ אליו? ובכלל - חלק גדול מהבניינים באזור לא ממוגנים.  

היישוב שלומי,    צילום: אכישי טייכר ויקיפדיההיישוב שלומי,  צילום: אכישי טייכר ויקיפדיה

המחירים בשלומי זינקו ב- 50% בארבע השנים האחרונות. ב-2019 הם היו סביב 8-9 אלף שקל למ"ר היום כ-12-14 אלף שקל למ"ר. המחירים האלו לא נמוכים ולהבדיל ממקומות אחרים בארץ, לא היתה ירידה משמעותית במחירים מתחילת השנה. כמות העסקאות נמוכה מאוד.  אבל מאז המלחמה יש ירידת מחירים משמעותית. מדובר על הצעות מכירה שמבטאות ירידה של 10% ויותר. חשוב להדגיש כי מספר העסקאות אפסי ושגם מול ההצעות האלו, אין באמת סגירות. כולם מחכים.     

הנה עסקאות בשלומי שדווחו לרשות המסים, האחרונה שבהן היא מיוני:

  • קוטג דו משפחתי ברחוב הרב עוזיאל, 4 חדרים, 124 מטר נמכר ב-1.45 מיליון שקל
  • דירה ברחוב יצחק רבין 4.5 חדרים 87.8 מ"ר נמכרה ב-1.1 מיליון שקל
  • דירה ביפה נוף, 3 חדרים קומה שנייה, 58. מ"ר  נמכרה ב-745 אלף שקל
המחירים אומנם נמוכים מאשר במרכז, אבל האם המחירים הנמוכים מצדיקים את הסיכון הביטחוני? אנשים שיש להם ברירות יכולים לעוזב, חלק גדול מהאנשים כבר לא יעזוב, זאת עבודה, זאת משפחה, אלו סיבות אחרות. גם הרגל. הצעירים כבר מזמן עוזבים את שלומי, וזה יכול להתגבר. 

המחירים בשלומי עולים על המחירים בשדרות. לא שיש קשר בין השתיים חוץ מהעובדה ששתיהן נמצאות קילומטר מהגבול. שתיהן זוכות להטבות כלכליות, מתנות כמו נקודת זיכוי למס. שדרות גדולה יותר כ-35 אלף תושבים והיא נמצאת בתנופת פיתוח גדולה. מה שיקבע בשדרות את החיים בכלל ואת מחירי הדירות בפרט, אלו תוצאות המלחמה. שדרות כנראה תהיה בטוחה יותר מאשר בעבר.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    זלמן 29/10/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
    בנוסף לגבול עוד רעש של תעשיה כבדה
  • אחת 29/10/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר שטויות.שקט ליד הים והאזור הכי יפה בארץ
  • 5.
    קונה משוגע 29/10/2023 08:11
    הגב לתגובה זו
    בריא נפשית
  • 4.
    יעקב 28/10/2023 22:34
    הגב לתגובה זו
    אתה מבין שענין הביטחון יעסיק אותנו עוד הרבה, אנשים גרים בצפון או בדרום, כי רובם רצו לגור שם. אפילו אנשים בבארי אמרו שיחזרו לגור שם. חשוב שינצחו באופן בולט ולא רק מכה אנושה, כדי לשנות את הגישה שאנו כל הזמן מתגוננים
  • 3.
    יותם 28/10/2023 18:53
    הגב לתגובה זו
    להבנתי, יש לדחוק את נתניהו הכושל בעדינות (מבלי לפגוע במורל הלאומי) ממוקד קבלת ההחלטות. האיש שגרם הרס ומוות קטסטרופלי לעמו, אינו מתפקד ומשדר רפיסות וחולשה.
  • המגיב 29/10/2023 10:36
    הגב לתגובה זו
    שטענו ש"חמאס מורתע ל 15 שנים קדימה"
  • 99 29/10/2023 06:49
    הגב לתגובה זו
    אסור שאף תומך אוסלו או התנתקות יהיה בהנהגה.
  • המגיב 29/10/2023 10:38
    הערבים יחדלו מלרצות להשמיד אותנו - יהיה איפה שהוא בכוחות הביטחון. הם-הם אלו שהרדימו את כולם, בטענה ש"חמאס מורתע ל 15 שנים"
  • 2.
    יצוא עזתים לעולם 28/10/2023 15:42
    הגב לתגובה זו
    היא שכל מדינה שתתקוף את ישראל כמו אירלנד ותימן תקבל בתמורה גל של תיירים עם דרכונים איכותיים שיבואו לחופשה וישארו לתמיד
  • 1.
    מתעניין 28/10/2023 15:13
    הגב לתגובה זו
    שורה אחרונה בכתבה : ברחוב יואל קוטג' 4 חדרים 75 מ"ר ב-1.65 מיליון שקל רציני ?? קוטג' 4 חדרים 75 מ"ר ???
  • גבינת קוטג. מה לא ברור? (ל"ת)
    מוטי 28/10/2023 20:39
    הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.