שגיא בלשה מנכל עוגן
צילום: יחצ

סיוע חירום: הארגון שיעניק הלוואות ללא ריבית לעסקים ומשקי בית

הלוואה של עד 60 אלף שקל ללא ריבית למשקי בית, הלוואה של עד 100 אלף שקל ללא ריבית עסקים. ארגון "עוגן" השיק תכנית סיוע חירום שתעזור לישראלים בתקופת המלחמה 
איציק יצחקי | (6)

המלחמה בישראל נמשכת ומשקי בית ועסקים רבים זקוקים להלוואה. הארגון הפיננסי החברתי עוגן (מלכ"ר) השיק תוכנית סיוע חירום שתציע הלוואות ללא ריבית, הלוואות בריבית מסובסדת ויעוץ פיננסי ניהולי חינם לעסקים קטנים, משקי בית ועמותות שנפגעו מהמשבר. לצורך כך, גייסה עוגן עד כה סכום של 40 מיליון שקל ופועלת לגייס קרן של למעלה מ- 130 מיליון שקל.

כחלק מהתוכנית בשיתוף הסוכנות היהודית, יופעל מסלול סיוע לעסקים קטנים ולעמותות על סך 10 מיליון שקל באמצעות פלטפורמת ההלוואות החברתיות ספארק.איי.אל. ההלוואות יוצעו לתקופה של עד 5 שנים. עסקים קטנים ועמותות יוכלו לבחור בין הלוואה של 100,000 שקל ללא ריבית להלוואה עד 300,000 שקל בריבית פריים מינוס 3% בשנה הראשונה וריבית פריים בשנה השנייה והלאה. למשפחות ויחידים תעניק עוגן הלוואות ללא ריבית במספר מסלולים שונים.

 

"נוכח הפגיעה הרחבה בעסקים קטנים, משקי בית ועמותות שפועלות בימים אלו לסיוע, עוגן הקימה מערך סיוע לנפגעים ומציעה מגוון מסלולים ללא ריבית ועם ריבית מסובסדת שמיועד להשלמת הכנסה לתקופת המלחמה/ גישור לתשלומי פיצוי עבור כל מי שנפגע כתוצאה מהמלחמה, במישרין או בעקיפין", נמסר מהחברה.

למשקי בית ופרטיים מציעה עוגן הלוואות של עד 60 אלף שקל ללא ריבית עם גרייס של עד 6 חודשים, בהתאם למסלולים המוצעים. לעסקים קטנים ומלכ"רים מציעה עוגן הלוואה של עד 100 אלף שקל ללא ריבית או הלוואה של עד 300 אלף שקל בפריים מינוס 3% בשנה הראשונה וריבית פריים בשנה השנייה והלאה. ההלוואה תוענק עם גרייס של 3 חודשים.

עוד יופעל מסלול הלוואות משותף עם הסוכנות היהודית שהתגייסה בשם העם היהודי כדי לסייע לעסקים קטנים ולעמותות שנפגעו במלחמה. במסגרת זאת, ספארק.איי.אל SparkIL - פלטפורמת ההלוואות החברתיות של עוגן והסוכנות היהודית תפעיל קרן חירום אשר תעניק הלוואות מיידיות ללא ריבית לעסקים קטנים ולעמותות שנפגעו במלחמה. ההלוואות יוענקו בסכום של עד 100,000 ₪, ללא ריבית לתקופה של עד חמש שנים, ללא צורך בפיקדון וללא ערבים. את ההלוואה יוכלו לקבל עסקים קטנים או מלכ"רים עם מחזור פעילות של עד שני מיליון שקלים בשנה. אישורי ההלוואות והעברת הכספים יתבצעו במהירות כדי להגיש את הסיוע באופן מיידי. ספארק איי.אלSparkIL תגייס לקרן החירום מלווים חברתיים מישראל ומהעולם ואף תציע לציבור הרחב להצטרף למאמץ ולהעניק הלוואות חברתיות באמצעות הפלטפורמה הטכנולוגית שלה.

בנוסף, הקימה עוגן מרכז מידע בו יינתן מענה מקצועי בנושא ניהול והתנהלות פיננסית בשעת חירום. עבור משקי בית, משפחות ויחידים יינתן מענה על ידי יועצים לכלכלת המשפחה, לעסקים קטנים ולמלכ"רים יינתן מענה על ידי יועצים עסקיים ועל ידי מערך המנטורים המונה מעל אלף מנהלות ומנהלים בכירים במשק המלווים עסקים קטנים בהתנדבות, ביניהם גם מנטורים מומחים בתחום פיננסי, מכירות, שיווק ועוד. כדי לקבל את ההלוואה אפשר לחפש בגוגל "עוגן לכל ישראלי" או לפנות ךמספר וואטסאפ שמספרו 054-4445395.

 

מסלולי ההלוואות:

למשקי בית ופרטיים: הלוואה של עד 60 אלף שקל ללא ריבית ולתקופה של 5 שנים. ההלוואה מיועדת למשפחות שנפגעו מהמלחמה ותוענק עם גרייס של עד 6 חודשים (ללא ערבים).

קיראו עוד ב"בארץ"

לעסקים קטנים ולמלכ"רים: הלוואה של עד 100 אלף שקל ללא ריבית ולתקופה של 4 שנים. ההלוואה מיועדת לעסקים קטנים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל או מלכ"רים שנפגעו בכל הארץ עם וותק של שנה ומעלה (ללא ערבים וללא פיקדון).

הלוואה של עד 300 אלף שקל, בריבית פריים מינוס 3% בשנה הראשונה וריבית פריים החל מהשנה השנייה ולתקופה של 5 שנים. ההלוואה מיועדת לעסקים קטנים בעלי מחזור עד 20 מיליון ₪ או מלכ"רים שנפגעו בכל הארץ עם וותק של שנה ומעלה (ללא ערבים, נדרש פיקדון של 10%). ניתן לקבל גרייס של 3 חודשים.

 

שגיא בלשה מנכ"ל עוגן: "מטרתנו לתת לנפגעים מהמלחמה והמשבר הכלכלי במשק עזרה ראשונה להתמודדות מיידית, תוך תהליך מהיר ובירוקרטיה מינימלית. אני קורא בהקשר זה לממשלה להירתם לסיוע, לרבות הענקת ערבות מדינה מיוחדת לעסקים קטנים ומלכ"רים כפי שנתן משרד האוצר בזמן משבר הקורונה".

 

אמירה אהרונוביץ, מנכ"לית הסוכנות היהודית: ״ההלוואות שיוענקו באמצעות פלטפורמת SparkIL יסייעו לעסקים קטנים ולעמותות לצלוח את התקופה הקשה הזו. המטרה שלנו היא לפרוס רשת של הגנה כלכלית בחברה הישראלית ולאפשר את המשך פעילותם של העסקים הקטנים ושל העמותות, שמעניקות שירותים חיוניים בעיקר בתקופות משבר". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלקבץ אתי 02/11/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    מנסים ליצור קשר כבר שבוע אתם לא עונים ובהודעה נראה מר לא יבולים לקבל את שיחתכם אשמח לדעת איך ניתן לקבל מענה זקוקה להלוואה בימים אלה
  • 4.
    בעל עסק 33 שנים שישמח לקבל את העזרה הזו תודה (ל"ת)
    יובל מלכא 31/10/2023 07:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סיגל 25/10/2023 12:08
    הגב לתגובה זו
    איך ניתן לדעת שזו חברה מוסמכת ולא עוד איזה עוקץ של נוכלים
  • רינה 26/10/2023 09:46
    הגב לתגובה זו
    אני אישית לוקחת מהן הלוואה מ 2014 . באמת ללא ריבית והחזר נמוך. יש אמת בפרסום לפעמים. אבל הם בודקים ויש תנאים . להכנס לאתר שלהם . אחלה עמותה
  • 2.
    המגיב 23/10/2023 23:39
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שההלוואות צמודות למדד או לדולאר. צריך לוודא לפני שקופצים.
  • 1.
    כשמן כן הם: עוגן לעם ישראל! (ל"ת)
    רוני אלרואי 23/10/2023 12:14
    הגב לתגובה זו
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).