אמנון מרחב משרד הכלכלה
צילום: יחצ

חוששים מרשתות המזון - "יישקל צו הקפאת מחירים לרמתם לפני המלחמה"

בוועדת הכספים של הכנסת דיברו היום, בין היתר, על עליות מחירי המזון. רשתות מזון ביטלו את המבצעים בימים הראשונים של המבצע, כשבהמשך היו התייקרויות משמעותיות בעיקר בפירות וירקות על רקע המחסור - חלק גדול מהירקות והסחורות מגיע מישובי העוטף. 

על רקע זה, מסתבר שמשרד הכלכלה שוקל צו הקפאת מחירים לרמתם לפני המלחמה. מנכ"ל משרד הכלכלה אמנון מרחב אמר את הדברים כמענה לשאלה של דוד ביטון, יו"ר הוועדה שציין כי "לא ניתן שינצלו את שעת החירום למחירים גבוהים". ברשתות המזון הגדולות טענו דרך איגוד לשכות המסחר שלא היו עליות מחירים אלא רק סיום המבצעים של החגים.

"נתמוך בצו שיחזיר את המחירים לרמתם שלפני המלחמה", הוסיף ביטן, "לא ניתן שינצלו את שעת החירום. מחר בבוקר משרד הכלכלה יעדכן אותנו אם מוציאים צו כזה". מרחב, הוסיף כי "כרגע אין מחסור במלאי, אך יש צריכה מוגברת. יש מחסור גדול במספר מוצרים נקודתיים כמו ירקות טריים. כרגע היבואנים והקמעונאים מצליחים להתגבר על המחסור שנוצר בחלב ניגר, אך אין בעיה של חומרי גלם. התרחישים לעתיד מורכבים אך למדינה יש מלאי חרום מספיק, והיא ערוכה. יש אכן ניצול ניצי של חלק מהגורמים להפקעת מחירים".

ח"כ ששון גואטה (הליכוד) התריע מחברות של מוצרי-יסוד שמסרבות להגיע ליישובי קו העימות, אליהו ברוכי (יהדות התורה) קרא לפתוח את השוק לעוד מוצרי יבוא - כדי למנוע מחסור, רון כ"ץ (יש עתיד) הבטיח את תמיכתה של האופוזיציה בהוצאת צו כזה - ולהרחבתו למוצרים נוספים ואילו שלום דנינו (הליכוד) קרא לשיתוף פעולה עם היצרנים והקמעונאים כדי לשלב צו הקפאת-מחירים עם רצון טוב מצידם.  

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    שלמה 17/10/2023 11:48
    הגב לתגובה זו
    חלק מרשתות המזון העלו מחירים מייד בפרוץ המלחמה
  • 10.
    אור 17/10/2023 05:47
    הגב לתגובה זו
    תנו לשופרסל ורמי לוי להרקב עם הסחורה. הם מרןןיחים מאות אחוזים
  • 9.
    קמח ללא גלוטן לצליאקים-יבואן דיפולמט.50 שח!!! (ל"ת)
    אורנה 16/10/2023 23:49
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסי קקון 16/10/2023 21:03
    הגב לתגובה זו
    משרד הכלכלה התיר לרשתות השיווק להסיר מחירים מהמוצרים ואלו הקפיצו את המחירים בעשרותצאחוזים.טענת רשתות השיווק אין כוח אדם.ממשלה מושחתת.
  • שלמה 17/10/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
    ברור ,לא פעם על המוצר גם מצויין מחיר ובקופה המחיר משתנה,אין אכיפה לשום חוק מדינה מושחתת בכל הרמות,והדג מסריח מהראש
  • 7.
    קונילמל 16/10/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
    שיוציאו צו שהמחירים הגבוהים הם רק עד אחרי המלחמה, אנשים מעמיסים בלי לחשוב וזה יוצר מחסור, ברגע שישלמו על חב' נייר 50 שקל, ועל חלב 12 שקל יחשבו 5 פעמים ולא יעמיסו בלי חשבון.
  • 6.
    קונילמל 16/10/2023 20:52
    הגב לתגובה זו
    יש לי חנות ירקות, שוחטים אותנו בשוק הסיטונאי במחירים שלא חלמתם כי יש מחסור. הנה מחירים משבוע שעבר: פלפל 15-22 לקי', עגבניה 13-17 לקי', מללפון 10-15 לקי', תפו"א 5.7-8 לקי', בצל 5.8, גזר 5.8. זה מחירים שאני שילמתי. שבוע שעבר מכרתי לצרכן עגבניה מפפון פלפ ב19.90 והחלפתי כסף בכסף רווח של 15% שזה לא מכסה לי את ההוצאות
  • 5.
    ויסות מחירים זה מתכון למחסור (ל"ת)
    פופוליזם 16/10/2023 20:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלון 16/10/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
    במקום לטפל בכשל שוק והצפת יבוא לארץ-שוחטים את הציבור לטובת חזירי הבנקים המתעשרים מכך! כל עובדי הבנקים קיבלו 100000 שח בונוס בשנה האחרונה. על מה?!
  • 3.
    בחנויות הקטנות והירקנים הכי נבלות העלו ללא בושה (ל"ת)
    טוני המרוקאי 16/10/2023 17:08
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון 16/10/2023 14:29
    הגב לתגובה זו
    ושל כל יבואני המזון. פחות מ 100 אחוז רווח הם לא מוכרים! איך ייתכן שאינפלציה עלתה 7 אחוז בשנה וחצי אבל מחירי החלב עלו ב 40 אחוז?!
  • 1.
    מה יש לשקול? פשוט לבצע (ל"ת)
    ליאור 16/10/2023 13:52
    הגב לתגובה זו
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: