כמה מוציאה המדינה על בריאות, כמה על חינוך וכמה על רווחה?
כמדי שנה, הלמ"ס מציגה נתונים עיקריים במגוון נושאים. נתונים אלו הם תמצית של השנתון הסטטיסטי לישראל, שיפורסם במלואו בחודשים הקרובים. הנתונים נכונים לשנת 2022. בין נתונים ניתן למצוא סטטיסטיקות כמו: בערב ראש השנה תשפ"ד אוכלוסיית ישראל נאמדת בכ-9.795 מיליון נפש. האוכלוסייה צפויה להגיע ל-10 מיליון תושבים בסוף שנת 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048 ול-20 מיליון תושבים בסוף 2065; בישראל כ-7.181 מיליון תושבים יהודים (73% מכלל האוכלוסייה), כ-2.065 מיליון תושבים ערבים (21%) וכ-549 אלף תושבים אחרים (6%); אוכלוסיית ישראל גדלה בכ-194 אלף נפש. שיעור גידול האוכלוסייה היה 2%; נולדו בישראל כ-172 אלף תינוקות; נפטרו כ-48 אלף איש; נוספו לאוכלוסייה במאזן ההגירה כ-70 אלף איש, מהם כ-66 אלף עולים חדשים.
אוכלוסייה: בסוף שנת 2022 נאמדה אוכלוסיית ישראל בכ-9.662 מיליון נפש, מתוכם – כ-7.101 מיליון תושבים יהודים (73.5% מכלל האוכלוסייה) וכ-2.039 מיליון תושבים ערבים (21.1%) וכ- 522 אלף אחרים (5.4%), קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה – 2.2% (לעומת 1.8% בשנת 2021).
בריאות: הוצאה לאומית לבריאות- 132.6 מיליארד שקל (7.6% מהתמ"ג), לעומת 126.4 מיליארד ש"ח (8.0% מהתמ"ג) בשנת 2021.
תוחלת חיים של גברים – 80.7 שנים
נשים – 84.8 שנים
פטירות (2022):
סך הכל – 51,988, מהן 3,764 פטירות מקורונה
שיעור פטירות גולמי – 5.4 ל-1,000 תושבים
תמותת תינוקות- שיעור של 2.8 ל-1,000 לידות חי
חינוך והשכלה:
הוצאה לאומית לחינוך- 132.0 מיליארד שקל (7.5% מהתמ"ג), לעומת 123.2 מיליארד ש"ח (7.8% מהתמ"ג) בשנת 2021.
מערכת החינוך
בתי ספר:
תלמידים (תשפ"ב; 2021/22) – 1.914.7 מיליון
בחינוך היסודי – 1.118.9 מיליון
בחינוך העל-יסודי – 795.8 אלף
עובדי הוראה (תשפ"ג; 2022/23) – 182.9 אלף
מעונות יום וחינוך קדם-יסודי:
ילדים בני 0–7 (תשפ"ב; 2021/22) – 884.6 אלף
גננות בגנים (תשפ"ג; 2022/23) – 30.1 אלף
תחזית תלמידים למערכת החינוך
- מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-2.748 מיליון בשנת תשפ"ח (2027/28), לעומת כ-2,496 אלף בשנת תשפ"ג (2022/23) (תוספת של כ-253 אלף תלמידים, גידול של 10.1%).
- מספר התלמידים בגני הילדים צפוי להיות כ-580 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-538 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-42 אלף תלמידים, גידול של 7.7%).
- מספר התלמידים בבתי הספר צפוי להיות כ-2.169 מיליון בשנת 2027/28, לעומת כ-1.958 מיליון בשנת 2022/23 (תוספת של כ-211 אלף תלמידים, גידול של 10.8%).
- מספר התלמידים בכיתות א צפוי להיות כ-193 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-180 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-13 אלף תלמידים, גידול של 7.3%).
-מספר התלמידים בכיתה יב (מסיימי תיכון) צפוי להיות כ-153 אלף בשנת 2027/28, לעומת כ-142 אלף בשנת 2022/23 (תוספת של כ-10 אלף תלמידים, גידול של 7.3%).
-נשירת תלמידים ממערכת החינוך (שבפיקוח משרד החינוך) (תשפ"ב; 2021/22)11.8 אלף (1.4%) מתלמידי כיתות ז–יב (לא כולל ערביי ירושלים) נשרו מהמערכת ולא עברו למסגרת לימוד חלופית.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רווחה:
הוצאות המגזר הממשלתי לרווחה :
כ-188.3 מיליארד שקל (28.5% מסך כל ההוצאות), לעומת כ-177.6 מיליארד שקל (27.6% מסך כל ההוצאות) בשנת 2021.
רשומים במחלקות לשירותים חברתיים:
סך הכל – כ-1.13 מיליון, שיעור של כ-118 ל- 1,000נפש
בקרב יהודים ואחרים – שיעור של כ-104 ל-1,000 נפש
בקרב ערבים – שיעור של כ-165 ל-1,000 נפש
השיעור הגבוה ביותר של רשומים נמצא ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 3–4:
כ-155 ל-1,000 נפש.
רמת חיים
הכנסות של משקי בית:
הכנסה כספית ברוטו לחודש – 19,916 ש"ח
הכנסה כספית נטו לחודש – 16,649 ש"ח
דיור:
62.7% ממשקי הבית גרו בדירה בבעלותם.
- 1.יותם 13/09/2023 14:14הגב לתגובה זוכמה זה עולה לנו?? תגלו שזה מסתכם בעשרות מליארדים

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
