הצד הלא יפה של המחאה: "פגיעה בעיתונאי היא פגיעה בדמוקרטיה"
מועצת העיתונות ערכה דיון חירום לאחר המשך תקיפות העיתונאים על ידי מפגינים ברחבי הארץ. בדיון השתתפו הכתבים עתי שלו, איתי שיקמן, גלעד שלמור, מערוצי הטלוויזיה 14, 11 ו-12 שסיפרו כי "אנחנו כל הזמן מטרה".
נשיא מועצת העיתונות המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס חנן מלצר אמר "נמצה את כל מה שעומד לרשותנו כדי להגביר הגנה על עיתונאים היוצאים לסקר בשטח. הדבר חיוני לחופש העיתונות – ולזכות הציבור לדעת.
גלעד שלמור מחדשות 12 אמר "מה שקרה במקרה הזה שאיננו נדיר. עמדתי בשטח יחד עם צוות צילום ברחוב קפלן בתל אביב בהפגנת תומכי הרפורמה. קבוצת מפגינים התגודדה סביבנו. צפרו בצופרים והרעיון הכללי היה לא לאפשר לנו לשדר. החלו גם דחיפות. יריקות. בסופו של דבר נאלצנו לברוח משם. חולצנו על ידי המשטרה שעטפה אותנו בטבעת הגנה והוציאה אותנו החוצה.
שלמור המשיך "בהפגנת הימין בירושלים בחור צעיר התקרב אלי עם צופר ולחש לי באוזן ש"בתור אל-ג'זירה" אני לא אשדר. החלטתי לקבל את העובדה שזה חלק מסיכוני המקצוע של כתב שטח".
- "מס על יהודים" - ממשל טראמפ ינסה להילחם באנטישמיות ולהוריד את הוצאות האבטחה
- המנכ"ל התבטא נגד ישראל - המשקיעים הענישו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עתי שלו מערוץ 14 אשר הותקף מספר פעמים בשבועות האחרונים בסיקור הפגנות מתנגדי הרפורמה אמר "סיקרתי את מרבית ההפגנות. עברתי תקיפות רבות. קללות, יריקות, שפיכת מים, זריקת בקבוקי מים, דגלים שמסתירים מצלמה. זה קורה בכל הפגנה וכמה פעמים. גם דחיפות – גם על רציף רכבת בו סיקרתי.
"אנחנו לא עומדים באמצע. משתדלים לעמוד בצד. והצד נהיה אמצע כשמזהים את המיקרופון שלנו. עד היום הגשתי 3 תלונות למשטרה עם חומרים".
שלמור הוסיף "בימים שאחרי המשכתי לשמוע את הצפצופים באוזניים. החלטתי להגיש תלונה במשטרה על תקיפה. התלונה נסגרה בעילת עבריין לא נודע. זאת למרות שהבאתי צילומים מן האירוע. אני משתדל לשים את עצמי איפה שהאירוע קורה. זה חלק מן השליחות העיתונאית. שמח על הגיבוי שאני מקבל כאן. מצפה לגיבוי רחב יותר מצד המשטרה. חסרה המודעות שפגיעה בעיתונאי היא פגיעה בדמוקרטיה. מה שיכול לעזור –זה להעניש את מי שתוקף".
שלו הוסיף במענה לשאלה אם יש אחוות צוותים בשטח בתשובה חד משמעית: "כן. כל הצלמים והכתבים בשטח מנסים לעזור. אך הדבר קשה מול עשרות ומאות וגם הם בסוף חוטפים. כדאי לשמוע גינוי נרחב לתקיפת עיתונאים מכל קצוות הקשת".
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
איתי שיקמן מכאן 11 אמר "זה לא התחיל בשבועות המחאה. התקיפות קורות כל הזמן. היום להיות עיתונאי בשטח – זה לא תפקיד בטוח. השנאה כלפי עיתונאים הולכת ומתגברת עם הזמן. אני 6 שנים עיתונאי אני רואה את זה".
לשאלת נשיא המועצה השיב "כי בדרך כלל אין מוצמדת אבטחה לכתב היוצא לשטח. חשוב לי להגיד שפגיעות בעיתונאים קורות לא רק בהפגנות בעד ונגד הרפורמה".
שיקמן הביא תיאור של ניסיון התנכלות בעת סיקור בזירת פיגוע והחמיא לשוטר שרץ במהירות כדי לסכל אותו. "אנחנו כל הזמן מטרה כמעט בכל מקום שאנו מגיעים אליו".
מלצר אמר כי "מועצת העיתונות תמצה את כל מה שעומד לרשותה בכדי להגביר את ההגנה על עיתונאים היוצאים לסקר בשטח. הדבר חיוני גם לחופש העיתונות – וגם לזכות הציבור לדעת. המשטרה צריכה לא רק שלא להפריע – גם לעזור. ואם מתנכלים לעיתונאים – להגן עליהם".
נשיא מועצת העיתונות ציין כי "ההגנה נדרשת ותמיכת מועצת העיתונות והתקשורת נתונה לכל העיתונאים והצלמים מכל ערוץ, מכל כלי תקשורת. חבר במועצה או שאינו חבר במועצה, בנוסף הדגיש כי המגעים עם צמרת המשטרה נמשכים, וכי היו בעבר סיכומים והוכן נוהל על כך שהמשטרה לא תרחיק את התקשורת המסקרת ותחוש לעזרת מי שנפגע. אך יש לוודא שהם יגיעו לביטוי מלא גם בשטח".
הדיון עסק גם בשאלה האם נכון לצייד את התקשורת בזיהוי בולט והדעות בנושא זה היו חלוקות. הסתמנה הסכמה שאמצעי זיהוי נגיש לשליפה והצגה מהירה – כמו צמיד יד, עשוי לסייע לעיתונאים הנושאים אותו כשהם נזקקים במהירות לסיוע משטרתי.
מ"מ מפקד גלי צה"ל דני זקן שאמר כי גם בתחנה מתלבטים בסוגיית לבישת שכמייה המזהה את נושאה כעיתונאי - ו"כן יש החמרה במצב הנוכחי באלימות כלפי עיתונאים בשל הסתה גוברת".
- 5.איפה ראיתם כאן עיתונאים? (ל"ת)מתן 06/08/2023 13:26הגב לתגובה זו
- 4.מלצר. נו (ל"ת)חכ 30/07/2023 15:58הגב לתגובה זו
- 3.דוד 27/07/2023 09:32הגב לתגובה זוממליץ להגיע עם אטמי אזניים להפגנה ולא לבכות על צילצולים באוזניים כי עשו רעש בהפגנה.
- 2.עלימות כלפי עיתונאים זה פשיזם שאסור לעבור עליו בשתיקה (ל"ת)אהרון 26/07/2023 14:25הגב לתגובה זו
- השמאל תמיד היו פשיסטים. הנאציזם: נציונל-"סוציאליסטים" (ל"ת)היטלר 30/07/2023 09:57הגב לתגובה זו
- 1.איזה צדקנות !! איפה היתה מועצת העיתונות שרמסו את אושרת (ל"ת)אלי 26/07/2023 14:16הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.