ועדת החוקה אישרה: בקרוב יהיה לכם קל יותר למחזר את המשכנתא
ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח, שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור שיזמו הח"כים יעקב אשר ומשה גפני. החוק החדש יוביל להקלה בבירוקרטיה שנדרשת כיום במיחזור משכנתה.
בנוסף, בפתח הדיון בישרה נציגת הפיקוח על הבנקים אופק גרניט כי הרפורמה להפיכת מיחזור המשכנתה למקוון ולדיגיטלי ברובו נמצאת בישורת האחרונה לאחר פרסום ההערות לציבור, וכעת היא מונחת על שולחנו של המפקח על הבנקים לקראת אישורה הסופי בימים הקרובים.
הצעת החוק נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. זאת, באמצעות הקלה בתנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים, שנערך לצורך קבלת ההלוואה לדיור. הצעת החוק תאפשר להחליף ביתר קלות בין הבנקים כמוטבים בפוליסת ביטוח החיים שנדרשת לצורך מיחזור המשכנתה, כך שהלווה לא ייאלץ לשלם על עריכת ביטוח חיים חדש ויוכל להמשיך להשתמש בביטוח הקיים.
החוק ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות, ולבקשת ח"כ אשר, החוק יחול גם על פוליסות ביטוח חיים קיימות. ח"כ אשר אמר "הצעד הזה יחד עם רפורמה מקבילה שזכיתי לקדם יחד עם בנק ישראל בנוגע לממשק דיווח ישיר בין הבנקים לחברות הביטוח, פותחים ומקלים מאוד על נושא המיחזור של המשכנתה. הגמישות שההסדר יאפשר היא קריטית מאוד. השימוש במיחזור עד היום היה נמוך מדי מהחשש לבירוקרטיות ועכשיו נותנים לאנשים לבחור את מה שהכי טוב להם בזמן שהכי טוב להם ובסכומים שהכי טוב להם".
- הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל
- צריכים משכנתא ומעדיפים לא לצאת מהבית? בבנק לאומי אפשר לסגור הכול מרחוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוונה שעומדת מאחורי החוק היא שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין "מוטב על תנאי", ושעל בסיס כך הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את ההלוואה במקום הבנק המלווה הראשון. בשלב הבא, ניתן יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שנתן הבנק הראשון נפרעה וניתן למחוק את רישומו כמוטב בפוליסה ולהשאיר רק את הבנק השני כמוטב בלתי חוזר.
הצעת החוק עוסקת במקרה בו אדם לוקח מהבנק הלוואה לרכישת דירה, והוא נדרש לערוך ביטוח חיים שבו יירשם הבנק כמוטב. כך, במקרה של מות הלווה, הבנק יקבל את תגמולי ביטוח החיים שיכסו את ההלוואה.
כיום, הבנק דורש להירשם בביטוח כ"מוטב בלתי חוזר" כאמור בסעיף 11 לחוק, כלומר שהלווה לא יוכל להחליף אותו כרצונו. בהמשך, מבקש הלווה "למחזר" את ההלוואה ובתוך כך גם להעביר אותה לבנק אחר. הבנק החדש, בדומה לבנק הראשון, דורש כי הלווה יעמיד לזכותו ביטוח חיים שהוא יהיה רשום בו כמוטב.
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- אור איתן נכנסת לשירות: צה"ל קיבל לראשונה מערכת לייזר מבצעית ליירוט איומים אוויריים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
לצורך כך, פתוחות בפני הלווה שתי אפשרויות: לבטל את הביטוח הקיים ולערוך חוזה ביטוח חדש שבו הבנק החדש יירשם כמוטב – דבר הכרוך בעלויות עבור המבוטח. האפשרות השניה היא להשאיר את הביטוח הקיים ולהחליף בו את המוטב כך שהבנק השני יירשם כמוטב במקום הבנק הראשון.
במצב המשפטי הקיים כיום, הלווה חייב לקבל את אישור הבנק הראשון לכך. שתי האפשרויות מציבות חסם מסוים בפני הלווה, המבוטח למחזר את המשכנתה.
בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר הקושי שכרוך בעריכת חוזה ביטוח חיים חדש – הוספת נטל בירוקרטי, והחשש מהתייקרות הביטוח החדש ואף סירוב לבטח, כשהלווה מבוגר יותר או כשחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי.
בהמשך לקושי המתואר, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי למרות שהבנק הראשון נרשם כ"מוטב בלתי חוזר", המבוטח יוכל לקבוע כי בנק אחר שאליו הוא מעביר את המשכנתה יהיה המוטב החדש בביטוח החיים, בלי לקבל את הסכמת הבנק הראשון לכך. לצד זאת, כדי להגן על זכויותיו של הבנק-המלווה הראשון, מוצע להוסיף ולקבוע כי ההחלפה בין המוטבים תתבצע רק בעת פירעון ההלוואה לבנק הראשון.
ח"כ אשר הוסיף ואמר כי הוא מברך את בנק ישראל על העבודה המשותפת לטובת האזרחים, "המיחזור הוא כלי צרכני חשוב אך הוא לא בא לידי שימוש מספיק בגלל הפרוצדורה הרבה שכרוכה בו ללא צורך, דווקא היום יש למיחזור משמעות רבה וכשהריבית תרד, תהיה לו משמעות גדולה עוד יותר כשהציבור יוכל לעשות שימוש מושכל במיחזור כדי להביא להוזלה ולשיפור בתנאי המשכנתה".
ח"כ אשר סיפר כי הרפורמה יצאה לדרך עם חוק שיזם ואושר בוועדת שרים לחקיקה, כשלאחר מכן ביקשו בבנק ישראל להטמיע זאת כנהלים בתיאום, נשאר רק את החלק של העתקת ביטוח חיים מבנק לבנק בעת מיחזור, שנדרשנו בו לשינוי חקיקה ולא יכול היה להיכלל בנהלים, ואת זה אנחנו מאשרים היום לקריאה שניה ושלישית".
"יש נקודות רבות התלויות גם בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, בכל הקשור לשינויי ההלוואה, ונערוך דיון מעקב תקופתי לראות איך הדברים מתקדמים בשטח. המטרה כאן היא מה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח".
- 3.כ.ד 09/07/2023 22:48הגב לתגובה זולמה אני חייב להמשיך לשלם ביטוח חיים ?
- 2.וו 09/07/2023 18:30הגב לתגובה זוהנדלן מת אזרחים מרוסקים הלוואות שטפחו לגבהים מטורפים ההייטק מת . מפוטרים לא מוצאים עבודה ועוד אנדרלמוסיה מוחלטת טירוף כל זאת יצר הנגיד . ויש להעמידו למשפט על כך אך לפני זה לפטר אותו עכשיו
- טעות 09/07/2023 19:00הגב לתגובה זוסבורני שהנך טועה ידידי. יש הרבה אחראים למצב. כפי שאני מבין זאת, ישנם 2 גורמים מרכזיים: א. אוהבי הממון גם במחיר דריסת האחר ב. קלי הדעת שמוכנים להשתעבד לאחר
- 1.חוק מדהים - כל הכבוד! מקווה שהבנקים לא יתאמו מחירים (ל"ת)יניב 09/07/2023 17:17הגב לתגובה זו
- י 09/07/2023 18:33הגב לתגובה זוהשלב של המיחזור עבר צריך למכור . אין קונים .מוכרים בלבד
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
