יעקב אשר
צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: בקרוב יהיה לכם קל יותר למחזר את המשכנתא

חוק העתקת ביטוח חיים במיחזורי משכנתה, אושר בוועדת החוקה לקריאה שניה ושלישית. בנוסף הפיקוח על הבנקים הודיע כי רפורמת ניוד המשכנתאות המקוון בדרך לאישור סופי
נחמן שפירא | (5)

 

ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח, שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור שיזמו הח"כים יעקב אשר ומשה גפני. החוק החדש יוביל להקלה בבירוקרטיה שנדרשת כיום במיחזור משכנתה.

בנוסף, בפתח הדיון בישרה נציגת הפיקוח על הבנקים אופק גרניט כי הרפורמה להפיכת מיחזור המשכנתה למקוון ולדיגיטלי ברובו נמצאת בישורת האחרונה לאחר פרסום ההערות לציבור, וכעת היא מונחת על שולחנו של המפקח על הבנקים לקראת אישורה הסופי בימים הקרובים.

 

הצעת החוק נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. זאת, באמצעות הקלה בתנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים, שנערך לצורך קבלת ההלוואה לדיור. הצעת החוק תאפשר להחליף ביתר קלות בין הבנקים כמוטבים בפוליסת ביטוח החיים שנדרשת לצורך מיחזור המשכנתה, כך שהלווה לא ייאלץ לשלם על עריכת ביטוח חיים חדש ויוכל להמשיך להשתמש בביטוח הקיים.

 

החוק ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות, ולבקשת ח"כ אשר, החוק יחול גם על פוליסות ביטוח חיים קיימות. ח"כ אשר אמר "הצעד הזה יחד עם רפורמה מקבילה שזכיתי לקדם יחד עם בנק ישראל בנוגע לממשק דיווח ישיר בין הבנקים לחברות הביטוח, פותחים ומקלים מאוד על נושא המיחזור של המשכנתה. הגמישות שההסדר יאפשר היא קריטית מאוד. השימוש במיחזור עד היום היה נמוך מדי מהחשש לבירוקרטיות ועכשיו נותנים לאנשים לבחור את מה שהכי טוב להם בזמן שהכי טוב להם ובסכומים שהכי טוב להם".

 

הכוונה שעומדת מאחורי החוק היא שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין "מוטב על תנאי", ושעל בסיס כך הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את ההלוואה במקום הבנק המלווה הראשון. בשלב הבא, ניתן יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שנתן הבנק הראשון נפרעה וניתן למחוק את רישומו כמוטב בפוליסה ולהשאיר רק את הבנק השני כמוטב בלתי חוזר.

 

הצעת החוק עוסקת במקרה בו אדם לוקח מהבנק הלוואה לרכישת דירה, והוא נדרש לערוך ביטוח חיים שבו יירשם הבנק כמוטב. כך, במקרה של מות הלווה, הבנק יקבל את תגמולי ביטוח החיים שיכסו את ההלוואה.

כיום, הבנק דורש להירשם בביטוח כ"מוטב בלתי חוזר" כאמור בסעיף 11 לחוק, כלומר שהלווה לא יוכל להחליף אותו כרצונו. בהמשך, מבקש הלווה "למחזר" את ההלוואה ובתוך כך גם להעביר אותה לבנק אחר. הבנק החדש, בדומה לבנק הראשון, דורש כי הלווה יעמיד לזכותו ביטוח חיים שהוא יהיה רשום בו כמוטב.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לצורך כך, פתוחות בפני הלווה שתי אפשרויות: לבטל את הביטוח הקיים ולערוך חוזה ביטוח חדש שבו הבנק החדש יירשם כמוטב – דבר הכרוך בעלויות עבור המבוטח. האפשרות השניה היא להשאיר את הביטוח הקיים ולהחליף בו את המוטב כך שהבנק השני יירשם כמוטב במקום הבנק הראשון.

במצב המשפטי הקיים כיום, הלווה חייב לקבל את אישור הבנק הראשון לכך. שתי האפשרויות מציבות חסם מסוים בפני הלווה, המבוטח למחזר את המשכנתה.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר הקושי שכרוך בעריכת חוזה ביטוח חיים חדש – הוספת נטל בירוקרטי, והחשש מהתייקרות הביטוח החדש ואף סירוב לבטח, כשהלווה מבוגר יותר או כשחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי.

בהמשך לקושי המתואר, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי למרות שהבנק הראשון נרשם כ"מוטב בלתי חוזר", המבוטח יוכל לקבוע כי בנק אחר שאליו הוא מעביר את המשכנתה יהיה המוטב החדש בביטוח החיים, בלי לקבל את הסכמת הבנק הראשון לכך. לצד זאת, כדי להגן על זכויותיו של הבנק-המלווה הראשון, מוצע להוסיף ולקבוע כי ההחלפה בין המוטבים תתבצע רק בעת פירעון ההלוואה לבנק הראשון.

 

ח"כ אשר הוסיף ואמר כי הוא מברך את בנק ישראל על העבודה המשותפת לטובת האזרחים, "המיחזור הוא כלי צרכני חשוב אך הוא לא בא לידי שימוש מספיק בגלל הפרוצדורה הרבה שכרוכה בו ללא צורך, דווקא היום יש למיחזור משמעות רבה וכשהריבית תרד, תהיה לו משמעות גדולה עוד יותר כשהציבור יוכל לעשות שימוש מושכל במיחזור כדי להביא להוזלה ולשיפור בתנאי המשכנתה".

 

ח"כ אשר סיפר כי הרפורמה יצאה לדרך עם חוק שיזם ואושר בוועדת שרים לחקיקה, כשלאחר מכן ביקשו בבנק ישראל להטמיע זאת כנהלים בתיאום, נשאר רק את החלק של העתקת ביטוח חיים מבנק לבנק בעת מיחזור, שנדרשנו בו לשינוי חקיקה ולא יכול היה להיכלל בנהלים, ואת זה אנחנו מאשרים היום לקריאה שניה ושלישית".

"יש נקודות רבות התלויות גם בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, בכל הקשור לשינויי ההלוואה, ונערוך דיון מעקב תקופתי לראות איך הדברים מתקדמים בשטח. המטרה כאן היא מה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח".

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כ.ד 09/07/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    למה אני חייב להמשיך לשלם ביטוח חיים ?
  • 2.
    וו 09/07/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    הנדלן מת אזרחים מרוסקים הלוואות שטפחו לגבהים מטורפים ההייטק מת . מפוטרים לא מוצאים עבודה ועוד אנדרלמוסיה מוחלטת טירוף כל זאת יצר הנגיד . ויש להעמידו למשפט על כך אך לפני זה לפטר אותו עכשיו
  • טעות 09/07/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    סבורני שהנך טועה ידידי. יש הרבה אחראים למצב. כפי שאני מבין זאת, ישנם 2 גורמים מרכזיים: א. אוהבי הממון גם במחיר דריסת האחר ב. קלי הדעת שמוכנים להשתעבד לאחר
  • 1.
    חוק מדהים - כל הכבוד! מקווה שהבנקים לא יתאמו מחירים (ל"ת)
    יניב 09/07/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • י 09/07/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    השלב של המיחזור עבר צריך למכור . אין קונים .מוכרים בלבד
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.