יעקב אשר
צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: בקרוב יהיה לכם קל יותר למחזר את המשכנתא

חוק העתקת ביטוח חיים במיחזורי משכנתה, אושר בוועדת החוקה לקריאה שניה ושלישית. בנוסף הפיקוח על הבנקים הודיע כי רפורמת ניוד המשכנתאות המקוון בדרך לאישור סופי
נחמן שפירא | (5)

 

ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח, שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור שיזמו הח"כים יעקב אשר ומשה גפני. החוק החדש יוביל להקלה בבירוקרטיה שנדרשת כיום במיחזור משכנתה.

בנוסף, בפתח הדיון בישרה נציגת הפיקוח על הבנקים אופק גרניט כי הרפורמה להפיכת מיחזור המשכנתה למקוון ולדיגיטלי ברובו נמצאת בישורת האחרונה לאחר פרסום ההערות לציבור, וכעת היא מונחת על שולחנו של המפקח על הבנקים לקראת אישורה הסופי בימים הקרובים.

 

הצעת החוק נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. זאת, באמצעות הקלה בתנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים, שנערך לצורך קבלת ההלוואה לדיור. הצעת החוק תאפשר להחליף ביתר קלות בין הבנקים כמוטבים בפוליסת ביטוח החיים שנדרשת לצורך מיחזור המשכנתה, כך שהלווה לא ייאלץ לשלם על עריכת ביטוח חיים חדש ויוכל להמשיך להשתמש בביטוח הקיים.

 

החוק ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות, ולבקשת ח"כ אשר, החוק יחול גם על פוליסות ביטוח חיים קיימות. ח"כ אשר אמר "הצעד הזה יחד עם רפורמה מקבילה שזכיתי לקדם יחד עם בנק ישראל בנוגע לממשק דיווח ישיר בין הבנקים לחברות הביטוח, פותחים ומקלים מאוד על נושא המיחזור של המשכנתה. הגמישות שההסדר יאפשר היא קריטית מאוד. השימוש במיחזור עד היום היה נמוך מדי מהחשש לבירוקרטיות ועכשיו נותנים לאנשים לבחור את מה שהכי טוב להם בזמן שהכי טוב להם ובסכומים שהכי טוב להם".

 

הכוונה שעומדת מאחורי החוק היא שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין "מוטב על תנאי", ושעל בסיס כך הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את ההלוואה במקום הבנק המלווה הראשון. בשלב הבא, ניתן יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שנתן הבנק הראשון נפרעה וניתן למחוק את רישומו כמוטב בפוליסה ולהשאיר רק את הבנק השני כמוטב בלתי חוזר.

 

הצעת החוק עוסקת במקרה בו אדם לוקח מהבנק הלוואה לרכישת דירה, והוא נדרש לערוך ביטוח חיים שבו יירשם הבנק כמוטב. כך, במקרה של מות הלווה, הבנק יקבל את תגמולי ביטוח החיים שיכסו את ההלוואה.

כיום, הבנק דורש להירשם בביטוח כ"מוטב בלתי חוזר" כאמור בסעיף 11 לחוק, כלומר שהלווה לא יוכל להחליף אותו כרצונו. בהמשך, מבקש הלווה "למחזר" את ההלוואה ובתוך כך גם להעביר אותה לבנק אחר. הבנק החדש, בדומה לבנק הראשון, דורש כי הלווה יעמיד לזכותו ביטוח חיים שהוא יהיה רשום בו כמוטב.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לצורך כך, פתוחות בפני הלווה שתי אפשרויות: לבטל את הביטוח הקיים ולערוך חוזה ביטוח חדש שבו הבנק החדש יירשם כמוטב – דבר הכרוך בעלויות עבור המבוטח. האפשרות השניה היא להשאיר את הביטוח הקיים ולהחליף בו את המוטב כך שהבנק השני יירשם כמוטב במקום הבנק הראשון.

במצב המשפטי הקיים כיום, הלווה חייב לקבל את אישור הבנק הראשון לכך. שתי האפשרויות מציבות חסם מסוים בפני הלווה, המבוטח למחזר את המשכנתה.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר הקושי שכרוך בעריכת חוזה ביטוח חיים חדש – הוספת נטל בירוקרטי, והחשש מהתייקרות הביטוח החדש ואף סירוב לבטח, כשהלווה מבוגר יותר או כשחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי.

בהמשך לקושי המתואר, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי למרות שהבנק הראשון נרשם כ"מוטב בלתי חוזר", המבוטח יוכל לקבוע כי בנק אחר שאליו הוא מעביר את המשכנתה יהיה המוטב החדש בביטוח החיים, בלי לקבל את הסכמת הבנק הראשון לכך. לצד זאת, כדי להגן על זכויותיו של הבנק-המלווה הראשון, מוצע להוסיף ולקבוע כי ההחלפה בין המוטבים תתבצע רק בעת פירעון ההלוואה לבנק הראשון.

 

ח"כ אשר הוסיף ואמר כי הוא מברך את בנק ישראל על העבודה המשותפת לטובת האזרחים, "המיחזור הוא כלי צרכני חשוב אך הוא לא בא לידי שימוש מספיק בגלל הפרוצדורה הרבה שכרוכה בו ללא צורך, דווקא היום יש למיחזור משמעות רבה וכשהריבית תרד, תהיה לו משמעות גדולה עוד יותר כשהציבור יוכל לעשות שימוש מושכל במיחזור כדי להביא להוזלה ולשיפור בתנאי המשכנתה".

 

ח"כ אשר סיפר כי הרפורמה יצאה לדרך עם חוק שיזם ואושר בוועדת שרים לחקיקה, כשלאחר מכן ביקשו בבנק ישראל להטמיע זאת כנהלים בתיאום, נשאר רק את החלק של העתקת ביטוח חיים מבנק לבנק בעת מיחזור, שנדרשנו בו לשינוי חקיקה ולא יכול היה להיכלל בנהלים, ואת זה אנחנו מאשרים היום לקריאה שניה ושלישית".

"יש נקודות רבות התלויות גם בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, בכל הקשור לשינויי ההלוואה, ונערוך דיון מעקב תקופתי לראות איך הדברים מתקדמים בשטח. המטרה כאן היא מה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח".

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כ.ד 09/07/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    למה אני חייב להמשיך לשלם ביטוח חיים ?
  • 2.
    וו 09/07/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    הנדלן מת אזרחים מרוסקים הלוואות שטפחו לגבהים מטורפים ההייטק מת . מפוטרים לא מוצאים עבודה ועוד אנדרלמוסיה מוחלטת טירוף כל זאת יצר הנגיד . ויש להעמידו למשפט על כך אך לפני זה לפטר אותו עכשיו
  • טעות 09/07/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    סבורני שהנך טועה ידידי. יש הרבה אחראים למצב. כפי שאני מבין זאת, ישנם 2 גורמים מרכזיים: א. אוהבי הממון גם במחיר דריסת האחר ב. קלי הדעת שמוכנים להשתעבד לאחר
  • 1.
    חוק מדהים - כל הכבוד! מקווה שהבנקים לא יתאמו מחירים (ל"ת)
    יניב 09/07/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • י 09/07/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    השלב של המיחזור עבר צריך למכור . אין קונים .מוכרים בלבד
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.