יעקב אשר
צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: בקרוב יהיה לכם קל יותר למחזר את המשכנתא

חוק העתקת ביטוח חיים במיחזורי משכנתה, אושר בוועדת החוקה לקריאה שניה ושלישית. בנוסף הפיקוח על הבנקים הודיע כי רפורמת ניוד המשכנתאות המקוון בדרך לאישור סופי
נחמן שפירא | (5)

 

ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח, שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור שיזמו הח"כים יעקב אשר ומשה גפני. החוק החדש יוביל להקלה בבירוקרטיה שנדרשת כיום במיחזור משכנתה.

בנוסף, בפתח הדיון בישרה נציגת הפיקוח על הבנקים אופק גרניט כי הרפורמה להפיכת מיחזור המשכנתה למקוון ולדיגיטלי ברובו נמצאת בישורת האחרונה לאחר פרסום ההערות לציבור, וכעת היא מונחת על שולחנו של המפקח על הבנקים לקראת אישורה הסופי בימים הקרובים.

 

הצעת החוק נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. זאת, באמצעות הקלה בתנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים, שנערך לצורך קבלת ההלוואה לדיור. הצעת החוק תאפשר להחליף ביתר קלות בין הבנקים כמוטבים בפוליסת ביטוח החיים שנדרשת לצורך מיחזור המשכנתה, כך שהלווה לא ייאלץ לשלם על עריכת ביטוח חיים חדש ויוכל להמשיך להשתמש בביטוח הקיים.

 

החוק ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות, ולבקשת ח"כ אשר, החוק יחול גם על פוליסות ביטוח חיים קיימות. ח"כ אשר אמר "הצעד הזה יחד עם רפורמה מקבילה שזכיתי לקדם יחד עם בנק ישראל בנוגע לממשק דיווח ישיר בין הבנקים לחברות הביטוח, פותחים ומקלים מאוד על נושא המיחזור של המשכנתה. הגמישות שההסדר יאפשר היא קריטית מאוד. השימוש במיחזור עד היום היה נמוך מדי מהחשש לבירוקרטיות ועכשיו נותנים לאנשים לבחור את מה שהכי טוב להם בזמן שהכי טוב להם ובסכומים שהכי טוב להם".

 

הכוונה שעומדת מאחורי החוק היא שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין "מוטב על תנאי", ושעל בסיס כך הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את ההלוואה במקום הבנק המלווה הראשון. בשלב הבא, ניתן יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שנתן הבנק הראשון נפרעה וניתן למחוק את רישומו כמוטב בפוליסה ולהשאיר רק את הבנק השני כמוטב בלתי חוזר.

 

הצעת החוק עוסקת במקרה בו אדם לוקח מהבנק הלוואה לרכישת דירה, והוא נדרש לערוך ביטוח חיים שבו יירשם הבנק כמוטב. כך, במקרה של מות הלווה, הבנק יקבל את תגמולי ביטוח החיים שיכסו את ההלוואה.

כיום, הבנק דורש להירשם בביטוח כ"מוטב בלתי חוזר" כאמור בסעיף 11 לחוק, כלומר שהלווה לא יוכל להחליף אותו כרצונו. בהמשך, מבקש הלווה "למחזר" את ההלוואה ובתוך כך גם להעביר אותה לבנק אחר. הבנק החדש, בדומה לבנק הראשון, דורש כי הלווה יעמיד לזכותו ביטוח חיים שהוא יהיה רשום בו כמוטב.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

לצורך כך, פתוחות בפני הלווה שתי אפשרויות: לבטל את הביטוח הקיים ולערוך חוזה ביטוח חדש שבו הבנק החדש יירשם כמוטב – דבר הכרוך בעלויות עבור המבוטח. האפשרות השניה היא להשאיר את הביטוח הקיים ולהחליף בו את המוטב כך שהבנק השני יירשם כמוטב במקום הבנק הראשון.

במצב המשפטי הקיים כיום, הלווה חייב לקבל את אישור הבנק הראשון לכך. שתי האפשרויות מציבות חסם מסוים בפני הלווה, המבוטח למחזר את המשכנתה.

 

בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר הקושי שכרוך בעריכת חוזה ביטוח חיים חדש – הוספת נטל בירוקרטי, והחשש מהתייקרות הביטוח החדש ואף סירוב לבטח, כשהלווה מבוגר יותר או כשחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי.

בהמשך לקושי המתואר, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי למרות שהבנק הראשון נרשם כ"מוטב בלתי חוזר", המבוטח יוכל לקבוע כי בנק אחר שאליו הוא מעביר את המשכנתה יהיה המוטב החדש בביטוח החיים, בלי לקבל את הסכמת הבנק הראשון לכך. לצד זאת, כדי להגן על זכויותיו של הבנק-המלווה הראשון, מוצע להוסיף ולקבוע כי ההחלפה בין המוטבים תתבצע רק בעת פירעון ההלוואה לבנק הראשון.

 

ח"כ אשר הוסיף ואמר כי הוא מברך את בנק ישראל על העבודה המשותפת לטובת האזרחים, "המיחזור הוא כלי צרכני חשוב אך הוא לא בא לידי שימוש מספיק בגלל הפרוצדורה הרבה שכרוכה בו ללא צורך, דווקא היום יש למיחזור משמעות רבה וכשהריבית תרד, תהיה לו משמעות גדולה עוד יותר כשהציבור יוכל לעשות שימוש מושכל במיחזור כדי להביא להוזלה ולשיפור בתנאי המשכנתה".

 

ח"כ אשר סיפר כי הרפורמה יצאה לדרך עם חוק שיזם ואושר בוועדת שרים לחקיקה, כשלאחר מכן ביקשו בבנק ישראל להטמיע זאת כנהלים בתיאום, נשאר רק את החלק של העתקת ביטוח חיים מבנק לבנק בעת מיחזור, שנדרשנו בו לשינוי חקיקה ולא יכול היה להיכלל בנהלים, ואת זה אנחנו מאשרים היום לקריאה שניה ושלישית".

"יש נקודות רבות התלויות גם בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, בכל הקשור לשינויי ההלוואה, ונערוך דיון מעקב תקופתי לראות איך הדברים מתקדמים בשטח. המטרה כאן היא מה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח".

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כ.ד 09/07/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    למה אני חייב להמשיך לשלם ביטוח חיים ?
  • 2.
    וו 09/07/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    הנדלן מת אזרחים מרוסקים הלוואות שטפחו לגבהים מטורפים ההייטק מת . מפוטרים לא מוצאים עבודה ועוד אנדרלמוסיה מוחלטת טירוף כל זאת יצר הנגיד . ויש להעמידו למשפט על כך אך לפני זה לפטר אותו עכשיו
  • טעות 09/07/2023 19:00
    הגב לתגובה זו
    סבורני שהנך טועה ידידי. יש הרבה אחראים למצב. כפי שאני מבין זאת, ישנם 2 גורמים מרכזיים: א. אוהבי הממון גם במחיר דריסת האחר ב. קלי הדעת שמוכנים להשתעבד לאחר
  • 1.
    חוק מדהים - כל הכבוד! מקווה שהבנקים לא יתאמו מחירים (ל"ת)
    יניב 09/07/2023 17:17
    הגב לתגובה זו
  • י 09/07/2023 18:33
    הגב לתגובה זו
    השלב של המיחזור עבר צריך למכור . אין קונים .מוכרים בלבד
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.    

מחירי הדירות בקריית טבעון

מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית. 

לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.