ועדת החוקה אישרה: בקרוב יהיה לכם קל יותר למחזר את המשכנתא
ועדת החוקה אישרה היום לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חוזה הביטוח, שינוי מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים אגב הלוואה לדיור שיזמו הח"כים יעקב אשר ומשה גפני. החוק החדש יוביל להקלה בבירוקרטיה שנדרשת כיום במיחזור משכנתה.
בנוסף, בפתח הדיון בישרה נציגת הפיקוח על הבנקים אופק גרניט כי הרפורמה להפיכת מיחזור המשכנתה למקוון ולדיגיטלי ברובו נמצאת בישורת האחרונה לאחר פרסום ההערות לציבור, וכעת היא מונחת על שולחנו של המפקח על הבנקים לקראת אישורה הסופי בימים הקרובים.
הצעת החוק נועדה להקל עבור הציבור את התהליך של מיחזור משכנתה. זאת, באמצעות הקלה בתנאים להחלפת מוטב בלתי חוזר בביטוח חיים, שנערך לצורך קבלת ההלוואה לדיור. הצעת החוק תאפשר להחליף ביתר קלות בין הבנקים כמוטבים בפוליסת ביטוח החיים שנדרשת לצורך מיחזור המשכנתה, כך שהלווה לא ייאלץ לשלם על עריכת ביטוח חיים חדש ויוכל להמשיך להשתמש בביטוח הקיים.
החוק ייכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות, ולבקשת ח"כ אשר, החוק יחול גם על פוליסות ביטוח חיים קיימות. ח"כ אשר אמר "הצעד הזה יחד עם רפורמה מקבילה שזכיתי לקדם יחד עם בנק ישראל בנוגע לממשק דיווח ישיר בין הבנקים לחברות הביטוח, פותחים ומקלים מאוד על נושא המיחזור של המשכנתה. הגמישות שההסדר יאפשר היא קריטית מאוד. השימוש במיחזור עד היום היה נמוך מדי מהחשש לבירוקרטיות ועכשיו נותנים לאנשים לבחור את מה שהכי טוב להם בזמן שהכי טוב להם ובסכומים שהכי טוב להם".
- הבעיה של תעשיית הרכב הגרמנית: מנהלים המבינים במכניקה, ולא בדיגיטל
- צריכים משכנתא ומעדיפים לא לצאת מהבית? בבנק לאומי אפשר לסגור הכול מרחוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכוונה שעומדת מאחורי החוק היא שחברת הביטוח תרשום בפוליסה את הבנק המלווה השני כמעין "מוטב על תנאי", ושעל בסיס כך הבנק המלווה השני יוכל לקחת על עצמו את ההלוואה במקום הבנק המלווה הראשון. בשלב הבא, ניתן יהיה להודיע לחברת הביטוח שההלוואה שנתן הבנק הראשון נפרעה וניתן למחוק את רישומו כמוטב בפוליסה ולהשאיר רק את הבנק השני כמוטב בלתי חוזר.
הצעת החוק עוסקת במקרה בו אדם לוקח מהבנק הלוואה לרכישת דירה, והוא נדרש לערוך ביטוח חיים שבו יירשם הבנק כמוטב. כך, במקרה של מות הלווה, הבנק יקבל את תגמולי ביטוח החיים שיכסו את ההלוואה.
כיום, הבנק דורש להירשם בביטוח כ"מוטב בלתי חוזר" כאמור בסעיף 11 לחוק, כלומר שהלווה לא יוכל להחליף אותו כרצונו. בהמשך, מבקש הלווה "למחזר" את ההלוואה ובתוך כך גם להעביר אותה לבנק אחר. הבנק החדש, בדומה לבנק הראשון, דורש כי הלווה יעמיד לזכותו ביטוח חיים שהוא יהיה רשום בו כמוטב.
- אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
- ועדת השרים אישרה: מגבלות חדשות על שכר הטרחה בתביעות סיעוד של קשישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
לצורך כך, פתוחות בפני הלווה שתי אפשרויות: לבטל את הביטוח הקיים ולערוך חוזה ביטוח חדש שבו הבנק החדש יירשם כמוטב – דבר הכרוך בעלויות עבור המבוטח. האפשרות השניה היא להשאיר את הביטוח הקיים ולהחליף בו את המוטב כך שהבנק השני יירשם כמוטב במקום הבנק הראשון.
במצב המשפטי הקיים כיום, הלווה חייב לקבל את אישור הבנק הראשון לכך. שתי האפשרויות מציבות חסם מסוים בפני הלווה, המבוטח למחזר את המשכנתה.
בדברי ההסבר להצעת החוק מוסבר הקושי שכרוך בעריכת חוזה ביטוח חיים חדש – הוספת נטל בירוקרטי, והחשש מהתייקרות הביטוח החדש ואף סירוב לבטח, כשהלווה מבוגר יותר או כשחל שינוי לרעה במצבו הבריאותי.
בהמשך לקושי המתואר, מוצע בהצעת החוק לקבוע כי למרות שהבנק הראשון נרשם כ"מוטב בלתי חוזר", המבוטח יוכל לקבוע כי בנק אחר שאליו הוא מעביר את המשכנתה יהיה המוטב החדש בביטוח החיים, בלי לקבל את הסכמת הבנק הראשון לכך. לצד זאת, כדי להגן על זכויותיו של הבנק-המלווה הראשון, מוצע להוסיף ולקבוע כי ההחלפה בין המוטבים תתבצע רק בעת פירעון ההלוואה לבנק הראשון.
ח"כ אשר הוסיף ואמר כי הוא מברך את בנק ישראל על העבודה המשותפת לטובת האזרחים, "המיחזור הוא כלי צרכני חשוב אך הוא לא בא לידי שימוש מספיק בגלל הפרוצדורה הרבה שכרוכה בו ללא צורך, דווקא היום יש למיחזור משמעות רבה וכשהריבית תרד, תהיה לו משמעות גדולה עוד יותר כשהציבור יוכל לעשות שימוש מושכל במיחזור כדי להביא להוזלה ולשיפור בתנאי המשכנתה".
ח"כ אשר סיפר כי הרפורמה יצאה לדרך עם חוק שיזם ואושר בוועדת שרים לחקיקה, כשלאחר מכן ביקשו בבנק ישראל להטמיע זאת כנהלים בתיאום, נשאר רק את החלק של העתקת ביטוח חיים מבנק לבנק בעת מיחזור, שנדרשנו בו לשינוי חקיקה ולא יכול היה להיכלל בנהלים, ואת זה אנחנו מאשרים היום לקריאה שניה ושלישית".
"יש נקודות רבות התלויות גם בפרקטיקה שתתפתח לאחר מכן, בכל הקשור לשינויי ההלוואה, ונערוך דיון מעקב תקופתי לראות איך הדברים מתקדמים בשטח. המטרה כאן היא מה שפחות לבלבל ולשגע את הלקוח".
- 3.כ.ד 09/07/2023 22:48הגב לתגובה זולמה אני חייב להמשיך לשלם ביטוח חיים ?
- 2.וו 09/07/2023 18:30הגב לתגובה זוהנדלן מת אזרחים מרוסקים הלוואות שטפחו לגבהים מטורפים ההייטק מת . מפוטרים לא מוצאים עבודה ועוד אנדרלמוסיה מוחלטת טירוף כל זאת יצר הנגיד . ויש להעמידו למשפט על כך אך לפני זה לפטר אותו עכשיו
- טעות 09/07/2023 19:00הגב לתגובה זוסבורני שהנך טועה ידידי. יש הרבה אחראים למצב. כפי שאני מבין זאת, ישנם 2 גורמים מרכזיים: א. אוהבי הממון גם במחיר דריסת האחר ב. קלי הדעת שמוכנים להשתעבד לאחר
- 1.חוק מדהים - כל הכבוד! מקווה שהבנקים לא יתאמו מחירים (ל"ת)יניב 09/07/2023 17:17הגב לתגובה זו
- י 09/07/2023 18:33הגב לתגובה זוהשלב של המיחזור עבר צריך למכור . אין קונים .מוכרים בלבד
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
