עליית המחירים לא עוצרת ונכנסת לתוקף: באסם המחירים עולים ב-4.5%, בתנובה ב-7% בשטראוס ועלית ב-6%
עליית המחירים של חודש יוני התחילה היום אבל עם צפירת הרגעה זמנית לפחות לקניות של סוף השבוע. רשתות השיווק הודיעו לספקיות המזון כי בשל המועד של כניסת עליית המחירים לתוקף בסוף השבוע, הם יאלצו לדחות אותה לתחילת שבוע הבא מפאת הצורך בכוח אדם בשביל שינוי המחירים. אבל בקניות של סוף השבוע אתם כן תרגישו כבכר את עליית המחירים כי עליית המחירים של מוצרי החלב שבפיקוח נכנסה לתוקף וגם מחירי הדלק עלו וגם אמש. כך שעל ליטר חלב בקופסה אתם תשלמו 6.81 שקל וזאת לעומת 6.23 שקל רק לפני חודשיים.
מחיר הדלק התייקר אמש ב-4 אגורות לליטר ומחירו של ליטר אוקטן 95 עומד על 6.85 שקל בשירות עצמי. כאשר ליטר אוקטן 95 בשירות מלא יעלה לכם 7.06 שקל.
אבל למרות צפירת ההרגעה לקניות לסופ"ש, המחירים יעלו בתחילת השבוע הבא והם עולים בלא מעט אחוזים ומקיפים הרבה מאוד חברות והמון המון מוצרים.
עליות מחירים במוצרים רבים. צילום תמר מצפי.
העלאות המחירים מקיפות כמויות אדירות של מוצרים, משום שרבים מספקי המזון, הפארם והטואליטיקה החליטו על העלאת מחירים. כך באסם ביקשו העלאה של 4.5% במחירים, בתנובה ביקשו העלאה של 7% במחירים. בסוגת המחירים יעלו ב-10%, בשטראוס ובעלית ב-6%.
אך לצערנו לא מדובר רק בהם גם היבואנים ממשיכים עם העלאות המחירים. בדיפלומט יעלו המחירים ב-25%, בוויליפוד ב-10%, ולחובבי השוקולדים במארס שוקולדים יעלו את המחירים ב-7%.
- קייטרינג חלבי - לא קשה לדמיין איך קייטרינג מיוחד ויוקרתי יקפיץ את האירוע שלכם!
- משרד הכלכלה מאשר מכסות פטורות: 45 שקלים לק"ג בשר טחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במוצרים של תנובה שיעלו ב-7.3% הם מוצרי מעדנות, מאמא עוף ואוליביה המוכרים של החברה. גם בטירת צבי יעלו מזה שנים רבות את המחירים ב-5%. ביוניליוור שהעלו בשנה האחרונה את המחירים וסבלו חרם צרכני, טענו כי יעלו מחירים רק ב"שוק המוסדי" הכולל בין השאר את המסעדות והמלונות, ההעלאה תעמוד בממוצע על 7% - וצפויה להשפיע בעיקר על רטבים, מיונז ומוצרי מזון.
גם מחירי תחליפי החלב לתינוקות עולים אחרי תקופות רבות בהן חששו מהעלאות מחירים. ואם חשבתם שתוכלו להירגע מהטמפרטורות החריגות שצפויות לכם מחיר מאכילת גלידה קרה, היא תעלה לכם יותר, חברת הגלידות 'בן אנד ג'ריס' הודיעה כי המחירים יעלו בשיעור של 15%.
ואם תוסיפו את כל עליות המחירים לעליית הריבית שהיא הפיתרון היחיד של נגיד בנק ישראל לאינפלציה, אז אזרחי ישראל משלמים הרבה יותר גם על המזון וגם על המשכנתאות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 7.מולייר 05/06/2023 07:03הגב לתגובה זוצריך שהממשלה תחייב חברןת כגון דיפלומט ידגישו את שם החברה על מוצרים שלהם כדישתהיה אפשרות לדעת וכך תינתן לנו האפשרות לבחור לכן צריך להדגיש את שם החברה המיבאת או מיצרת ואגב צריך קודם להחרים את תנובה ודיפלומט
- 6.הדג מסריח מהראש 04/06/2023 22:37הגב לתגובה זוהממשלה עבורם אויר חם לכל היותר . בלי סמכות ובלי אחריות . ממשלה זבל .
- 5.צרכנות נבונה 04/06/2023 15:19הגב לתגובה זולהחרים מונופולים וספקים שמשתינים על הציבור . הדרך העובדת היא הפעלת משמעת עצמית וריסון יצר הקניות המופקרות .
- 4.חופי 02/06/2023 12:22הגב לתגובה זוציבור חייב להימנע מרכישת מוצרים , לא הכרחיים, שמחירם עלה. אפשר לצמצם צריכה ולהחרים יצרנים שהעלו מחירים לא מוצדקים. הכל בידי הציבור.
- 3.דנית 01/06/2023 15:11הגב לתגובה זוהמחירים ממשיכים לזנק חלק מהמחירים כגון זינוק של עשרות אחוזים בביטוחי הרכב עלו כבר בממשלה הקודמת. העולם כולו מתייקר.זה שערוץ 12 ערוץ אל ג'זירה גלובס ומבון כלכליסט ואחרים רק כותבים דעה אחת זה לא נמקדם את האינטרסים של האזרח הקטן.חייבים לשלב ידיים ולתת גם לעשירונים של מעמד הביניים הנמוך לסגור את החודש.
- 2.משה 01/06/2023 13:49הגב לתגובה זולא ברורה ההתעקשות על העלאה בריבית.זה ממילא לא עוזר...
- Alex 03/06/2023 19:16הגב לתגובה זואנשים לא מפסיקים לצרוך. צורכים את עצמם לדעת, ללא הפסקה, בכל מחיר. זה מה שמעלה מחירים. הדרך היחידה היא לתת מכה חזקה בכיס, כדי שיחשבו פעמיים לפני שממשיכים בבולמוס הצריכה.
- 1."מר כלכלה " 01/06/2023 12:24הגב לתגובה זוארסק את המחירים במשק .
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
