בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

סמוטריץ' מזעזע את החברות הפיננסיות - לא מעוניין שחברות ביטוח ירכשו חברות כרטיסי אשראי

לבנקים אסור להחזיק חברות כרטיסי אשראי - לחברות ביטוח מותר? זה קצת אבסורד. חברות הביטוח הן לא פחות חזקות מהבנקים; סמוטריץ רומז ופועל לראות את המוסדיים שולטים בכרטיסי האשראי ולא חברות הביטוח; האם זו סופה של עסקת כלל-מקס והראל-ישראכרט?
דור עצמון | (12)

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', החליט לשנות בתקנות את השיעור הקבוע בהגדרה של בנק בעל היקף פעילות רחב, ולמעשה לקבוע שכאל תופרד מדיסקונט. זאת, לאחר שהשתכנע שהוספת שחקן חדש לשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים, שוק ריכוזי המאופיין בתחרות נמוכה, תוביל להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק. מי ייכנס לנעלי דיסקונט - חברת ביטוח? אולי הגופים המוסדיים דרך החסכונות שלנו. אלו שני המועמדים "הטבעיים". אבל האם זה הגיוני שלבנקים אסור להחזיק חברות כרטיסי אשראי בשעה שלחברות ביטוח מותר? זה קצת אבסורד. חברות הביטוח הן לא פחות חזקות מהבנקים; סמוטריץ רומז ופועל לראות את המוסדיים שולטים בכרטיסי האשראי ולא חברות הביטוח; האם זו סופה של עסקת כלל-מקס והראל-ישראכרט?

בהתאם לקבוע בחוק, העביר השר את טיוטת התקנות לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שנתן את הסכמתו לקבוע בהן כעת יעביר השר את התקנות לאישור ועדת הכספים.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', קיבל את ההחלטה לאחר בחינה, שכללה את המלצת ועדת היישום, שמיעת הגורמים המקצועיים במשרד, קבלת הערות הציבור בנושא ושמיעת נציגי בנק דיסקונט בשימוע בו הציגו את עמדתם באופן ישיר ובלתי אמצעי. 

יוזכר שוועדת היישום - ועדה מקצועית הכוללת נציגים מבנק ישראל, רשות התחרות, רשות שוק ההון ומשרד האוצר - המליצה לשר ברוב של 7 חברים מתוך 8 להפעיל את סמכותו לפי חוק ולהוריד את הרף הקבוע בחוק להגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב", באופן שיחייב את בנק דיסקונט להיפרד מאחזקותיו בחברת כאל. זאת לאור תוצאות ההפרדות שכבר בוצעו, הערכות להשפעה של ההפרדה הצפויה והעמדה שהגדלת מספר השחקנים בשוק צפויה להשפיע לטובה על התחרות בשוק הבנקאי, באופן משמעותי. הוועדה סברה ששימוש בסמכות השר יגביר את התחרות ויצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית ובכלל זה בשוק האשראי הצרכני.

כמו כן, לאור ההשפעה הפוטנציאלית של ההתפתחויות האחרונות במבנה הבעלות על חברות כרטיסי האשראי המופרדות, השר הודיע שבכוונתו למנות בנושא צוות משרדי בראשות הממונה על התקציבים, בשיתוף עם היועץ המשפטי במשרד האוצר והממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצוות יבחן את נושא השליטה של גופים מוסדיים הגדולים בחברות כרטיסי החיוב באופן רוחבי, תוך התייעצות עם המאסדרים הרלוונטיים, ויגיש את המלצותיו בעניין בשבועות הקרובים. בנוסף, בכוונת השר להתייעץ עם נגיד בנק ישראל בנושא.

במקביל, ולאחר התייעצות עם גורמי המקצוע במשרד, השר הודיע שבכוונתו לפרסם תזכיר חוק שיבטל את החובה על הבנקים לצמצם את מסגרות כרטיסי האשראי ללקוחות לאור היעדר ההתאמה בין התרומה של צעד זה לקידום התחרות לבין היקף הפגיעה האפשרית בצרכנים. בהמשך לכך, השר הודיע שבכוונתו לשנות ולהפחית את חובת צמצום המסגרות לשנת 2023 שחלה על פועלים ולאומי במסגרת החוק להגברת התחרות.

מדיסקונט נמסר: "ההחלטה להפריד את כאל מדיסקונט, שעדיין טעונה את אישור ועדת הכספים של הכנסת, שגויה, ובוודאי שלא תגביר את התחרות במערכת הבנקאית. עם זאת, קבוצת דיסקונט תמשיך לייצר ערך משמעותי לבעלי המניות שלה גם נוכח החלטה זו".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הפרדת כאל מדיסקונט תוסיף שחקן חדש לשוק האשראי שיתרום להגברת התחרות על משקי הבית והעסקים. צעד זה, בשילוב צעדים נוספים שנביא בקרוב, יוביל לשוק אשראי תחרותי ויתרום לצמיחת המשק".

קיראו עוד ב"בארץ"

מנכ"ל משרד האוצר היוצא, רם בלינקוב: "אני שמח ששר האוצר אימץ את המלצת הוועדה המקצועית שבראשה היה לי הכבוד לעמוד במשותף עם מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי והיו חברים בה גם רשות שוק ההון ורשות התחרות. זהו סיום הולם לכהונתי שהיתה רצופה ברפורמות שהובלתי בתחום הפיננסי, שיתרמו רבות להגברת התחרות במשק הישראלי".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    dw 19/01/2023 15:59
    הגב לתגובה זו
    להפך. אם קרן ורבורג תסכים להוריד את מחיר עיסקת מקס אז זה עניין אחר אבל אם המחיר נשאר כפי שהוא? אז סמוטריץ' הוא תירוץ נהדר לרדת מהעיסקה. יש לכלל ביטוח שפע אלטרנטיבות השקעה בשווקים של היום. לא חייבים בכוח לקנות את מקס לפי 2.5 מיליארד. למשל לעשות בייבק למניה הנסחרת בחצי מהונה העצמי.
  • 9.
    שאול 19/01/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
    לפתוח יבוא מתחרה ולצמצם את פערי התווך בכל מה שקשור לכשרות .
  • 8.
    הכי טוב .להעיף את החרדים (ל"ת)
    בחירות 19/01/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הרסת את הבורסה זה בגלל לימודי הכלכלה שלך (ל"ת)
    תודה סמוטריץ 19/01/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    לא הבנת מי שביבי רוצה לגרש נותן לו את האוצר (ל"ת)
    סמוטריץ 19/01/2023 12:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סמוטריץ בא לעבוד והטייקונים חוששים (ל"ת)
    דנית 19/01/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הגיע הזמן 19/01/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
    על ישראל להפוך ממדינה של וועדים מונופולים וקרטלים למדינה של תחרות. רק תחרות תקדם אותנו משמעותית. ובהצלחה רבה!! לרמטכ"ל הנכנס.
  • 3.
    מחריב כלכלה חרדי (ל"ת)
    מה ציפיתם? 19/01/2023 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אני (ל"ת)
    X 19/01/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דתי לאומי 19/01/2023 09:37
    הגב לתגובה זו
    מפלגת הציונות הדתית היא כשלון ואם לא תאריך את הוראת השעה היא מחוסלת פוליטית
  • נא לא לשקר 19/01/2023 14:56
    הגב לתגובה זו
    סמוטריץ הודיע, שלא רק שלא יבטל את הנקודות לילדים הוא ירחיב עד גיל 18. זה יגיע רטרואקטיבית ביוני, כי כרגע הוא לא יכול לפתוח את התקציב, ולא יכול להצביע על מקור תקציבי להארכת הוראת השעה.
  • אינטרסנט (ל"ת)
    אבנר 19/01/2023 11:54
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.